מייסר
מֵ֫יסַר (בערבית: مَيْسَر) הוא כפר ערבי-ישראלי באזור המשולש, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה.
.jpg) מייסר וכביש 6 בחולפו מעל נחל נרבתא
| |
| שם בערבית | مَيْسَر |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | מנשה |
| גובה ממוצע[1] | 57 מטר |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,122 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.2% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   מייסר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
4 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
הכפר מייסר הוקם לפני 300 שנה על ידי מוחמד אבו רקייה שהיגר למקום יחד עם אחותו ממצרים. מוחמד רכש את האדמה מקפין בזמן השלטון העות'מאני, סה"כ 500 דונם. הכפר היה חלק קטן מהחצר המערבית של קפין, הנמצאת בתחום הרשות הפלסטינית כיום. ובתוכנית חלוקת הארץ, חילק הקו-הירוק את אדמות קפין לשני חלקים. בחלקו המערבי נמצא היישוב מייסר כיום (וגם הקיבוץ הסמוך מצר). בשנת 1965 צורף הכפר למועצה אזורית מנשה[3].
הכפר מייסר נקרא על שם מייסרה שהמוסלמים טוענים שבזמן הנביא מוחמד ביצע את נס המים, וקושרים את המקום שידוע בכמות מי התהום הגדולה שבו עם הדמות הזאת.
בכפר נמצא קבר עתיק מתקופת העות'מאנים, הנחשב לקדוש למוסלמים.
מייסר הוא יישוב חקלאי מייסודו, שופע במים ואתרי עתיקות. עד היום יש בכפר 50 בארות, חלקן עדיין פעילות. הכפר מקבל את המים שלו ממי התהום שמתחת לכפר.
היום הכפר מתפרנס מעבודה חופשית ועצמאית בתחומי המקצועות החופשיים: משפטים, סיעוד, הוראה, רפואה ומכונאות בראש ובראשונה. אוכלוסייתו שוחרת שלום ולה קשרים טובים עם הקיבוצים והיישובים שסביב הכפר, במסגרת המועצה האזורית מנשה.
הכפר שוכן בצמוד לנחל נרבתא על "שביל ישראל" ומוקף ביער מצר ומענית הכולל מסלולי אופניים, אופנועים ורכבי שטח.
אמנות בכפר מייסר עריכה
היישוב צמוד לקיבוץ מצר ובין שני היישובים מתקיימת מערכת יחסים טובה וארוכת שנים. ב-1972 ערכו קבוצת אמנים בהם אביטל גבע, מיכה אולמן ומשה גרשוני פרויקט אומנותי בשם פרויקט מצר-מסר בשני היישובים וביניהם. במסגרת זו חפר אולמן בור בכל אחד מן היישובים בעזרת בני נוער תושבי המקום, וביצע ביניהם החלפת אדמות סמלית. לימים צמחו עצי זית בשני האתרים, וזה שבכפר מייסר מהווה נקודת ציון בכפר.
באוקטובר 2022, בחול המועד סוכות, הוסר הלוט מעל עבודתו של הפסל יורם אפק "רוג'ום אל סלאם"[4] בתחומי הכפר, בסמוך לנחל נרבתא ולשביל ישראל. האירוע היווה חלק ממסע השלום[5] וחנוכת הפרויקט הארצי "יד לשלום בשביל השלום" מטעם ארגון נשים עושות שלום.[6] זהו פסל ראשון בפרויקט של שביל השלום שמתוכנן להיות שביל ישראל של השלום מהצפון ועד אילת. המקום נבחר מאותם השיקולים של שכנות טובה, והוא מתכתב עם פרויקט מצר-מסר הנזכר לעיל, שנערך 50 שנה לפניו.
תושבי ומשפחות הכפר עריכה
בכפר מייסר מתגוררים כ-2,100 תושבים (נכון לשנת 2022). מספר המשפחות הוא 9, והן:
- אבו רקייה
- עמארנה
- אבו עביד
- אבו הדבה
- הרשה
- מסרי
- עארד֗ה
- אבו עומר
- שחאדה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ כפר מיסר צורף למועצת איזור מנשה, דבר, 9 במאי 1965
- ^ הפסל נקרא תחילה "רוג'ום אל בוסתן".
- ^ מסע השלום 2022 – כיסוי תקשורתי, באתר נשים עושות שלום
- ^ מסע השלום – מצר – מייסר – השקת הפרויקט הארצי "יד לשלום" לקידום תודעת שלום ושכנות טובה, באתר נשים עושות שלום
