פתיחת התפריט הראשי
המתאגרף האמריקאי אדי איגן, האלוף האולימפי במשקל קל-כבד באולימפיאדת אנטוורפן (1920)
המתאגרף הבלגי ז'אן דלארז', האלוף האולימפי במשקל חצי-כבד באולימפיאדת פריז (1924)
המתאגרף הארגנטינאי סנטיאגו לוול, האלוף האולימפי במשקל כבד באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)
קרב הגמר במשקל זבוב באולימפיאדת לונדון (1948): מימין האיטלקי ספרטקו בנדינלי ומשמאל הארגנטינאי פסקואל פרס (שניצח)
המתאגרף ההונגרי לאסלו פאפ, אלוף אולימפי בשלוש אולימפיאדות רצופות בין 1948 ל-1956
המתאגרף האמריקני מוחמד עלי, האלוף האולימפי במשקל קל-כבד באולימפיאדת רומא (1960)
חלוקת מדליות במשקל בינוני באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). מימין: זוכי מדליות הארד, הפוארטו ריקני אריסטידס גונסאלס והאלג'יראי מוחמד זאווי, ומשמאל זוכה מדליית הזהב הדרום קוריאני שין ג'ון-סופ
המתאגרף הקובני גיירמו ריגונדו, האלוף האולימפי במשקל תרנגול באולימפיאדת סידני (2000) ובאולימפיאדת אתונה (2004)
המתאגרפת הבריטית ניקולה אדמס, האלופה האולימפית הראשונה במשקל זבוב, באולימפיאדת לונדון (2012)
המתאגרף הבריטי אנתוני ג'ושוע, האלוף האולימפי במשקל סופר-כבד באולימפיאדת לונדון (2012)

איגרוף הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סנט לואיס (1904), למעט אולימפיאדת סטוקהולם (1912). טורניר איגרוף לנשים נערך לראשונה באולימפיאדת לונדון (2012). האיגרוף הוא אחד משני הענפים האולימפיים היחידים, לצד ההיאבקות, שבו הספורטאים המשתתפים במשחקים חייבים להיות חובבנים, ולא להתחרות בתחרויות מקצועניות תמורת תשלום.

היסטוריהעריכה

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) חולקו המתאגרפים לשבע קטגוריות משקל, שנמדדו בליברות: משקל זבוב (עד 105 ליברות (47.6 ק"ג)), משקל תרנגול (עד 115 ליברות (52.2 ק"ג)), משקל נוצה (עד 125 ליברות (56.7 ק"ג)), משקל קל (עד 135 ליברות (61.2 ק"ג)), משקל חצי כבד (עד 145 ליברות (65.8 ק"ג)), משקל בינוני (עד 158 ליברות (עד 71.7 ק"ג)) ומשקל כבד (158 ליברות ומעלה). כל מתאגרף יכול היה להתחרות גם בקטגוריות משקל גבוהות משלו, וכך זכה אוליבר קירק במדליית זהב הן במשקל תרנגול והן במשקל נוצה. כל המתאגרפים שהתחרו בסנט לואיס היו אמריקאים. בשלוש קטגוריות משקל מתוך השבע התחרו רק שני מתאגרפים, ולכן נערך קרב אחד, שהמנצח בו זכה במדליית זהב והמפסיד במדליית כסף, ובשתי קטגוריות נוספות השתתפו רק שלושה מתאגרפים, והטורניר כלל קרב חצי גמר אחד, שהמפסיד בו זכה במדליית ארד, וקרב גמר בין המנצח בחצי הגמר למתאגרף שהעפיל אליו אוטומטית.

באולימפיאדת לונדון (1908) סווגו קטגוריות המשקל מחדש, ומספרן ירד לחמש: תרנגול (עד 116 ליברות), נוצה (עד 126 ליברות), קל (עד 140 ליברות), בינוני (עד 158 ליברות) וכבד (158 ליברות ומעלה). מספר המתאגרפים היה רב יותר מאשר בסנט לואיס, וגם כאן ניכרה דומיננטיות למדינה המארחת, בריטניה, אם כי במידה פחותה יותר מאשר בסנט לואיס: 32 מתוך 42 המתאגרפים היו בריטים, ו-14 מתוך 15 זוכי המדליות.

באולימפיאדת סטוקהולם (1912) לא נערכו תחרויות איגרוף, מאחר שבאותה העת איגרוף לא היה חוקי בשוודיה.

באולימפיאדת אנטוורפן (1920) שב האיגרוף למשחקים, וחולק מחדש ל-8 קטגוריות משקל: משקל זבוב (עד 112 ליברות), משקל תרנגול (עד 118 ליברות), משקל נוצה (עד 126 ליברות), משקל קל (עד 135 ליברות), משקל חצי-כבד (עד 147 ליברות), משקל בינוני (עד 160 ליברות), משקל קל-כבד (עד 175 ליברות) ומשקל כבד (175 ליברות ומעלה). קטגוריות משקל אלו היו נהוגות גם בארבע האולימפיאדות הבאות.

באולימפיאדת לונדון (1948) סווגו קטגוריות המשקל מחדש, ומעתה נמדדו בקילוגרמים. 8 הקטגוריות היו משקל זבוב (עד 51 ק"ג), משקל תרנגול (עד 54 ק"ג), משקל נוצה (עד 58 ק"ג), משקל קל (עד 62 ק"ג), משקל חצי-כבד (עד 67 ק"ג), משקל בינוני (עד 73 ק"ג), משקל קל-כבד (עד 80 ק"ג) ומשקל כבד (80 ק"ג ומעלה).

באולימפיאדת הלסינקי (1952) עלה מספר קטגוריות המשקל ל-10. משקלי זבוב ותרנגול נותרו ללא שינוי, ושש הקטגוריות הכבדות יותר חולקו מחדש לשמונה קטגוריות: נוצה (עד 57 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), קל-חצי-כבד (עד 63.5 ק"ג), חצי-כבד (עד 67 ק"ג), קל-בינוני (עד 71 ק"ג), בינוני (עד 75 ק"ג), קל-כבד (עד 81 ק"ג) וכבד (81 ק"ג ומעלה). בנוסף, החל מאולימפיאדה זו בוטל הקרב על מדליית הארד ושני המודחים בחצי הגמר זוכים במדליית הארד.

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עלה מספר הקטגוריות ל-11, לאחר שקטגוריית משקל הזבוב לשניים: זבוב-קל (עד 48 ק"ג) וזבוב (עד 51 ק"ג). באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) עלה מספר הקטגוריות לשיא - 12 קטגוריות, לאחר שגם קטגוריית המשקל הכבד פוצלה לשניים: כבד (עד 91 ק"ג) וסופר-כבד (91 ק"ג ומעלה).

באולימפיאדת אתונה (2004) בוטלה קטגוריית המשקל בינוני-קל, ומספר הקטגוריות ירד ל-11. שלוש קטגוריות המשקל שבין 60 ל-75 ק"ג חולקו מחדש, כך שמעתה היו קל-חצי-כבד (עד 64 ק"ג), חצי-כבד (עד 69 ק"ג) ובינוני (עד 75 ק"ג).

באולימפיאדת לונדון (2012) נערכו לראשונה תחרויות איגרוף לנשים. תחרויות אלו כללו שלוש קטגוריות משקל בלבד: זבוב (48 עד 51 ק"ג), קל (57 עד 60 ק"ג) ובינוני (69 עד 75 ק"ג). המתאגרפת הראשונה שהוכתרה כאלופה אולימפית הייתה הבריטית ניקולה אדמס, שהתחרתה במשקל זבוב. אצל הגברים, בוטלה קטגוריית משקל נוצה, כך שמספרן ירד לעשר: קל-זבוב (46 עד 49 ק"ג), זבוב (עד 52 ק"ג), תרנגול (עד 56 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), קל-חצי-כבד (עד 64 ק"ג), חצי-כבד (עד 69 ק"ג) ובינוני (עד 75 ק"ג), קל-כבד (עד 81 ק"ג), כבד (עד 91 ק"ג) וסופר-כבד (91 ק"ג ומעלה). קטגוריות משקל אלו, הן לגברים והם לנשים, ישמשו גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

שיטהעריכה

בכל קטגוריית משקל מתחרה לכל היותר מתאגרף אחד מכל מדינה. הטורניר נערך בשיטת נוקאאוט בת ארבעה או חמישה שלבים, בהתאם למספר המתאגרפים שנרשמו. המנצח בשלב הגמר זוכה במדליית זהב, והמפסיד זוכה במדליית כסף. החל מאולימפיאדת הלסינקי (1952) לא נערך קרב על מדליית הארד, ושני המתאגרפים שהודחו בחצי הגמר זוכים במדליית ארד.

המשחקים האולימפיים לנוערעריכה

איגרוף הוא חלק מהתוכנית של המשחקים האולימפיים לנוער מראשיתם. באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010) חולקו המתאגרפים ל-11 קטגוריות משקל, שנמדדו בקילוגרמים: קל-זבוב (עד 48 ק"ג), זבוב (עד 51 ק"ג), תרנגול (עד 54 ק"ג), נוצה (עד 57 ק"ג), קל (עד 60 ק"ג), קל-חצי-כבד (עד 64 ק"ג), חצי-כבד (עד 69 ק"ג), בינוני (עד 75 ק"ג), קל-כבד (עד 81 ק"ג), כבד (עד 91 ק"ג) וסופר-כבד (91 ק"ג ומעלה). אולם בניגוד לנהוג במשחקים האולימפיים, נערך קרב על מדליית הארד ולכן מחולקת רק מדליית ארד אחת ולא שניים.

באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014) בוצעה שינוי בתחרויות בדומה לשינויים באולימפיאדת לונדון (2012). נוספו תחרויות איגרוף לבנות בהן המתאגרפות חולקו לשלוש קטגוריות משקל: זבוב (48 עד 51 ק"ג), קל (57 עד 60 ק"ג) ובינוני (69 עד 75 ק"ג). בתחרויות הבנים בוטלה קטגוריית משקל נוצה, כך שמספרן ירד לעשר, ושונה סיווג המשקל של שלוש קטגוריות: קל-זבוב (46 עד 49 ק"ג), זבוב (עד 52 ק"ג) ותרנגול (עד 56 ק"ג).

באולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018) תתווסף תחרות לבנות בקטגוריה משקל נוצה (54 עד 57 ק"ג) ותבוטל קטגוריית משקל קל-זבוב בתחרויות הבנים, כך שמשקל זבוב (49 עד 52 ק"ג) יהיה קטגוריית המשקל הנמוכה ביותר בתחרויות הבנים.[1]

טבלת מדליותעריכה

המשחקים האולימפייםעריכה

לאורך השנים, זכו מתאגרפים מ-79 מדינות במדליות אולימפיות. בראש הטבלה ניצבות ארצות הברית, קובה ובריטניה.

כולל את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).
דירוג מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1 ארצות הברית   ארצות הברית 50 24 40 114
2 קובה   קובה 37 19 17 73
3 בריטניה   בריטניה 18 13 25 56
4 איטליה   איטליה 15 15 17 47
5 ברית המועצות   ברית המועצות 14 19 18 51
6 רוסיה   רוסיה 10 6 15 31
7 הונגריה   הונגריה 10 2 8 20
8 פולין   פולין 8 9 26 43
9 ארגנטינה   ארגנטינה 7 7 10 24
10 קזחסטן   קזחסטן 7 7 8 22
11 צרפת   צרפת 6 9 11 26
12 דרום אפריקה   דרום אפריקה 6 4 9 19
13 גרמניה המזרחית   גרמניה המזרחית 5 2 6 13
14 גרמניה   גרמניה 4 9 10 23
15 בולגריה   בולגריה 4 5 9 18
16 תאילנד   תאילנד 4 4 6 14
17 אוקראינה   אוקראינה 4 3 7 14
18 אוזבקיסטן   אוזבקיסטן 4 2 8 14
19 קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית 3 7 10 20
20 קנדה   קנדה 3 7 7 17
21 הרפובליקה העממית של סין   סין 3 3 6 12
22 יוגוסלביה   יוגוסלביה 3 2 6 11
23 צ'כוסלובקיה   צ'כוסלובקיה 3 1 2 6
24 אירלנד   אירלנד 2 5 9 16
25 מקסיקו   מקסיקו 2 3 8 13
26 קוריאה הצפונית   קוריאה הצפונית 2 3 3 8
27 פינלנד   פינלנד 2 1 12 15
28 יפן   יפן 2 0 3 5
29 רומניה   רומניה 1 9 15 25
30 דנמרק   דנמרק 1 5 6 12
31 המשלחת הכלל-גרמנית 1 3 2 6
32 הולנד   הולנד 1 2 4 7
מונגוליה   מונגוליה 1 2 4 7
34 ונצואלה   ונצואלה 1 2 3 6
35 נורווגיה   נורווגיה 1 2 2 5
36 קניה   קניה 1 1 5 7
37 ברזיל   ברזיל 1 1 3 5
38 בלגיה   בלגיה 1 1 2 4
39 ניו זילנד   ניו זילנד 1 1 1 3
40 אלג'יריה   אלג'יריה 1 0 5 6
גרמניה המערבית   גרמניה המערבית 1 0 5 6
42 הרפובליקה הדומיניקנית   הרפובליקה הדומיניקנית 1 0 1 2
43 שוודיה   שוודיה 0 5 6 11
44 ניגריה   ניגריה 0 3 3 6
45 אוגנדה   אוגנדה 0 3 1 4
46 טורקיה   טורקיה 0 2 3 5
הפיליפינים   הפיליפינים 0 2 3 5
48 ספרד   ספרד 0 2 2 4
49 בלארוס   בלארוס 0 2 0 2
50 אזרבייג'ן   אזרבייג'ן 0 1 7 8
51 פוארטו ריקו   פוארטו ריקו 0 1 5 6
52 קולומביה   קולומביה 0 1 4 5
53 אוסטרליה   אוסטרליה 0 1 3 4
מצרים   מצרים 0 1 3 4
55 גאנה   גאנה 0 1 2 3
צ'ילה   צ'ילה 0 1 2 3
57 המשלחת המאוחדת 0 1 1 2
קמרון   קמרון 0 1 1 2
59 אוסטרלאסיה 0 1 0 1
אסטוניה   אסטוניה 0 1 0 1
טונגה   טונגה 0 1 0 1
צ'כיה   צ'כיה 0 1 0 1
63 מרוקו   מרוקו 0 0 4 4
64 הודו   הודו 0 0 2 2
מולדובה   מולדובה 0 0 2 2
תוניסיה   תוניסיה 0 0 2 2
67 אורוגוואי   אורוגוואי 0 0 1 1
ארמניה   ארמניה 0 0 1 1
ברמודה   ברמודה 0 0 1 1
גאורגיה   גאורגיה 0 0 1 1
גיאנה   גיאנה 0 0 1 1
זמביה   זמביה 0 0 1 1
טג'יקיסטן   טג'יקיסטן 0 0 1 1
ליטא   ליטא 0 0 1 1
מאוריציוס   מאוריציוס 0 0 1 1
ניז'ר   ניז'ר 0 0 1 1
סוריה   סוריה 0 0 1 1
פקיסטן   פקיסטן 0 0 1 1
קרואטיה   קרואטיה 0 0 1 1
סך הכל 252 252 443 947

המשחקים האולימפיים לנוערעריכה

לאורך השנים זכו מתאגרפים מ-35 מדינות במדליות אולימפיות במשחקים האולימפיים לנוער.

כולל את אולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014).
דירוג מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1 קובה   קובה 5 1 0 6
2 יפן   יפן 2 1 1 4
3 ארצות הברית   ארצות הברית 2 1 0 3
4 גרמניה   גרמניה 2 0 0 2
5 אוזבקיסטן   אוזבקיסטן 1 2 2 5
6 איטליה   איטליה 1 2 1 4
7 אזרבייג'ן   אזרבייג'ן 1 2 0 3
8 אוסטרליה   אוסטרליה 1 1 1 3
אירלנד   אירלנד 1 1 1 3
10 בולגריה   בולגריה 1 1 0 2
הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין 1 1 0 2
קזחסטן   קזחסטן 1 1 0 2
13 פולין   פולין 1 0 1 2
14 ברזיל   ברזיל 1 0 0 1
צרפת   צרפת 1 0 0 1
פוארטו ריקו   פוארטו ריקו 1 0 0 1
אוקראינה   אוקראינה 1 0 0 1
18 טורקיה   טורקיה 0 1 3 4
19 הודו   הודו 0 1 1 2
ונצואלה   ונצואלה 0 1 1 2
קרואטיה   קרואטיה 0 1 1 2
רוסיה   רוסיה 0 1 1 2
23 קולומביה   קולומביה 0 1 0 1
נאורו   נאורו 0 1 0 1
ניו זילנד   ניו זילנד 0 1 0 1
טאיפיי הסינית   טאיפיי הסינית 0 1 0 1
הרפובליקה הדומיניקנית   הרפובליקה הדומיניקנית 0 1 0 1
28 הונגריה   הונגריה 0 0 2 2
בריטניה   בריטניה 0 0 2 2
30 ארגנטינה   ארגנטינה 0 0 1 1
מצרים   מצרים 0 0 1 1
מולדובה   מולדובה 0 0 1 1
טורקמניסטן   טורקמניסטן 0 0 1 1
ארמניה   ארמניה 0 0 1 1
שוודיה   שוודיה 0 0 1 1
סך הכל 24 24 24 72

ספורטאים מוביליםעריכה

לאורך השנים תשעה מתאגרפים זכו ב-3 מדליות אולימפיות כל אחד בנפרד.

כולל את אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).
דירוג שם מדינה זהב כסף ארד סך הכל
1 פליקס סבון קובה  קובה 3 0 0 3
טאופילו סטיבנסון קובה  קובה 3 0 0 3
לסלו פאפ הונגריה  הונגריה 3 0 0 3
4 דזואו שמינג הרפובליקה העממית של סין  סין 2 0 1 3
בוריס לגוטין ברית המועצות  ברית המועצות 2 0 1 3
אולג סאיטוב רוסיה  רוסיה 2 0 1 3
7 רוברטו קמארלה איטליה  איטליה 1 1 1 3
8 זביגנייב פייטרקובסקי פולין  פולין 0 1 2 3
9 ארנולד ואנדריד הולנד  הולנד 0 0 3 3

מתאגרפים ישראלים במשחקים האולימפייםעריכה

חמישה מתאגרפים ייצגו את ישראל במשחקים האולימפיים, והם השתתפו בשלוש אולימפיאדות: אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), אולימפיאדת סיאול (1988) ואולימפיאדת אטלנטה (1996). את ההישג הגבוה ביותר רשם יעקב שמואל, שהעפיל לשלב רבע הגמר בסיאול.

אולימפיאדה ספורטאי קטגוריית משקל דירוג הערות
לוס אנג'לס 1984 יהודה בן חיים קל-זבוב (עד 48 ק"ג) סיבוב שני
(מקומות 9–16)
שלמה ניאזוב קל (עד 60 ק"ג) סיבוב ראשון
(מקומות 33–40)
סיאול 1988 יהודה בן חיים קל-זבוב (עד 48 ק"ג) סיבוב שני
(מקומות 17–32)
לא התייצב לקרב, מאחר שנקבע ליום כיפור, והודח אוטומטית
יעקב שמואל נוצה (עד 57 ק"ג) רבע גמר ההישג הטוב ביותר של מתאגרף ישראלי במשחקים האולימפיים
אהרן יעקובישווילי בינוני (עד 75 ק"ג) סיבוב ראשון
(מקומות 33–34)
אטלנטה 1996 ולדיסלב ניימן זבוב (עד 51 ק"ג) סיבוב ראשון
(מקומות 17–32)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה