מערת תנור

מערה במערב הכרמל; חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות

מערת תנור (מערת טבון) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר, הכולל מערה עמוקה שחלק מתקרתה קרס, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות, יחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת הנחל, מערת גמל ומערת הגדי. במערת תנור התגלה רצף התיישבות ארוך במיוחד של האדם הקדמון: הצטברות בעובי של כ-25 מטרים של שכבות ארכאולוגיות, המכסה לפחות חצי מיליון שנים. קבוצות ניידות של ציידים-לקטים חזרו לשבת במערה שוב ושוב במהלך התקופה הפלאוליתית התחתונה (יותר מ-500,000 שנים לפני זמננו עד כ-250,000 שנים לפני זמננו) והתקופה הפלאוליתית התיכונה (כ-250 עד 50 אלפי שנים לפני זמננו). במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה נקברה במערה אישה מטיפוס האדם הניאנדרטלי - אחת הקבורות הקדומות ביותר שהתגלו בעולם. בסופה של התקופה האחרונה נסתמה המערה ורצף היישוב בנחל מערות המשיך במערת הנחל.

מערת תנור
מוצא נחל מערות אל מישור חוף הכרמל, מבט ממערת תנור לכיוון צפון-מערב
מוצא נחל מערות אל מישור חוף הכרמל, מבט ממערת תנור לכיוון צפון-מערב
אתר מורשת עולמית
אתרי ההתפתחות האנושית על הר הכרמל: מערות נחל מערות
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2012, לפי קריטריונים 3, 5
חלק מתוך שמורת נחל מערות עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מחוז חיפה, ישראל
קואורדינטות 32°40′14″N 34°57′56″E / 32.6705°N 34.9655°E / 32.6705; 34.9655
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית[1][2].

האתר וסביבתו

עריכה
 
חתך השכבות הארכאולוגיות במערת טבון. שכבות G,F,E שייכות לתקופה הפלאוליתית התחתונה ושכבות D,C,B - לתקופה הפלאוליתית התיכונה

מערת תנור היא מערה קרסטית המורכבת משלושה חדרים: החיצוני (בצפון), המרכזי והפנימי (בדרום). ברצפתו של כל חדר נמצא בולען. תקרת המערה, פרט לחדר הפנימי, התמוטטה לפני זמן רב. בתקרת החדר הפנימי יש ארובה גדולה, שקוטרה כשמונה מטרים. המערה ממוקמת בשיפולי המצוק המערבי של הר הכרמל, במקום שבו הנחל יוצא למישור החוף, כ-17 ק"מ דרומית לחיפה וארבעה ק"מ מזרחית לחוף הנוכחי של הים התיכון, בגובה של כ-60 מטרים מעל פני הים הנוכחיים. שכבות היישוב התחתונות במערה מורכבות בעיקר מחול שנישא ברוח למערה מחוף הים, ואילו בשכבות היישוב העליונות החול הוחלף בטין ובחרסית שנפלו דרך ארובת המערה, כמו גם חומרי בעירה שהובאו על ידי האדם למערה.

ירידת מפלס הים העולמי בתקופות קרחוניות במהלך תור הפליסטוקן גרמה להתרחקות חוף הים התיכון מן המערה ולהתרחבות מישור חוף הכרמל. מפלס הים שב ועלה בתקופות בין-קרחוניות ומישור החוף הצטמצם. אתרי נחל מערות בכלל, ומערת תנור בפרט, יושבו על ידי האדם הקדמון בתקופות קרחוניות ובין-קרחוניות כאחד במהלך כחצי מיליון השנים האחרונות. בניגוד לסברות קודמות[3], נתונים גאולוגיים וגאוכרונולוגיים חדשים הראו כי פני הים בעת היישוב הפרהיסטורי במערות מעולם לא עלו מעבר ל-5–10 מטרים יחסית להיום[4].

תולדות המחקר

עריכה

הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד ערכה את החפירה הראשונה, הנרחבת והידועה ביותר באתר בשנים 1929–1934, כחלק ממפעל חפירות רחב היקף במערות הכרמל[5]. חפירותיה התמקדו במערת תנור, מערת הנחל, וכן במערת הגדי (יחד עם החוקר האמריקאי ת.ד. מק'קאון). ספרן של גארוד ושל הפלאונטולוגית הבריטית דורותיאה בייט The Stone Age of Mount Carmel מביא פירוט מלא של חפירותיה, והביא לפרסומו הגדול של האתר בעולם. בשנים 1967–1972 התקיימה במערת תנור חפירה בראשות ארתור ג'לינק, אשר חקר בעיקר את רצף שכבות התקופה הפלאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית) - החלק העליון של חתך גארוד[6]. אברהם רונן חפר במערה מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה עד 2002, והתמקד בחקר החלק התחתון של חתך גארוד - שכבות התקופה הפלאוליתית התחתונה[7].

תקופות ותרבויות

עריכה
 
אבני יד שמצאה המשלחת של דורותי גארוד בשכבה E של המערה, באוסף המוזיאון הבריטי

גארוד הגדירה במערת תנור שבע שכבות עבות, שיפורטו להלן, מלמטה למעלה. החפירות המחודשות במערה המשיכו וחילקו את הרצף הארוך שבה לעשרות תת-שכבות. הרצף תוארך בשיטות התרמולומינסנציה (אנ') ו-ESR[8]:

עדויות לשימוש באש

עריכה

מיפוי של רצף השכבות במערה העלה שריכוזים משמעותיים של פריטי צור מסותתים שרופים מופיעים רק בשכבות בנות 350,000 שנים ומעלה, דהיינו בתחילת שכבה E של התרבות האשלו-יברודית ובשכבות התרבות המוסטרית. לדעת חלק מהחוקרים, העדויות ממערת תנור מצביעות על כך ששימוש רגיל ויומיומי באש ושליטה מלאה בה, להבדיל משימוש מזדמן שלא שינה בהרבה את אורחות החיים, החל רק בתקופה זו[9]. ניתוח גאו-ארכאולוגי של האדמה בשכבות המאוחרות יותר C ו-B הראה שאפר מדורות נפוץ בשכבות אלה, בעיקר בשכבה C. בשכבות האפר התגלו שרידי צמחים מיקרוסקופיים (פיטוליתים) המעידים שחומר עצי הובא למערה ושימש כדלק למדורות[10].

כלי שחיקה קדום

עריכה

חוקרי המערה זיהו בממצאים שנחפרו מהשכבה האשלו-יברודית חלוק אבן עם סימני שחיקה וכתישה. בעקבות מחקר סימני שימוש מיקרוסקפיים על הפריט הם הראו כי מדובר בכלי העבודה הקדום ביותר ששימש לשחיקת חומרים, להבדיל מחיתוך או קרצוף האופייניים לתקופה[11].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא מערת תנור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Committee Decisions ההכרזה על אתר מורשת לאומית באתר אונסק"ו
  2. ^ נחל מערות - אתר מורשת עולמית, עוזי ברוך, ערוץ 7
  3. ^ למשל Jelinek A.J., W.R. Farrand, G. Hass, A. Horowitz and P. Goldberg 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1: 151-183.
  4. ^ ר' סיכום אצל Zvieli D., Galili E., Ronen A., Salamon A., Ben-Avraham Z. 2009. Reevaluating the tectonic uplift of western Mount Carmel, Israel, since the Middle Pleistocene. Quaternary Research 71: 239-245.
  5. ^ Garrod, D.A.E., Bate, D.M.A. 1937. The Stone Age of Mount Carmel. Vol. I. Excavations at the Wadi Mughara. Oxford: Clarendon Press.
  6. ^ Jelinek A.J., W.R. Farrand, G. Hass, A. Horowitz and P. Goldberg 1973. New excavations at the Tabun Cave, Mount Carmel, Israel: a preliminary report. Paléorient 1: 151-183.
  7. ^ Ronen A. and A. Tsatakin 1995. New interpretation of the oldest part of the Tabun Cave sequence, Mount Carmel, Israel. In: H. Ulrich (Ed.). Man and Enviroment in the Palaeolithic 62. ERAUL, Liege, pp. 265-281.
  8. ^ Mercier N. and H. Valladas 2003. Reassessment of TL age estimates of burnt flints from the Palaeolithic site of Tabun Cave, Israel. Journal of Human Evolution 45: 401-409.
  9. ^ Shimelmitz, R., Kuhn, S. L., Jelinek, A. J., Ronen, A., Clark, A. E., & Weinstein-Evron, M. (2014). ‘Fire at will’: The emergence of habitual fire use 350,000 years ago. Journal of Human Evolution 77:196-203
  10. ^ Albert, R. M., Lavi, O., Estroff, L., Weiner, S., Tsatskin, A., Ronen, A., & Lev-Yadun, S. (1999). Mode of occupation of Tabun Cave, Mt Carmel, Israel during the Mousterian period: a study of the sediments and phytoliths. Journal of Archaeological Science, 26(10), 1249-1260.
  11. ^ Shimelmitz, R., Groman-Yaroslavski, I., Weinstein-Evron, M., & Rosenberg, D. (2020). A Middle Pleistocene abrading tool from Tabun Cave, Israel: A search for the roots of abrading technology in human evolution. Journal of Human Evolution, 150, 102909.