פתיחת התפריט הראשי

מפקד אפרתי הוא מפקד אוכלוסין של שארית יהודי אתיופיה, שנערך בחודשים פברואר-אוגוסט 1999 על ידי משלחת מישראל. בראש המשלחת עמד דוד אפרתי, לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים הישראלי.

רקעעריכה

דניאל פקדו, יועץ ראש הממשלה לענייני יהודי אתיופיה בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, ביקר באזור באגמדיר בתאריכים 13-15 במאי 1998. בדין וחשבון שחיבר בשובו תיאר פקדו את מצב הפליטים היהודיים בעיר הבירה המחוזית גונדר:

נדהמתי לראות פליטים הנמצאים במצב רפואי קשה מאוד. זה הזכיר לי את המראות בתקופת "הרעב של וולו". קשישים, כשקמו מן הכיסא, נזקקו לתמיכה משני הצדדים על מנת לעמוד (...) ברור שבשנים אלה שכולם מחכים בגונדר הם נוהגים כיהודים ככל יכולתם אף על פי שאין להם קסים או מנהיגים רוחניים. ארבעים וחמש נפשות נפטרו בשנים האחרונות. אין להם טיפול רפואי והם גרים בתנאים קשים בבתים ששכרו בסביבה.

מתוך דו"ח פקדו[1]

פקדו גם ציין את תחילת תופעת המנוסה מהכפרים לכיוון אדיס אבבה ואת הפגיעות ביהודים בכפרים מצד הנוצרים הדוחקים בהם לעזוב. הוא הציע לפעול בדחיפות לסייע ולהעלות את הפליטים מגונדר.

הרכב המשלחתעריכה

במבצע הופעלו חמישים וחמישה פוקדים בעשרים ושמונה צוותים, שמונה מתחקרים באתיופיה ובישראל ומערך הקלדה ומיחשוב בישראל. על חברי הוועד הציבורי שפיקח על המפקד נמנו הרב ברוך אידלשטיין מחיפה, ד"ר גדי בן עזר, פסיכולוג ומומחה ליהדות אתיופיה, ד"ר נסים דנה מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר חיים פרי, מנהל כפר הנוער הדתי "ימין אורד", פרופ' מיכאל קורינאלדי, משפטן ומומחה ליהדות אתיופיה, וד"ר יוסף שוורץ מהאוניברסיטה העברית.

מהלך המפקדעריכה

המשלחת פקדה את הערים אדיס אבבה וגונדר, בהן יושבים כיום רוב יהודי אתיופיה הנותרים. כמו כן נפקדו כמאה וחמישים כפרים בצפון הרמה האתיופית. תחילה התבצע איסוף המידע בראיונות פרטניים ונערך תחקיר בידי מומחים מבני הקהילה לשם אימותו. אחר-כך גובש בסיס נתונים ממוחשב, באמצעות תוכנת מחשב ייחודית המאפשרת מיפוי שמי (בתעתיק לאנגלית) של כל פרטי המשפחות.

ממצאי המפקדעריכה

המפקד העלה כי רוב האוכלוסייה היהודית באתיופיה מתגוררת כיום בערים: בעיר אדיס אבבה מתגוררים 8,309 יהודים, ואילו בעיר גונדר 9,080 יהודים.

בכפרים במחוזות צ'ילגה, דמביה, טקוסה, אלפה ואצ'פר חיים 10,207 יהודים נוספים. ל-66.6% מן הממתינים לעלייה בערים אדיס אבבה וגונדר יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. בעקיפין, מלמדים הנתונים על כך שליותר מעשרת אלפים מיהודי אתיופיה בישראל יש קרובים מדרגה ראשונה שנותרו באתיופיה. הממתינים לעליה בריכוזים העירוניים מאורגנים בקהילות, מנהלים חיים יהודיים עם בתי-כנסת ובתי-ספר יהודיים.

המפקד חשף תנאי מחסור כלכלי, אבטלה, רעב ותחלואה המביאים לשיעורי תמותה חמורים. באדיס אבבה נפטרו מאה ושבעה אנשים מיוני 1998. בגונדר נפטרו בתקופה זו ארבע מאות שבעים וארבעה אנשים, מרביתם פעוטות:

נפטרים יהודיים בגונדר בשנת 1998
גיל הנפטרים (שנים) מספר הנפטרים שיעור הנפטרים
בקבוצת הגיל
פחות משנה 234 49.4%
2-10 114 24.0%
11-18 83 17.5%
מעל 19 43 9.1%
סה"כ 474 100%

במסמך מטעם נציג הסוכנות היהודית באתיופיה, שהוגש למבקר המדינה ביוני 2008, נמסר כי 22,892 איש מתוך 28,951 האנשים שנכללו במפקד אפרתי עלו ארצה.[2] לפי אותו מסמך, טרם בדק משרד הפנים את זכאותם לעלייה של 3,188 אנשים שנכללו במפקד אפרתי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אליצור א., יהודים שחורים, ספר לבן - יהודים באתיופיה בין רדיפות הנוצרים והתנכרות מדינת ישראל, יוני 1998
  2. ^ מבקר המדינה, חוות דעת יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה, ירושלים, אלול התשס"ח, ספטמבר 2008