במעגלי צדק

עמותה ישראלית
(הופנה מהדף מעגלי צדק)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עמותת 'במעגלי צדק' היא עמותה חברתית שקמה בירושלים בשנת 2004, במטרה להעלות לשיח בחברה הכללית, ובחברה הדתית לאומית בפרט, את הצורך בעיסוק בסוגיות חברתיות-כלכליות.

מעגלי צדק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2004–הווה (כ־20 שנה)
https://maagaley.toravoda.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התפתחות העמותה

עריכה

בשנת תשס"ד, הרגישו שמולי בינג, חילי טרופר, אפרת דגני ואסף בנר, מקימי עמותת שכן טוב, שכל העיסוק של העמותות הקיימות נוגע רק ל"כיבוי שרפות" ופתרון בעיות מקומיות, בשעה שצריך פתרון כולל לבעיות. הם טענו כי "לתורת ישראל ולציבור הציוני דתי, יש נקודת מבט ומטען ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות החברתית כלכלית...יש לעסוק גם בעקרונות היסוד החברתיים, המדיניות והצדק, ולא רק בטוב הלב, החסד והצדקה".

הארבעה פנו לרבנים שונים בציבור הציוני דתי ורבים נענו להם בשמחה. בעקבות היענות זו הם החלו את פעילות העמותה בהוצאת הגיליון הראשון של כתב העת מעגלי צדק שהופץ תחת הכותרת "להעשיר את השיח הדתי" ובו כתבו, בין השאר, הרבנים יובל שרלו, רא"ם הכהן, אבי גיסר ויעקב אריאל ופרופ' אביעד הכהן. במאמר המערכת כתבו:

"איה קולה המוסרי חברתי של המסורת היהודית? האמנם ייתכן שלדת ישראל ולתורת חיים אין מה לומר בנושאים דוגמת הסדרי פנסיה, תנאים סוציאליים, זכויות העובד... תורתנו תורת חיים היא. פירושה של "תורת חיים", שנותנת היא דעתה לא רק למצוות שבין אדם למקום... אלא גם לחובות וזכויות שבין אדם לחברו ולחברתו: חובות האדם וזכויותיו, צדק סוציאלי..."[1]

בהמשך, הם קיימו עצרת "קריאה וזעקה לתיקון החברה בישראל" בכיכר ספרא בירושלים, שנערכה בי"ז בתמוז תשס"ד. בעקבות הצלחת הכנס מתקיימים מאז כנסים פעמיים בכל שנה - בי"ז בתמוז ובי' טבת. הכנסים נערכו בהתחלה בירושלים, מאוחר יותר גם בתל אביב ובי"ז בתמוז תשס"ח התקיים כנס בשדרות. בהמשך צירפו אנשי העמותה פעילים חברתיים ואנשי רוח חילוניים במטרה לקדם את הדיון על הנושאים החברתיים בציבור הדתי והכללי.

בעקבות הכנס הראשון בי"ז בתמוז, החלה העמותה בפרויקט "התו החברתי" שהופעל תחילה בירושלים ומוסדות הקיבוץ הדתי בלבד, אך עם הזמן התרחב גם למקומות נוספים בארץ. בהמשך החלה העמותה בפעילויות חינוכיות, יזמה את "התו החינוכי" ומאבק למען עובדי קבלן.

בשנת 2015 עברה חלק מפעילות העמותה לעבוד תחת עמותת "2B-Friendly" ופיתחה תו חברתי-סביבתי חדש לעידוד צרכנות ערכית.

לאחר מספר שנים בהם העמותה חדלה מפעילותה, בשנת 2020 היא הוקמה מחדש על ידי קבוצת פעילים חברתיים מירושלים תחת השם "מעגלי צדק". לטענת המקימים, פעילותה של העמותה חודשה מתוך "הבנה שסדר היום הציבורי בישראל הולך ומתרחק מערכים של צדק חברתי ומהעיסוק בהם" וכי לעולם התוכן היהודי יש חלק חשוב בעיצוב תפיסת עולם חלופית.[2]

פעילויות העמותה

עריכה

הוצאת כתב העת "במעגלי צדק"

עריכה
 
מבחר מהעלונים שהוציאה במעגלי צדק במהלך פעילותה.

החל מניסן ה'תשס"ד, עמותת "מעגלי צדק" מוציאה כתב עת שמטרתו לעסוק בנושאים החברתיים מנקודת המבט התורנית. בכתב העת כתבו וכותבים רבים מהרבנים הידועים בציונות הדתית והוא מעורר דיון ער סביב הנושאים הללו. כתב העת הקדיש גליונות מיוחדים לעיסוק בנושאי הסחר בנשים ועובדי קבלן. בראשית הדרך, יצא כתב העת יצא לאור בתמיכת מרכז "מוזאיקה" לחקר דת, חברה ומדינה בראשות פרופ' אביעד הכהן שהיה שותף פעיל ב"מעגלי צדק" בפעילות "מעגלי צדק" בשנותיה הראשונות.

התו החברתי

עריכה

לעיקר פרסומה זכתה העמותה בזכות יוזמתה להקניית 'תו תקן חברתי', הניתן בדומה לתעודת הכשרות, לבעלי עסק אשר התחייבו לשמור על כללים של העסקה נאותה, אי פגיעה בזכויות העובדים, ונגישות לאנשים עם מוגבלויות.

כיום התו מוצע לבתי קפה ומסעדות, ולאולמות אירועים, אך בעתיד יוצע לבעלי עסקים בכל רחבי הארץ. עד היום זכו מאות בתי עסק בתו התקן.

על התמיכה ברעיון התו החברתי חתמו עשרות רבנים כגון הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אבינר, הרב יובל שרלו, הרב שג"ר, הרב יואל בן נון, הרב אבי גיסר, הרב מרדכי אלון, הרב שי פירון ורבים נוספים. כמו כן חתמו גם אנשי רוח נוספים מכל חלקי החברה הישראלית, ביניהם ד"ר גדי טאוב, תמי מולד חיו, פרופ' נסים קלדרון, מוקי צור ואחרים.

מהו התו החברתי

עריכה

התו החברתי הוא תו איכות ערכי המבטיח כי בעסק המחזיק בו נשמרות זכויות העובדים וישנה גישה לאנשים עם מוגבלות. התו ניתן ללא תשלום לבית קפה ולמסעדות המתחייבות לעמוד בקריטריונים חברתיים בסיסיים ולאפשר לפעילי התו החברתי לקיים בהן ביקורת תקופתית. התו החברתי מאפשר לציבור להיות שותף בשינוי חברתי ובחיזוק השמירה על כבוד האדם. חברי העמותה מאמינים ברעיון שלפיו על הציבור מוטלת האחריות לוודא כי בכל מקום בילוי או קניות יישמרו עקרונות היושר וצדק הבסיסיים.

נוסח התו החברתי

עריכה

בעליו של כל עסק חתם על הצהרה בנוסח: "וזאת לתעודה כי בעל בית העסק התחייב לשמור על חובותיו כלפי עובדיו, להימנע מפגיעה בכבודם, לשלם להם שכר הולם להימנע מהלנת שכרם, ולהעניק להם תנאי עבודה הולמים וראויים, הכול כמתחייב מערכיה של מורשת ישראל, חוקי מדינת ישראל, הוראות הדין, ותוך שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו. כמו כן, מתחייב בעל המקום לאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות כך שיוכלו לבוא בשעריו בבטחה, ללא שייפגע כבודם".

התרחבות התו החברתי

עריכה

התו החברתי קיים בהצלחה גדולה כבר בירושלים, תל אביב ובאר שבע והתחיל בכפר סבא. בפעם הראשונה הפצת תוכן התו בקרב תושבי העיר נעשית בעידוד, תמיכה ומימון של העירייה המקומית ובראשה יהודה בן חמו. במהלך פגישה בין פעילי התו לבין ראשי העיר אמר ראש העיר כי הוא תומך ומעודד קניה במקומות אשר מחזיקים את התו. בסך הכול יש מעל 300 בתי עסק אשר מחזיקים את התו החברתי

עובדי קבלן

עריכה

העמותה פועלת רבות לתיקון עוולות הנגרמות למועסקים בחברות קבלן. "מעגלי צדק" שמה לה למטרה לקדם עשייה חברתית אקטיביסטית. העמותה לא מסתפקת בהעלאת מודעות לזכויות ולחוק, כי אם היא שואפת ליצור תקדימים משפטיים ומעשיים לשינוי המציאות הקשה של שוק העבודה בישראל בכלל ועובדי קבלן בפרט. פעילות העמותה מתפרסת על פני ספקטרום רחב – עבודת שטח אל מול עובדים (איסוף עדויות ונתונים לפגיעה בזכויות), העלאת מודעות לזכויות ולחוקי העבודה (באסיפות עובדים, באופן פרטני או בפעילות מול מעסיקים גדולים דוגמת עיריית ירושלים, עיריית תל אביב והאוניברסיטה העברית), לובי וחקיקה בכנסת (עבודה מול חברי כנסת וגופים גדולים לשינוי חברתי דוגמת "התאחדות הסטודנטים", דיונים בוועדות הכנסת, פאנלים וכנסים של בכירים במגזר הפרטי והציבורי), ופעילות ענפה בתחום המשפטי (קידום תביעות אישיות, תביעות ייצוגיות של מיליוני ₪ נגד חברות קבלן גדולות, תביעות נגד גופים ציבוריים גדולים בשטחם מתקיימת הפרה של זכויות עובדים דוגמת האוניברסיטה העברית וכו').

פעילויות נוספות של התנועה

עריכה
  • "מעגלי צדק" הקימה בשנת 2012 קבוצות נוער ברחבי ירושלים.
  • ב-2013 גם הקימה באזור הצפון קבוצה של מתנדבים מטעם המכינות הקדם צבאיות.
  • העמותה עורכת כנסים וימי עיון בנושאים של יהדות וחברה.
  • בשנת תשס"ט העמותה הוציאה הגדה לפסח ברוח המסרים של העמותה.
  • הגברת המודעות והכוונה לפעילות כנגד סחר בנשים והעסקת עובדי קבלן[3].
  • הגברת המודעות ופעילות להגברת הנגישות לנכים בישראל[4].
  • פעילויות מחאה כנגד מוסדות ואירועים שאינם נגישים לבעלי מוגבלויות[5].

ביקורת

עריכה

גישה סוציאליסטית

עריכה

כלפי קמפיין "התו החברתי" של העמותה נטען שהיא מציבה דרישות סף נמוכות מדי שאינן כוללות את קיומו של כוח-עבודה מאוגד שהוא, לשיטת המבקרים, תנאי לשיפור המצב[6].

גישה דתית

עריכה

כנגד העמותה הושמעה בעבר ביקורת שהיא מערבבת בין "חסד" שהוא מצווה על היחיד אך איננו ניתן לחיוב, ובין "צדק" שהוא חיוב שניתן להוציא בדין. המבקרים טענו שהגם שחלק מפעילויות העמותה חיוביות בחלקן הם באים לדרוש מהמדינה פעילויות סוציאליסטיות ללא עיגון בתורה ואף נגד התורה[7]. נדב שנרב טען[8] שהפעילות של תנועת "במעגלי צדק" משתמשת ברטוריקה של "פערים" העוסקת בסיפוק "קנאת הקנאי", בניגוד לתורה העוסקת בדאגה לצורכי החלש. בכך, טוען שנרב, העמותה דוחפת את היהדות אל מחוזות שוליים בחברה.

העמותה כיום

עריכה

לאחר מספר שנים בהם העמותה חדלה מפעילותה, בשנת 2020 היא הוקמה מחדש על ידי קבוצת פעילים חברתיים מירושלים תחת השם "מעגלי צדק". לטענת המקימים, הם חידשו את פעילות העמותה מתוך "הבנה שסדר היום הציבורי בישראל הולך ומתרחק מערכים של צדק חברתי ומהעיסוק בהם" וכי לעולם התוכן היהודי יש חלק חשוב בעיצוב תפיסת עולם חלופית[2].

העמותה עוסקת בתחום המנהיגות והקהילה והיא מפעילה את תוכנית המנהיגות לסטודנטים "ערבות"[1], את תוכנית המנהיגות החברתית לנוער "נאמני צדק"[2] ואת תוכנית הכתיבה וההגות "דורשי צדק"[9]. בנוסף לכך העמותה מקיימת אירועים הפתוחים לקהל הרחב בנושאים הקשורים ליהדות ולצדק חברתי סביב מעגל השנה היהודי.[3]

העמותה כיום מובילה מאבק בתאונות העבודה בישראל והיא מקיימת הפגנות[10][11], אירועי זיכרון ומחאה[12][13][14] וקמפיינים קהילתיים[15][16][17] לצד פרסום ניירות עמדה ומדיניות בנושא[18]. במסגרת מאבק זה, חברי העמותה יסדו את טקס הזיכרון השנתי להרוגים בתאונות עבודה, אשר מתקיים בסוף השנה האזרחית בשיתוף פעילים חברתים, אנשי ציבור ומשפחות ההרוגים[19][20][21]. פעילות ציבורית נוספת שהעמותה מובילה היא המיזם "נגישות למקום" שמטרתו להעלות את המודעות לצורך בהנגשה ובשילוב של בעלי מוגבלויות ומתמודדי נפש בבתי כנסת ובמוסדות תורניים נוספים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כתב העת 'במעגלי צדק' 1, ניסן ה'תשס"ד, עמ' 1.
  2. ^ 1 2 מי אנחנו, באתר מעגלי צדק
  3. ^ רותי סיני, תלמידים בי-ם גילו את חוסר הצדק ועוזרים לעובדי קבלן, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2006
  4. ^ מדריך: בתי כנסת נגישים בישראל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2006
  5. ^ נועה מגל, "20 אלף חוגגים ביריד ואפילו לא נכה אחד", nrg מעריב.
  6. ^ ניצחון לעובדי רשת קופי בין - באתר של תנועת מאבק סוציאליסטי
  7. ^ חסד שמתחפש לצדק, אראל סגל, 27 באפריל 2006
  8. ^ "במעגלי רשע? עליית הרבנות החברתית בישראל הפוסט-ציונית", מאמר להורדה מתוך האתר האישי של נדב שנרב.
  9. ^ Facebook, www.facebook.com
  10. ^ מעגלי צדק: הארגון הדתי שנלחם למען פועלי הבניין, באתר www.inn.co.il
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏אירוע מחאה נגד התאונות הקטלניות בבנייה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 באוגוסט 2021
  12. ^ "אנחנו כאן כדי שפניהם לא יישכחו": הנצחה מרגשת להרוגים באתרי הבנייה, באתר www.israelhayom.co.il
  13. ^ פעילי מעגלי צדק קיימו משמרת מחאה באתר בנייה בראשל"צ בו נהרג השבוע עובד פלסטיני, באתר זו הדרך, ‏2022-08-27
  14. ^ האסונות בענף הבנייה: ארבעה נהרגו ונפצעו 16 נוספים, באתר בחדרי חרדים
  15. ^ קמפיין דתי נגד הפרות בטיחות באתרי הבנייה, באתר www.inn.co.il
  16. ^ ניצן צבי כהן, ‏"תשובה חברתית": ארגון 'מעגלי צדק' קורא לציבור לדווח על סכנות בטיחות באתרי בנייה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבר 2023
  17. ^ אירוע לציון ה-1 במאי בירושלים: ערב זיכרון לקורבנות באתרי בנייה, באתר זו הדרך, ‏2022-04-30
  18. ^ עידו שטיינברג ואריאל שוורץ, ‏תאונות העבודה הן תוצאה של תרבות ארגונית לקויה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 באוגוסט 2022
  19. ^   בר פלג, באירוע הזיכרון להרוגי תאונות העבודה, נרות נשמה הוצבו בתוך קסדות בנייה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022
  20. ^ ניצן צבי כהן, ‏נחנכה אנדרטה לזכר הרוגי תאונות העבודה: "צריכים לזכור איך נבנו הבתים שלנו ולדרוש שייבנו בצדק", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בדצמבר 2022
  21. ^ כולם יודעים איך אפשר לצמצם את התמותה מתאונות עבודה, באתר www.makorrishon.co.il