נשים עושות שלום

נשים עושות שלום היא תנועת נשים פוליטית א-מפלגתית, החותרת להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות הסכם מדיני מכבד ובהש­תתפות נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בישראל, בהתאם להחלטת האו"ם 1325.[1]

נשים עושות שלום
Women Wage Peace.jpg
צעדת התקווה בקאסר אל-יהוד, אוקטובר 2016
צעדת התקווה בקאסר אל-יהוד, אוקטובר 2016
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות אוגוסט 2014 – הווה (כ־8 שנים ו־24 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
womenwagepeace.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התנועה הוקמה בשנת 2014 והיא מונה ב-2021 כ-45,000 חברות וחברים.[2]

פעילותעריכה

חברות התנועה מקרינות מעת לעת את הסרט "גרשו את השטן בחזרה לגיהנום" על מאבקן המוצלח של נשות ליבריה למען השלום; חוגגות יחד את חגי הדתות השונות; משתתפות בפאנלים וכנסים ומכינות שמיכות טלאים מ"פיסות שלום" המגיעות מרחבי הארץ והעולם.[3] מפגשים של תא הצעירות והתכנסויות מקומיות נערכים באמצעות כ-50 תאים אזוריים הפרוסים ברחבי הארץ.[4]

כדי לקדם את תפיסתן כי רק הסכם מדיני יעצור את מעגל האלימות ויקדם שלום בין שני העמים, חברות התנועה נוכחות בפעילויות שטח והסברה ברחבי הארץ: חוגי בית, מפגשי שיח, נוכחות יומיומית ברשתות החברתיות, דוכני הסברה בצמתים ובשווקים, צעדות והרצאות.

בשדה הפוליטי פועלת התנועה להפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות על ידי נוכחות בכנסת ובוועדותיה, שיחות עם פוליטיקאים, השתתפות בכנסים ובעצרות.

בתנועה פעילים חברות וחברים מכל הקשת הפוליטית ומכל קבוצות האוכלוסייה הישראלית. משותפת לכולן הקריאה לקידום את חזון השלום למרכז השיח הציבורי ולהשגת פתרון מדיני בהקדם.[5][6][7][8]

פעילות התנועה נעשית על ידי מתנדבות ואירועים גדולים ממומנים מתרומות.

התנועה גייסה לאחרונה מעל מיליון שקל בפרויקט מימון המונים, שייאפשר לה להמשיך בפעילותיה ולקדם יוזמות שונות מתוכננות כמו ועידת שלום אזורית, קמפיין לערעור סטיגמות המעכבות תמיכה בשלום, הקמת קבינט אזרחי למען הדרום והקמת מיצגים בנקודות ציון בארץ הקשורים לשלום.[9]

החל מינואר 2016 נתמכת התנועה על ידי האיחוד האירופי במימון התוכנית "בונות עתיד משותף – נשים מובילות לשלום וביטחון", תוכנית משותפת של התנועה עם "מדרשת אדם" והעמותה "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", שמטרתה להכשיר חמש מאות נשים ממגוון אוכלוסיות לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון ברוח החלטה 1325.[10][11] לקראת צעדת התקווה ב-2016 ולקראת מסע השלום ב-2017[12][8] פתחה התנועה קמפיין מימון המונים באמצעות האתר "מימונה".[13]

היסטוריהעריכה

התנועה הוקמה באוגוסט 2014 בעקבות מבצע צוק איתן.[14] בנובמבר 2014 הגיעו כאלף נשים ברכבת לשדרות וצעדו לטקס ההשקה של נשים עושות שלום.[15]

בקיץ 2015, במלאת שנה למבצע צוק איתן, צמו מאות נשים לסירוגין במשך 50 יום באוהל "צום איתן" בירושלים.[16]

באוקטובר 2016 יצאה "צעדת התקווה"[17] מראש הנקרה לירושלים. האירוע הסתיים בעצרת מול בית ראש הממשלה בהשתתפות עשרות אלפי אזרחים. בצעדה השתתפה כלת פרס נובל לשלום לימה בואי שקראה לנשים לומר את דברן ולפעול למען השלום.[18]

בינואר 2017 בסיוע "נשים עושות שלום", הוקמה בכנסת שדולת נשים למען שלום וביטחון.[19] בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא על מבצע צוק איתן, עמדו נשות התנועה במשמרות במשך 60 יום מול משרד הביטחון בתל אביב בדרישה לבחינת חלופות מדיניות, שעשויות יהיו למנוע את המלחמה הבאה.

ב-24 בספטמבר 2017 יצא "מסע השלום"[20] של התנועה מהעיר שדרות לירושלים, ובו צעדו כ-3,000 נשים ישראליות ויותר מ-2,000 פלסטיניות. במסגרת המסע הוקם מיצג שמלה בגובה 22 מטר בערבות ים המלח.[21] המסע הסתיים בעצרת המונית בירושלים בהשתתפות 30,000 איש.[22]

החל ממושב החורף של הכנסת ה-20, עולות כחמישים חברות התנועה לכנסת מדי יום שני, נפגשות עם חברות וחברי הכנסת ומשתתפות בדיוני המליאה.

ב-2018 הוקם מול הכנסת אוהל האימהות[23] ולאורך כל ימי מושב הקיץ, התקיימו בו דיונים והתארחו חברי כנסת, מובילי דעה ואישי ציבור. הארגון יזם מעגלי שיח אזוריים באירועי מחצלות אולגה ורמת-גן. ב-20 בספטמבר 2018, יום השלום הבינלאומי, התקיימה צעדה משער יפו לגן העצמאות בירושלים. עם פתיחת מושב החורף של הכנסת באותה שנה יזמה התנועה את הצעת החוק "חלופות מדיניות תחילה",[24] חוק המחייב את מקבלי ההחלטות – בשגרה ובחירום – לבחון חלופות מדיניות לפתרון הסכסוך ולהפנות משאבי זמן, קשב וכוח אדם לחיפוש פתרונות מדיניים.

בנובמבר 2018 התקיים הקונגרס הבינלאומי של נשים עושות שלום. האירוע נקרא "הסרת חסמים בדרך לשלום במזרח התיכון".[25][26] לפניו התקיים האקתון למציאת פתרונות לחסמים אלה, בו השתתפו כ-50 צעירים וצעירות מכל הארץ.

ב-18 ביוני 2020 ארגנה התנועה הפגנת מחאה במחלף השלום בתל אביב כנגד סיפוח יהודה ושומרון במסגרת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ.[27][28]

בעת מגפת הקורונה בישראל נערכו מפגשי שיח מקוונים, היו אירועים על מרפסות שהתמקדו בנושאים שקשורים בסולידריות חברתית, שלום, שוויון, ודמוקרטיה.

עם עמותת איתך - משפטניות למען צדק חברתי ואחרים התקיימו אירועים לציון 20 שנה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

במהלך 2020 קיבל הארגון מעמד של גוף מייעץ לאו"ם. מעמד זה מאפשר לתנועה להשתתף באירועים של ארגוני האו"ם הרלוונטיים ומעודד הרחבה של שיתופי פעולה עם ארגונים ומדינות בחו"ל.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ב-2021 קראה התנועה למפלגות לכלול נשים ברשימותיהן. התנועה אף הקימה את מדרג השלום, המדרג את היחס של מועמדות ומועמדים לכנסת להסכם מדיני עם הפלסטינים.

התנועה מקיימת סדרת סיורים ומפגשים עם תושבי ותושבות דרום המדינה, בפרויקט שנקרא: אדום ומקום בדרום - נשים עושות שלום בעוטף עזה.[29]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נשים עושות שלום בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עד כאן - לא מחליטים בלי נשים
  2. ^ אודות התנועה | נשים עושות שלום, באתר נשים עושות שלום - אתר התנועה, ‏2017-10-15
  3. ^ עליזה ארז, פ(ר)יסות שלום, באתר נשים עושות שלום, 26 בינואר 2018
  4. ^ לוח אירועי התנועה, באתר נשים עושות שלום
  5. ^ דורית גלילי, בגיל 85: דורית החליטה לעשות שלום, באתר ynet, 26 בספטמבר 2017
  6. ^ עדי רוזנברג, מאות נשים ב"מסע השלום": קוראות להסכם מדיני, באתר ynet, 25 בספטמבר 2017
  7. ^ יעל מרום, ירושלים: עשרות אלפי נשים קראו להסדר מדיני בעצרת נשים עושות שלום, באתר שיחה מקומית, 8 באוקטובר 2017
  8. ^ 1 2 מערכת‏, נוסעות למען השלום: אלף נשים "השתלטו" על הרכבת לבית שאן, באתר וואלה!‏, 14 באפריל 2017
  9. ^ 2021 נשים עושות שלום מעלות הילוך, באתר קומזאצ
  10. ^ גלעד צוויק, התאגיד: ההתיישבות ביו”ש – “שנויה במחלוקת”; דרישה להסכם – “לא פוליטית”, באתר מידה, 3 באוקטובר 2017
  11. ^ בונות עתיד משותף – נשים מובילות לשלום וביטחון, תוכנית משותפת של מדרשת אדם עם תנועת נשים עושות שלום, וארגון איתך معك (מעכי), באתר מדרשת אדם
  12. ^ המגזין, "תפילת האמהות": המסע של "נשים עושות שלום" יגיע היום לשיאו, באתר של "רשת 13", 7 באוקטובר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  13. ^ קמפיין מימון המונים לתנועה, מתוך אתר מימונה, ארכיון Wayback Machine
  14. ^ אלינור דוידוב, מה נשים רוצות? שלום, באתר "שיחה מקומית", 20 באוקטובר 2014
  15. ^   נויה רימלט, נשים אומרות די, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014
  16. ^ נשים עושות שלום: צום איתן באתר "יבנה שלי"
  17. ^ נשים עושות שלום, צעדת התקווה – כיסוי תקשורתי במדיה הישראלית, באתר נשים עושות שלום, ‏26.10.2016
  18. ^ נשים עושות שלום, קטעים מנאומיה של ליימה בואי באירועי צעדת התקווה,, באתר נשים עושות שלום, ‏28.10.2016
  19. ^ הכנסת, שדולת הנשים לשלום ולביטחון, באתר אתר הכנסת
  20. ^ נשים עושות שלום, סיכום מסע השלום – בשם מטה פרויקט מסע השלום, באתר נשים עושות שלום, ‏27.11.2017
  21. ^ עדי רוזנברג, "עושות שלום": השמלה הגדולה בעולם מוצגת בים המלח, באתר ynet, 8 באוקטובר 2017
  22. ^   ניר חסון, כ-30 אלף נשים הפגינו בירושלים למען השלום, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2017
  23. ^ מפגש סרווס עם נשים עושות שלום, ‏8 ביוני 2018
  24. ^ חוק חלופות מדיניות תחילה
  25. ^ שחר חי, פרויקט לקידום השלום: להשאיר את האגו מחוץ לחדר המשא ומתן, ynet ,27.11.2018
  26. ^ יפעת ארליך, תופרות חלופות, ידיעות אחרונות, 25 בנובמבר 2018
  27. ^   בר פלג, "נשים עושות שלום" חסמו את מחלף השלום: "הסיפוח חוסם את השלום", באתר הארץ, 18 ביוני 2020
  28. ^ עוצרות את הסיפוח, עושות שלום, באתר התנועה הקיבוצית, 16 ביוני 2020
  29. ^ ראיון עם אורלי אמסלם מעוטף עזה, לטלי ליפקין-שחק, גלי צה”ל 13.11.19