יובל שרלו

רב והיסטוריון ישראלי

הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי. הרב שרלו עוסק במגוון תחומים, דוגמת פובליציסטיקה, אתיקה ופוליטיקה. ממייסדי וחבר בארגון רבני צהר וממייסדי פורום תקנה. במסגרת עיסוקו באתיקה רפואית הוא מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות[1], כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וכראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר.

הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלו
לידה 30 בדצמבר 1957 (בן 66)
ז' בטבת תשי"ח
ישראלישראל הרצליה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, תנ"ך, מחשבת ישראל
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרבנים אהרן ליכטנשטיין, יהודה עמיטל, יואל בן-נון, אריה בינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
הרב יובל שרלו, 2007

נולד בהרצליה פיתוח להורים יהודים אמריקאים שעלו לישראל בשנת תש"ט (1949). הוא למד בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר', ואת השכלתו התורנית רכש בישיבת הר עציון. בצבא שירת כקצין שריון והגיע לדרגת רב-סרן בתפקיד מפקד יחידת עורב, ולחם בין היתר בקרב סולטן יעקוב. אחרי שסיים את לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא. לאחר מכן היה רב קיבוץ טירת צבי, ובמשך שלוש שנים שימש כמורה בבית הספר השיתופי של קיבוצי עמק בית שאן (שק"ד) ובמדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב[2].

בשנת תשמ"ה (1985) עזב את טירת צבי ועבר לרמת הגולן, ושם כיהן כר"מ בישיבת הגולן שבחספין. בשנים אלו החל הרב שרלו לפרסם מאמרים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות", והחל לעלות לתודעה הציבורית. לאחר רצח רבין היה הרב שרלו ממקימי עמותת צהר, שמטרתה לקחת חלק בעיצוב דמותה הציבורית של מדינת ישראל ולהביא לגישור בין העולם הדתי והעולם החילוני. כמו כן היה מחברי קבוצת "שחרית", קבוצת אישי ציבור דתיים וחילוניים – ביניהם ירון לונדון, אמנון דנקנר ומוטי שקלאר, שקיימה מפגשי לימוד משותפים. בשנת תשנ"ו (1996) הוציא את ספרו הראשון, וארשתיך לי לעולם, העוסק בדמותו של האדם מישראל בתקופת תחייה לאומית, בהתבסס על משנתו של הראי"ה קוק. הספר זכה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך. בתקופה זו שימש גם כר"מ בישיבת ההסדר קריית שמונה שבה לימד את התורה לפי שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר וכן העביר שיעורים בנביאים.

בשנת תשנ"ח (1998) החליט הרב שרלו להקים ישיבת הסדר, תוך מתן דגש על מיקומה – באזור המרכז דווקא. אחת הסיבות לכך הייתה:

ההערכה כי קו החזית של מדינת ישראל נודד מיש"ע ומהגולן אל מרכז הארץ, קשה להפריז בתיאור הישיבות כמנוף חשוב ביותר להתיישבות בכל שטחי ארץ ישראל. השינוי ההיסטורי שהובילה הציונות הדתית ביחס לארץ ישראל כולה הוזן לא מעט על ידי הישיבות. התפתחותן של הישיבות באזורי הפיתוח מלמדת על הפניית מאמץ לכיוונים נוספים. הישיבות מזינות מהלך של מעורבות חברתית, וגורמות לריבוי המצטרפים לעיירות הפיתוח. כיוונים אלו מלמדים כי הישיבות הן מקור אנרגיה שבכוחו להשפיע על המתרחש בארץ ישראל. יש להעריך מחדש היכן מצויים הנושאים הבוערים של החברה הישראלית, ולמקם שם את הישיבות.

הרב יובל שרלו, קו החזית הוא בגוש דן, באתר כיפה, 26 בדצמבר 2002

באלול תשנ"ח עבר לפתח תקווה והקים יחד עם הרב דוד סתיו והרב שי פירון את ישיבת אורות שאול, שבראשה הוא עומד עד היום. במשך כמה שנים כיהן גם כרב בית הכנסת "נצח שלמה" בכפר גנים בפתח תקווה. בשנת תשע"ג עברה הישיבה לרעננה, ובשנת תש"פ עברה משם לתל אביב.

בשנת 2001 החל הרב שרלו, בעקבות פניית אנשי הפורטל הדתי "מורשת", להשיב על שאלות הגולשים בנושאי הלכה והשקפה. עד מהרה הפך לאחד הרבנים הנשאלים ביותר באינטרנט, ובאתרים "מורשת" ו"כיפה" מוצגות למעלה מ-80,000 תשובות שלו. בין השאר עסק הרב שרלו בתשובותיו בנושאים רגישים כגון יציאה בשאלה, מיניות, הומוסקסואליות אצל דתיים ואלימות במשפחה, לצד נושאים ציבוריים כגון סירוב פקודה, דמותה האידיאלית של מדינה דתית מתוקנת, וחזונה של הציונות הדתית. התשובות קצרות ובדרך כלל אינן מופיעות עם מקורות הלכתיים, מה שגרר ביקורות ואף החל להעסיק את עולם המחקר[3]. בשנת 2002 הוציא בהוצאת ישיבת פתח תקווה ספר ראשון המכנס מבחר תשובות שענה באינטרנט: רשו"ת הרבים. בהמשך יצאו לאור הספרים: רשו"ת היחיד (2003), רשו"ת הציבור (2005) ורשו"ת להחמיר (2007).

מלבד השו"ת באינטרנט, הרב שרלו כותב מידי שבת בעלון פרשת השבוע שבתון. בשנת 2006 היה מועמד לכהונת הרב הצבאי הראשי. הוא חבר מליאת בני עקיבא, וישב בוועדה הציבורית לבחירת נציגי רשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009.

בשנים האחרונות החל הרב שרלו בפעילות ציבורית בתחום האתיקה, והוא חבר ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם, ועדת סל הבריאות ובנשיאות מועצת העיתונות. חלק ממשנתו בתחום האתיקה וזיקתה ליהדות פרסם הרב שרלו בספרו ההגותי בצלמו, שיצא בשנת 2009. בשנת 2015 ייסד הרב שרלו את תחום האתיקה בארגון רבני צוהר כשהוא עומד בראשו[4]. לצד עמידתו בראש ישיבת אורות שאול, לימד הרב שרלו שיעור בנושא "מחלוקות רבניות בציונות הדתית" במדרשת מגדל עוז, שיעור שבועי באגרות הראי"ה בישיבת הר עציון, וקורס מבוא למשנת הרב קוק ב"אסכולות", בית הספר ללימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה. הרב שרלו מופיע בתדירות גבוהה בתקשורת, בעיקר בתוכניות רדיו שונות, באתר ynet ובפורטל הדתי "כיפה".

עמדותיו

עריכה
 
הרב יובל שרלו עם פרופ' אסא כשר. ינואר 2019
 
הרב יובל שרלו נואם בעצרת לציון 100 יום לחטופים בעזה

תורת ארץ ישראל

עריכה

המושג של "תורת ארץ ישראל" תופס מקום מרכזי בהגותו של הרב שרלו, אשר בעקבות דבריו של הראי"ה קוק בנושא פיתח את זאת ככינוי לסוג של התחדשות הלכתית. לדבריו, בארץ ישראל אין לפסוק הלכה רק בעזרת כלים פנים הלכתיים, והבירור ההלכתי יעשה גם על פי 'רוח החוק', שיתברר בלימוד האגדה והנסתר, ויושפע ממוסר הנביאים. הרב שרלו קורא לשאוף לקראת מערכת הלכתית שאיננה נוקשה כמו המערכת הגלותית, אלא היא דינמית ומותאמת אישית, ומנוסחת כהנחיות בעלות אופן כללי ולא ככללים חתוכים[5]. המושג "תורת ארץ ישראל" הוסבר על ידי הרב שרלו באופן נרחב בספרו תורת ארץ ישראל.

יישוב ארץ ישראל

עריכה

עמדת הרב שרלו היא שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה דוחה פיקוח נפש בכל מחיר, אולם הוא סבור שנקודת המוצא בכל דיון לגבי גבולותיה של ישראל צריכה להיות המחויבות לארץ ישראל. משום כך, הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות שלא הכילה לדעתו עיקרון זה, ובנוסף נעשתה כנגד רצון העם וללא דאגה למתיישבים. עם זאת, הוא שלל כל סוג של התנגדות אלימה לתוכנית וכן סרבנות של חיילי צה"ל, וקרא לתלמידיו להשתתף רק בהפגנות ובפעילות הסברה, מתוך הבנה שהמטרה אינה ארץ ישראל לבדה, אלא "הברית המשולשת של עם ישראל, ארץ ישראל והתורה"[6]. עם זאת, בכינוס באפרת בפברואר 2010 אמר כי "אם מדינת ישראל תעשה חס וחלילה פעולת נסיגה, ופעולת הנסיגה תיעשה באותה דרך של הפקרת היישובים, אני רואה בזה עילה חד משמעית לסירוב"[7]. כחלק מעיסוקו בנושא, פרסם ספר בשם שו"ת ההתנתקות[8].

הרב שרלו גינה פעמים רבות את פעולות "תג מחיר" המכוונת כנגד ערבים חפים מפשע. לדבריו, פעילות כזאת "פוגעת בכל מה שחשוב לנו, במוסר, בהלכה, באמונה ומדינת ישראל, אין לו שום תועלת ושום הצדקה. הוא לא משיג אף הישג"[9].

ב-2021, במהלך המהומות בערים המעורבות תמך הרב שרלו במעסיקים שפיטרו עובדים ערבים ששבתו כהזדהות עם הטרור הפלסטיני, בשל היותה "הזדהות אקטיבית עם אויבי המדינה והלוחמים להשמדתה"[10]. בהמשך תמך בעיקרון שהביעו עובדי חברת החשמל שהכריזו שלא יתקנו את קווי רשת החשמל לעזה, כל עוד לא הושבו גופות החטופים הדר גולדין ואורון שאול והנעדר אברה מנגיסטו, המוחזקים בידי חמאס. עם זאת, סייג שזהו תפקידה של המדינה ולא של העובדים כאזרחים פרטיים[11].

צניעות

עריכה

לשיטת הרב שרלו החברה הרצויה לכתחילה היא "חברה צנועה מעורבת". הוא מנושאי הדגל המרכזיים בציבור הדתי לאומי של קיום חברה מעורבת. הוא סבור כי העיסוק המופרז בנושאי צניעות גורם לדחיקת נושאים חשובים אחרים כמו שמירת מצוות, גמילות חסדים, צדק חברתי, הקפדה בענייני לשון הרע ועוד, ובאופן פרדוקסלי מביא פעמים רבות דווקא למצב של חוסר צניעות בשל העיסוק האובססיבי בנושא זה. שיטתו מוצגת בחוברת הנקראת חברה שלמה אשר חוברה יחד עם תלמידו רן חורי[12].

חלק מפסיקותיו בנושאי צניעות, כדוגמת עידוד קיום חברה מעורבת[13] והיתרו לרווקה בגיל מבוגר ללדת ילד ללא נישואין בהפריה חוץ גופית[14], ספגו ביקורות מרבנים כגון הרב אברהם שפירא[15] והרב שמואל אליהו[16].

הטרדות מיניות

עריכה

הרב שרלו היה ממייסדי פרום תקנה אשר מטרתו לטפל במקרים של הטרדות מיניות אשר לא יגעו למשטרה בכל אופן.[17]

בשנת התשפ"ג, הביע בתחילה תמיכה במתלוננת הראשונה נגד הרב צבי ישראל טאו, וטען שצריך לברר את התלונה במשטרה. אך בעקבות טענתה של המתלוננת הראשונה, כי הרב טאו הוא ממשפחה גרמנית נאצית הקרובה בקשרי משפחה ליוזף מנגלה, וכי הרב טאו מתחזה ליהודי, אמר, על פי דיווח כלי תקשורת, שצריך לחשב את דרכינו מחדש ביחס לתלונה[18].

לימוד תנ"ך

עריכה

בשנת 2000 פרסם הרב שרלו מאמר בקובץ כתנות אור בשם "אשר בנו שתיהן את בית ישראל", העוסק ביחסים שבין לאה, רחל ויעקב[19]. במאמר הציע הרב שרלו מספר פרשנויות לסיפור גנבת רחל את התרפים של אביה, לבן, ואחת מהן שייתכן שרחל "הייתה נגועה בעבודת אלילים". הדברים הביאו להתכתבות ענפה ולפולמוס ציבורי הקרוי "תנ"ך בגובה העיניים", במסגרתו הרב משה בלייכר אף קרא להחרים את הרב שרלו. פולמוס זה עסק ביחס הראוי לדמויות תנ"כיות ובמידת הלגיטימציה לביקורת עליהן[20].

התחסנות ואתיקה רפואית

עריכה

במהלך מגפת הקורונה עודד הרב שרלו את ההתחסנות. בהמשך הצטרף לקריאה לתת העדפה מסוימת לחולים מחוסנים על כאלה שאינם מחוסנים. ”כשמגיעים לקצה האחרון שיש בו מצב שחיי האחד הם על חשבון חיי השני, כאן צריכה להיות עדיפות למי שעשו את כל הנדרש מהם על פני מי שהחליטו אחרת וצריכים לשלם על הדבר הזה”. לדבריו, הבחירה החופשית שלא להתחסן אכן נתונה לכל יחיד, אך יש השלכות להחלטה[21].

ספריו

עריכה

חלק מספרי הרב שרלו נגישים לקריאה באינטרנט.

  • וארשתיך לי לעולם – דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה, חספין: ספרי הגולן, תשנ"ו[22]
  • תורת ארץ ישראלתורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, חספין: ספרי הגולן, תשנ"ח[23]
  • בין משכן לעגל – על התחדשות דתית לעומת רפורמה, ירושלים: ראובן מס, 2000[24]
  • והיו לאחדים בידך – בין הרמוניה לדיאלקטיקה במשנת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, אלון שבות: תבונות, תש"ס
  • רשו"ת הרבים – תשובות שניתנו באינטרנט במגוון נושאים, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ב
  • רשו"ת היחיד – תשובות בענייני צניעות ואישות, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ג[25]
  • אחריך נרוצה – פירוש משולב, פשט ודרש, על ספר שיר השירים, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2003
  • רשו"ת הציבור – תשובות בענייני מדינה וציונות דתית, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ה[26]
  • יראה ללבב – על ייעוד הנבואה ותוכנה הפנימי, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007
  • רשו"ת להחמיר – על היחס לחומרות בהלכה, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ז
  • והלכה כבית הלל – על היחס למחלוקות ביהדות, אלון שבות: תבונות, תשס"ח
  • בצלמו – על האדם הנברא בצלם, ירושלים: ראובן מס, 2009
  • שו"ת ההתנתקות – שאלות ותשובות בענייני תוכנית ההתנתקות, תל אביב: ידיעות ספרים, 2010
  • חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה – חוברת חינוכית לנוער בנושא חברה מעורבת וצניעות (יחד עם רן חורי), תל אביב: נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, תשע"א
  • רשו"ת הדיבור – תשובות בענייני דיבור, אמת ושקר ולשון הרע, רעננה: מגיד וישיבת אמי"ת אורות שאול, תשע"ו
  • לשם שמיים: האתיקה של המחלוקת – חיבור בדבר האתיקה של הדיון הציבורי, ירושלים: מגיד, 2018
  • כי ישרים דרכי ה': אתיקה יהודית - הנוכחות והמחוייבות ליסודות המוסריים ואיך להתמודד עם מצוות שנדמים כסותרים את הנאמנות למוסריות, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2024

חיים אישיים

עריכה

הרב שרלו נשוי לד"ר סמדר שרלו, מַרְצָה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן. סמדר היא נכדתו של הרב יהושע קניאל. הזוג מתגורר בתרום ולהם שבעה ילדים. בנו של הרב יובל שרלו, הרב אלחנן שרלו, מכהן כראש ישיבת עתניאל החל מקיץ 2022[27].

קישורים חיצוניים

עריכה

שיעורים ושו"ת

עריכה

כתבות וראיונות

עריכה

ממאמריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כיהן כחבר בוועדת סל התרופות, בוועדת הלסינקי העליונה, בוועדה לבררת מין העובר ובאחרות.
  2. ^ דברים שלא ידעתם על הרב יובל שרלו, באתר כיפה, 25 באפריל 2013. יוסי קליין, מאמין באבולוציה לא ברבולוציה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
  3. ^ אביעד הכהן, "הרב הווירטואלי – על שו"ת אינטרנט וספיחיו", מימד 27 (נובמבר 2003)
  4. ^ אתר מיזם צהר לאתיקה
  5. ^ הרב יובל שרלו, "דמותה של ההלכה הנבואית", אקדמות יב, תמוז תשס"ב
  6. ^ שיחה על ההתנתקות, אתר כיפה
  7. ^ אנשיל פפר, הרב יובל שרלו: נסיגה והפקרת יישובים - עילה חד משמעית לסירוב פקודה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
  8. ^ הספר עורר דיון בכתב העת אקדמות, גליונות כו וכז
  9. ^ ישי קרוב, הרב שרלו: תג מחיר - מתכון בטוח להפסד, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2011
  10. ^ יהונתן גוטליב, הרב יובל שרלו תומך במעסיקים שפיטרו עובדים ערבים ששבתו היום, באתר ערוץ 7
  11. ^ שמעון כהן, הרב יובל שרלו: אתיקה, משילות וחשמל בעזה, באתר ערוץ 7
  12. ^ שלמה פיוטרקובסקיהרב שרלו בחוברת חדשה: חברה צנועה מעורבת, באתר ערוץ 7
  13. ^ הרב יובל שרלו, תנועת נוער צנועה-מעורבת, באתר ישיבת אורות שאול
  14. ^ הרב יובל שרלו, לידה ללא נישואין, באתר ישיבת אורות שאול
  15. ^ אבישי בן חיים, הרב שפירא נגד הרב שרלו, באתר nrg
  16. ^ עידן יוסף, הרב שמואל אליהו על הרב שרלו: אין להתחשב כלל בדעותיו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2005
  17. ^ Geekonomy - פרק #140 – שנה טובה עם הרב יובל שרלו, באתר Geekonomy, ‏2017-09-19
  18. ^ חדשות סרוגים
  19. ^ הרב יובל שרלו, "אשר בנו שתיהם את בית ישראל", בתוך: כתנות אור – בירור אמוני בסוגיית הצניעות, ירושלים תש"ס
  20. ^ על פולמוס "תנ"ך בגובה העיניים" ראו: יאיר שלג, חרמות נוראים וגזרות שמד, עכשיו גם בישיבות ההסדר, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
  21. ^ הרב יובל שרלו: "מי שלא מתחסן, צריך להבין שיש לכך מחיר", באתר ערוץ 7, ‏10 באוקטובר 2021
  22. ^ במהדורת אינטרנט
  23. ^ במהדורת אינטרנט
  24. ^ במהדורת אינטרנט
  25. ^ הספר בפורמט PDF
  26. ^ הספר בפורמט PDF
  27. ^ גיא עזרא, ‏"לאחר תהליך חשיבה": ראש ישיבה חדש לישיבת עתניאל, באתר "סרוגים", 7 באוקטובר 2021