מרוקו במשחקים האולימפיים
מרוקו השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת רומא (1960). היא נעדרה מהמשחקים פעם אחת, כשהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980) בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. גם השתתפותה באולימפיאדת מונטריאול (1976) הייתה מינימלית, מאחר שזמן קצר לאחר טקס הפתיחה הצטרפה לחרם שהובילו מדינות אפריקה על המשחקים בשל סירובו של הוועד האולימפי הבינלאומי להשעות את ניו זילנד, שנבחרת הרוגבי שלה קיימה משחק מול נבחרת דרום אפריקה בשעה שבזו הונהג משטר האפרטהייד.
 | ||||||
 | ||||||
| הישאם אל גרוז' (משמאל) באולימפיאדת אתונה | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | MAR | |||||
| שם | הוועד האולימפי המרוקאי | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
לאורך השנים צברו הספורטאים המרוקאים 24 מדליות, מהן 7 מדליות זהב. 20 מתוך המדליות הושגו באתלטיקה, בעיקר בריצות הבינוניות, והיתר באיגרוף. הישאם אל גרוז' זכה בשלוש מהמדליות וסעיד עוויטה זכה בשתיים.
מרוקו השתתפה גם בשש אולימפיאדות חורף: אולימפיאדת גרנובל (1968), שלוש האולימפיאדות שנערכו בין 1984 ל-1992, אולימפיאדת ונקובר (2010) ואולימפיאדת סוצ'י (2014), אך הספורטאים שייצגו אותה במשחקים אלה הגיעו להישגים נמוכים.
היסטוריה עריכה
מרוקו זכתה להופעת בכורה מוצלחת במשחקים, לאחר שהאתלט ראדי בן עבדסאלם סיים במקום השני בריצת המרתון (אחרי אבבה ביקילה). ב-3 האולימפיאדות הבאות לא הצליחו הספורטאים המרוקאים לזכות במדליות. באולימפיאדת מונטריאול הספיק להתחרות מתאגרף אחד (שהודח בסיבוב הראשון) בטרם החליטה מרוקו להצטרף לחרם האפריקאי על המשחקים.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכו שני אתלטים מרוקאים במדליות זהב, והחלו ברצף של הישגים למרוקו בענף האתלטיקה. סעיד עוויטה קבע שיא אולימפי בריצת 5,000 מטר (13:05.59 דק') ונוואל אל מותוואקל ניצחה בריצת 400 מטר משוכות.
באולימפיאדת סיאול (1988) לא ניסה עוויטה להגן על תוארו, אך התחרה בריצת 800 מטר וזכה במדליית ארד. לעומתו, זכה איברהים בוטייב במדליית הזהב בריצת 10,000 מטר. הישג ראשון הגיע גם מזירת האיגרוף, לאחר שעבדאלחאק אשיק זכה במדליית הארד בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג.
באולימפיאדת ברצלונה (1992) נשאר התואר האולימפי בריצת 10,000 מטר בידי מרוקו, לאחר שבמירוץ ניצח ח'אלד סקאח. האלוף האולימפי היוצא, בוטייב, העדיף להתחרות בריצת 5,000 מטר, וסיים במקום הרביעי. ראשיד אל-בסיר זכה במדליית כסף בריצת 1,500 מטר, ואתלטים מרוקאים נוספים הגיעו להישגים גבוהים: סלאח קוקאיש סיים במקום השישי בריצת המרתון ומוחמד איסנגר סיים במקום התשיעי בריצת 5,000 מטר. המתאגרף מוחמד אשיק השלים את תמונת המדליות, כשזכה במדליית הארד בקטגוריית המשקל של עד 54 ק"ג.
באולימפיאדת אטלנטה (1996) הגיעו מספר אתלטים לשלבי הגמר, אך בניגוד לשלוש האולימפיאדות הקודמות, אף ספורטאי מרוקאי לא זכה במדליית זהב. שניים מהאתלטים זכו במדליות ארד: חאלד בולמייה בריצת 5,000 מטר וסלאח חיסו בריצת 10,000 מטר. להישגים בולטים נוספים הגיעו איבראהים בולמייה (אחיו הצעיר של ח'אלד; מקום שביעי בריצת 3,000 מטר מכשולים), איבראהים לחלאפי (מקום שמיני בריצת 5,000 מטר), איסמעיל סע'יר (מקום 11 בריצת 5,000 מטר) והישאם בואוויש (מקום 11 בריצת 3000 מטר מכשולים). הישאם אל גרוז', שקיווה להתברג במקומות הראשונים בריצת 1,500 מטר, מעד במהלך המירוץ וסיים במקום ה-12. המתאגרף חמיד ברחילי הודח בשלב רבע הגמר בקטגוריית המשקל של עד 48 ק"ג. שניים מזוכי המדליות בברצלונה, אל-בסיר ואשיק, התחרו גם באטלנטה, אך שניהם סיימו את דרכם כבר בסיבוב הראשון.
באולימפיאדת סידני (2000) זכו המרוקאים במספר שיא של חמש מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. להישג השיא הגיע הישאם אל גרוז', שזכה במדליית הכסף בריצת 1,500 מטר. עבור אל גרוז', שהיה שיאן העולם וניצח בכל התחרויות בהן השתתף בארבע השנים שקדמו למשחקים, התוצאה נחשבה לאכזבה. שלושה אתלטים זכו במדליות ארד: איבראהים לחלאפי בריצת 5,000 מטר, עלי אזין בריצת 3,000 מטר מכשולים ונזיאה בידואן בריצת 400 מטר משוכות. אתלטים נוספים שהעפילו לשלבי הגמר כללו את סעיד בריווי (מקום חמישי בריצת 10,000 מטר), עבדאלקאדר אל מועזיז (מקום שביעי בריצת מרתון), בראהים בולאמי (מקום שביעי בריצת 3,000 מטר מכשולים), חסנה בנחאסי (מקום שמיני בריצת 800 מטר) ויוסוף באבא (מקום 12 בריצת 1500 מטר). המתאגרף טאהר טמסמאני זכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג. הטניסאי כרים עלמי הודח בשלב רבע הגמר בידי רוג'ר פדרר.
באולימפיאדת אתונה (2004) הצליח אל גרוז' לזכות בתואר האולימפי בריצת 1500 מטר ובהמשך ניצח גם בריצת 5,000 מטר. בכך, היה לספורטאי הראשון מאז אולימפיאדת פריז (1924) שזוכה בשני התוארים. אתלטית נוספת, חסנה בנחאסי, זכתה במדליית הכסף בגמר צמוד בריצת 800 מטר, שבו הייתה רחוקה 5 מאיות השנייה מהמנצחת, קלי הולמס, וההכרעה בינה לבין הזוכה במדליית הארד, יולנדה צ'פלאק, נקבעה באמצעות פוטו פיניש. בנוסף, סיימה בנחאסי במקום ה-12 בריצת 3,000 מטר מכשולים. אתלטים נוספים שהעפילו לשלבי הגמר היו מוחסין שהיבי (מקום רביעי בריצת 800 מטר), עלי אזין (מקום שמיני בריצת 3,000 מטר מכשולים), אדיל קאוש (מקום תשיעי בריצת 1,500 מטר), הישאם בלאני (מקום תשיעי בריצת 5,000 מטר) ועבדרחים גומרי (מקום 13 בריצת 5,000 מטר). ג'וואד גריב סיים במקום ה-11 בריצת המרתון. שני לוחמי טאקוונדו, עבדאלקאדר זרורי ומונה בנאבדראסול, העפילו לשלבי רבע הגמר.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו שני מרוקאים במדליות: ג'וואד גריב זכה במדליית הכסף בריצת המרתון וחסנה בנחאסי זכתה במדליית ארד בריצת 800 מטר. אתלטים בולטים נוספים כללו את סיהאם חילאלי ובטיסאם לחוואד (מקומות 10 ו-12, בהתאמה, בריצת 1,500 מטר), עבדאלקאדר חשלאף (מקום 15 בריצת 3,000 מטר מכשולים) ועבדאללה פאליל (מקום 16 בריצת 10,000 מטר). המתאגרף מוחמד ארג'אווי הודח בשלב רבע הגמר בקטגוריית המשקל של עד 91 ק"ג, וגם לוחם הטאקוונדו עבדאלקאדר זרורי הגיע להישג דומה, בפעם השנייה ברציפות.
באולימפיאדת לונדון (2012) הצטמצמו הישגי המשלחת המרוקאית לכדי מדליית ארד אחת בלבד, בה זכה עבדלדאתי איגידר, בריצת 1,500 מטר. איגידר גם סיים במקום השישי בריצת 5,000 מטר, בעוד שחמיד אזין סיים במקום השביעי בריצת 3000 מטר מכשולים. המתאגרף מוחמד ארג'אווי הודח ברבע הגמר.
גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) הסתכמו הישגי המשלחת המרוקאית במדליית ארד אחת, בה זכה המתאגרף מוחמד רביעי. מתאגרפת נוספת, חלדיג'ה אל-מארדי, הודחה ברבע הגמר. לראשונה מאז שבה מרוקו להשתתף במשחקים ב-1984, אף אתלט מרוקאי לא זכה במדליה אולימפית. הקרוב ביותר לכך היה סופיאן אל בקאלי, שסיים במקום הרביעי בריצת 3000 מטר מכשולים. עבדלאטי איגידר סיים במקום החמישי בריצת 1500 מטר. בטאקוונדו סיימה ויאם דיסלאם במקום החמישי, ואילו עומאר חג'אמי ונעימה בקאל סיימו במקום השביעי.
מדליות עריכה
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה עריכה
באולימפיאדות הקיץ:[1]
| אולימפיאדה | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדת רומא (1960) | 0 | 1 | 0 | 1 |
| אולימפיאדת טוקיו (1964) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מינכן (1972) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מוסקבה (1980) | לא השתתפה | |||
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | 2 | 0 | 0 | 2 |
| אולימפיאדת סיאול (1988) | 1 | 0 | 2 | 3 |
| אולימפיאדת ברצלונה (1992) | 1 | 1 | 1 | 3 |
| אולימפיאדת אטלנטה (1996) | 0 | 0 | 2 | 2 |
| אולימפיאדת סידני (2000) | 0 | 1 | 4 | 5 |
| אולימפיאדת אתונה (2004) | 2 | 1 | 0 | 3 |
| אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | 0 | 1 | 1 | 2 |
| אולימפיאדת לונדון (2012) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת טוקיו (2020) | 1 | 0 | 0 | 1 |
| סך הכל | 7 | 5 | 12 | 24 |
לפי ענף עריכה
בענפי הקיץ:[2]
| ענף | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
 אתלטיקה |
7 | 5 | 8 | 20 |
 איגרוף |
0 | 0 | 4 | 4 |
| סך הכל | 7 | 5 | 12 | 24 |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר הוועד האולימפי המרוקאי (בצרפתית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-29 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-29 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)