מרים לוינגר

רבנית ישראלית וממובילות ההתיישבות היהודית בחברון

מרים לוינגר (אלול ה'תרצ"ז, 1937י"א בתשרי ה'תשפ"א, 28 בספטמבר 2020) הייתה, יחד עם בעלה, הרב משה לוינגר, ממקימי גוש אמונים וממחדשי היישוב היהודי בחברון.

מרים לוינגר
מרים לוינגר תשפ.jpg
לידה 1937
אלול ה'תרצ"ז
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 2020 (בגיל 83 בערך)
י"א בתשרי ה'תשפ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חברון
בן או בת זוג משה לוינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולדה בשם מרים ביינהורן כבת הזקונים ברובע הברונקס שבניו יורק. אביה היה חזן בברונקס. למדה בבית ספר התיכון היוקרתי במנהטן האנטר קולג', למדה לנגן בפסנתר ולאחר התלבטות בחרה לוותר על קריירה כמוזיקאית ולעלות ארצה.[1]

למדה סיעוד בבי"ח שערי צדק בירושלים.

למדה אצל הרב צבי יהודה קוק, ובהשפעתו נשארה בארץ למרות לחצים של הוריה לשוב לארצות הברית[2].

פועלהעריכה

מלון פארק

בשעות הבוקר של י"ד בניסן תשכ"ח הגיעה משאית למושב נחלים, אספה שם מספר משפחות על ילדיהן הקטנים, והמשיכה דרכה דרומה, לרחובות ולאבן-שמואל, להביא גם משם משפחות. חברון הייתה אז ריקה מיהודים מאז 1929, פרעות תרפ"ט, שבה נרצחו 67 יהודים. לפני שיצאו מנחלים, ביקשה הרבנית לוינגר להעמיס גם את המקרר ומכונת הכביסה.[3]

קבוצת המשפחות הגיעה לחברון וביקשה מפאיז קוואסמה, בעל בית המלון בחברון, לשכור את בית המלון למשך חג הפסח.

כשהגיעו, ניקו והכשירו את המטבח לפסח כדת וכדין, קבעו מזוזות וערכו את ליל הסדר. בראש הסדר היה הרב חיים דרוקמן.

בית הדסה

הייתה מהנשים הראשונות שנכנסו בשנת 1979 לבית הדסה יחד עם קבוצת נשים יהודיות וילדיהן.[4]


הרשעה בפלילים

ב-4 במאי 1994, השתתפה, ביחד עם בעלה, בקטטה בכיכר גרוס שבחברון במסגרתה הכתה באגרופים קצין משטרה, שוטר ואיש מג"ב ואף נשכה את אחד השוטרים. כשניסו השוטרים לעצור אותה - התנגדה למעצר. בגין מעשים אלו הורשעה בתקיפת שוטרים ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונדונה לשלושה חודשי מאסר בפועל ולארבעה חודשי מאסר על תנאי[5][6]. בנוסף, לאחר שביזתה לוינגר את בית המשפט, נשלחה לעשרה ימי מאסר בפועל[7].

קבר רחל

בשלהי שנת 2001, ראש השנה תשס"א, החלו התפרעויות של ערבים בארץ כולה ובעיקר במקומות הקדושים: בירושלים ובהר הבית, בחברון, בקבר יוסף ובקבר רחל, לראשונה, שלושים ושלוש שנה מאז מלחמת ששת הימים, לא הותרה כניסת יהודים אליו ובעקבות המהומות פורסם שאם ציבור גדול ידרוש להגיע למקום על אף המצב, ייפתח קבר רחל לתפילת יהודים.

בעקבות הלחץ הציבורי החלה הדרך להיפתח, בתחילה בצמצום ובקושי רב. פעם ביום הגיע אוטובוס ממוגן ירי את דרכו הלוך וחזור בין מחסום 300 לבין מתחם הקבר. מרים לוינגר הייתה עומדת במחסום, מכבדת את החיילים במיני מתיקה ומחכה לראות שהאוטובוס אכן מגיע. לרוב הוא היה מגיע לאחר שעות ארוכות, וגם כשהגיע היה צריך לדאוג לג'יפ שילווה אותו. לא פעם האוטובוס לא הגיע כלל ורק לאחר סדרה של טלפונים אישיים לחברי כנסת שונים ואישים בעלי השפעה, הגיע האוטובוס.[8]

הנצחהעריכה

בנובמבר 2020, כחודשיים לאחר פטירתה של מרים לוינגר, הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, כי החליטה לקרוא לכביש חדש, שהוחל בעבודות לסלילתו, בין צומת גוש עציון לקריית ארבע, על שם הרב משה והרבנית מרים לוינגר.[9]

חיים אישייםעריכה

הייתה נשואה לרב משה לוינגר והתגוררה בחברון. בין ילדיה העיתונאית והסופרת עתיה זר ומלאכי לוינגר.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב פרידלנד, ‏אשת אמת, באמת: קדיש לרבנית מרים לוינגר, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2020
  2. ^ משמיע ישועה, עמ' 246
  3. ^ בשבע 289: כשהרב לוינגר עשה פסח במלון
  4. ^ מערכת ריבונות, הנשים הסתננו מסולם שהוצב על גב המשאית, באתר ריבונות, 23 במאי 2017
  5. ^ אדטו עדנה, בית-המשפט השלום בירושלים יגזור היום את דינה של מרים לוינגר. הרבנית לוינגר הורשעה בהכאת קצין ובנשיכת שוטר בחברון, ידיעות אחרונות, 18 בדצמבר 1995
  6. ^ רע"פ 3889/96 - מרים לוינגר נ' מדינת ישראל
  7. ^ בש"פ 7252/95 - מרים לוינגר נ' מדינת ישראל
  8. ^ מאמע רחל מאת חסיה בן זכאי
  9. ^ כביש לוינגר, 18 בנובמבר 2020, באתר מועצת יש"ע