מכון פסטר

בית חולים בצרפת

מכון פסטרצרפתית: Institut Pasteur) הוא מכון מחקר צרפתי, שלא למטרות רווח, המוקדש למחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרואורגניזמים, המחלות והחיסונים. הוא קרוי על שם לואי פסטר, שהיה מייסדו ומנהלו הראשון ואשר בשנת 1885 פיתוח את החיסון הראשון לכלבת. המכון הוקם ב-4 ביוני 1887 והחל לפעול ב-14 בנובמבר 1888.

מכון פסטר
Institut Pasteur
ארגון
על שם לואי פסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1887–הווה (כ־137 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים לואי פסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
יו"ר Émile Duclaux עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה צרפתצרפת צרפת
קואורדינטות 48°50′25″N 2°18′40″E / 48.840278°N 2.311111°E / 48.840278; 2.311111
www.pasteur.fr/en
(למפת פריז רגילה)
 
מכון פסטר
מכון פסטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבניין הראשון של מכון פסטר בפריז

במשך למעלה ממאה שנים היה מכון פסטר בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. מרכזו של מכון פסטר בפריז, אולם יש לו שלוחות ברחבי תבל. בשנת 1983, מכון פסטר היה הראשון לבודד את ה-HIV, הנגיף הגורם לאיידס. במהלך שנות פעולתו מכון פסטר אחראי לתגליות פורצות דרך, אשר איפשרו לרפואה להשתלט על מחלות קשות כגון דיפתריה, טטנוס, שחפת, שיתוק ילדים, שפעת, קדחת צהובה ודבר. מאז שנת 1908 ועד 2008 זכו עשרה מדענים במכון פסטר בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

היסטוריה

עריכה

מכון פסטר נוסד בשנת 1887 על ידי לואי פסטר, המדען הצרפתי שניסוייו המוקדמים בתסיסה הובילו מחקר פורץ דרך בתחום הבקטריולוגיה. פסטר היה מענקי המדע בעולם, בין השאר גילה את עקרון העיקור שנודע על שמו: "פיסטור". תגליותיו הן שגרמו למהפכה בתחום העיקור והחיטוי בחדרי ניתוח. הוא גם פיתח טכניקות לחיסון נגד מחלות חיידקיות וחיסון מוצלח נגד כלבת.

מחויבותו המדעית של לואי פסטר הייתה למחקר בסיסי בשילוב עם יישומים מעשיים. עם יסוד המכון על שמו, פסטר כינס במכון מדענים מתחומי התמחות שונים. חמש המחלקות הראשונות במכון נוהלו על ידי שניים מבוגרי האקול נורמל סופרייר, אמיל דיקְלוֹ (Duclaux) (מחקר מיקרוביולוגי כללי) ושרל שמברלן (מחקר מיקרובי בתחום ההיגיינה), בראש שאר המחלקות עמדו הביולוג איליה מצ'ניקוב (מחקר מיקרובי מורפולוגי) ושני רופאים ז'וזף גרנשה (Grancher) (כלבת) ואמיל רוּ (Roux) (מחקר מיקרובי טכני). שנה לאחר שהמכון החל לפעול, החל רו, לראשונה בעולם, ללמד קורס במיקרוביולוגיה ששמו: "קורס בשיטות מחקר מיקרובי".

ממשיכי דרכו של פסטר בניהול המכון המשיכו אף את המסורת בה החל, שילוב של מחקר בסיסי ביישומים מעשיים ובכך הבטיחו למכון פסטר שרשרת הישגים מדעיים יוצאי דופן:

השגיאה ההיסטורית הגדולה ביותר שעשה מכון פסטר הייתה כנראה, בשנת 1897, כאשר התעלם מעבודת הדוקטורט של ארנסט דישן (Duchesne) על השימוש בפניצילין כדי לרפא דלקות. במידה ותגלית זו הייתה מנוצלת מוקדם יותר, אזי כנראה שהייתה יכולה להציל מיליוני בני אדם בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

למכון פסטר תפקיד מרכזי בייסוד ענף הרפואה המונעת בצרפת עם פיתוח חיסונים נגד שחפת, דיפתריה, טטנוס, קדחת צהובה, שיתוק ילדים וצהבת נגיפית מסוג B הגילוי והשימוש בתרופות סולפה לטיפול בדלקות היוותה אף היא פריצת דרך. בשנת 1957 קיבל דניאל בובה פרס נובל על גילוי הדרך לייצור אנטי-היסטמין מלאכותי. מאז מלחמת העולם השנייה התמקד מכון פסטר במחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית. בשנת 1965 זכו שלושה ממדעניו לפרס נובל פרנסואה יעקב, ז'אק מונו ואנדרה לווף על עבודתם. בשנת 1985 יוצר במכון החיסון הראשון באמצעות הנדסה גנטית של תאי חיות, היה זה החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B, על ידי פייר טואייה (Tiollais) ועמיתיו.

מכון פסטר היום

עריכה

בימינו מכון פסטר הוא אחד ממכוני המחקר הרפואי המובילים בעולם. במכון 100 יחידות מחקר ועובדים בו כ-2,600 איש, מתוכם 500 מדענים המועסקים בו בקביעות ו-600 מדענים נוספים הנמצאים בו לתקופות קצרות והמגיעים מ-63 מדינות ברחבי העולם להשתלמות פוסט-דוקטורט. למכון פסטר רשת של 24 מכוני מחקר מחוץ לצרפת המוקדשים למחקר רפואי בארצות מתפתחות. במכון בית ספר ללימודים מתקדמים ויחידת סקר אפידמיולוגית

מכוני המחקר המסונפים למכון פסטר בעולם, נמצאים במדינות ובערים הבאות:

מרכזי מחקר

עריכה

למכון פסטר בפריז שתים עשרה מחלקות מחקר

בנוסף לגילוי שני סוגי נגיף ה-HIV, מדעני מכון פסטר פיתחו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, פיתחו חיסון בשיטת הנדסה גנטית לצהבת מסוג B, ובדיקה מהירה לגילוי חיידק ההליקובקטר פילורי המעיד על היווצרות כיבים בקיבה. במכון מתנהלים גם מחקרים בתחום הסרטן ובמיוחד על תפקידם של גנים מחוללי סרטן וסמני גידולים ממאירים לצורך בדיקות אבחוניות. תחומי מחקר אחרים הם על וירוס הפפילומה האנושי ותפקידו בסרטן צוואר הרחם. מדעני המכון אף חוקרים פיתוח חיסון נגד מחלות שונות, ביניהן איידס ומלריה.

במכון שוקדים אף על מיפוי הגנום של מספר אורגניזמים החשובים לרפואה, זאת בתקווה לגילוי תרופות חדשות. המכון תרם למיפוי הגנום של שמרים.

מרכז הוראה

עריכה

מאז היווסדו משמש מכון פסטר מרכז ללימודים מתקדמים בתחומי ההתמחות השונים של מדעניו. היום לומדים במכון כ-300 תלמידים לתארים מתקדמים וכן חוקרים בו 500 פוסט-דוקטורנטים, הבאים מכ-40 מדינות בעולם. בין החוקרים אף רוקחים ווטרינרים, כמו גם רופאים, כימאים ומדענים אחרים.

מרכז מידע אפידמיולוגי

עריכה

סוגי חיידקים ווירוסים שונים נשלחים למכון פסטר מכל רחבי תבל לצורך זיהויים. בנוסף לקיומו של מאגר המידע האפידמיולוגי, המכון משמש אף כיועץ לממשלת צרפת ולארגון הבריאות העולמי (WHO) של האומות המאוחדות. מדעני מכון פסטר אף עוזרים לעקוב אחר מגפות ולהשתלט על מוקדי מגפה בעולם. פעילות זו יצרה שיתוף פעולה הדוק בין מכון פסטר לבין המכונים האמריקאיים לשליטה ומניעת מחלות (Centers for Disease Control and Prevention).

חיסונים ומוצרי אבחון

עריכה

ייצור ושיווק הבדיקות האיבחוניות המפותחות במכון פסטר נעשה על ידי החברה Sanofi Diagnostics Pasteur, חברת בת של יצרנית התרופות הצרפתית Sanofi. ייצור ושיווק החיסונים שפותחו במכון הוא באחריות חברת Pasteur Mérieux.

מבנה ניהולי ותמיכה

עריכה

כמכון מחקר פרטי שהוא ארגון ללא מטרות רווח, מכון פסטר מנוהל על ידי מועצת מנהלים עצמאית, שבראשה עומד כיום פרנסואה אֵיֵירֵה (Ailleret). המנהלת הכללית של המכון היא אליס דוטרי (Alice Dautry).

מקורות המימון לפעילות המכון מגיעים, בין השאר, ממשלת צרפת (30.7% מהתקציב), מדמי ייעוץ שהמכון גובה, תמלוגים על פיתוחים רפואיים שונים (34.6% מהתקציב) ומתרומות (34.7% מהתקציב). תקציב המכון לשנת 2005 היה 205.5 מיליון אירו.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מכון פסטר בוויקישיתוף