משה איש כסית

שחקן ישראלי
(הופנה מהדף משה איש-כסית)

משה (מוישל'ה) איש כסית (ויינשטיין) (14 באוקטובר 194714 ביולי 1987) היה איש בוהמה, מסעדן ושחקן קולנוע ישראלי. בנו של חצקל איש כסית, מייסד בית הקפה המיתולוגי בתל אביב "כסית", שעם מותו ירש ממנו את המקום והפך לבעליו.

משה איש כסית
משה איש כסית (ראשון מימין) עם זאב רווח ויהודה ברקן בסרט צ'רלי וחצי (צילם יוני המנחם)
משה איש כסית (ראשון מימין) עם זאב רווח ויהודה ברקן בסרט צ'רלי וחצי (צילם יוני המנחם)
לידה 14 באוקטובר 1947
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 1987 (בגיל 39)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19711987 (כ־16 שנים)
עיסוק מסעדן ושחקן קולנוע
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

משה איש כסית נולד ללאה ויחזקאל (חצקל) איש כסית (ויינשטיין), בעליו של בית הקפה המפורסם "כסית" בתל אביב. ב-1977 הורשע בהחזקת שרידי סם, ונקנס, וזאת לאחר פעמים קודמות שנמצא בחזקתו סגריות חשיש ומריחואנה[1].

לאחר פטירת אביו, בשנת 1979, הפך משה למנהל כסית יחד עם אמו ואחותו צביה. משה איש כסית היה איש בוהמה שאסף סביבו חבורת ידוענים ואמנים תל אביבית בולטת. הוא המשיך את דרכו של אביו בעזרה לזולת ונדבנות. הוא היה ידוע כבעל חוש הומור מפותח, ו"כסית" היה מקום משיכה לשחקנים ולאנשי בוהמה מובילי דעת קהל של אותה התקופה.

בשל מבנה גופו שיחק בקולנוע דמויות של גברים גדולים, המאיימים בחוסנם הפיזי. איש כסית שיחק במספר סרטי קולנוע, מרביתם שייכים לסוגת סרטי הבורקס, ובהם: "צ'רלי וחצי" (גדליה), "גבעת חלפון אינה עונה" (הטבח יוסיפון), "הגונב מגנב פטור", "יופי של צרות!", "לול" (בעיקר במערכון "אני אישה"), "הטוב הרע והלא נורא" (בתפקיד הראשי), סרטי אסקימו לימון: "סבבה" ו"ספיחס" (רס"ר פלכטר, המפקד של שמש), "ספר נשים (מוריס הקופאי), ועוד רבים אחרים. כמו כן, הוא התארח גם כשחקן אורח בתוכניות ובסדרות טלוויזיה שונות, כגון "זהו זה!" ו"קרובים קרובים".

מותו עריכה

איש כסית נפטר בפתאומיות מדום לב בבית החולים איכילוב בתל אביב. איש כסית הגיע במונית ובאופן עצמאי אל בית החולים בשעה שש בבוקר והתלונן על כאבים בחזה שהרגיש במהלך הלילה, לאחר ששהה במיון מעל לשעה נפטר על המיטה במיון מדום לב, ניסיונות החייאה של צוות המיון והעברתו לחדר החייאה לא הצליחו להציל את חייו. זמן קצר לאחר מותו טענו משפחתו של כסית שלא נבדק כראוי במיון, ולא טופל בצורה מהירה שהייתה יכולה למנוע את מותו הטרגי. כסית נטמן בבית העלמין בקריית שאול. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים[2].

הנצחתו עריכה

לזכרו הוקדש תקליטו של אריק איינשטיין "על גבול האור" ובצעד חריג שמו אף מונצח על עטיפת האלבום "למוישלה" בכיתוב מתחת לשם האלבום. השיר "אחרי עשרים שנה" של שמוליק קראוס מוקדש לו, שכן נכתב לאחר מותו, ובו הבית: "אחרי עשרים שנה/ היה היה לי רע/ את שיר המעלות/ האם אתה שומע/ אשיר עד יום מותי/ נושאת את תפילתי המנגינה."

חמש שנים לפני מותו בשיר של שמוליק קראוס "איך עושים תקליט" מוזכר משה איש כסית, ובסוף השיר מחקה את אביו, חצקל איש כסית[3]. השיר עוסק בחוויותהם של שמוליק קראוס, יעקב רוטבליט (כותב השיר), יבי ומשה איש כסית, בבית הקפה כסית.

בשיר "סן פרנסיסקו על המים" מוזכר איש כסית יחד עם אביו בבית האחרון בשיר. "פתאום אני רוצה הביתה חזרה אל הביצה לשבת ב'כסית', ולצחוק עם משה ועם חצקל".

הבית האחרון בשיר "אחרי עשרים שנה", שכתב יענקל'ה רוטבליט ושר שמוליק קראוס, הוקדש לזכרו של משה איש כסית, השיר נושא את שם אלבומו של קראוס שיצא שנה לאחר מותו של איש כסית ב-1988.

זמן קצר לאחר מותו נערך ערב לזכרו עם מיטב האמנים ואנשי הבוהמה של אותה התקופה[4]. כל הכנסות הערב שימשו לתרומות למוסדות לאמנים צעירים[5]. את הערב הנחו רבקה מיכאלי ואריק לביא.

פילמוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא משה איש כסית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה