פתיחת התפריט הראשי
לוגו ארגון מרביצי תורה
לוגו ארגון מרביצי תורה

מרביצי תורה (בשמו המלא: "א.מ.ת. - ארגון מרביצי תורה" ובעגה חרדית: מרביצי, במלעיל) הוא ארגון שהוקם על ידי קבוצת ראשי ישיבות חרדים ספרדים בוגרי ישיבות ליטאיות השומרים על זיקה ליטאית מובהקת, במטרה לארגן ציבור זה. בהמשך הפך שם זה לכינוי לציבור החרדי-ספרדי הקשור למפלגת דגל התורה הליטאית.

תוכן עניינים

הרקע להקמת הארגוןעריכה

מפלגת ש"ס הוקמה כמפלגה מוניציפלית בשנת 1982 בהנהגת הרב עובדיה יוסף. המפלגה זכתה בתחילתה לתמיכת מנהיג הזרם הליטאי הרב אליעזר מנחם מן שך, ובבחירות לכנסת האחת עשרה, בעקבות הקרע עם אגודת ישראל, אף הורה לתומכיו להצביע עבורה. כעבור כמה שנים הקים הרב שך את מפלגת דגל התורה, אך עדיין נחשב למורה דרכה של תנועת ש"ס במקביל לרב עובדיה יוסף.

בראשית שנות התשעים נוצר קרע בין הרב שך לבין הרב עובדיה יוסף ומפלגת ש"ס, בעקבות הצטרפותה של ש"ס בתרגיל המסריח וכניסתה לממשלת רבין בניגוד לדעתו של הרב שך. בשלב זה החל הרב שך לנהל מלחמה גלויה נגד המפלגה. הרב עובדיה יוסף סירב להכפיף את המפלגה להנהגתו של הרב שך, ותנועת ש"ס הלכה בדרך עצמאית. שינוי כיוון זה נתפס בקרב חלק מן הציבור החרדי-ספרדי כמרידה ברב שך ועורר התנגדות לש"ס ולרב עובדיה. בראש פלג זה עמדו קבוצת רבנים וראשי ישיבות ספרדים, חלקם תלמידיו של הרב שך, שראו בו את המנהיג של הציבור החרדי כולו, מכל העדות.

עם ראשי הישיבות שהתנגדו לדרכה של ש"ס נמנו הרבנים: נסים טולדנו (ישיבת שארית יוסף), גבריאל טולדנו[1] (ישיבת אור ברוך), יהודה עדס (ישיבת קול יעקב), יעקב משה הלל (ראש ישיבת חברת אהבת שלום), אברהם סלים (ישיבת מאור התורה), יהושע ברכץ (כוללי עץ חיים), אליהו רפול (ישיבת נוה ארץ) ועוד.

נקודות המחלוקתעריכה

ההתנגדות של בני קבוצה זו לדרכה של ש"ס התבססה על כמה טענות מרכזיות[2].

  • הנהגת הציבור החרדי ("הנהגת הדור") מסורה לרב שך בלי קשר להשתייכות עדתית, ואין לחלוק על דעתו והוראותיו[3].
  • הזרם החרדי הספרדי אינו מחזיק בידע ובמיומנות הדרושה לשימור הערכים החרדיים, ולכן עליו להמשיך ולהיתלות בזרם הליטאי עד שירכוש את הידע והמיומנות האמורים.
  • השיטה הלימודית שמתווה הנהגת ש"ס בלימוד התלמוד בישיבות אינה השיטה המתאימה לדורנו, ולא כך למדו רבותינו הספרדים[4].

הקמת הארגון ומטרותיועריכה

כנס היסוד של הארגון נערך בי"ח בכסלו ה'תשנ"ג, במלון רייך בירושלים ונכחו בו כמאה ראשי ישיבות ורבנים ספרדים. בכנס נשאו דברים הרב אברהם סלים, הרב סעדיה בן יוסף, הרב נסים טולידנו, הרב יהודה עדס והרב יעקב הלל. לאחר מכן הקריא הרב אליהו רפול את החלטות הכנס ומטרות הארגון[5];

  1. תמונה מועצת ראשי ישיבות לארגון, שתנהיג אותו
  2. הארגון ייזום הוצאה לאור של קובץ תורני של בני הישיבות הספרדיים כדי לעודד לימוד בעיון ובהעמקה
  3. תוקם קרן מלגות לבני ישיבות המצטיינים בלימוד מעמיק
  4. יושם דגש על קשר המשכי עם בוגרי הישיבות, אלו שבכולל ואלו שיצאו להתפרנס
  5. תוקמנה מסגרות מיוחדות לאברכים הראויים לכך, ללימוד הלכה ולדרכי הוראה מתוך ליבון יסודי ומעמיק בדרך הישיבות הליטאיות – אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

תמיכה בארגוןעריכה

חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה פרסמו מכתבי תמיכה בארגון.[6][7].

פעילות הארגוןעריכה

מלבד כנס היסוד קיים הארגון כנסים נוספים;

  • בכ"ו בטבת ה'תשנ"ג באולמי וגשל בבני ברק. בכינוס נכחו לפי דיווחי התקשורת כאלף משתתפים.
  • בט"ו בשבט ה'תשנ"ד, בעקבות חיכוכים שהחריפו בין הנהגת דגל התורה להנהגת ש"ס. בכינוס זה התבטא הרב יהודה עדס: "השטחיות הכריזה מרד על העמקות".
  • בכ"ה בתמוז ה'תשנ"ד נערך כנס השיא של הארגון בבנייני האומה בירושלים, ובו נכחו כמה אלפי משתתפים. הרב שך הגיע מבני ברק חרף חולשתו, ונכח באולם למשך דקות בודדות.
  • בט"ז בתשרי ה'תשנ"ה נערכה שמחת בית השואבה מטעם הארגון, וכן חלוקת מלגות למשתתפי תוכניות הכתיבה. היה זה הכנס הציבורי האחרון של הארגון.

במהלך השנים שלאחר מכן לא תועדה פעילות ציבורית משמעותית של הארגון, אך נוצר למעשה תת-זרם בציבור החרדי הספרדי שכונה בקיצור "מרביצי" שנחשב לזרם בעל זיקה רבה יותר לציבור הליטאי.

מרביצי התורה כיוםעריכה

הציבור הקשור לארגון נותר מחויב לדרך הליטאית ודבק בהתנגדותו למפלגת ש"ס ולראשיה. עם זאת, לא ניתנה לאנשי הזרם נציגות פוליטית ממשית בכנסת ובמועצות המקומיות. אנשי הזרם סבלו מאפליה מצד הנהגתה הפוליטית של דגל התורה, שבאה לידי ביטוי בקבלה למוסדות, בהקצאות מבנים ועוד. בשל כך, נעשו ניסיונות לצרף את פלג ה'מרביצי' חזרה למפלגת ש"ס[8], ואכן חלק ממנו חזר לתמוך במפלגה זו[דרוש מקור].

בקרב אנשי הזרם שנותרו בתוכו נוצר פילוג נוסף עם התלקחות המחלוקת בציבור הליטאי. חלקם נותרו במחנה הרוב של דגל התורה, וחלקם הצטרפו לפלג בני תורה בהנהגת הרב שמואל אוירבך, בייחוד לאור טענות כי עסקני דגל התורה אינם דואגים למניעת גיוס בני ישיבות ספרדים[9][10] או אף מעוניינים בכך לכתחילה[11].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 הקימו אנשי הזרם את מפלגת ק"ד בראשות שי גדסי. המפלגה התמודדה בבחירות לעיריית בני ברק וזכתה לשני מושבים ולאחר מכן הצטרפה למפלגת דגל התורה. אולם בבחירות לכנסת ה-20 שנערכו שנתיים לאחר מכן תמכו רוב רבני המרביצי בהצבעה למפלגת יהדות התורה[12].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמונה לחבר במועצת חכמי התורה של ש"ס, אך פרש ממנה כעבור שלושה חודשים מהקמתה
  2. ^ הטענות, שהובעו בביטאוני הארגון ובכינוסים השונים שלו מאותן שנים, רוכזו באריכות בחוברת "בינו שנות דור ודור", ירושלים, ניסן תשנ"ד, עמוד ד'. החוברת יצאה לאור על ידי "אחד מחובשי בית המדרש" ובעילום שם.
  3. ^ הרב נסים טולדנו בכנס שנערך בכ"ו בטבת תשנ"ג, דבריו הובאו בחוברת "מרביצי תורה ספרדים באה"ק" שיצאה לאור בירושלים לרגל אירוע חלוקת מלגות תשנ"ה, עמוד 31
  4. ^ הרב יהודה עדס, חוברת מרביצי תורה ספרדים באה"ק, עמ' 18–19, הרב יעקב הלל, שם, עמ' 21.
  5. ^ ציטוט מתוך חוברת ארגון מרביצי תורה ספרדים באה"ק, עמ' 24
  6. ^ הרב אלעזר מנחם מן שך כתב במכתב מט"ו בסיון ה'תשמ"ד "בעת כזאת אשר חושך יכסה ארץ... וזוממים להשתלט על הכל ולעקור את יסודי הדת... על כן באתי בזה לחזק את ידי העושים והמעשים 'ארגון מרביצי התורה הספרדים'... ועושים כל מעשיהם על פי גדולי התורה וראשי הישיבות... ומצווה על כל אחד לפעול ולהפעיל למען הצלחת הארגון הקדוש הזה, ובזה נזכה ... להחזיר עטרה ליושנה..."
    הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב יהודה שפירא, הרב אהרן יהודה לייב שטינמן והרב חיים קנייבסקי, חתמו על מכתב לקראת כינוס בכ"ה בתמוז ה'תשנ"ד (ראו להלן), שבו נכתב: "בזמן שהחשך יכסה ארץ וטשטוש הדעות רב למאוד, רחב לבנו לשמוע על דבר ההתעוררות הגדולה שנתעוררו גדולי מרביצי התורה מאחינו הספרדים שנאספו לכינוס לשם שמים... בימים אלו, אשר לדאבוננו הרב כבוד שמים מחולל בראש כל חוצות... והננו בזה בברכה, חיזקו ואימצו, אשריכם שזכיתם לרומם קרנה של תורה וקרנה של עטרת תפארת יהדות ספרד".
  7. ^ המכתבים הובאו בעיתונות החרדית, וכן בחוברת "כאיש אחד בלב אחד" שיצאה לקראת הכינוס המרכזי בבנייני האומה, כ"ח בתמוז ה'תשנ"ד, עמודים 5–7, וכן בחוברת "ארגון מרביצי תורה ספרדים באה"ק" עמודים 3-4
  8. ^ ארי קלמן, דרעי עקץ את רובינשטיין וקרץ ל'מרביצי': "יש חוסר בהקצאות", בחדרי חרדים, ‏14 בספטמבר 2018
  9. ^ קובי נחשוני, מחאה נגד הגיוס: "ספרדים לצבא, אשכנזים לישיבה", y-net, ‏1 ליולי 2018
  10. ^ נפתלי טרבלסי, העסקנים הספרדים מתקוממים: "חוק הגיוס יגייס רק ספרדים", אקטואליק, ‏14 ליוני 2018
  11. ^ ישי כהן, ראשי ישיבות: "אתם רוצים שהספרדים ימלאו את היעדים", כיכר השבת, ‏10 באוגוסט 2017
  12. ^ ישי כהן וישראל כהן, במי תומכים הרבנים? כל השמות והמפלגות • מיוחד, כיכר השבת, ‏16 למרץ 2015