בני תורה (מפלגה)
בני תורה (שמה ברשומות: נצח) היא מפלגה חרדית ליטאית, שמנהיגה הרוחני היה הרב שמואל אוירבך ותומכיה מכונים "הפלג הירושלמי" על שם העיר שבה התגורר. המפלגה הוקמה בעקבות המחלוקת בציבור הליטאי, שהביאה לפרישת תומכיה ממפלגת דגל התורה, שבה תומך רוב הציבור הליטאי.
מדינה | ישראל |
---|---|
מנהיגים | חיים אפשטיין |
תקופת הפעילות | 2012–הווה (כ־12 שנים) |
אפיון | מפלגה חרדית |
אותיות |
עץ (בחירות לרשויות המקומיות) |
שיא כוחה | 7 מושבים בארבע רשויות בבחירות לרשויות המקומיות, 2018 |
נוצרה מתוך | דגל התורה |
המפלגה קמה בשנת 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, תחת השם "נצח". מספר ימים לפני הבחירות הודיעו ראשיה על פרישה מההתמודדות. כעבור מספר חודשים, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2013, שונה שמה ל"בני תורה" והיא התמודדה וזכתה במושבים במועצות של ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית.
היסטוריה
עריכההקמה והבחירות לכנסת ה-19
עריכהסמוך לפטירת מנהיג הליטאים הרב יוסף שלום אלישיב בשנת 2012 התפתח סכסוך בין שני פלגים של היהדות החרדית-ליטאית, המיוצגת בכנסת מאז 1988 על ידי מפלגת דגל התורה, שהקים הרב אלעזר מנחם מן שך. מצד אחד ניצב רוב הציבור הליטאי תחת הנהגת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, עם הרוב הגדול של חברי מועצת גדולי התורה וחברי הכנסת של המפלגה. לעומתם, נאמני הרב שמואל אוירבך החשיבו את רבם כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב. עד 2012 שלטו נאמני הרב אוירבך ביומון המפלגה "יתד נאמן"[3], ובמהלך השנה השתלטו נאמני הרב שטינמן על העיתון והדיחו את נאמני הרב אוירבך, ובעקבות זאת הקימו האחרונים את העיתון "הפלס".
בסמליל המפלגה מצוינות השנים תרע"ב – שנת ייסודה של אגודת ישראל, תשמ"ט – שנת ייסודה של דגל התורה ותשע"ד – שנת ייסודה של "בני תורה". זאת מתוך טענה שהמפלגה היא ממשיכת דרכה האמיתית של קודמותיה.
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה נאמני הרב אוירבך הגישו רשימה ברשם המפלגות בשם נצח, לאחר שסמוך להגשת הרשימות לכנסת התברר סופית שהמקום השלישי מטעם דגל התורה ברשימת יהדות התורה, המשותפת לה ולאגודת ישראל, לא ניתן בשנית למנחם כרמל, המזוהה עם נאמני הרב אוירבך, אלא ליעקב אשר, ראש עיריית בני ברק, מנאמני הרב שטינמן. אנשי המפלגה דרשו תיאום עמם בנושא גיוס בחורי ישיבות, הכרה בכוחם והפסקת חרם המודעות על העיתון "הפלס"[4]. ב-17 בינואר התפטרו מועמדי המפלגה מהתמודדות בבחירות[5], זאת לאחר סיכום בין האדמו"ר מגור לרב אוירבך לפיו "הסיעה המרכזית" (המייצגת את חסידות גור באגודת ישראל) תייצג גם את מחנהו של הרב אוירבך, ותהיה מתואמת איתו בקביעת עמדת המפלגה בסוגיית גיוס בני ישיבות ובתחומים נוספים[4].
בראש הרשימה בבחירות לכנסת ה-19 לפני התפטרותה עמד חיים אפשטיין. אברהם ישעיהו ברגמן, נכדו של הרב שך, מוקם במקום ה-9 מתוך 10 מועמדים.
הבחירות לרשויות המקומיות 2013
עריכהלקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה המפלגה תחת השם "בני תורה"[6] לראשות העיר ולמועצת העיר, בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית[7]. מועמדיה לראשות הערים היו: חיים אפשטיין בירושלים, חיים רוחמקין בבני ברק ואברהם ברגר במודיעין עילית. כשבועיים לפני הבחירות, בעקבות פגישת יעקב ליצמן עם הרב אוירבך, הודיעה בני תורה על הסרת מועמדה לראשות עיריית בני ברק. בירושלים ובבני ברק התמודדה הרשימה תחת האותיות "עץ", ששימשו את דגל התורה בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988. במודיעין עילית התמודדה הרשימה עם האותיות "זך"[8].
הרב שטינמן והרב חיים קניבסקי פרסמו מכתבים חריפים נגד המפלגה ותומכיה[9].
בירושלים קיבלה רשימת "בני תורה" כ-7,000 קולות, הכניסה נציג אחד למועצת העירייה, ומועמדה לראשות העיר, חיים אפשטיין, קיבל 3.5% מקולות המצביעים. אפשטיין, התמנה לסגן ראש העיר ומחזיק תיקי תרבות תורנית וח"ן חרדי. בבני ברק זכתה הרשימה בכ-5,000 קולות ובשני מושבים ובמודיעין עילית זכתה בכאלפיים קולות ובשני מושבים. בשלוש הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-14 אלף איש[10]. בשלוש הרשויות התמודדה דגל התורה במסגרת יהדות התורה ועבורה הצביע רובו של הציבור הליטאי.
בבני ברק, בה היה ליהדות התורה רוב מוחלט במועצת העיר, נותרה בני תורה כסיעה יחידה באופוזיציה[11]. יעקב וירז'בינסקי, שנבחר מטעם סיעת יהדות התורה, פרש מסיעתו ומונה למספר ועדות עירוניות, בהן ועדת ההנחות בארנונה. בית המשפט העליון ביטל מינוי זה וקבע שהמקום בוועדת הארנונה המיועד לאופוזיציה יינתן לסיעת בני תורה, הגדולה שבסיעות האופוזיציה[12][13].
הבחירות לכנסת העשרים
עריכהבבחירות לכנסת העשרים לא יוצגה המפלגה ברשימת יהדות התורה לכנסת. גורמים המזוהים עם המפלגה ניהלו קמפיין כנגד הצבעה ליהדות התורה[14]. יומיים לפני הבחירות נאספו אנשי "בני תורה" באצטדיון הארנה בירושלים לכנס גדול בהשתתפות הרב אוירבך, ובו הוכרז כי "אין לסייע בידי עוברי עבירה", הכרזה שהתפרשה כאיסור הצבעה ליהדות התורה[15]. יום קודם הבחירות הוכרז בשם הרב אוירבך כי הוא אינו מורה עבור איזו מפלגה להצביע. עוזרו של הרב אוירבך, יוסף פטרוף, אמר כי משמעות הדברים היא שיש להימנע מהצבעה[16]. על פי הערכות, כ-4,000 מאנשי בני תורה הצביעו בפתקים פסולים ואחרים הצביעו למפלגות ש"ס ויחד[17][18].
מועצת גדולי עולם התורה
עריכהבחודש אדר ה'תשע"ח נפטר הרב שמואל אוירבך. לאחר פטירתו הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה", שאמורה להחליט בענייני הקבוצה. במועצה חברים הרב עזריאל אוירבך, הרב יהושע גרשון ארנברג, הרב בן ציון בורודיאנסקי, הרב אשר דויטש, הרב ברוך שמואל דויטש, הרב דב אהרון זלזניק, הרב שמואל מרקוביץ, הרב צבי פרידמן, הרב צבי רוטברג, הרב זבולון שוב והרב משה שמידע[19]. הרב צבי שנקר היה חבר במועצה עד לפטירתו בתש"פ, 2020[20]. מאז הוקמה המועצה היא התכנסה פעמים ספורות בסמוך להקמתה בשנת תשע"ח ומאז היא חדלה מלתפקד[21]
הבחירות לרשויות המקומיות 2018
עריכהבבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-2018 רשימות מטעם המפלגה התמודדו בשש ערים תחת האותיות "עץ". בירושלים הריצה המפלגה בתחילה את חיים אפשטיין לראשות העיר, אך הוא פרש מהמירוץ והמפלגה הודיעה על תמיכתה בזאב אלקין לראשות העיר[22]. המפלגה שמרה על כוחה עם נציג אחד וכ־9,000 קולות. בסיבוב שני תמכה המפלגה בעופר ברקוביץ שהפסיד למשה ליאון[23] בבני ברק התמודד אברהם קאהן מטעם המפלגה לראשות העיר, שלא נבחר, והמפלגה זכתה ל־3 נציגים למועצת העיר. במודיעין עילית התמודד מטעמה שמואל אלישיב לראשות העיר, שלא נבחר, והמפלגה שמרה על כוחה במועצת העיר עם 2 נציגים. בבית שמש התמודד מלאכי כי טוב מטעם המפלגה לראשות העיר אך פרש מהמירוץ יומיים לפני הבחירות ומפלגתו הודיעה על תמיכה במשה אבוטבול[24][25]. כי טוב נכנס למועצה והתמנה לסגן ראש העיר ללא שכר. המפלגה התמודדה גם בביתר עילית ובאלעד, שם לא הצליחה להכניס נציגים מטעמה. בשש הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-22 אלף איש[26].
הבחירות לרשויות המקומיות 2024
עריכהבבחירות לרשויות המקומיות ב־2024, חלק מחברי המפלגה פרשו בהנהגתו של הרב צבי פרידמן והגישו רשימות נפרדות במודיעין עילית ובני ברק, לאחר מכן משכו את הרשימות והביעו תמיכה ברשימת בני תורה[27], אך לבסוף תמכו באגודת ישראל[28]. התנועה התמודדה לראשונה בבחירות באשדוד ובצפת במסגרת רשימה של אגודת ישראל[29]. בבחירות אלה זכו רשימות המפלגה בערים בהן התמודדה עצמאית בכ-18,000 קול בסך הכל, כשהרשימה זוכה במושב אחד בירושלים, שניים בבני ברק ומודיעין עילית ואחד בביתר, שם נכנסו לראשונה למועצה, ומנגד בבית שמש הפסידו את המנדט היחיד שהיה למפלגה[30]. באשדוד נכנס למועצת העיר נציג מטעמם שהתמודד בתוך רשימת אגודת ישראל הרב אברהם יונה שטרנפלד עד לספטמבר 2024 אז התפטר ברוטציה לטובת נציג מרכז חסידי ויזניץ, ובחצי השני של הקדנציה הוא צפוי לשוב ולכהן כחבר מועצה[31].
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ בבחירות 2013 התמודדה המפלגה במודיעין עילית באותיות "זך" אך בבחירות 2018 קיבלה אישור להשתמש באותיות "עץ" בכל הארץ
- ^ נרשמה אך פרשה לפני הבחירות
- ^ קודם לכן הם היו נאמני הרב אלישיב, ולאחר פטירתו העבירו את נאמנותם לרב אוירבך.
- ^ 1 2 שבתי בנדט, איחוד אצל הליטאים, רשימת נצח פרשה מהבחירות, באתר וואלה, 17 בינואר 2013
- ^ התפטרות מועמדי רשימת נצח שסימנה פך, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 17 בינואר 2013
- ^ השם נצח נותר השם הרשום אצל רשם המפלגות.
- ^ ישראל כהן, עכשיו זה סופי: בני-ברק הולכת לבחירות בגלל "נצח", באתר כיכר השבת, 16 בספטמבר 2013
- ^ אבראהים צרצור, בא כוח רשימת רע"מ-תע"ל לכנסת, שלה זכות השימוש באות ע' (אותיות רשימת רע"מ-תע"ל הן "עם") אישר לבני תורה את השימוש באותיות בבני ברק וירושלים, אך לא במודיעין עילית שמעבר לקו הירוק.
- ^ שרי רוט, בחדרי חרדים, הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה' - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2013
- ^ ניסים בן חיים, הפלג הירושלמי חוגג: הנציגים נכנסו, באתר כיכר השבת, 23 באוקטובר 2013
- ^ יהדות התורה זכתה ב-17 מ-25 המנדטים במועצה. ש"ס זכתה ב-6 מנדטים ובני תורה בשני מנדטים (ילקוט הפרסומים 6694, י"א בכסלו התשע"ד, 2013.11.1, עמוד 1284)
- ^ עע"מ 1207/15 חיים מנחם רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק, ניתן ב־18 באוגוסט 2016
- ^ שלומית צור, העליון: עיריית בני-ברק תחויב לתת ייצוג לאופוזיציה בוועדת הארנונה, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2016
- ^ ישראל כהן, הפלג הירושלמי יוזם קמפיין נגד מפלגת 'יהדות התורה', באתר כיכר השבת; אברימי פרלשטיין, קמפיין נגטיבי ברחוב החרדי: "רק לא ג'", באתר בחדרי חרדים; חיים אפשטיין לא עושה חשבון לדגל התורה אצל אהרון ויזנר - הריאיון המלא, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יאיר אטינגר, הרב אוירבך רמז שלא להצביע ליהדות התורה: "מי שנותן להם כוח מסייע לעוברי עבירה", באתר הארץ, 15 במרץ 2015
יקי אדמקר, מפגן היסטורי: רבבת חרדים-ליטאים אמרו "לא" ליהדות התורה, באתר וואלה, 16 במרץ 2015
מנדי גרוזמן, רבבות חרדים הכריזו: מחרימים את יהדות התורה, באתר nrg, 15 במרץ 2015 - ^ ישראל כהן, פטרוף מסביר מדוע 'הפלג' לא יצביע: "לא נעבור על איסור בשביל תקציב", באתר כיכר השבת
- ^ מנחם כרמל בריאיון לרדיו קול ברמה
- ^ סערה בעולם הדיינות: הסוף למכתבי הסירוב? • כל הפרטים, באתר בחדרי חרדים, 4 באפריל 2011
- ^ ישראל כהן, לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018; משה ויסברג, תיעוד וסיקור: החלטות המועצת הראשונה של בני תורה, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018
- ^ מועצת גדולי התורה של 'בני תורה' - כל הזמן, באתר כל הזמן, בינואר 2018
- ^ משה ליפשיץ, הפלג הירושלמי: הזרם הליטאי הקיצוני מתפצל ומאבד את כוחו, בעיתון מקור ראשון, 3 בדצמבר 2022
- ^ מירב כהן, החברים החדשים של אלקין: הפלג הירושלמי, באתר כיפה, 26 באוקטובר, 2018
- ^ מערכת ישראל היום, העיתון הליטאי המוביל: צאו להצביע לברקוביץ, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2018
- ^ מועמד חדש לראשות העירייה - מלאכי כי טוב, באתר קרן אור
- ^ ישראל חבר, בית שמש: מלאכי כי טוב הסיר מועמדותו לתפקיד ראש העיר, באתר כל הזמן, 28 באוקטובר 2018
- ^ אבי גדלוביץ', 'הפלג' מתרחב לערים נוספות: אלו הרשימות שהוגשו - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 22 בספטמבר 2023
- ^ אבי גלדוביץ', דרמה ב'פלג': הגר"צ פרידמן הורה להסיר את המפלגה - ויתמוך ברשימת הזרם המרכזי, באתר בחדרי חרדים, 27 בספטמבר 2023
- ^ החברה החרדית - בחירות לרשויות המקומיות 2024-2018, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, עמ' 10
- ^ החרדים בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 20 בפברואר 2024
- ^ חנני ברייטקופף, הפסידו או ניצחו? | אלו נתוני הבחירות הארציות של הפלג הירושלמי, באתר כיכר השבת, 6 במרץ 2024
- ^ ב'בני תורה' משוכנעים: הכנסנו את המנדט הרביעי ל'אגודת ישראל', באתר אשדודס, 7 במרץ 2024