פתיחת התפריט הראשי

משה ורטמן

פוליטיקאי ישראלי

משה ורטמן (20 בפברואר 1924 - 2 באוקטובר 2011) היה חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך ופעיל ציבורי בעיר חיפה במשך כמה עשורים.

משה ורטמן
Wertman-משה ורטמן.jpg
לידה 20 בפברואר 1924
טומשוב לובלסקי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 2011 (בגיל 87)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1947
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך, העבודה
חבר הכנסת
17 בינואר 196613 ביוני 1977
(11 שנים)
כנסות 6 - 8
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
צלב ההצטיינות של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ילדות ומשפחהעריכה

ורטמן נולד בטומשוב לובלסקי שבפולין, בנם של שרה רבקה וישראל ורטמן. ב-1927 המשפחה עלתה לארץ ישראל והתגוררה בתל אביב-יפו, אולם האב (ישראל) לא הצליח למצוא פרנסה וב-1929 שבו בני המשפחה לפולין. ורטמן למד בגימנסיה טכנית על-שם קורקוס בלבוב שבאוקראינה, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, יחידות של ורמאכט פלשו לעיירה שבה התגורר, הוא נתפס ונחקר על ידי קצין אס אס גרמני, אך הקצין שסבר שהנער פולני, שחרר את הנער ורטמן לדרכו בגין חזותו הארית, אותה יחידה בפיקוד אותו קצין אס.אס ביצעה פשעי מלחמה בעיירה ומספר יהודים נרצחו במקום כולל חברים לספסל הלימודים של ורטמן, ביתם של משפחת ורטמן נהרס בחלקו. עקב תנאי הסכם ריבנטופ -מולוטוב, היחידות הגרמניות עזבו את העיירה ובמקומם נכנסו לעיירה יחידות של הצבא האדום, בפיקוד היחידות הללו היו קצינים פוליטיים -"פוליטרוקים" ברובם יהודים דוברי יידיש, אותם קצינים סייעו למשפחת ורטמן לעזוב את העיירה לכיוון מזרח. המשפחה עברה בהמשך ליישוב נידח במרכז רוסיה ובהמשך לברית המועצות האסייתית ,בעיר לנינבאד בסמוך לטשקנט ,שם השלים את השכלתו, בבית ספר גבוה בטג'יקיסטן.

עלייה חוזרתעריכה

ורטמן שב לארץ ישראל ב-1947, ולאחר עלייתו היה פעיל בהגנה. הוא התגורר בקריית חיים ועבד כעובד אזרחי בתיקון ותחזוקת טרקטורים וציוד כבד עבור הצבא הבריטי באזור שהיום בסמוך לטירת הכרמל. במלחמת העצמאות השתתף בעשרות פעולות מבצעיות במסגרת גדוד 21 של חטיבת כרמלי, ונפצע קשה משני קליעים שפגעו בפניו בקרב בגליל המערבי במסגרת ההתקפה על משטרת בסה, דרומית לקיבוץ חניתה. כתוצאה מהפגיעה איבד את הראיה בעין ימין, ורוסקה לסתו. למרות נכותו הקשה חזר לשירות בצה"ל ושוחרר בנובמבר 1949.

תפקידים מפלגתייםעריכה

ב-1948 הצטרף למפא"י, וכיהן בתפקידים שונים במועצת פועלי חיפה ובמפלגת מפא"י. בין היתר כיהן כמזכיר האגודים מקצועיים במועצת פועלי חיפה (1949 - 1955) ומנהל המחלקה לסניפים במועצת פועלי חיפה (1955 - 1969).
בסוף 1959 נבחר למזכירות מועצת פועלי חיפה[1] והחזיק לזמן מה את תיק עובדי המדינה[2] ואת תיק השכונות[3].

בספטמבר 1964 נבחר למזכיר מפא"י במחוז חיפה[4], תפקיד אותו החזיק עד שנת 1974. בהמשך היה חבר לשכת המרכז של מפא"י (1969 - 1981); חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (1977 - 1985); ומזכיר מועצת פועלי חיפה (ב-1977).

ב-17 בינואר 1966 החל לכהן בכנסת השישית, במקומו של השר משה כרמל, שהתפטר לקראת מינויו לשר בממשלה כדי לפנות מקום לורטמן בכנסת[5]. ורטמן כיהן משך שלוש קדנציות (בכנסות ה-6, 7, 8) עד 1977, מטעם סיעת המערך. בכנסת השביעית כיהן כחבר בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים, בכנסת השמינית כיהן כחבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת העבודה והרווחה.

ורטמן כיהן כיו"ר סיעת המערך ויו"ר הנהלת הקואליציה בכנסת.

תפקידים נוספיםעריכה

היה חבר מועצת העיר חיפה ועבד בתפקידים בכירים בחברת הבנייה "אנגל" וברשת קו-אופ צפון.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-110 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

משפחה והנצחהעריכה

בשנת 1949 נשא לאישה את מלכה לבית כ"ץ[6] (1926 - 2004), ולזוג נולדו שלושה ילדים.

ורטמן מילא את תפקיד ראש הגמלאים בחיפה שבהסתדרות החדשה עד כמעט יומו האחרון.

זמן קצר טרם פטירתו הוציא ספר ביוגרפי בסיועו של אלי נחמיאס בשם: "בנתיבי מאבק והגשמה"

נפטר בחיפה, בגיל 87. על שמו כיכר בהדר הכרמל בחיפה.

גלריהעריכה

  1. ^ מימין לשמאל:גב' מרים איתן, משה ורטמן, זאב אלמוג, רא"ל רפאל איתן, מנכ"ל מספנות ישראל - ישראל ליברטובסקי, שר התחבורה - חיים לנדאו, ראש העיר חיפה - אריה גוראל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה