מכון הר ברכה

מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה

מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה. במסגרת המכון נדפסים סדרת פניני הלכה וכלל חיבוריו של הרב אליעזר מלמד, וכן ספרות תורנית, מחקרית וחינוכית.

מכון הר ברכה
מכון הר ברכה.jpg
נתונים כלליים
סוג הוצאת ספרים
משרד ראשי הר ברכה
מוצרים עיקריים חיבורי הלכה, הגות, עיון, ספרות לימודית, ספרות ילדים ועוד
 
https://shop.yhb.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פעילות המכוןעריכה

מכון הר ברכה החל לפעול בשנת תשנ"ג (1993), עם צאת כרכי פניני הלכה הראשונים, שחלקם נדפסו בשיתוף עם הוצאת מודן. במסגרת ההוצאה נדפסים בעיקר חיבורי הלכה והגות תורניים, וכן ספרי עיון, מקרא, פרשנות, הגות, ספרות ילדים ועוד. על פי רוב נערכים או נכתבים הספרים בידי רבני המכון, רבני ישיבת הר ברכה, או תושבי היישוב הר ברכה. עם זאת, חיבורים נוספים נדפסים בשיתוף פעולה עם מחברים ויוצרים עצמאיים והוצאות נוספות. לצד המחקר וההוצאה התורנית, מוציא לאור המכון ספרות מחקרית כללית, על פי רוב כזו המשיקה במחקריה לתחומי עניין תורניים, וכן ספרות פילוסופית, מדעית וחינוכית.

החיבורים היוצאים מתחת יד המכון משקפים את חזונו ואת חזונה של ישיבת הר ברכה – לברר את ערכי וחיי התורה מהיסודות והשורשים עד להלכה ולמעשה. לאור זאת מתבררים מקורות ההלכה והמחשבה התורניים, ועמם בירורי היסטוריה, מדע, דעת בני אדם, ושיקולים נוספים. עוד רואה המכון בחיוב ולכתחילה ליבון סוגיות בחבורה, בה שותפים לעיתים, לצד קבוצת רבנים מחברי המכון הקבועים, אנשי מדע ומעשה. החיבורים היוצאים מתחת ידי המכון מתאפיינים בשפה בהירה ותמציתית.

ראש המכון הוא הרב מאור קיים, ובעבר שימש בתפקיד הרב יונדב זר. מנהל הוצאת הספרים הוא יוני בוזגלו. המכון פועל לצד ישיבת הר ברכה.

ספרי הרב אליעזר מלמדעריכה

פניני הלכהעריכה

  ערך מורחב – פניני הלכה

היצירה המרכזית שיוצאת לאור במסגרת המכון היא סדרת פניני הלכה, המהווה את מפעלו ההלכתי וההגותי העיקרי של הרב אליעזר מלמד. חבורת רבנים בהובלת ראש המכון הרב מאור קיים, משתתפת בבירור הסוגיות העולות, ומסייעת בידי הרב מלמד בליבון המקורות וליטוש הכתוב. הסדרה נדפסת במהדורת קריאה ובמהדורת כיס.

בשנים האחרונות נדפסו כרכי "שונה הלכות" בהם מחולקת הסדרה ללימוד יומי תמציתי, כרכי פניני הלכה לילדים המאוירים בידי יאיר ביטון, ערוכים מנוקדים ומונגשים, וכן מהדורה המיועדת ללימוד בחטיבות הביניים, בתיכונים ובישיבות תיכוניות. נכון לשנת תשפ"א (דצמבר 2020) נדפסו 18 כרכי פניני הלכה אשר נמכרו בלמעלה מ-900,000 עותקים, ו-6 כרכי "פניני הלכה לילדים".

כמו כן מוציא לאור המכון סדרת כרכי "הרחבות" לפניני הלכה, בהם מפורטים הרבה מדיוני ההלכה והמחשבה העיקריים שבגוף הספר, וכן מתבססת הכרעת ההלכה. עד שנת תשפ"א (דצמבר 2020) יצאו לאור במסגרת הסדרה חמשה כרכים. תחילתה נכתבה בידי הרב אליעזר מלמד, והמשכה בידי הרב מאור קיים.

תרגומיםעריכה

בשנת תש"ע (2010) החל המכון בתרגום סדרת פניני הלכה לשפות נוספות – אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.[1] הפרויקט נערך בידי אנשי מקצוע מטעם המכון הנדרשים למומחיות הן בפן ההלכתי והן בפן הלשוני, וכן בידי עורך תורני אשר עובר על התרגום ומאשר את תכניו ההלכתיים. הסדרה המתורגמת מופצת בקהילות יהודיות מגוונות ברחבי העולם, ועד כה כוללת עשרה כרכים בספרדית, תשעה באנגלית ורוסית, ושמונה בצרפתית.

חיבורים נוספיםעריכה

במרוצת השנים הוציא לאור המכון חיבורים נוספים מאת הרב מלמד: שלושה כרכי "רביבים", בהם מאמריו כפי שפורסמו בעיתון בשבע במסגרת טור בעל שם זהה, בהם התייחסות תורנית לענייני חינוך, משפחה, הגות, אירועים אקטואליים ועוד (תשס"ז); ענייני העם, הארץ והצבא (תשס"ח); ותולדותיהם של גדולי ישראל ודמויות מופת (תש"ע). כן נדפס הספר המסורת היהודית, יצירה עצמאית המציגה את חזונה של היהדות כמכלול אחד – חזון ערכי לתיקון העולם, באמצעות רוחה של המסורת היהודית והלכותיה (תש"פ).

סדרות ופרויקטיםעריכה

ספרי הרב זאב סולטנוביץ'עריכה

החל משנת תשס"ב (2002) מוציא לאור המכון ספרי הגות מאת הרב זאב סולטנוביץ', המבוססים על שיעוריו בישיבת הר ברכה. תחילה נדפסו שני כרכי "בינה לעיתים", בהם פרשנות היסטוריוסופית ברוחו של הראי"ה קוק, מבריאת העולם ועד גירוש ספרד. בשנת תש"ע נדפסו הספרים מחדש עם הקדמה מאת ד"ר אסף ידידיה. כיום נדפסים מאת הרב סולטנוביץ' ספרים בהם שיעוריו על כתבי הראי"ה קוק. נכון לשנת תשפ"א (דצמבר 2020) יצאו לאור שבעה כרכים: למהלך האידאות בישראל (תשס"ח), אורות ישראל (שני כרכים, תשס"ח), אורות הקודש – "חכמת הקודש" (תשע"ד), אורות מאופל ואורות התחיה (חלק א, תשע"ח; חלק ב, תשע"ט), זרעונים (תשע"ט) ואורות התשובה (חלק ראשון, תש"פ). כן נדפס ביאור למאמר "מזמור י"ט של מדינת ישראל" מאת הרצי"ה קוק (תשע"ג).

ספרי לימודעריכה

במקביל לחיבורים תורניים מוציא לאור המכון ספרות כללית, על פי רוב המשיקה לתחומים תורניים בהם נדרש עיון מחקרי-אקדמי. כן נדפסים ספרי היסטוריה המיועדים למערכת החינוך, וספרי מחקר היסטורי והגותי.

בין השנים תשע"ד-תשע"ז (2014–2017) יצאו לאור שלושה ספרי היסטוריה מדעיים, אשר אושרו בידי משרד החינוך ונלמדים במסגרת הבגרות להיסטוריה של העת החדשה בחינוך הממלכתי דתי: "מסורת ומהפכות", "חורבן וגבורה – נאציזם ושואה" ו"השיבה לציון – עלייה, התיישבות ועצמאות". בין כותבי ועורכי הסדרה: ד"ר תהלה הרץ, ד"ר אסף מלאך, ד"ר יובל ארנון-אוחנה, ד"ר יצחק גייגר, ד"ר אסף ידידיה, הרב יונדב זר ואחרים. הרב אליעזר מלמד והרב זאב סולטנוביץ מעניקים לסדרה ייעוץ תורני.

החל משנת תש"פ מוציא לאור המכון סדרה ספרי היסטוריה נוספת, המיועדת לתלמידי חטיבת הביניים והכיתות הגבוהות בבתי הספר. החלק הראשון, "המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר", העוסק בעליית פרס, יוון ורומא, ובקורות העם היהודי בתקופה זו, יצא לאור בשנת תש"פ. שני הכרכים הבאים יעסקו בתקופת המשנה, התלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. הסדרה נכתבת בידי ד"ר תהלה הרץ, בייעוץ מדעי מאת פרופ' זאב ספראי וד"ר עמינדב יצחקי, ומלווים אותו איורי אלעד ליפשיץ.

ובשנה השביעיתעריכה

תחת המכון יוצאת לאור הסדרה המחקרית-תורנית "ובשנה השביעית" מאת הרב ד"ר בועז הוטרר, המבקשת להעמיד על נכון את המציאות ההיסטורית של קיום מצוות השמיטה בארץ ישראל במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, מן הבחינה הכלכלית, החברתית וההלכתית. עד כה נדפסו כרך ראשון על השמיטות שעד שנת ה'תרמ"ט (תשע"ח), וכרך שני על השמיטות של שנים ה'תרנ"ו וה'תרס"ג (תשפ"א).[2][3]

ספרות ילדיםעריכה

לצד ספרות זו, כאמור, מוציא לאור המכון ספרות תורנית לילדים. מלבד סדרת "פניני הלכה לילדים", נדפסת במכון סדרת "בדרכה של תורה" בה מבוארות פרשיות התורה לילדים, על דרך פשט הכתוב (מדרשי חז"ל מובאים בגופן שונה), בתוספת איורים מבארים. עד כה נדפסו שני כרכים על חומשים בראשית (תשע"ט), שמות (תש"פ) וויקרא (תשפ"א). כותב ועורך הסדרה הוא הרב יאיר וייץ, והמאייר הוא אורי לרמן.[4]

בשנת תשס"ד הוציא לאור המכון את ספרה של ד"ר עתיה זר, "מבצע משאית", העוסק בשיבת העם היהודי לעיר חברון לאחר מלחמת ששת הימים במסגרת מפעלי גוש אמונים, מנקודת מבטה של ילדת בני הזוג הרב משה לוינגר והרבנית מרים לוינגר. מאיירת הספר היא הדס בן פינחס.

ההדרת חיבורים ושיתופי פעולהעריכה

ספרי רבי צדוק הכהן מלובליןעריכה

המכון הוציא לאור סדרת ספרים מכתבי רבי צדוק הכהן מלובלין במהדורה חדשה, מוגהת ומוערת: "תקנת השבין" (תשנ"ד), "צדקת הצדיק" (תשנ"ח ותשס"ה); "שיחת מלאכי השרת" ו"ישראל קדושים" (תש"ס); "רסיסי לילה", "ספר הזכרונות" ו"דברי סופרים" (תשס"ג); "דובר צדק", "ספר בענייני הלכה" ו"ספר ליקוטי מאמרים" (תשס"ח).[5] תחילתה נערכה בידי הרב אליעזר מלמד, ורובה בידי הרב יונדב זר.

ספרי הגר"אעריכה

החל משנת תשס"ז נדפסו במכון שתי סדרות מספרי הגר"א – חידושיו ופירושיו על המשניות וכן הגהותיו על התלמוד הבבלי, בהן תיקוני נוסח וביאורי שיטות הראשונים, שניהם תחת הכותר "אור אליהו". על המשנה בשני כרכים (תשס"ז ותשע"ב), ועל התלמוד בחמישה כרכים (בין השנים תשע"ו-תשפ"א).[6] הסדרה נערכה בידי הרב אוריאל שלמוני.

חיבורים נוספיםעריכה

בראשית המאה ה-21 הוציא לאור המכון המכון מספר מהדורות חדשות לכתבים תורניים-ציוניים מראשית המאה העשרים.

תחת המכון נדפסו שניים מספריו של פרופ' בנימין פיין: ספרו "חוק והשגחה" – על רוח וחומר, חוקי הטבע וההשגחה העליונה ועוד (תשס"ט), ו"יש מאין" – ספרו האוטוביוגרפי במהדורה חדשה (תש"ע). כן נדפסו שלושה מספריו המחקריים של פרופ' זהר עמר: "חמשת מיני דגן" – מסורות הזיהוי, היבטים היסטוריים, הלכתיים ורעיוניים וכן ענייני המקדש (תשע"א); "הארגמן" – פורפורה וארג'ואן במקורות ישראל, ובירורים בענייני התכלת (תשע"ד); ו"החן שבאבן" – על אבני החושן ואבנים טובות בעולם הקדום (תשע"ז).

בשנת תש"פ (2020), בשיתוף פעולה עם ארכיון בית הרב קוק, נדפס במכון כרך אגרות הראיה למחצית שנת תרצ"א (1930–1931). עוד באותה שנה הוציא לאור המכון את ספרו של הרב אברהם וסרמן, ראש הכולל בישיבת רמת גן, "קורא לדגל" – על הראי"ה קוק והקמת תנועת דגל ירושלים.

לצד ספריו, מדפיס, מפרסם ומפיץ המכון מספרי ישיבת בית אל, פרופ' עמנואל וליקובסקי, ספרי היסטוריה בשפה הרוסית מאת הרב סולטנוביץ', ועוד.

מספרי ההוצאהעריכה

  • שיבת ציון: קובץ מאמרי גאוני הדור בשבח יישוב ארץ ישראל – נדפס לראשונה בידי ר' אברהם יעקב סלוצקי, מהדורה שביעית עם מבוא, הערות, מפתחות ומכתבים, תש"ס
  • קבעוני לדורות – אסופת מאמרים לחודש אדר לזכר דקלה (ארזי) אלואי, בעריכת הרב גור גלון, תשס"א
  • מאמר ראשון מספר גאולת ישראל – מאת הרב אברהם ילין, מהדורה שלישית תשס"ב
  • הרב זאב סולטנוביץ', בינה לעיתים – בעריכת הרב אבינח ברנר, כרך א (תשס"ב): מבראשית עד מרד בר כוכבא, כרך ב (תשס"ה): מתקופת התלמוד עד גירוש ספרד
  • הרב יצחק דלויה, ויזרע יצחק – חידושים על התנ"ך והתלמוד, דרושים, הלכות ומנהגים, בעריכת הרב רפאל משה דלויה, תשס"ד
  • הרב אליעזר מלמד, אמת ואמונה: הדרך לצאת מהמשבר – בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות, תשס"ו
  • הרב מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון – תולדות האדמו"ר מדרוהוביץ' הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, תש"ע
  • הרב יוגב כהן, תחת כנפי השכינה – ביאור עיוני ומהלך אמוני למגילת רות, תשע"ו
  • ד"ר חיים ויסמן, בירורי אמונות ברמב"ם – בריאה, נבואה והשגחה בספר מורה הנבוכים לרמב"ם, בעריכת הרב יונדב זר, תשע"ו
  • כל השונה הלכות – ספר הלכה יומית לפי מנהג יהודי לוב, בשיתוף עם "הוצאת מרכז אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", תשע"ח
  • הרב אברהם וסרמן, קורא לדגל – הראי"ה קוק ותנועת דגל ירושלים, האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית, תש"פ (2020)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כרך אחד תורגם אף לצ'כית ביוזמה פרטית, אולם טרם נדפס.
  2. ^ כרך ב' בסדרת "ובשנה השביעית" יצא לאור, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2021
  3. ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 237 [סא, ג], ניסן תשפ"א, עמ' 120–121
  4. ^ רינה דהן, פרשיות התורה לילדים ונוער, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2019
  5. ^ ט' אלול: ייארצייט לרבי צדוק הכהן מלובלין, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2010
  6. ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 237 [סא, ג], ניסן תשפ"א, עמ' 118