מנזר רטיסבון

מנזר קתולי במרכז ירושלים

מנזר רטיסבון הוא מנזר צרפתי קתולי השוכן ברחוב שמואל הנגיד 26 בשכונת רחביה בירושלים, ליד בית הכנסת ישורון. נבנה בין השנים 1876 ו-1897 ושימש כמנזר, בית ספר מקצועי[1] ובית יתומים. מייסדו הוא האב אלפונס רטיסבון, יהודי מומר מצרפת.

מנזר רטיסבון
מידע כללי
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב שמואל הנגיד 26 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אלפונס רטיסבון עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1897
תאריך פתיחה רשמי 1897 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′41″N 35°12′52″E / 31.77792°N 35.214371°E / 31.77792; 35.214371
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חזית מנזר רטיסבון

מבנה המנזר

עריכה

חזית המנזר שאורכה כתשעים מטר מעוצבת בסימטריה האופיינית לסגנון הרנסאנס - בארוק האיטלקי עם אלמנטים רומנסקיים. האדריכל הוא האב מ' דומה (M.Doumet). משני קצוות החזית מתחילים שני אגפים של המנזר. האגפים הדרומי והצפוני מתנשאים לגובה של קומה נוספת מעל האגף המרכזי. ראשית נבנה הצד הצפוני של חזית הבניין ונחנך בשנת 1884 ואילו הצד הדרומי של חזית הבניין נבנה רק לאחר מכן ובנייתו נשלמה בשנת 1891. באגף הדרומי של המנזר ישנה קפלה אשר נחנכה בשנת 1894 ואילו האגף הצפוני נבנה רק לאחר מכן והוא ארוך יותר ממקבילו הדרומי.

לאמצעו של האגף הצפוני מחובר אגף נוסף הניצב לאגף הצפוני. חלק זה של הבניין נבנה רק בשנות השלושים של המאה העשרים. במרתף הבניין נמצאים אולמות גדולים המאופיינים בקירות עבים ובתקרות בעלות קמרונות. האולמות שימשו בעבר ככיתות לימוד, חדר אוכל ומטבח.

בחצר הצפונית של המנזר מצוי מגדל שמירה שהוקם בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה, ימי שלטונו של אבראהים פאשא בארץ ישראל. המגדל שימש כחלק ממערכת של מגדלי שמירה ואיתות על הדרך בין ירושלים ליפו.

המנזר נמצא בבעלות הכס הקדוש.

היסטוריה של המנזר

עריכה
 
ינואר 1949, ילדי כפר עציון משחקים בחצר מנזר רטיסבון

בחלק מתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש המבנה כמפקדה של גדוד תותחנים אוסטרי שנשלח לארץ ישראל על מנת לסייע לצבא העות'מאני במלחמתו באנגלים. לאחר המלחמה הושב המנזר למסדר "אבות ציון".

בשנת 1921 חנתה בחצר המנזר "פלוגה" של גדוד העבודה שעסקה בחציבת אבנים באזור ירושלים. עקב מקום חנייתה כונתה הפלוגה בשם "פלוגת רטיסבון". בעת מאורעות תרפ"ט מצאו יהודי הסביבה מקלט במנזר[2].

בשנות ה-30 התקיים במקום בית ספר של המנזר. בבית הספר למדו 350 ילדים, רובם הגדול יהודים ומיעוטם ערבים נוצרים ומוסלמים. משפחות עניות שלחו את ילדיהן לבית ספר זה, בגלל שכר הלימוד הנמוך, וכדי שיקבלו "חינוך אירופי טוב".[3]

בתקופת מלחמת העצמאות התגוררו בבניין רטיסבון הנשים והילדים מכפר עציון שפונו לשם כאשר המגורים בגוש עציון הפכו למסוכנים, כמו כן פונו למנזר גם הנשים והילדים של קיבוץ מעלה החמישה. לאחר מלחמת העצמאות שימש המבנה את האוניברסיטה העברית שכן לא ניתן היה ללמוד בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. עם השנים הוחזר הבניין לרשותה של הכנסייה הקתולית.

משנת 1970 פועל במקום סמינר תאולוגי נוצרי, העוסק בלימודי נצרות ליהודים. אחד ממורי הסמינר היה חתן פרס ישראל האב מרסל דיבואה.

בשנות ה-80, עבר המבנה שיפוץ על פי תוכניתו של אדריכל נחום מלצר.[4]

בשנת 1998 פרס הוותיקן את חסותו על הסמינר, ושמו החדש של הסמינר הוא "המוסד האפיפיורי רטיסבון".

בתחילת שנות ה-90 השכיר הוותיקן חלקת קרקע שבתחומי המנזר לקבלן הישראלי מרדכי אביב לצורך בניית מתחם מגורים יוקרתי במקום בשם "לב רחביה"[5]. הייתה זו העסקה הראשונה בין הוותיקן לאיש עסקים ישראלי[דרוש מקור].

בשנות ה-2000, משמש המבנה להרצאות וכבית מלון לצליינים[6].

בית צ'רצ'יל

עריכה
 
בית צ'רצ'יל הסמוך למנזר בשנת 1941

סמוך למנזר עומד מבנה בן 3 קומות, שנבנה בשלהי המאה-19, כבית מגורים למשפחה ערבית נוצרית כחלק משכונת אל אמירה. שכונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה בה התגוררו משפחות נוצריות יווניות-אורתודוקסיות. המבנה מכונה "בית צ'רצ'יל", ככל הנראה, משום שב-1941 שימש כבית הארחה לחיילים בריטיים, ומסופר כי ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל לן או התארח בבית, בעת שביקר בארץ ישראל[7].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנזר רטיסבון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפת ירושלים (באנגלית) 1938, בהוצאת מחלקת המדידות המנדטורית, עם ציון מיקום בית ספר רטיסבון, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ יהודה שהמי, במיצר ובמצור, הוצאת אופק 1973, עמ' 130
  3. ^ עזרא יכין, סיפורו של אלנקם עמוד 14
  4. ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים, כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1991. עמ' 438.
  5. ^ עינת פז-פרנקל, ‏צפו בתמונות: הפנטהאוז הכי מפואר בבניין שמור למי שבנה אותו, באתר גלובס, 27 ביולי 2010
  6. ^ יאיר שלג, יהודי, מוסלמי ובודהיסט נפגשים במנזר, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2001
  7. ^ מנחה נופה, בתים מבפנים 2017: ירושלים כפי שלא הכרתם, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2017