פתיחת התפריט הראשי

משה (מוישל'ה) איש כסית (14 באוקטובר 1947 - 14 ביולי 1987) היה איש בוהמה, מסעדן ושחקן קולנוע ישראלי. בנו של חצקל איש כסית, מייסד בית הקפה המיתולוגי בתל אביב - "כסית", שעם מותו ירש ממנו את המקום והפך לבעליו.

משה איש כסית
מתוך צ'רלי וחצי.jpg
משה איש כסית (ראשון מימין) עם זאב רווח ויהודה ברקן בסרט צ'רלי וחצי (צילם יוני המנחם)
לידה 14 באוקטובר 1947
פטירה 14 ביולי 1987 (בגיל 39)
מדינה ישראל
מקום קבורה בית העלמין בקריית שאול בתל אביב
כינויים נוספים מוישל'ה
ידוע בשל איש בוהמה, מסעדן ושחקן קולנוע
מקצוע מסעדן ושחקן קולנוע

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

משה איש כסית נולד ללאה ויחזקאל (חצקל) איש כסית (ויינשטיין), בעליו של בית הקפה המפורסם "כסית" בתל אביב. ב-1977 הורשע בהחזקת שרידי סם ונקנס[1].

לאחר פטירת אביו, בשנת 1979, הפך משה למנהל כסית יחד עם אמו. משה איש כסית היה איש בוהמה שאסף סביבו חבורת ידוענים ואמנים תל אביבית בולטת. הוא המשיך את דרכו של אביו בעזרה לזולת, נדבנות ודאגה לבני האדם. הוא היה ידוע כבעל חוש הומור מפותח, ו"כסית" היה מקום משיכה לשחקנים ולאנשי בוהמה מובילי דעת קהל של אותה התקופה.

בשל מבנה גופו שיחק בקולנוע דמויות של גברים גדולים, המאיימים בחוסנם הפיזי. איש כסית שיחק במספר סרטי קולנוע, מרביתם שייכים לסוגת סרטי הבורקס, ובהם: "צ'רלי וחצי" (גדליה), "גבעת חלפון אינה עונה" (הטבח יוסיפון), "הגונב מגנב פטור", "יופי של צרות!", "לול" (בעיקר במערכון "אני אישה"), "הטוב הרע והלא נורא" (בתפקיד הראשי), סרטי אסקימו לימון: "סבבה" ו"ספיחס" (המפקד של שמש), "ספר נשים", ועוד רבים אחרים. כמו כן, הוא התארח גם כשחקן אורח בתוכניות ובסדרות טלוויזיה שונות, כגון "זהו זה" ו"קרובים קרובים".

איש כסית נפטר בפתאומיות, בגיל 39 בלבד, מדום לב ב-1987 ונקבר בבית העלמין בקריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

הנצחתועריכה

לזכרו הוקדש תקליטו של אריק איינשטיין "על גבול האור". השיר "אחרי עשרים שנה" של שמוליק קראוס מוקדש לו, שכן נכתב לאחר מותו, ובו הבית: "אחרי עשרים שנה/ היה היה לי רע/ את שיר המעלות/ האם אתה שומע/ אשיר עד יום מותי/ נושאת את תפילתי המנגינה." בסוף השיר של שמוליק קראוס "איך עושים תקליט" הוא מחקה את אביו, חצקל.

בשיר "סן פרנסיסקו על המים" מוזכר איש כסית יחד עם אביו בבית האחרון בשיר. "פתאום אני רוצה הביתה חזרה אל הביצה לשבת ב'כסית', ולצחוק עם משה ועם חצקל"...

זמן קצר לאחר מותו נערך ערב לזכרו עם מיטב האמנים ואנשי הבוהמה של אותה תקופה, ובו נכחו מעל עשרת אלפים איש[2]. כל הכנסות הערב שימשו לתרומות למוסדות לאמנים צעירים[3]. את הערב הנחו רבקה מיכאלי ואריק לביא.

פילמוגרפיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא משה איש כסית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה