מפקד אפרתי
מפקד אפרתי הוא מפקד אוכלוסין של שארית יהודי אתיופיה, שנערך בחודשים פברואר-אוגוסט 1999 על ידי משלחת מישראל. בראש המשלחת עמד דוד אפרתי, לשעבר ראש מִנהל האוכלוסין במשרד הפנים הישראלי.
רקע
עריכהדניאל פקדו, יועץ ראש הממשלה לענייני יהודי אתיופיה בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, ביקר באזור בגמדר בתאריכים 13-15 במאי 1998. בדין וחשבון שחיבר בשובו תיאר פקדו את מצב הפליטים היהודיים בעיר הבירה המחוזית גונדר:
נדהמתי לראות פליטים הנמצאים במצב רפואי קשה מאוד. זה הזכיר לי את המראות בתקופת "הרעב של וולו". קשישים, כשקמו מן הכיסא, נזקקו לתמיכה משני הצדדים על מנת לעמוד (...) ברור שבשנים אלה שכולם מחכים בגונדר הם נוהגים כיהודים ככל יכולתם אף על פי שאין להם קסים או מנהיגים רוחניים. ארבעים וחמש נפשות נפטרו בשנים האחרונות. אין להם טיפול רפואי והם גרים בתנאים קשים בבתים ששכרו בסביבה.
פקדו גם ציין את תחילת תופעת המנוסה מהכפרים לכיוון אדיס אבבה ואת הפגיעות ביהודים בכפרים מצד הנוצרים הדוחקים בהם לעזוב. הוא הציע לפעול בדחיפות לסייע ולהעלות את הפליטים מגונדר.
הרכב המשלחת
עריכהבמבצע הופעלו חמישים וחמישה פוקדים בעשרים ושמונה צוותים, שמונה מתחקרים באתיופיה ובישראל ומערך הקלדה ומִחשוב בישראל. על חברי הוועד הציבורי שפיקח על המפקד נמנו הרב ברוך אידלשטיין מחיפה, ד"ר גדי בן עזר, פסיכולוג ומומחה ליהדות אתיופיה, ד"ר נסים דנה מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר חיים פרי, מנהל כפר הנוער הדתי "ימין אורד", פרופ' מיכאל קורינאלדי, משפטן ומומחה ליהדות אתיופיה, וד"ר יוסף שורץ מהאוניברסיטה העברית.
מהלך המפקד
עריכההמשלחת פקדה את הערים אדיס אבבה וגונדר, בהן יושבים כיום רוב יהודי אתיופיה הנותרים. כמו כן נפקדו כמאה וחמישים כפרים בצפון הרמה האתיופית. תחילה התבצע איסוף המידע בראיונות פרטניים ונערך תחקיר בידי מומחים מבני הקהילה לשם אימותו. אחר-כך גובש בסיס נתונים ממוחשב, באמצעות תוכנת מחשב ייחודית המאפשרת מיפוי שמי (בתעתיק לאנגלית) של כל פרטי המשפחות.
ממצאי המפקד
עריכההמפקד העלה כי רוב האוכלוסייה היהודית באתיופיה מתגוררת כיום בערים: בעיר אדיס אבבה מתגוררים 8,309 יהודים, ואילו בעיר גונדר 9,080 יהודים.
בכפרים במחוזות צ'ילגה, דמביה, טקוסה, אלפה ואצ'פר חיים 10,207 יהודים נוספים. ל-66.6% מן הממתינים לעלייה בערים אדיס אבבה וגונדר יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. בעקיפין, מלמדים הנתונים על כך שליותר מעשרת אלפים מיהודי אתיופיה בישראל יש קרובים מדרגה ראשונה שנותרו באתיופיה. הממתינים לעליה בריכוזים העירוניים מאורגנים בקהילות, מנהלים חיים יהודיים עם בתי-כנסת ובתי-ספר יהודיים.
המפקד חשף תנאי מחסור כלכלי, אבטלה, רעב ותחלואה המביאים לשיעורי תמותה גבוהים. באדיס אבבה נפטרו מאה ושבעה אנשים מיוני 1998. בגונדר נפטרו בתקופה זו ארבע מאות שבעים וארבעה אנשים, מרביתם פעוטות:
גיל הנפטרים (שנים) | מספר הנפטרים | שיעור הנפטרים בקבוצת הגיל |
---|---|---|
פחות משנה | 234 | 49.4% |
2-10 | 114 | 24.0% |
11-18 | 83 | 17.5% |
מעל 19 | 43 | 9.1% |
סה"כ | 474 | 100% |
במסמך מטעם נציג הסוכנות היהודית באתיופיה, שהוגש למבקר המדינה ביוני 2008, נמסר כי 22,892 איש מתוך 28,951 האנשים שנכללו במפקד אפרתי עלו ארצה.[2] לפי אותו מסמך, טרם בדק משרד הפנים את זכאותם לעלייה של 3,188 אנשים שנכללו במפקד אפרתי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אליצור א., מעבר להרי החושך: יהודי אתיופיה הנוכחים-נפקדים בתולדות עם ישראל, תשס"ח 2008.
- תיעוד מתאריך 31 במרץ 2008 של מתחם ההמתנה לעלייה בגונדר, המופעל על ידי ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה (NACOEJ), באתר YouTube
- אנשיל פפר, עתירה לבג"ץ: לא להחזיר שליח משרד הפנים מאתיופיה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2007
- אנשיל פפר, מאיר שמגר: המדינה חייבת להעלות ארצה את כל יהודי אתיופיה, באתר הארץ, 27 במרץ 2008
הערות שוליים
עריכה- ^ אליצור א., יהודים שחורים, ספר לבן - יהודים באתיופיה בין רדיפות הנוצרים והתנכרות מדינת ישראל, יוני 1998
- ^ מבקר המדינה, חוות דעת יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה, ירושלים, אלול התשס"ח, ספטמבר 2008