יהודה בארקן

שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי
(הופנה מהדף יהודה ברקן)

יהודה בארקן (לשעבר ברקן[1]; ‏29 במרץ 194523 באוקטובר 2020[2]) היה שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. התפרסם בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 בתוכניות וסרטי המתיחות שכתב וביים, בסרטי הבורקס "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר", ובטרילוגיית סרטי "אבא גנוב". זוכה פרס אופיר על מפעל חיים מהאקדמיה לקולנוע הישראלי.

יהודה בארקן
יהודה בארקן, 2008
יהודה בארקן, 2008
לידה 29 במרץ 1945
ט"ו בניסן ה'תש"ה
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי נתניה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוקטובר 2020 (בגיל 75)
ה' בחשון ה'תשפ"א
ישראלישראל ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרטי בורקס, מצלמה נסתרת וקומדיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19652020 (כ־55 שנים)
עיסוק שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי
פרסים והוקרה פרס אופיר על מפעל חיים (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בארקן נולד בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ' בנתניה לאב יליד פולין ואם ילידת צ'כוסלובקיה שעלו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה.[3] בילדותו למד ב"בית הספר ביאליק" ובנעוריו למד בתיכון אורט בעיר מגוריו נתניה והיה חניך בתנועת הנוער "המכבי הצעיר". בצה"ל שירת בחיל ההנדסה הקרבית ובלהקת פיקוד צפון. עם שחרורו מהצבא הצטרף ל"להקת פיקוד דיזינגוף" - להקה שהתבססה על אופי של להקה צבאית והורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים. בין חברי הלהקה היו ששי קשת, צילה דגן ואריה מוסקונה.

בתחילת שנות ה-70, במסגרת תוכנית הרדיו המצליחה "חמים וטעים" שערך והגיש גדי ליבנה, שודרה "פינת המתיחה הקטנה" שבה בארקן (וגם משה טימור, שלמה בראבא ואחרים) ביצעו מתיחות טלפוניות בשידור חי. לימים ביסס בארקן על הפינה הזאת את סרטי המתיחות שלו, שהפכו לסוגה קולנועית ישראלית מצליחה.

 
יהודה בארקן, יוני המנחם וזאב רווח על סט הסרט "מבעד לעיניים"

קריירה בקולנועעריכה

בארקן השתתף בכ-40 סרטים, הן בתפקידים ראשיים ומשניים והן כמפיק, במאי ותסריטאי. הוא נחשב לאחד מהכוכבים הגדולים של הקולנוע הישראלי במשך חמישה עשורים.

ב-1967 גילם את רפי בסרט "הוא הלך בשדות" שכתב וביים יוסף מילוא (על פי הספר "הוא הלך בשדות" של משה שמיר)[4]. ב-1968 השתתף בסרט "הבן האובד". ב-1970 גילם את לופו אברמוביץ' בסרט "לופו" שכתב וביים מנחם גולן. באותה שנה גילם את ולנטינו בסרט "הפריצה הגדולה" שכתבו יוסף גרוס ומנחם גולן שגם ביים. ב-1971 גילם את אריק בסרט "מלכת הכביש" שכתבו גילה אלמגור ומנחם גולן שגם ביים[5], וגילם את יוסף (אוסי) קרסו בסרט "כץ וקרסו" שכתבו יוסף גרוס ומנחם גולן שגם ביים. בעקבות הצלחת סרטים אלו בקופות

ב-1972 גילם את דן שמיר בסרט "שתי דפיקות לב" שכתב משה הדר וביים שמואל אימברמן וגילם את יאשה פאטצ'רובסקי בסרט "הבריחה אל השמש" שכתב וביים מנחם גולן. בנוסף שיחק בסרט פורנו רך שצולם בספרד[6].

ב-1974 גילם את צ'רלי בן חנניה בסרט "צ'רלי וחצי" שכתב אלי תבור וביים בועז דוידזון. ב-1975 גילם את גבריאל (גברי) לוי ואת אחיו התאום עזריאל לוי בסרט "חגיגה בסנוקר" שכתבו אורי דן ואלי תבור וביים בועז דוידזון[7]. ב-1976 גילם את לופו אברמוביץ' בסרט "לופו בניו יורק" שכתבו שמעון ישראלי ובועז דוידזון שגם ביים. ב-1977 גילם את שבתאי (שבי) לוי בסרט "בוא נפוצץ מיליון" שכתבו ראובן בר יותם ואלי תבור וביים שמואל אימברמן. ב-1978 גילם את ג'רי אופנהיימר בסרט "מיליונר בצרות" שכתב וביים יואל זילברג.

במהלך שנות ה-80 החל בארקן לביים, לשחק ולהפיק סרטי מתיחות. ב-1980 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "חייך, אכלת אותה", שם גילה את השחקנית קרוליין לנגפורד[8]. בתחילת שנות ה-80 הנחה בטלוויזיה את השעשועון "צא מזה". ב-1984 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "המתיחה הגדולה". ב-1986 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "ניפגש בסיבוב". ב-1987 ביים לצד יגאל שילון את הסרט "ניפגש בחוף". ב-1988 כתב וביים את הסרט "מצלמה בלי בושה". ב-1989 ביים את הסרט "ניפגש בספארי" - קומדיית מתיחות שצולמה בזימבבואה ובדרום אפריקה, ושיחק בסרט "אוכלים לוקשים" - קומדיית מתיחות שצולמה בדרום אפריקה שביימו בועז דוידזון וצבי שיסל. ב-1992 כתב וביים את הסרט "גברת תפתחי זה אני"[9].

ב-1985 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "קומפוט נעליים" אותו גם כתב (לצד יוסי סוויה), ביים והפיק (לצד עזרא שם טוב). ב-1987 החל לגלם את יצחק (צ'יקו) בן דוד בטרילוגיה "אבא גנוב" - בסרט "אבא גנוב" שכתבו חיים מרין ופיני עדן וביים ינקול גולדווסר; ב-1989 בסרט "אבא גנוב 2" שכתבו פיני עדן ושלמה משיח (על פי רעיון של בארקן) וביים אבי כהן וב-1991 בסרט "אבא גנוב 3" שכתבו חיים מרין ושלמה משיח וביימה איילת מנחמי[10]. ב-1990 גילם את אריק שוורצמן בסרט "נשיקה במצ"ח" שכתב בארקן לצד שלמה משיח וביים שמוליק פירסטנברג. ב-1993 גילם את מיקי בסרט "מחפשת בעל על ארבע" שכתבו ירון זליג וחגית מאור (על פי רעיון של בארקן) וביים שמעון אזולאי. הסרט נחל כישלון קופתי צורב, והביא את בארקן לידי הכרזה על פשיטת רגל.

ב-1999 שיחק בתפקידי משנה קטנים: שיחק בסרט "תסתכל לי בעיניים" שכתב פיני עדן וביימו ארנון צדוק ודורון ערן, וגילם מאמן כדורגל בסרט "צומת וולקן" שכתבו משה זונדר ואמיר בן-דוד וביים ערן ריקליס[11].

ב-2001 שיחק בסרט הקצר "של מי הנעליים האלה" לצד ליא קניג. ב-2013 שיחק את משיח בסרט הקצר "ענק יהלומים על צוואר של עכברוש" על פי ספרו של דודו בוסי. ב-2015 שיחק בסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" שכתב וביים צבי פישמן. ב-2019 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "אהבה בשלייקס" לצד ניצה שאול[12].

ב-2022 ביים אלון גור אריה את הסרט הדוקומנטרי "אנחנו לא ניפרד לעולם" על חייו ויצירתו של בארקן, במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[13].

בטלוויזיה וברדיועריכה

בשנת 1994, מעט לאחר תחילת שידורי ערוץ 2 המסחרי, החל להגיש את תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון" בשידורי קשת. התוכנית ירדה מהמסך לאחר זמן קצר.

בשנת 2003 השתתף בסרט הדוקומנטרי "זהירות מצלמה" לצד נורית גפן וג'וזי כץ. ב-2004 גילם את שלמה אטיאס לצד ליא קניג בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" שכתבה אליסה דור וביים יוחנן ולר בערוץ 1. ב-2009 התארח בסדרה "עוד משפחה וחצי" שכתבה גלילה רון פדר עמית. בין השנים 20102014 גילם את מאיר רוטנברג בסדרת הדרמה שיצרה קרן מרגלית "פלפלים צהובים". ב-2011 גילם פרשן סנוקר בפרק הוקרה לסרט "חגיגה בסנוקר" בסדרה "החברים של נאור" שכתב וביים נאור ציון.

לאחר חזרתו בתשובה עבר בארקן ליצירה ומשחק סרטים חרדיים: ב-2003 שיחק בסרט "גבורה של ילד" שביים משה חורי בהפקת "חלום הפקות איכות". שיחק בסרט "כל יהודי זהב" בהפקת "ניצוצות של קדושה". הופיע בסרט, ובמסע הופעות "מאבא גנוב לאבא שבשמיים" בו הוא מספר את סיפור חזרתו בתשובה.

במשך תקופה הגיש תוכנית שבועית לפרשת השבוע, "חכמים בלילה", העוסקת בשאלות למאזינים, ברדיו קול חי. משנת 2011 שידר את התוכנית ברדיו קול ברמה מדי יום שלישי בחצות. בשנת 2015 התוכנית ירדה מהאוויר.

באוקטובר 2017 הופיע בסדרת הדרמה "כיפת ברזל" בתור ראש ישיבת ויזניץ'.

בארקן אף שיחק בתפקידי משנה בסדרות "ניידת החלומות" ו"נוצות הזהב" בערוץ מאיר, לצד יהונתן רוזנהק.

ב-2020 התארח בתוכנית הטלוויזיה "פגישה" בהנחייתו של רוני קובן. זו הייתה הופעתו האחרונה. התוכנית שודרה לאחר מותו והוקדשה לזכרו[14].

חיים אישייםעריכה

בארקן התחתן לראשונה עם אישה ממוצא ברזילאי וממנה יש לו בת. ב-10 בדצמבר 1975 נשא לאישה את נילי ברקן-גולן, אמנית פיסול ואם לבת אותה אימץ רשמית[15]. מנישואים אלו נולדו לו שני בנים, הם התגרשו ב-1981[16]. לאחר גירושיהם, נישאה נילי למתי גולן. בתחילת שנות ה-90 החל בארקן להתקרב לדת בהדרגה ולבסוף עבר תהליך של חזרה בתשובה[17], התחתן בשלישית ועבר לגור במושב בית גמליאל עם אשתו ובתו המאומצת[18]. -

בשנת 2001 הכריז בארקן על פשיטת רגל, בשל חובות שהצטברו בעקבות כישלון קופתי של הסרט "מחפשת בעל על ארבע" שהפיק[19], ולאחר שהסתבך בחובות עם השוק האפור[20].

בדצמבר 2008 הואשם בנו, רועי ברקן, בהנפקת חשבוניות פיקטוויות בסך 1.4 מיליון שקל, חלקם כנגד הופעות שביצע אביו[21], זאת לאחר ששנה קודם גם הורשע בסחר בסמים ונידון לעשרה חודשים[22]. ביוני 2009 נידון ל-20 חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות מס[23].

בנובמבר 2010 הוגש נגדו כתב אישום בחשד להשתמטות ממס[24], במאי 2011 הודה והורשע בהעלמת הכנסות בסך כ-1.6 מיליון ש"ח מרשויות המס, בין השנים 1999 עד 2002[25]. בנובמבר 2011 גזר עליו בית המשפט עונש של 6 חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס של 100,000 ש"ח[26].

בארקן עבר תקופה קשה במהלך משפטו, ובעצת רב, להצלחה מחודשת ופרק חדש בחייו לאחר תקופה מורכבת זו, הוסיף לשם משפחתו את האות א' ובכך באופן רשמי החל משנת 2013 נכתב שמו בארקן, ולא ברקן כפי שהיה.

בארקן נפטר ב-23 באוקטובר 2020 בבית החולים הדסה, בגיל 75, לאחר שחלה במחלת הקורונה[2].

פילמוגרפיהעריכה

 
בארקן בחזרות למופע, 1969
 
בארקן בתפקיד צ'ארלי יחד עם משה איש כסית וזאב רווח בסצנה מתוך הסרט "צ'רלי וחצי", 1974

שחקן

במאי, תסריטאי או מפיק

קישורים חיצונייםעריכה

בעקבות מותו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איריס קול, ‏יהודה בארקן: "היו רגעים לא קלים, הוספת א' לשם הוציאה אותי מהבעיות", באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2019
  2. ^ 1 2 רועי אבן, ‏יהודה בארקן הלך לעולמו בגיל 75 ממחלת הקורונה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 באוקטובר 2020‏
  3. ^ אביבה לורי, יהודה ברקן מסתכל אחורה בלי זעם, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010
  4. ^ זאב רב-נוף, בצורת בשדות, דבר, 29 בדצמבר 1967 המשך
  5. ^ גושפנקא ממלכתית לעירום, "העולם הזה", גיליון 1750 מ-17 במרץ 1971, עמוד 20
  6. ^ אינני מתרגש מעירום, "העולם הזה", גיליון 1794 מ-19 בינואר 1972, עמוד 30
  7. ^ יעקב בר-און, "סנוקר" לבועז דווידזון, דבר, 18 במרץ 1975
  8. ^ אורי קליין, בתאבון! - חייך אכלת אותה - אורלי, ת"א, דבר, 7 במאי 1980
  9. ^ איציק ג'רבי, דורשים לפסול סרט בגלל גודל החזה של השחקנית, חדשות, 25 באוגוסט 1992
  10. ^ מאיר שניצר, סרט / שחקניות ספסל - "אבא גנוב 3", חדשות, 17 ביולי 1991
  11. ^ נסים דיין, ‏כולם יודעים למי מתכוונים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
  12. ^   נירית אנדרמן, יהודה בארקן חוזר לקולנוע: "החיים מרים, בחיים אין הפי אנד", באתר הארץ, 9 באפריל 2019
  13. ^ נעמה רק‏, הסרט על יהודה בארקן כיפי, מצחיק וגם עצוב - כמו האיש עצמו, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2022
  14. ^ 103fm, ‏הראיון האחרון של יהודה ברקן עם רוני קובן: "הוא נתן שואו מטורף", באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2020
  15. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, דנה, בתו של יהודה בארקן, חושפת: 'תמיד ידעתי שהוא לא אבי הביולוגי', באתר Xnet
  16. ^ היא עזבה אותי וזה עצוב מאוד, "העולם הזה", גיליון 2287 מ-1 ביולי 1981, עמוד 44
  17. ^ יניב חלילי, ציציות במקום ציצים, באתר ynet, 10 בדצמבר 2002
  18. ^ אביבה לורי, יהודה ברקן מסתכל אחורה בלי זעם, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010
  19. ^ רן בן נון, מיועד לכל המשפחה, חדשות, 12 באוקטובר 1993
  20. ^ יצחק דנון, ‏יהודה ברקן מסכים להכרזתו כפושט רגל ולכינוס נכסיו, באתר גלובס, 4 בפברואר 2001
    יצחק דנון, ‏בקשה להתראת פשיטת רגל נגד יהודה ברקן בטענה שלא פרע חוב של 445 אלף שקל, באתר גלובס, 2 בינואר 2001
  21. ^ עמית בן-ארויה, הבן של יהודה ברקן מואשם הנפקת חשבוניות פיקטוויות בסך 1.4 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2008
  22. ^ כתבי "ידיעות אחרונות", כך הפכתי לסוחר סמים, באתר ynet, 13 בדצמבר 2007
  23. ^ הילה רז, רועי ברקן, בנו של יהודה ברקן, ירצה 20 חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות מס, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2009
  24. ^ שני מזרחי, יהודה ברקן מואשם בהשמטת והעלמת הכנסות בסך 2.25 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2010
  25. ^ שני מזרחי, השחקן יהודה ברקן הורשע בהעלמת הכנסות בשווי 1.6 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2011
  26. ^ חן מענית, ‏עבודות שירות ליהודה ברקן בגין העלמת הכנסות, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2011
    שני מזרחי, יהודה ברקן מואשם בהשמטת והעלמת הכנסות בסך 2.25 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2010