ויקיפדיה

מינוש שפיק

נשיאת אוניברסיטת קולומביה לשעבר

נעמת טלעת שפיק DBE HonFBA (בערבית: نعمت طلعت شفيق; נולדה ב-13 באוגוסט 1962), הידועה בשם מינוש שפיק (مينوش شفيق), היא אקדמאית וכלכלנית בריטית-אמריקאית.[1] היא כיהנה כנשיאה ה-20 של אוניברסיטת קולומביה מיולי 2023 עד אוגוסט 2024, וכנשיאת בית הספר לכלכלה של לונדון מ-2017 עד 2023.

נעמת טלעת שפיק
نعمت طلعت شفيق
שפיק, 2020
שפיק, 2020
לידה 13 באוגוסט 1962 (בת 62)
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג Raffael Jovine עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הלורדים
30 בספטמבר 2020 – מכהנת
(4 שנים)

לא ניתן להדר קלט EasyTimeline:

EasyTimeline 1.90


Timeline generation failed: 3 errors found
- Command ImageSize missing or invalid

- Command PlotArea missing or invalid

- Command TimeAxis missing or invalid

פרסים והוקרה
גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנים 2014–2017, שימשה שפיק כסגנית נגיד בנק אנגליה ובין השנים 2008–2011 כראש המחלקה לפיתוח בינלאומי בבריטניה (אנ'). היא גם כיהנה כסגנית נשיא בבנק העולמי וכסגנית מנהל של קרן המטבע הבין-לאומית. היא חברה בבית הלורדים כלורד לחיים מאז 2020.

שפיק הייתה נשיאת אוניברסיטת קולומביה במהלך התבצרות מפגינים בקמפוס באוניברסיטת קולומביה (2024). ב-17 באפריל 2024, שפיק העידה בפני ועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים של ארצות הברית בנוגע לאנטישמיות בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה. היא התפטרה מהתפקיד ב-14 באוגוסט 2024.[2]

ביוגרפיה

עריכה

שפיק נולדה באלכסנדריה שבמצרים להורים מוסלמים. אביה היה מדען ובעל אדמות עשיר. בילדותה למדה בבית הספר האמריקאי "שוץ" (אנ'). כשהייתה בת ארבע, הממשלה המצרית הלאימה את רכושו של אביה והמשפחה עברה לסוואנה באמצע שנות ה-60, ולאחר מכן למיאמי וראלי.

שפיק למדה במשך שנה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר.[3] לאחר מכן היא סיימה תואר ראשון באמנויות בהצטיינות יתרה ופי בטא קפא, עם התמחות בכלכלה ופוליטיקה מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט ב-1983. היא קיבלה תואר שני בכלכלה מבית הספר לכלכלה של לונדון ב-1986, ולאחר מכן תואר דוקטור לפילוסופיה בכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד, ב-1989.[4]

קריירה כלכלית

עריכה
 
שפיק נואמת בפורום הכלכלי של בריסל ב-2012

שפיק הצטרפה לבנק העולמי ומילאה מגוון תפקידים, החל במחלקת המחקר שבה עבדה על מודלים לחיזוי כלכלה גלובלית ואחר כך בנושאי איכות הסביבה. היא עברה לעשות עבודה מאקרו-כלכלית על אירופה והמזרח התיכון, ופרסמה מספר ספרים ומאמרים על העתיד הכלכלי של האזור, כלכלת השלום, שוקי העבודה, אינטגרציה אזורית ונושאי מגדר.[5] בגיל 36 הפכה שפיק לסגית הנשיא הצעירה ביותר אי פעם של הבנק העולמי.[6][7]

שפיק מילאה תפקידים אקדמיים, הן כפרופסור משנה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג'טאון מ-1989 עד 1994, והן כפרופסור חבר אורח בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה באביב 1996.[8]

בתחילה היא מונתה לתפקיד במחלקת הפיתוח הבינלאומית של ממשלת בריטניה (אנ') כמנהלת כללית לתוכניות מדינות, שם הייתה אחראית על כל המשרדים והמימון של במחלקה ברחבי אפריקה, המזרח התיכון, אסיה, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה. היא מונתה למזכ"לית של המחלקה ב-2008, וניהלה שם תוכנית סיוע בלמעלה מ-100 מדינות, במימון נוסף של האו"ם, האיחוד האירופי ומוסדות פיננסיים בינלאומיים. היא הייתה אחראית על 2400 עובדים ותקציב של 38 מיליארד ליש"ט (כ-60 מיליארד דולר) בשנים 2011–2014.[9]

שפיק שימשה כסגנית מנהל קרן המטבע הבין-לאומית מאפריל 2011 עד מרץ 2014. כסגנית מנכ"ל, היא פיקחה על עבודת קרן המטבע הבינלאומית באירופה ובמזרח התיכון, תקציב אדמיניסטרטיבי של מיליארד דולר, משאבי אנוש ל-3,000 עובדים וההכשרה וסיוע טכני של קרן המטבע לקובעי מדיניות ברחבי העולם.[10]

שפיק הצטרפה לבנק אנגליה כסגנית הנגיד הראשונה שלו לשווקים ובנקאות האחראית למאזן של 500 מיליארד ליש"ט של הבנק ושימשה כחברה בוועדת המדיניות המוניטרית של הבנק, בוועדת המדיניות הפיננסית ובדירקטוריון הרשות לפיקוח של הבנק. היא הובילה את סקירת השווקים של הבנק כדי להתמודד עם התנהגות בלתי הולמת בשווקים הפיננסיים.

נשיאות

עריכה

בית הספר לכלכלה של לונדון

עריכה

ב-12 בספטמבר 2016, פורסם כי שפיק מונתה למנהלת בית הספר לכלכלה של לונדון. היא נכנסה לתפקיד ב-1 בספטמבר 2017.

נשיאת אוניברסיטת קולומביה

עריכה

ב-18 בינואר 2023 הודיע חבר הנאמנים של אוניברסיטת קולומביה על מינויה של שפיק לנשיא האוניברסיטה.[11] היא הפכה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה ב-1 ביולי 2023.[12][13] השבעתה התרחשה ב-4 באוקטובר 2023.[11]

לאחר טבח שבעה באוקטובר ופתיחת מלחמת חרבות ברזל, שפיק פרסם הצהרה שבה נאמר כי אם "ההפגנות כוללות דיבורים שאינם חוקיים או מפרים את כללי האוניברסיטה, זה בלתי נסבל".[14] חברי בית הנבחרים של ארצות הברית, כולל ריצ'י טורס, וחברת הקונגרס האמריקאית קתי מאנינג,[15] אמרו שהיא הייתה צריכה לעשות יותר כדי להגן על סטודנטים יהודים מפני אלימות אנטישמית בקמפוס.[14][16] מנגד, חברי סגל האוניברסיטה וכמה בוגרים[17] ביקרו את החלטתה להשעות קבוצות סטודנטים פרו-פלסטיניות כגון "קול יהודי לשלום" ו"סטודנטים למען צדק בפלסטין" מהקמפוס בגין הפרה חוזרת ונשנית של מדיניות האוניברסיטה הנוגעת לאירועים בקמפוס.

בנובמבר 2023, שפיק הוזמנה להשתתף בשימוע בקונגרס האמריקאי בדבר אנטישמיות בקמפוסים, אך סירבה בנימוק של התנגשות עם לוח הזמנים שלה.[18][19] מאוחר יותר היא העידה בפני ועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים של ארצות הברית ב-17 באפריל 2024, יחד עם דייוויד גרינוולד וקלייר שיפמן (אנ'), יושבי ראש ועד הנאמנים של אוניברסיטת קולומביה.[20] היועצים הנשיאותיים לשעבר שיילאג מארי (אנ'), דנה רמוס ופיליפ ריינס (אנ'), יחד עם עורכי דין ומומחים לאנטישמיות הכינו את שפיק לשימוע במשך חודשים.[1]

הפגנות פרו-פלסטיניות

עריכה

כתוצאה מהתבצרות מפגינים בקמפוס באוניברסיטת קולומביה (2024) שהחלה ב-17 באפריל 2024, קראה שפיק למשטרת העיר ניו יורק לפנות מאהל שהוקמו על ידי מפגינים ליד מרכז הקמפוס של האוניברסיטה, והמשטרה עצרה יותר מ-100 סטודנטים ב־22 באפריל.[21] באותו יום, היא הודיעה שהאוניברסיטה ביטלה שיעורים פרונטליים ועברה ללמידה מעורבת.[21] ההפגנות מחוץ לקמפוס של קולומביה כללו דברי שטנה אנטישמיים פרו-חמאס ואיומים מצד מפגינים כלפי סטודנטים יהודים.[22]

תורם ובוגר קולומביה רוברט קראפט, מייסד הקרן של קולומביה למאבק באנטישמיות,[23] השעה תרומות לאוניברסיטה, וכך גם המיליארדר לן בלווטניק, בשל כך שקולומביה לא מונעת מספיק אנטישמיות בקמפוס.[24] מחוקקים רפובליקנים קראו להתפטרותה,[1] כולל יושב ראש בית הנבחרים מייק ג'ונסון ולפחות תריסר חברי קונגרס, בטענה שבית הספר לא הצליח להגן על תלמידים יהודים.[25]

מחוקקים דמוקרטיים ורפובליקנים כאחד הצטרפו לנציגה אליס סטפניק בדרישה לשפיק להתפטר, כולל הסנאטורים האמריקנים ג'ון פטרמן, טים סקוט וג'ים בנקס.[26] הדירקטוריון של אוניברסיטת קולומביה ניסח והפיץ החלטת גינוי נגד שפיק בגין הפרת "דרישות היסוד של חופש אקדמי" וגרימת "מתקפה חסרת תקדים בזכויות הסטודנטים".[27][28]

ב-29 באפריל 2024, הודיעה שפיק כי המשא ומתן עם מפגיני סטודנטים נתקע וכי "האוניברסיטה לא תתנער מישראל".[29] היא ביקשה התערבות של משטרת העיר ניו יורק בפעם השנייה בתוך שבועיים, מה שהוביל למעצרם של 108 אנשים נוספים.[30] במקום זאת, שפיק העניקה תארים באמצעות דואר אלקטרוני.[31] הפקולטה לאמנויות ומדעים בקולומביה יזמה הצבעת אי-אמון בשפיק ב-10 במאי.[32] היא עברה ב-16 במאי, כאשר 65 אחוזים מ-709 הפרופסורים הצביעו בעד ההחלטה.[33]

ב-14 באוגוסט 2024, התפטרה שפיק מהנשיאות.[34]

 
שפיק בקצה הימני עם ברק אובמה וכריסטין לגארד, 2011

שפיק מונתה כנאמנת של קרן ביל ומלינדה גייטס בינואר 2022.[35]

חיים אישיים

עריכה

שפיק התחתנה עם הכלכלן מוחמד אל-אריאן (אנ') ב-1990 במהלך עבודתם בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית.[36][37] ב-2002 נישאה שפיק לבעלה השני, המדען רפאל ג'ובין, איתו יש לה ילדים תאומים ושלושה ילדים חורגים.[38][39] בתה אוליביה ג'ובין סיימה את התוכנית לתכנון ערים של אוניברסיטת קולומביה (אנ').[40]

שפיק היא אזרחית אמריקאית ובריטית ודוברת אנגלית, ערבית וצרפתית.[7][41]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מינוש שפיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Fandos, Nicholas; Otterman, Sharon (2024-04-23). "Inside the Week That Shook Columbia University". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-24.
  2. ^ Blinder, Alan; Otterman, Sharon (2024-08-15). "Columbia President Resigns After Months of Turmoil on Campus". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-08-15.
  3. ^ egallant (2018-06-26). "Wham in the Middle of London". UMass Magazine (באנגלית). נבדק ב-2024-04-25.
  4. ^ "Nemat (Minouche) Shafik" (PDF). Parliament of the United Kingdom. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2023-01-19. נבדק ב-2023-03-13.
  5. ^ "Nemat Shafik [profile]". International Monetary Fund. 13 בדצמבר 2013. נבדק ב-18 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Conversations with History: Nemat Shafik". Globetrotter.berkeley.edu. אורכב מ-המקור ב-6 באפריל 2012. נבדק ב-6 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Deputy Managing Director, IMF". The World Bank. 11 באפריל 2011. נבדק ב-25 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Nemat (Minouche) Shafik – UK Parliament" (PDF).
  9. ^ "United Kingdom (2010) DAC Peer Review – Main Findings and Recommendations". Oecd.org. נבדק ב-6 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Nemat Shafik Biographical Information". imf.org. נבדק ב-28 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Hassan, Adeel (2024-04-26). "A Timeline of Nemat Shafik's Tenure as Columbia President". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-26.
  12. ^ "Columbia University Names Minouche Shafik 20th President". Columbia News. נבדק ב-2023-01-20.
  13. ^ Saul, Stephanie (2023-01-18). "Columbia Names Nemat Shafik as President, the First Woman to Lead the University". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-01-20.
  14. ^ 1 2 Otterman, Sharon (2023-10-24). "Columbia University Postpones a Fund-Raiser as Divisions Over War Deepen". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-10-30.
  15. ^ Manning, Kathy (17 באפריל 2023). "Rep. Kathy Manning | Submission for the Record | Statement from Rep. Ritchie Torres". Congree.gov. נבדק ב-26 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Egan, Matt (2023-10-25). "Columbia University postpones major fundraiser amid tensions over Israel-Hamas war". CNN Business. נבדק ב-2023-10-30.
  17. ^ Mendell, Chris. "Faculty protest against suspension of SJP, JVP". Columbia Daily Spectator. נבדק ב-2024-04-26.
  18. ^ Karni, Annie (2023-12-12). "To Testify or Not to Testify in Congress? Your Job Could Hang in the Balance". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-25.
  19. ^ Bernstein, Noah. "Shafik declined to testify before Congress, citing a scheduling conflict. But Columbia remains under national scrutiny". Columbia Daily Spectator. נבדק ב-2023-12-25.
  20. ^ Fandos, Nicholas; Saul, Stephanie; Otterman, Sharon (2024-04-17). "Columbia Leaders Grilled at Antisemitism Hearing Over Faculty Comments". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-24.
  21. ^ 1 2 Ochs, Caitlin; Allen, Jonathan (23 באפריל 2024). "Pro-Palestinian protesters arrested at Yale, NYU; Columbia cancels in-person classes". Reuters. נבדק ב-24 באפריל 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Ferré-Sadurní, Luis; Edmonds, Colbi; Cruz, Liset (2024-04-22). "Some Jewish Students Are Targeted as Protests Continue at Columbia". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-24.
  23. ^ Sorkin, Andrew Ross; Mattu, Ravi; Warner, Bernhard; Kessler, Sarah; Merced, Michael J. de la; Hirsch, Lauren; Livni, Ephrat (2024-04-23). "Donors Stay Largely Silent Amid New Wave of Campus Protests". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-24.
  24. ^ Svrluga, Susan (2024-04-25). "Columbia president facing intense pressure on numerous fronts". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-04-25.
  25. ^ Closson, Troy (2024-04-23). "Student Protest Movement Could Cause a Tumultuous End to School Year". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-23.
  26. ^ Quilantan, Bianca (22 באפריל 2024). "Fetterman, Scott, Banks join calls for Columbia president to step down". Politico. נבדק ב-24 באפריל 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Saul, Stephanie (2024-04-22). "Columbia's President May Face a Censure Resolution". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-24.
  28. ^ Saul, Stephanie; Betts, Anna (2024-04-26). "Columbia's University Senate Calls for an Investigation Into the Administration". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-28.
  29. ^ Graziosi, Graig (29 באפריל 2024). "Columbia University president says negotiations with protesters have fallen apart". The Independent (באנגלית). נבדק ב-29 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Read the letter Columbia University's president sent to the NYPD asking for assistance". NBC New York (באנגלית אמריקאית). 2024-05-01. נבדק ב-2024-05-02.
  31. ^ Library, Columbia University402 Low; Code 4321, Mail; York, 535 W. 116 St New; book, NY 10027Add us to your address. "🎊 President Shafik Congratulates the Class of 2024 - Columbia University". deal.town (באנגלית). נבדק ב-2024-05-21.
  32. ^ Bamberger, Cayla (2024-05-10). "No confidence vote in Columbia University President Minouche Shafik underway in wake of Gaza protests". New York Daily News (באנגלית). נבדק ב-2024-05-11.
  33. ^ Otterman, Sharon (2024-05-16). "Columbia Faculty Group Passes No-Confidence Resolution Against President". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-17.
  34. ^ "Columbia President Minouche Shafik Resigns Months After Anti-Israel Protests: Report". Times Now (באנגלית). 2024-08-15. נבדק ב-2024-08-15.
  35. ^ Beasley, Stephanie (26 בינואר 2022). "Gates Foundation announces new and relatively small board of trustees". Devex. נבדק ב-18 באפריל 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Inman, Phillip (2022-01-22). "Minouche Shafik: 'The idea that you are successful because you are hardworking is pernicious'". The Guardian (באנגלית). נבדק ב-2023-01-20.
  37. ^ Gopinath, Deepak (2004-09-23). "Pimco's El-Erian Shuns Banks That Break His Rules". Bloomberg News (באנגלית). נבדק ב-2024-01-07.
  38. ^ Ashton, James (22 ביוני 2015). "Bank of England's Minouche Shafik: 'We want to make life difficult for the bad apples in banking'". Evening Standard. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Fleming, Sam (21 במרץ 2014). "Nemat Shafik: High-Flyer Parachuted in by the Bank of England". Financial Times. נבדק ב-2024-01-07. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Columbia University (18 בינואר 2023). 20 Facts About Columbia's 20th President, Minouche Shafik. {{cite AV media}}: (עזרה)
  41. ^ Sullivan, Patricia (Summer 2018). "How Minouche Shafik '83 Became One of Britain's Most Influential People". University of Massachusetts Amherst. נבדק ב-7 בינואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מינוש_שפיק&oldid=40144161"