מצודת רמות נפתלי

מצודת רמות נפתלי הוא מבנה אבן, מוקף חומה, בשולי היישוב רמות נפתלי שהוקם ב-1944 על ידי סולל בונה בשיתוף אנשי פלמ"ח על מנת לשמש כאתר ההתיישבות הראשון של מקימי רמות נפתלי. משמש כבסיס צה"ל מאז שנות ה-80.

מצודת רמות נפתלי, 1946
אנשי פלמ"ח בשמירה על מצודת רמות נפתלי, 1946 (המצודה ברקע)
מצודת רמות נפתלי. מבט מכיוון המושב (2019)

רקעעריכה

המודל של התיישבות המוגנת על ידי חומה אומץ עוד מתחילת ההתיישבות היהודית בארץ. בתקופת גזרות הספר הלבן אומצה, על ידי היישוב העברי, שיטת חומה ומגדל שאיפשרה בנייה מהירה של התיישבות. לאחר מלחמת העולם השנייה איפשר השלטון הבריטי בנייה מסודרת יותר וזה אפשר להנהגת היישוב להורות על הקמת מצודות כבסיס להתיישבות יהודית. מודל זה יושם בביריה, בחוקוק וברמות נפתלי.

ההיסטוריה של המקוםעריכה

  ערך מורחב – רמות נפתלי במלחמת העצמאות

מצודת רמות נפתלי הוקמה על פסגה שנקראה על ידי הערבים "בילוואי" (ושמה שונה בהמשך ל"הר זמר"). תכנון המצודה נעשה על ידי יעקב מטריקין (שתכנן מצודות אחרות באותה תקופה). הקמתה החלה ב-24 באפריל 1944 ובוצעה על ידי חברת סולל בונה (בניהולו של דוד טוביהו) בשיתוף חברי פלוגה ד' של הפלמ"ח (שכונו בני פל"ד). הבניה הסתיימה בסוף 1945 ואז עלו להתיישב בה אנשי פלוגה ד', מקימי המצודה[1], ובהמשך חברי 2 גרעינים ממשוחררי הבריגדה היהודית, עליהם פיקד אורד וינגייט, שסיימו את שירותם בצפון אפריקה. לאור ריבוי המתיישבים, היה המקום במצודה צר מלהכיל את כולם והוחלט שחלק מאנשי פלוגה ד' יעזבו את המקום (בסופו של דבר הם התיישבו בבית לחם הגלילית). תושבי המקום הראשונים גרו במצודה עצמה כשבחצר המצודה וסביבה (מחוץ לחומות) הוקמו מבני המשק (רפת, לול, ארנביה, אסם ומחסנים). בפי השכנים הבדואים כונה המקום "קסר-אל-יהוד" (מבצר היהודים).

במהלך מלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות כבדים והמצודה הגנה על תושבי המקום שתוגברו על ידי כוחות חי"ש מחיפה (ביניהם עדה בן-נחום). במהלך הקרבות נהרגו 23 ממגיני המקום (חברי פלוגה ד', חברי גרעיני וינגיט וחיילים מפלוגת החי"ש). כמו כן נפגע חלק גדול מהמצודה.

עם סיום המלחמה החלו תושבי היישוב להקים את בתיהם מחוץ למצודה עד שזו ננטשה[2].

ב-1976 שופץ המקום ביוזמת צה"ל ואלוף פיקוד הצפון, באותה עת, האלוף רפאל איתן. בטקס שנערך עם סיום השיפוץ הוסר הלוט מלוח זיכרון ל-23 הלוחמים שנפלו במהלך ההגנה על המקום[3][4].

לאחר שעמדה שנה רבות נטושה החליט צה"ל לנצל את מיקומה הגבוה והאסטרטגי והקים בה, בשנות ה-80, בסיס צבאי. מאחר שהאתר מוגדר כאתר מורשת, נעשה התהליך בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. נכון ל-2019, הצבא החל תהליך של פינוי האתר על מנת לאפשר לשפצו ולהופכו לאתר תיירות.

מבנה המצודהעריכה

חצר מוקפת חומה. שער בצד הדרומי. מגדל שמירה בצד המערבי הפונה לכוון העמק ומצודת נבי יושע. המבנה כולל 2 בריכות לאגירת מי גשמים.

לקריאה נוספתעריכה

  • זאב ענר, סיפורי בתים - סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, הוצאת אורבך ומשרד הביטחון, 1988, עמודים 53–55
  • ורדה שולמן, רמות נפתלי במערכה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מצודת רמות נפתלי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ במהלך הבנייה גרו אנשי הפלוגה באוהלים בקרבת המצודה
  2. ^ ארגון ווינגייט מקים מחדש את ביתו, על המשמר, 28 בפברואר 1950, המשך
  3. ^ דוד שליו, שוקמה מצודת רמות נפתלי, דבר, 2 ביוני 1976
  4. ^ שוחזרה מצודת רמות נפתלי, 3 לוחות זכרון לנופלים, דבר, 16 ביוני 1976