מיכל בת-אדם

שחקנית, במאית ותסריטאית ישראלית

מיכל בת-אדם (נולדה ב-2 במרץ 1945) היא במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומשוררת ישראלית. כלת פרס ישראל לקולנוע (2021) ופרס אופיר על מפעל חיים (2019).

מיכל בת-אדם
בת-אדם, 2011
בת-אדם, 2011
לידה 2 במרץ 1945 (בת 79)
עפולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1969
עיסוק במאית קולנוע, תסריטאית, שחקנית ומשוררת
מקום לימודים
בן או בת זוג משה מזרחי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיכל בת-אדם בסרט "עתליה", 1983
הבמאית מיכל בת-אדם (מימין) והשחקנית הראשית מיכל זוארץ במהלך צילומי הסרט "אהבה ממבט שני", 1998
מיכל בת-אדם (מימין) עם יוני המנחם ומשה מזרחי, 2011

ביוגרפיה

עריכה

בת-אדם נולדה בשם מיכל רובין בעפולה לימימה ואדם רובין, צלם בעל החנות "פוטו אדם" בעפולה, שעלו מפולין. בגיל שש הצטרפה לאחותה נטע בקיבוץ מרחביה. השתיים שינו את שם משפחתן לבת-אדם, אם כי לא באופן רשמי[1]. ניגנה בתזמורת בני הקיבוצים[2], ולמדה באקדמיה למוזיקה ובבית הספר למשחק בית צבי.

קריירת משחק

עריכה

בתחילת שנות השבעים השתתפה בת-אדם בסרטי הקולנוע של בן-זוגה, הבמאי משה מזרחי, "אני אוהב אותך רוזה" (1972)[3], "הבית ברחוב שלוש" (1973)[4], "אבו אל בנאת" (1973)[5], "איש רחל" (1974) וזוכה פרס האוסקר האמריקאי, ההפקה הצרפתית "כל החיים לפניו" (1977). בין-השאר שיחקה בת-אדם גם בסרט "הפריצה הגדולה" (1970)[6], בסרט "הדיבר ה-11" (1975) ובסרט הצרפתי "La Fille de Prague avec un sac très lourd"‏ (1977). במקביל בלטה גם בכמה תפקידים בתיאטרון, במיוחד ב"ציד המכשפות" של ארתור מילר.

לאורך שנות השמונים, במקביל לקריירה כבמאית, השתתפה בת-אדם בסרטים "המשחק האמיתי" (1980), "מגש הכסף" (1983), "עתליה" (1984), "השגריר" (1984)[7], "המאהב" (1986), אותו אף ביימה, בסרט האמריקאי "המרגל הישראלי בדמשק" (1987), ובסרט הצרפתי "חנה ק." (1983). במקביל שיחקה בהצגות בתיאטראות הבימה, הקאמרי ותיאטרון בית ליסין. לאורך שנות התשעים חדלה מלשחק, מלבד סרטו של משה מזרחי, "נשים" (1996). ב-2008 הצטרפה לצוות שחקני העונה השנייה של "בטיפול"[8]. בקיץ 2013 הועלתה גרסה בימתית לסרטה "רגעים"[9].

קריירת בימוי

עריכה

ביימה את הסרט "רגעים" (1979), הפקה צרפתית-ישראלית, אותה גם כתבה ושיחקה בו לצד אסי דיין. בשנות השמונים כתבה וביימה את "על חבל דק" (1980) בכיכובה של גילה אלמגור, "בן לוקח בת" (1982), "המאהב" (1986), המבוסס של ספרו של א.ב. יהושע ובו כיכבו יהורם גאון ואביגיל אריאלי, "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" (1989) בכיכובם של יוסי פולק, ריטה ולבנה פינקלשטיין, וסרט הטלוויזיה "הדוד פרץ ממריא" (1993) שבו גם שיחקה[10], על פי סיפור מאת יעקב שבתאי[11].

בת אדם ביימה וכתבה מספר סרטים: "אישה זרה" (1993)[12], בכיכובו של שרון אלכסנדר, "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" (1994), בו גם השתתפה לצד מיכל זוארץ, "אהבה ממבט שני" (1999) בכיכובו של אלון אבוטבול, "חיים זה חיים" (2003)[13], אותו גם הפיקה ובו השתתפו יעל אבקסיס, רבקה מיכאלי ומשה איבגי, ו"מאיה" (2010). ב-2008 השתתפה ביחד עם משה מזרחי בכתיבת התסריט לסרט "סוף שבוע בגליל" המבוסס על הדוד וניה של אנטון צ'כוב.

הסרט "רגעים" צונזר בשנת 1979 והוסרו ממנו שלושה קטעי "ארוטיקה"[14]. העתירה שהגישו היוצרים לבג"ץ נדחתה. בשנת 2013, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות, הוקרן הסרט לראשונה בישראל בגרסתו הלא מצונזרת[15].

ב-2017 יצרה הבמאית נטעלי בראון סרט תיעודי על בת-אדם, "מקווה שאני בפריים", על מאבקה למצוא את מקומה בעולם הקולנוע ועל הזוגיות שלה בבית שמכיל שני במאים[16]. הסרט זכה במקום השני (פרס השופטים) בפסטיבל דוקאביב (2017) ובפרס על הסרט התיעודי הטוב ביותר עד שישים דקות בטקס פרסי אופיר לשנת 2017[17][18].

חיים אישיים

עריכה

הייתה נשואה לבמאי משה מזרחי, עד לפטירתו ב-2018, ואם לדניאל[19].

פרסים והוקרה

עריכה

פילמוגרפיה

עריכה

דיסקים שהוציאה

עריכה
  • היה שלג בארץ אחת - מיכל בת-אדם קוראת שירים (1999)
  • מיכל בת-אדם קוראת משירי לאה גולדברג (2000)

ספרי שירה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   סוכן תרבות | 28.06.24, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 53:48)
  2. ^ יש להביא מצעים, חולצה לבנה, ועמוד תווים... באתר יומן המסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים
  3. ^ בכורה ל״אני אוהב אותך, רוזה", על המשמר, 31 במרץ 1972
  4. ^ נתן גרוס, בקולנוע - האנשים הטובים מרחוב שלוש, על המשמר, 20 באפריל 1973
  5. ^ זאב רב-נוף, העולם שייך לנקבות, דבר, 9 באוקטובר 1973
  6. ^ בכורת "הפריצה הגדולה" - בקרית-שמונה, למרחב, 19 בפברואר 1970
  7. ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - 'השגריר' - הוד, תל־אביב, כותרת ראשית, 12 בספטמבר 1984
  8. ^ עכבר העיר, מיכל בת אדם "בטיפול", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
  9. ^   מיכאל הנדלזלץ, "רגעים": החיים טובים, אבל..., באתר הארץ, 3 ביוני 2013
  10. ^ ג. עיטור, הדוד פרץ ממריא בקרוב, חדשות, 7 באפריל 1993
  11. ^ יעקב שבתאי זכה בפרס "קשת" בעד הסיפור הקצר, על המשמר, 15 בינואר 1969
  12. ^ דליה שלף, סרטים חדשים - אישה זרה, חדשות, 27 במאי 1993
  13. ^ גואל פינטו, סרטים חדשים - "חיים זה חיים",, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2003
  14. ^ שמוליק דובדבני, חלוצות הקולנוע הישראלי חוזרות למסך, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
  15. ^ נירית אנדרמן, תוקרן גרסה לא מצונזרת של סרטה של מיכל בת אדם, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
  16. ^   נטע אלכסנדר, הבמאית שסללה את הדרך לדור החדש של הבמאיות הישראליות, באתר הארץ, 8 במאי 2017
    רוני דורות, "מקווה שאני בפריים": מיכל בת-אדם נאבקת על מקומה, באתר הארץ, 8 במרץ 2018
  17. ^ נירית אנדרמן, "פוקסטרוט" זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
  18. ^ שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "מקווה שאני בפריים": יצירה נוגעת ללב על הבמאית שפרצה את הדרך, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
  19. ^ נירית אנדרמן, הבמאי זוכה האוסקר משה מזרחי מת בגיל 86, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2018
  20. ^ טל לוין, עכבר העיר, פרס מפעל חיים למיכל בת-אדם, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013
  21. ^ אינה טוקר, פרסי אופיר 2019: "ימים נוראים" נציג ישראל לאוסקר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
  22. ^ איתי שטרן, הקולנוענית מיכל בת אדם זכתה בפרס ישראל, באתר הארץ, 23 בפברואר 2021
  23. ^ אירוע הוקרה מיכל בת אדם, באתר JWFF 2023 (באנגלית)
  24. ^ אורי קליין, הסיפור הקצר של סהר, הרומן של מקי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2003
  25. ^ אורי קליין, ריטה, אנחנו צריכים להיפרד, באתר הארץ, 25 ביוני 2008
  26. ^   אורי קליין, "הדרך לאן": מיכל בת אדם לא מצאה את הדרך בסרטה החדש, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2017
  27. ^ הילה באתר קרן הקולנוע הישראלי.
  28. ^   יותם ראובני, מה מרגש כל כך בספר השירים של מיכל בת-אדם, באתר הארץ, 15 במאי 2017