משתמש:נוי/הכה את המומחה- המיטב

זהו ניסיון לקבץ את מיטב השיחות שנערכו אי פעם בויקיפדיה:הכה את המומחה.

עברית שפה קשה

בעודי קורא את העיבוד המקוצר להאודיסאה של הומרוס בתרגומה של בלהה רוזנפלד נתקלתי במילה כריבדה, לא אני ומכרי הקרובים ולא גוגל וחבר מרעיו יודעים את פירושה, אנא מכם יהודים רחמנים בני רחמנים קומו לעזרתי והצילוני ממבוכה זאת. בברכה, Shayakir 11:46, 23 מרץ 2006 (UTC)

אנסה לחפש. תוכל לתת את ההקשר? (לצטט את המשפט). דוד 12:36, 23 מרץ 2006 (UTC)

• "האדם שבחרטום זינק לתוך ענני טיפות המים התלויים תמיד מעל לכריבדה הנוראה".
• "היא כיסתה את אודיסאוס בתוך מעין תוהו ובוהו של טיפות מים, וכשהגאות הפכה לשפל וכריבדה שבה והתירה את הפקעת שלה".
• "אבל אפ על פי שחתר בכל כוחו ובעט במים ברגליים תשושות, לא היה ניצל מהמלכודת של כריבדה שהחלה להצטנף לפקעת שוב".

בתודה מראש. Shayakir 12:46, 23 מרץ 2006 (UTC)

זה נשמע כמו שם של יצור או תופעה. נסה למצוא מה המונח המקביל בתרגום האנגלי (יש בWikisource). נתנאל 13:06, 23 מרץ 2006 (UTC)

מתוך נבכי הזיכרון (והוא נוטה בדרך כלל לתעתע) היו שתי מפלצות בהם פגש אודיסאוס בדרכו, סקילה וכריבדה. ושוב, אם אינני טועה, סקילה נתנה את שמה לסיציליה. אביהו 06:35, 24 מרץ 2006 (UTC)

אביהו צודק כמובן. מדובר בשתי מפלצות. בשפות אחדות אפילו קיים פתגם "בין סקילה וכריבדה" שפירוש "בין הפטיש והסדן". גילגמש • שיחה 06:36, 24 מרץ 2006 (UTC)

שתי המפלצות שהזכיר אביהו, הן דימוים אלגוריים לחופים הזרועים סלעים של מיצר "מסינה" המפריד בין סיציליה ובין איטליה. הצד של סיציליה היה הצד המכונה סקילה. אוניות רבות טבעו שם, לכן דימו את החופים האלה למפלצות.ליש 07:54, 24 מרץ 2006 (UTC)

ולפי דבריכם מצאתי: en:Scylla, en:Charybdis. נתנאל 08:01, 24 מרץ 2006 (UTC)

אני חושב שנטיל על שי יקיר "עונש" חינוכי לכתוב את שני הערכים האלה בעברית :-) Harel - שיחה 08:02, 24 מרץ 2006 (UTC)

תודה רבה לכם רבותי על התשובה המנומקת, בתור "עונש חינוכי" אני שוקל לכתוב את הערך למה לא לקרוא עיבודים מקוצרים לשירות אפיות. בברכה, Shayakir 08:17, 24 מרץ 2006 (UTC)

המדובר בשתי מפלצות ים מיתולוגיות, שחיו במצר מסינה, האחת נקראה סקילה (Skylle) והשניה כאריבדיס (Charybdis), והיו סכנה מתמדת לספנים ולאניותיהם כאחד ששייטו במצר. הפתגם ביוונית, "נמלטתי מכאריבדיס - נפלתי לסקילה" הוא המקבילה לפתגם העברי "מן הפח אל הפחת".שמחה 16:27, 30 מרץ 2006 (UTC)

מקור הביטוי " הכתובת על הקיר"

אני מחפשת את מקור הביטוי"הכתובת היתה על הקיר" תודה

להערכתי מקור הביטוי בכתובת הראשונה "על הקיר" - "מנא מנא תקל ופרסין" - כתב חידה שכתבה יד נעלמה לפני בלשצר מלך בבל בספר דניאל ושאותה פתר דניאל. וראה גם את עיבודו היפהפה של היינריך היינה לסיפור: כאן וכאן באנגלית ובגרמנית כאחד. Harel - שיחה 10:34, 2 אפריל 2006 (UTC)

גם אני שיערתי כך אבל לא הייתי בטוחה. חיפשתי בגוגל ולא קיבלתי תוצאות. אני מודה לך מאוד על תשובתך. ועל השיר היפה שלא היה מוכר לי.

אכן כך, וראוי לציין גם את ציורו של רמברנט, הצייר ההולנדי, שמתבסס על מדרש מהתלמוד לסיפור מספר דניאל. Dror_K 17:44, 3 אפריל 2006 (UTC)

הנה קישור לציור היפה. מישהו יודע למה הכתובת בעברית אינה הכתובת הנכונה? לא מצאתי את הציור בויקישיתוף. Harel - שיחה 06:14, 4 אפריל 2006 (UTC)

להראל: הכתובת כתובה מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל. הסבר מפורט כאן. בברכה, אבינעם 08:33, 4 אפריל 2006 (UTC)

הייתי לוקח את ההסבר הזה בערבון מוגבל. גם הסגנון נראה סגנון של עלוני בית כנסת, וגם דוקא השבוע שמעתי ממומחה לרמברנט ברדיו שהטענות על הקשר של רמברנט ליהודים והיהדות היו מוגזמות. יכול להיות שזה נכון, אבל גם מאוד יכול להיות שלא. eman • שיחה 10:10, 4 אפריל 2006 (UTC)

הספר לשון ראשון - מילון ניבים ומכתמים על יסוד המקורות של איתן אבניאון כותב "הכתובת על הקיר: (על יסוד דניאל ה' 5) המצב ברור, בולט וזועק בנוכחתו כמו כתובת בולטת הרשומה על הקיר". עכ"ל. לעניין רמברנט, ידוע שהנ"ל היה קרוב ומיודד עם הרב מנשה בן ישראל. בברכה Shayakir 10:36, 4 אפריל 2006 (UTC)

רמברנט הכיר יהודים רבים באמסטרדם, ואף צייר דיוקנאות שלהם. סביר שהוא הכיר את המדרש התלמודי, וביסס את הציור עליו. בסך הכול ההסבר בעיתון "הצפה" נשמע נכון, למעט שגיאת כתיב אחת - יש לכתוב "טחנת קמח" (מהשורש ט-ח-ן). Dror_K 12:43, 4 אפריל 2006 (UTC)

ברור שההסבר ההוא נכון (היה מי שחשב שרמברנדט חשב שעברית נכתבת כמו סינית...). אגב, זו הפעם הראשונה שאני נתקל באנשים שקוראים לו 'רמברנט'. מאיפה זה הגיע? הלל • שיחה 12:46, 4 אפריל 2006 (UTC)

פשוט כיוון שממילא לא שומעים את ה-d (בהולנדית) אני לא רואה צורך לכתוב אותה בתעתיק לעברית. Dror_K 14:12, 4 אפריל 2006 (UTC)

בריאת העולם: לפי תורת האבולוציה ולפי התנ"ך.

לפי תורת האבולוציה ותורת המפץ הגדול, העולם קיים כבר מיליוני, אם לא מיליארדי שנים. לפי התנ"ך העולם נברא רק לפני כמה אלפי שנים. ממה נובע הניגוד, ואיך זה בכלל אפשרי?הרי ההפרש הוא עצום מידי בשביל לטעות בו.

הילה.

טוב, ספירת השנים של התנ"ך נעשתה לפני אלפי שנים.. כמו שהיום אנחנו יודעים שהעולם הוא עגול ככל הנראה, ואז לא ידעו, כך גם בנושא הזה אנשים חקרו וגילו ראיות לגילו של היקום. שרית חייט 22:40, 23 אפריל 2006 (IDT)

על רגל אחת, כמה תירוצים:

• המדע טועה. העולם נברא כך שנחשבו שהוא בן כמה מיליוני שנים.
• כל יום בבריאה (משבעת הימים) מהווה תקופה שאורכה כמה מיליוני שנים.
• העולם שלנו הוא תוצאה של עולמות קודמים אליו.
• אין זה משנה לאמונה היהודית שמתבססת יותר על יציאת מצרים (ועליה יש שאלות דומות ובטח יש הפניות מהערך...

היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 22:46, 23 אפריל 2006 (IDT)

הערך תורה ומדע עוסק בכך. עייני שם. הלל • שיחה 22:48, 23 אפריל 2006 (IDT)

הילה, הניגוד נובע מכך שיש ניגוד בין התיאוריות לגבי גיל היקום שפותחו החל בסוף המאה השמונה עשרה (למשל, בגיאולוגיה) ובין הכתוב בתנ"ך. היו שלוש גישות עיקריות של אנשים מאמינים לסתירה זו:

1. הכחשה: טענה שהעדויות לכך שהיקום זקן ממה שמתואר בבראשית אינן משכנעות, שגויות, מזויפות, לא נכונות, וכו'. גישה זו הרבה פחות פופולרית היום, במיוחד בגלל שפע העדויות לכך שהדבר לא נכון.
2. טענת המשל: טענה שתיאור בריאת העולם בבראשית א' הוא משל ולא כוון להקרא כפשוטו.
3. אלהים כל יכול: הטענה שאלוהים ברא את העולם במכוון עם עדויות המעידות כביכול על כך שהוא עתיק בהרבה מששיערו או שמשך יום בבריאה (יום של אלוהים) שונה מהותית מיום אנושי. רלף פון שוונץ 11:27, 24 אפריל 2006 (IDT)

התשובה הפשוטה היא שהתורה אינה ספר מדע, ולא זו מטרתה. היה מצחיק אם התורה הייתה מוסרת לנו את כל הידע שאנו נוכל לדעת. יש ניגוד חריף בין התורה למדע - התורה אמורה להיות נצחית; המדע משתנה כל הזמן. אלא שהתורה ניתנה בזמן מסוים, והיא דיברה בלשונו (לכן מדובר שם על שור שנוגח שור, למרות שהעקרונות נצחיים ויכולים להיות מוחלים על כל מקרה דומה). הלל • שיחה 11:53, 24 אפריל 2006 (IDT)

אני לא זוכר איפה קראתי את זה, אך המשפט הבא הוא מאוד חזק: אם נראה לך שמצאת סתירה בין תורה למדע, אז או שאתה לא יודע מספיק תורה, או שאתה לא יודע מספיק מדע.

לגבי גיל העולם, קיימת סתירה רק למי שמאמין שהמשמעות של המילה "יום" בפרק הראשון של ספר בראשית זה 24 שעות. למי שחושב שמדובר בתקופה, "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה"(תהילים), אין שום סתירה בנקודה זו. אלי פ (שיחה) 11:56, 24 אפריל 2006 (IDT)

המשפט דווקא מאוד חלש לדעתי. אני יכול לנסח משפט דומה שיהיה אמין באותה המידה בדיוק: אם נראה לך שאין סתירה בין תורה למדע, אז או שאתה לא יודע מספיק תורה, או שאתה לא יודע מספיק מדע. גדי אלכסנדרוביץ' 12:03, 24 אפריל 2006 (IDT)

יש מספר ספרים שמנסים ליישב את ה"סתירות" בין בריאת העולם בספר בראשית לבין תולדות היקום לפי המדע. ספר כזה שתורגם לעברית, מאת אחד המרצים שלי (ד"ר נתן אביעזר), הוא הספר "בראשית ברא". אלי פ (שיחה) 12:08, 24 אפריל 2006 (IDT)

ואפילו יש עליו ערך בוויקיפדיה. Pacman 17:46, 24 אפריל 2006 (IDT)

יש אגב ספר מעניין של פרופ' ג'ראלד שרודר, בשם "המדע והאל". הוא טוען שיום זה יום, אבל עושה את חישובי הזמן לפי תורת היחסות, שבה הזמן גם הוא יחסי. לדבריו, העולם אכן נברא בשישה ימים, וגם ב-15 מיליארד שנה. תלוי בנקודת הייחוס. הלל • שיחה 12:15, 24 אפריל 2006 (IDT)

ויש לו גם אתר, שבו גם מאמר בנושא (באנגלית) (לא קראתיו). הלל • שיחה 12:22, 24 אפריל 2006 (IDT)

כדי שלא יווצר רושם מטעה, ההסבר המדעי המקובל הוא שמה שכתוב בתנ"ך שגוי ומשקף את הידע המוגבל של כותבי התנ"ך—בני אדם ולא אלים. רלף פון שוונץ 17:18, 24 אפריל 2006 (IDT)

זה לא "הסבר מדעי" אלא השקפת עולם של חלק מן המדענים. הלל • שיחה 17:42, 24 אפריל 2006 (IDT)

הסבר אחר אפשרי זה שהתורה נועדה להיות מובנת ע"י בני אדם. כלשון התנא רבי ישמאל, "דיברה התורה כלשון בני אדם".אלי פ (שיחה) 18:29, 24 אפריל 2006 (IDT)

אני מאמין בתורתו של קרל פופר לפיה המדע עוסק רק בתאוריות הניתנות להפרכה. מכיוון שאין שום דרך תאורטית כיום להפריך את התנ"ך, אני מסיק מכך כי למדע שום קשר אליו. טרול רפאים 18:57, 24 אפריל 2006 (IDT)

זו אמירה ריקה ומתחמקת. גם על פי פופר, ניתן לעסוק בשאלת גיל היקום, שכן התיאוריות המדעיות השונות באשר לגיל היקום ניתנות להפרכה. על כן, הסתירה בין תורה ומדע עדיין קיימת. זה שהתורה היא לא מדע ולא ניתנת לבחינה בכלים מדעיים ידוע לכולם, אבל זה לא אומר שאין למדע קשר לתורה - בהקשר הזה, הקשר הוא בדיוק העובדה שהמדע סותר את הסיפור התנ"כי. הדבר מעורר את תומכי הטקסט התנ"כי להמציא תיאוריות שונות ומשונות באשר לצורה שבה מיושבת הסתירה, אבל גם תיאוריות אלו לא עומדות בסטנדרטים מדעיים ("אלוהים ברא את העולם כך שיראה עתיק") ולכן המדע אינו מסוגל להכריע האם הן נכונות או לא. זו מהות "אי הקשר" שבין המדע לתנ"ך. גדי אלכסנדרוביץ' 19:03, 24 אפריל 2006 (IDT)

גדי, נכון כמעט עד הסוף, לבד מהנקודה ש"המדע אינו מסוגל להכריע האם הן נכונות או לא" -- המדע כלל אינו יכול לגשת לטענות מסוג "אלוהים גרם לזה להיראות כך" או "היום האלוהי ארוך יותר" משום שאלו טיעונים בלתי בדיקים ועל כן גם חסרי משמעות ולכן מוצבים בעמדת המוצא הרגילה: לא נכונים. לדוגמה, אם הייתי טוען כי רבי אלישע בן עמשא היה תרנגול הודו וכנגד כל עדות הסותרת זאת הייתי טוען "כן, אבל אלוהים גרם לכך שהוא יראה כאדם בשעה שלמעשה היה תרנגול הודו" הייתה טענתי מסווגת כלא נכונה באופן אוטומטי, הלא כן? רלף פון שוונץ 22:28, 24 אפריל 2006 (IDT)

זה כבר דיון לאייל הקורא. התשובה שלי היא דווקא "לא", אבל אני סבור שבין ה"לא כריע" שלי וה"לא נכון" שלך אין הבדל של ממש, בפרט בכל הנוגע למשמעויות "אופרטיביות" שנגזרות מהקביעה הזו (אם אצטרך להמר בכל כספי על הנושא, אהמר שהוא לא היה תרנגול). גדי אלכסנדרוביץ' 22:42, 24 אפריל 2006 (IDT)

מאחר ולתפישתי מדע אינו עוסק ב"מוחלטים" אלא ב"מסתברים" ההבדל בין "לא נכון" ו"לא נכון לכל עניין אופרטיבי" הוא אכן דק מאוד. רלף פון שוונץ 11:24, 25 אפריל 2006 (IDT)

אלי,המשפט שכתבת מופיע באחת משיחות הרב צבי יהודה קוק על תורה ומדע,ולגבי הערתך גדי,באמת אין ערך למשפט אם לא מבינים את הקשרו,ששם הרצ"י מדבר על המגמות השונות של התורה והמדע וקובע בין היתר כי לא תתכן סתירה כיון שגם העולם והמדע מגיעים מהמקור האלוהי. בנוסף הוא קובע כי גם הקודש הוא מדע שלם עליון וכו'.אם אמצא את המקור המדוייק אעדכן.בברכה אמיר

לאה אמנו - אכדית

האם מישהו יכול לאשר או לשלול את המידע הבא: בתנ"ך נכתב שללבן היו שתי בנות - רחל ולאה - והוא השיא אותן ליעקב. פירוש השם רחל הוא 'כבשה'. האם ידוע למישהו על משמעות השם לאה (בשפה שרווחה כאן באיזור) בהקשר של צאן או בקר? ---י.--- 02:10, 23 אפריל 2006 (IDT)

פרה, באכדית. ניחשת, או מה? הלל • שיחה 02:11, 23 אפריל 2006 (IDT)

נדמה לי שאבשלום קור התייחס לעניין בספרו "יופי של עברית". הוא אכן מציין שם ש"לאה" פירושו פרה (או סוג של פרה), אבל אני באמת לא זוכר אם הוא מציין שם אכדית או שפה שמית אחרת כמקור למילה (לצערי, הספר כבר מזמן אינו ברשותי). DrorK 06:24, 23 אפריל 2006 (IDT)

ראו באתר מט"ח: "פירוש השם "לאה" אינו ברור. יש מפרשים על פי הערבית – פַּרַת-בָּר, ועל פי האכדית - פרה (le-u), או: גבירה, תקיפה. המשמעות העממית של השם "לאה" היא רָפֶה, חוֹלֶה, עַיֵיף, יָגֵעַ".

תודה. ---י.--- 03:56, 24 אפריל 2006 (IDT)

=הכה את המומחה

מה מקורו ומשמעותו של הביטוי "הכה את המומחה"? דוד 14:23, 8 מאי 2006 (IDT)

אני חושב שזה היה שמה של תוכנית רדיו ארכאית (ולאחר מכן גם מערכון של הגשש) שבמהלכה נענו שאלות מאזינים מתחומים שונים, כאשר הדובר 'מומחה' לנושא היום. דלמוזיאן - שיחה 16:22, 8 מאי 2006 (IDT)

האם מישהו הוכה שם ? --מוניסט 01:20, 9 מאי 2006 (IDT)

כן, אנשים שהוכח בשידור שהם דואליסטים ו/או אגנוסטיקנים נאספו אחרי תום התוכנית לניידת והוכו על–ידי שוטרים באלות. החל בשנת 1962 נדרשו השוטרים לתעד כל הכאה בנפרד ובכתב, מה שהוביל לדעיכת מנהג זה. רלף פון שוונץ 04:24, 9 מאי 2006 (IDT)

וברצינות, מה מובנה של ההכאה?

אני רק מנחש, ולא ממש יודע, אבל במקומך הייתי מחפש את מקורו של הביטוי ביידיש - זה נראה לי מקור סביר לביטוי מעין זה. חוץ מזה קיים גם הביטוי "להרביץ תורה" במובן "ללמד", ואולי גם הוא נתן השראה ל"הכה את המומחה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:08, 9 מאי 2006 (IDT)

אם כך התקדמנו הרבה מהימים שבהם היו מרביצים לאנשים על האמונה שלה, כיום מרביצים על חוסר האמונה או אי ידיעתה.--מוניסט 16:13, 11 מאי 2006 (IDT)

צפוי או לא צפוי?

אם אנחנו מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?Excel 19:31, 26 מאי 2006 (IDT)

לא. זה אומר שאתה לא יודע למה לצפות, אבל יודע למה לא לצפות. גדי אלכסנדרוביץ' 19:18, 26 מאי 2006 (IDT)

אממממ חשבתי על זה עם חבר שלי, והגעתנו לשלושה מסקנות:

• באופן היפותטי: אם מתייחסים למשהו ספציפי הציפיה לבלתי צפוי הופכת אותו לצפוי - אם אתה מצפה למשהו אתה יודע שהוא יקרה משמע הוא צפוי.

• באופן כללי-מתמטי: הציפיה לבלתי צפוי לא הופכת אותו לצפוי = באופן כללי אתה יכול לצפות לבלתי צפוי אבל זה לא הופך אותו לצפוי זה הופך אותו לידע. אתה מצפה למשהו בלתי צפוי, אתה פשוט לא יודע למה לצפות[מהו המשהו הבלתי צפוי הזה].

• באופן מעשי: אי אפשר לצפות לבלתי צפוי = מעצם העובדה שהוא בלי צפוי אי אפשר לצפות לו. [לפי ההגדרה של בלתי צפוי וצפוי]

תגידו לי מה דעתכם, ובקשר למה שאתה אמרת, תן לי לחשוב על זה עוד כמה רגעים ואני אגיב Excel 19:31, 26 מאי 2006 (IDT)

אוקיי, דבר ראשון, למה שנדע למה לא לצפות? דבר שני, אם אנחנו יודעים למה לא לצפות, מה שנשאר זה מה שצריך לצפות אליו ככה שבמיקרה שלך התשובה זה כן כיוון שהוא נעשה צפוי. למעשה, אתה התייחסת למסקנה הראשונה שלי, "באופן היפותטי" כיוון שאי אפשר לשייך משהו ספציפי למושג הזה של לא צפוי ולהצליח לצפות אותו, אחרת הוא יורד מהערך "לא צפוי" והופך לצפוי. תגיבו =] Excel 19:38, 26 מאי 2006 (IDT)

• הערה: נראה לי שאפשר להגיד ש1 ו3 הם אותו הדבר, ההבדל הוא ש1 מתייחס למשהו ספציפי ו3 מתייחס למושג "צפוי" ו"לא צפוי" Excel 19:46, 26 מאי 2006 (IDT)

בוא ניקח דוגמה קונקרטית. אני שואל "למה אני צריך לצפות כשאני לוחץ על הברקס במכונית"? התשובה היא שהדבר הצפוי הוא שהמכונית תעצור. לעומת זאת, אם מישהו אומר לי "צפה לבלתי צפוי", כל מה שאני יודע הוא שאני יכול לצפות לכך שהמכונית לא תעצור ותו לא. ייתכנו הרבה דברים: אולי היא פשוט לא תעצור. אולי היא תעצור ותתחיל לנסוע ברוורס. אולי יקפוץ ליצן מתא המטען של האוטו ויתחיל לצעוק. אולי תתפוצץ פצצת אטום. אולי אלוהים ירים את המכונית וישליך אותה ללוע של לוויתן. כל הדברים הללו בלתי צפויים. האם אתה יודע לצפות לאחד מהם בצורה ספציפית, או אפילו לצמצמם את הציפייה שלך לתת קבוצה סבירה שלהם? גדי אלכסנדרוביץ' 20:00, 26 מאי 2006 (IDT)

שתי התייחסויות צפויות:

• ראו פרדוקס בוחן הפתע.
• "עקב נסיבות בלתי צפויות נדחה כנס העתידנים למועד אחר". דוד שי 20:23, 26 מאי 2006 (IDT)

יכול להיות שיש כאן בעיה סמנטית מסוג "סבון ללא סבון". כידוע הביטוי "סבון ללא סבון" אינו סתירה כיוון שהמילה סבון היא דו-משמעית. היא גם מתייחסת לתכשיר ניקוי וגם לחומר מסוים. "סבון ללא סבון" הוא תכשיר ניקוי מסוג סבון ללא החומר המכונה סבון.

כשאני אומר שדבר כלשהו הוא צפוי אני מתכוון לכמה דברים:

1. אני יודע שהוא אמור לקרות.
2. אני יודע שאהיה מושפע ממנו באופן כלשהו.
3. אני יודע מהו, או מה ההשלכות שלו בעולם.

כשאני אומר שאני מצפה לבלתי-צפוי אני בעצם אומר שיש משהו שלגביו 1 ו-2 מתקיימים, אבל 3 לא מתקיים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:30, 26 מאי 2006 (IDT)

DrorK‏, מה שאתה אומר בעצם הוא שהתשובה היא לא, כיוון שהדבר שאנו "צופים" אותו אינו מתאים להגדרה הנכונה של המילה "צפוי". או למעשה, אתה אומר שכן, הוא צפוי, אבל צפוי חלקית, האם יש רמה לדבר הצפוי הזה ואפשר להייחס לכך בתור תשובה? - צפוי חלקית? Excel 20:34, 26 מאי 2006 (IDT)

האמת היא שהערך פרדוקס בוחן הפתע שדוד שי הביא לעיל קישור אליו, מסביר את העניין לא-רע. פשוט לתואר "צפוי" או לפועל "לצפות" (מבחינה סמנטית גם פועל וגם תואר מצביעים על תכונה) יש יותר ממשמעות אחת. כשאתה אומר "אני מצפה לבלתי-צפוי" אתה משתמש במילה צפוי פעם אחת במשמעות X ובפעם שנייה במשמעות Y. אמנם יש קרבה בין המשמעויות, אבל אין חפיפה, ולפיכך אין פרדוקס. אתה לא אומר: X הוא לא-X, אלא אתה אומר X הוא לא-Y, או אם נדייק, זה משהו כמו: X הוא לא-X' (כי כאמור יש קרבה בין המשמעויות). אני אתן עוד דוגמה: אם אני אומר, "השיש במטבח שלי אינו שיש", אני מתכוון: [משטח עבודה במטבח] במטבח שלי אינו [משטח עבודה במטבח עשוי שיש]. אין כאן פרדוקס כי על אף זהות המונחים, והדמיון במשמעויות, המשמעויות אינן זהות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:44, 26 מאי 2006 (IDT)

ברטראנד ראסל פותר פרדוקסים מילוליים אלה על ידי "תאורית הטיפוסים". לפיה האוביקטים מחולקים לסוגים ברמות שונות. האוביקט "בלתי צפוי" הוא טיפוס ברמה נמוכה מהאוביקט "לצפות" המתאר אותו ולכן אין סתירה. שנילי • שיחה 00:37, 27 מאי 2006 (IDT)

אם אנחנו מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי? -- לא, משום ששתי המחלקות אינן הופכיות ושוות ערך. ה"צפוי" הוא ערכה נתונה של התרחשויות ספציפיות. הבלתי צפוי הוא סדרה אפשרית אינסופית של התרחשויות לא ספציפיות (לא ידועות). כלומר, אינך יכול לצפות לבלתי צפוי משום שאינך יודע למה לצפות. רלף פון שוונץ 00:47, 27 מאי 2006 (IDT)

התשובה שלך מוצדקת לשאלה "אם אפשר לצפות את הבלתי צפוי?", אך השאלה פה היא שונה, השאלה פה היא "אם מצפים לבלתי צפוי זה לא הופך את הבלתי צפוי לצפוי?" והיא נשאלת בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי ושואלת מה יקרה אם זה יקרה. מה דעתכם? Excel 05:05, 27 מאי 2006 (IDT)

אבל כל העניין הוא שלא מניחים את ההנחה הזו. המשמעות של המילה "לצפות" כאן היא שונה, כפי שאמרו קודם. כשאומרים "אפשר לצפות שהמכונית תעצור" מתכוונים לציפייה למשהו ספציפי. כשאומרים "צפה לבלתי צפוי" בעצם הכוונה היא למשהו אחר: אתה יכול לצפות שלא יקרה הדבר הספציפי שאליו בדרך כלל היית מצפה. זה עדיין לא אומר שאתה יודע למה לצפות (כי כל דבר יכול לקרות).

אגב, יש מקרים שבהם הבלתי צפוי כן הופך לצפוי. למשל, אם אני קורא ספר מתח של סופר שאת השטיקים שלו אני מכיר, ואני יודע שהוא בדרך כלל לא עושה מה שצפוי בז'אנר, אני יכול לנחש את הזהות של הרוצח בגלל שהוא האיש שהוא בדרך כלל בלתי צפוי. זה אכן אומר שעבורי, הסופר הזה צפוי. גדי אלכסנדרוביץ' 10:28, 27 מאי 2006 (IDT)

לגבי מה שכתב Excel: אם אתה אכן יכול לצפות לאינסוף אפשרויות, הרי שהבלתי צפוי הופך לצפוי. זה, כמובן, בלתי אפשרי, מעשית ותיאורטית, משום שה"צפוי" מגדיר מספר סופי של אפשרויות, ואילו ה"בלתי צפוי" מגדיר אינסוף אפשרויות. רלף פון שוונץ 11:05, 27 מאי 2006 (IDT)

לגבי מה שכתב גדי אלכסנדרוביץ' -- הגדרת "בלתי צפוי" שלך בעניין ספר מתח היא כנראה למשהו שונה, כיוון שכשאתה קורא את הספר מונח שיש מספר מוגבל של אפשרויות. הסופר כותב את הספר כך שמספר האפשרויות שאתה תצפה יהיה קטן ממספר האפשרויות הממשי, אך המספר הכולל של אפשרויות הוא סופי מאוד ולכן לא עונה על הגדרת "לא צפוי." רלף פון שוונץ 11:05, 27 מאי 2006 (IDT)

אני מסכים איתך. בדיוק בגלל זה הבאתי את הדוגמה הזו: כדי להראות באיזו סיטואציה ההיפוך כן אפשרי. אגב, אני לא בטוח ש"סופיות" הוא הכלל הקובע בהכרח, אבל זה כבר מכיוון שאני ניג'ס מתמטי (אם אנחנו אומרים למישהו "תבחר מספר כלשהו" יש אינסוף תוצאות שלהן נוכל לצפות. מה שלא נצפה לו הוא שהוא ינשוך לנו את האף במקום זאת). גדי אלכסנדרוביץ' 11:18, 27 מאי 2006 (IDT)

שוב, גדי אני מסכים איתך, אבל כל הבעיה בשאלה הזאתי היא ששואלים אותה בהנחה שאפשר לצפות את הבלתי צפוי[מה שאי אפשר לעשות לפני המסקנות שהגענו אליהן] ואז השאלה הנשאלת היא מה קורה להגדרה של ה"בלתי צפוי".

אם אתה יכול לצפות את הבלתי צפוי, ואמרו לך לצפות לו, אז הוא הופך לצפוי ומה שהיה צפוי הופך לבלתי צפוי. לא נשמע לי מעניין במיוחד (אפשר להתאמץ ולומר "אבל אמרו לי לצפות לבלתי צפוי, ולכן אני כן צריך לצפות למה שהיה צפוי מלכתחילה", אבל זה כמובן לא נכון, כי כשאמרו לך לצפות לבלתי צפוי, דיברו ספציפית על מה שבאותו הזמן היה בלתי צפוי). גדי אלכסנדרוביץ' 15:57, 27 מאי 2006 (IDT)

הטריק המבלבל לדעתי הוא אלמנטים שונים של המאורע, שחלקם צפויים וחלקם לא. גודמא טובה היא חדירת מחבל את גדר הביטחון. הצבא מתכונן לאפשרות שמאורע כזה יקרה. יש לו נהלים מסודרים. אבל הוא לא יודע את זמן החדירה ואת מיקומה. הוא גם לא יודע את חימושו של המסתנן, ואף לא את כוונתו. ובקיצור - יש דברים שהוא יודע על המאורע, כמו מגבלות מסויימות של המבצע, או את תוואי השטח בו היא תתבצע, וישנם גורמים לא צפויים. על כן הבלבול, שהוא מעיקרו סמנטי ולא מהותי.יוסאריאן 22:47, 4 יוני 2006 (IDT)

משאית של תנובה ומשאית זבל מתנגשות

השאלה היא מה מקור הביטוי שמתאר את התוצאה (ןבלב ארח בהיפוך, כדי לא להכתים את הפורום המכובד). גדי אלכסנדרוביץ' 09:27, 6 יולי 2006 (IDT)

לפי מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל המקור ביידיש "עסן דרעק מיט לעבער" - אכול ח...עם כבד" (מה המקור של זה? פרעג נישט) שנילי • שיחה 09:44, 6 יולי 2006 (IDT)

שאלה

היהדות עוברת דרך האם. דת האיסלאם דרך האב. אם האב יהודי והאם מוסלמית, מה תהיה דתו של ילדם המשותף ? תודה מראש

לפי היהדות הילד הוא מוסלמי, לפי האיסלאם הילד הוא יהודי. Mixngo 00:13, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

ואיך הילד יבחר לעצמו דת? אם יבחר ביהדות- הרי הוא צריך להיות מוסלמי, ואם יבחר באסלאם הרי הוא יהודי. משעשע משתמש:Mighty Mouse

אם יבחר באיסלאם הוא יוכל להתאסלם, זה לא קשה, אפשר לשאול את כתבי פוקס, הם בדיוק השתחררו. אם יבחר ביהדות הוא יוכל להתגייר שזה קצת יותר מסובך. אפשר לקרוא עוד כאן Mixngo 03:46, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אני לא בטוח שההתאסלמות של כתבי פוקס כשרה, אבל אני מניח שאין להם כוונה לבדוק את העניין. זה נראה יותר כמו תרגיל מגושם של ארגון קצת מוזר שלמרבה הצער נזקו רב. לגבי השאלה לעיל - אם הצאצא ירצה לחיות כיהודי הוא יצטרך בוודאות לעבור גיור (אגב, מתגייר הוא כמי שנולד מחדש, האם במצב כזה יהיה קשר מחייב בין האב היהודי לבין הצאצא המתגייר?) אם הוא ירצה לחיות כמוסלמי - אני חושב שידרשו ממנו לעבור תהליך התאסלמות, אם כי ידיעותיי באסלאם הן לא עמוקות עד כדי כך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:32, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אם זכרוני אינו מטעני התאסלמות אינה תהליך מסובך - די בכך שיאמר שהוא מאמין במוחמד והרי הוא מוסלמי, בקשר לקשריו המחייבים עם אביו, ידוע לי שהרב עובדיה יוסף נשאל במקרה שהאבא יהודי כהן והאמא לא יהודיה - האם הבן כהן והשיב שלא אז כנראה שאין קשרים מחייבים מבחינת היהדות.אוהד

יותר מזה: מעיקר הדין (דאורייתא), יוכל להתחתן עם אחותו מאביו, או עם אמו, אם תתגייר. ―עשהאל רייטר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדברים שנאמרו לעיל קצת מטעים, אז הנה:

לפי הידות "גר שנתגייר כקטן שנולד", ולפיכך אין בינו לבין משפחתו הביולוגית ולא כלום (אם כי ישנה דיעה שלעניין מצוות פרו ורבו, בניו עדיין נחשבים), ולפיכך, מדין התורה, הוא יכול לשאת את קרובותיו לשעבר. חז"ל, מסיבות שונות (שחלקן ברורות למדי) "בטלו" דינים אלו. כך שאמנם ילד הנולד מנישואים אלו לא יחשב כממזר, משום שאין פה עבירה על איסור תורה, אך הזוג יהיה מחוייב להיפרד (ואף יוטלו עליהם עונשים, תלוי בכוחו של בית הדין).

לענין השאלה המקורית: מבחינת היהדות, מי שאיננו בנה של אמא יהודייה אינו יהודי, ללא קשר לזהותו של האב. עם זאת, סביר להניח שאם יופיע ילד זה בפני בית דין עם רצון להתגייר, לא יוערמו בפניו קשיים רבים. בברכה, דניאל צבי 14:07, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

לדוברי גרמנית

ידוע לי שמספרים בגרמנית נאמרים/נכתבים בסדר עולה, למשל 28 זה שמונה ועשרים. האם הכלל תופס לגבי כל המספרים, או רק עד מאה ? האם הביטוי המילולי של המספרים זהה לזה שבשפה היידית ? בברכה, Gridge ۩ שיחה 15:00, 15 בספטמבר 2006 (IDT).

לא, רק ספרת האחדות והעשרות. למשל, המספר 2364 ייקרא "אלפיים שלוש-מאות ארבע ושישים." סדר דומה קיים גם ביידיש, הולנדית, ערבית ושפות רבות אחרות (במגילת אסתר, אגב, כתוב שאחשוורוש שלט על "שבע עשרים ומאה מדינה").
הגיית המספרים ביידיש דומה מאוד להגייה בגרמנית, אך לא זהה. אביעד המקורי 22:04, 15 בספטמבר 2006 (IDT)

גם בספר בראשית כתובים המספרים: יחידות תחילה, עשרות ולבסוף מאות ואלפים. כאמור, זהו אינו הסדר בגרמנית, יידיש, הולנדית וערבית. שם הסדר הוא: אלפים, מאות, יחידות ועשרות. כלומר, רק היחידות והעשרות מחליפות מקום. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:10, 15 בספטמבר 2006 (IDT)

עוד עובדה מעניינת: כשכותבים בגרמנית מספר במילים, כותבים את כל המספר כמילה אחת, ללא תלות באורכו. למשל, המספר שלמעלה ייכתב zweitausenddreihundertvierundsechzig. לא ידוע לי על אף שפה אחרת שבה זה נהוג. אביעד המקורי 22:22, 15 בספטמבר 2006 (IDT)

נו טוף, בשפה שבה המילה Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft היא מילה חוקית, למה אפשר לצפות. Harel - שיחה 09:27, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

גוגל נכשל בתרגום... מה זה אומר? --איש המרק 17:22, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

זו כמובן מילה סינטטית, לא משהו שבאמת היה בשימוש (או רק בתור שמו המבודח של איזה מועדון וינאי, כמדומני). הפירוש הוא בערך "אגודת פקידי הבנייה הזוטרים של מפעל החשמל הראשי של סירות הקיטור בדנובה". Harel - שיחה 18:29, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

{לאחר התנגשות עריכה): זאת מילה חוקית רק כי בגרמנית חוקי לחבר הכל להכל. לא כי בני תמותה יכולים לקרוא את זה. לפי הבנתי המועטה מאוד - מדובר בשם של חברה (company = gesellschaft) שקשורה אולי לנהר הדנובה (Donau) וכן לספָּנוּת ולפלדה (dampfschiffahrt). אופס, עד שכתבתי את זה - ראיתי שכבר תרגמת. :-) דני. Danny-w

ואם כבר עסקנו במספרים בגרמנית - זה המקום להזכיר את המספרים בעוד שפה מעניינת: בצרפתית. צרפתי שירצה לומר את המספר שבעים (70) יאמר "שישים ועשר" (soixante-dix), ואילו המספר שמונים (80) הוא "ארבעה עשרים" (quatre-vingt). מפתיע ומעורר חיוך, אבל עובדה! :-) Danny-w

וזה עוד כלום לעומת "תשעים ותשע", שבשבילו צריך ממש לדעת אריתמטיקה: quatre-vingt-dix-neuf: ארבעה עשרים ועשר ותשע. Harel - שיחה 19:02, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

{לאחר התנגשות עריכה} ::וגרוע מזה: מי שרוצה לומר 94 צריך להגיד "ארבע-עשרים-ארבע-עשרה"(quatre-vingt quatorze). אבל למרבה המזל בלגים ושווייצים פטורים מהחשבונאות הזו, כי בניגוד לצרפתים הם שמרו על המילים הלטיניות 'שבעים' ו'תשעים'. אביעד המקורי 19:03, 16 בספטמבר 2006 (IDT) הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מקווה שלי כבר לא תהיה התנגשות עריכה עם אף אחד (אבל הייתה בכל זאת..). אכן, הבלגים והשווייצרים אומרים septante, octante וכו', אם אינני טועה. אלדד • שיחה 19:06, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

והנה קישור שימושי לעניין זה (לדוברי צרפתית). אלדד • שיחה 19:08, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה:

הבלגים אומרים septante ו-nonante. השווייצים מגדילים עשות ואומרים נוסף לשני הנ"ל גם octante או huitante. אביעד המקורי 19:10, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

מי מבין השווייצרים יגיד octante, ומי יגיד huitante? האם זה נתון לבחירתו של הדובר (הכרתי את שתי הצורות הנוספות הללו, אבל לא ידעתי לאיזה עם או לאיזה אזור לשייך אותן). אלדד • שיחה 19:22, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

המקור שצירפת קודם מפרט: בשלושה קנטונים בשווייץ אומרים huitante, וכן בעמק אאוסטה הדו-לשוני שבאיטליה; במקומות אחרים אומרים quatre-vingt. הצורה octante, כמסתבר, יצאה משימוש. אביעד המקורי 19:25, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה, ותודה לעצמי, על הקישור (העליתי עוד לפני שהספקתי לקרוא את כולו :-)). אלדד • שיחה 19:26, 16 בספטמבר 2006 (IDT)

איזה מין עכביש זה

העכביש

אמרו לי יש פה מזיקים, אז באתי!

מצאתי את העכביש http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/e/e7/Lavi0001.JPG

ולא מצאתי איזה עכביש זה... בכל מקרה, אם יש למישהו מושג, אשמח לדעת, ואת התמונה אני תורם לכל המעוניין.

זה עכביש שעשוי מגומי ועולה 8 שקלים. סקרלט 22:59, 23 בספטמבר 2006 (IDT)

אשמח מאוד אם 1. תמונה מטרידה זו תוסר מהדף. 2. מישהו בעל ידע יענה על השאלה לעיל. Gridge ۩ שיחה 23:19, 23 בספטמבר 2006 (IDT).

צריך דחוף להזמין ריסוס בויקיפדיה! --השמח בחלקו (-: 23:53, 23 בספטמבר 2006 (IDT)

תתבייש! איך אתה מדבר! עכבישים הם חיות נחמדות, וגם טורפות ג'וקים יתושים וכו'! הם הדברה טבעית.

הבהרתי את התמונה, ועכשיו אולי יש יותר סיכוי לזהות. אבל יעזור לדעת מה הגודל שלו. eman • שיחה • (: \ ): 00:08, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

אני חושב שאני מזהה: עכביש גומי מתוצרת דרום קוריאה (שם מדעי: ארכנויאידיס לייטקסיס פבריקטיס נגביס קוריאיס). נדמה לי שהגודל שלהם מגיע ל-15 ס"מ עת הם מגיעים לבגרות, אבל אשאיר זאת למומחה שירים את הכפפה ויכתוב את הערך. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 00:12, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

זה הגודל המקורי שלו? --Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 03:30, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

פרקטלים וחופים

היי. אוך קו חוף בורח לאינסוף בקנה מידה הולך וקטן, כי קו החוף הוא צורה פרקטלית. האם לא נתין להריץ אינטגרל קווי על פרקטל? מה הפתרון הפרקטי לשאלה הזו? כלומר, פח צבע בנפח סופי יוכל לצבוע את האי, אך לא את צוקי הפיורדים שלו?

אני משתוקק לברר האם יש לשאלה הזו תשובה רצינית, או שמא מדובר בעוד "זהו את עכביש הגומי שלי"? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 23:36, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

למה אתה כל הזמן חשדן? אפילו אם כן, זו שאלה יפה. eman • שיחה • (: \ ): 23:40, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

ברגע שאמרת "פרקטי" נתת את התשובה, כי נתת את קנה המידה. פרקטי = בקנה מידה שבן אדם יכול לראות, ולכן זה קבע מה האורך. הרי גם אם תסתכל על משהו שנראה צבוע באופן אחיד במיקרוסקופ, תראה חוסר אחידות. האחידות היא בגלל שקנה המידה הוא קנה המידה שהעין האנושית קבעה. eman • שיחה • (: \ ): 23:40, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

• כלומר, שאני אומר "בתאילנד יש 800 ק"מ של רצועת חוף" אני בעצם מניח שמדובר כאן בגודל שרירותי לגמרי, ושהאורך הוא תוצר של הרזולוצייה השרירותית עלייה החליט המודד?
• כלומר אין בעצם כזה דבר "אורך" של קו המסורטט שלא ע"י פונצקייה "אלמנטרית" ?
• בכיף אפשר גם להגיד שבתאילנד יש ק"מ רצועת חוף, ואז יהיהו אפילו עוד יותר תיירים. יש אייזשהו סטנדרט מפות? במפת 50 אלף אמדוד אורכים אחרים ממפת 100 אלף. איך פותרים?

--הגולש (-: 11:52, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

מתמטיקה (פיזיקה?) היא מדע מאלף, ללא ספק (וללא ציניות). זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 20:13, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

כיוון שגם למולקולות הצבע יש בעצם גודל אז הן מתפקדות כקנה המידה ולכן אי אפשר לרדת לרזולציות שבהן זה אין סופי כנ"ל לגבי גודל סירה שמפליגה לאורך החוף הרי יש גבול לכמה קטן המפרץ שאליו היא תכנס. השיעור הראשון בכל פקולטה להנדסה(הנדסה= הפיכת מתמטיקה לרלוונטית למציאות) זה "כללים בעיגול מספרים". מתיישר 23:07, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

ב- 1967 כתב בנואה מנדלברוט את אחד המאמרים הראשונים על פרקטלים - "מה אורך החוף של בריטניה?". הוא ניתח את המימד הפרקטלי (מימד האוסדורף) של רצועות חוף, ובין השאר הציג נתונים שלפיהם אורך החוף בעל מימד גדול במשהו מ- 1. אם כך (ואם מניחים שההתנהגות בקני מידה מיקרוסקופיים תואמת את זו שאנו רואים בעין), האורך אינסופי. עוזי ו. 00:00, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

עוד כמה הערות:

• קנה המידה הוא לאו דוקא שרירותי, הוא טבעי. אם מדברים למשל על אורך החופים לצורך תיירות, אז אין משמעות לסלע שנכנס לים, או מפרצון קטן של כמה מטרים. קנה המידה הוא כמה עשרות מטרים.
• אפשר לחשוב על הקמור של קו החוף. זה בעצם התוצאה ברזולוציה הכי נמוכה. זה כמובן לא יהיה טוב תמיד.
• חשבתי על נושא האינטגרל, ונראה לי שבאמת אי אפשר יהיה לעשות אינטגרל קווי לאורך פרקטל כזה (פרקטל כמו קו חוף, או פתית השלג של קוך), כי קעיון האינטגרל הוא שמחלקים את המסלול לקטים קטנים, שבכל אחד מהם אפשר להסתכל כמשהו אחיד, וכל קטע כזה במסלול כקו ישר. אבל בפרקטל כז,ה לא משנה כמה הקטע האינפיניטיסמלי יהיה קטן, יהיו מקומות שהוא לא יהיה קטן מספיק. eman • שיחה • (: \ ): 13:07, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

השאלה היא אם מדידה במפה שרירותית בקנ"מ "טבעי" (שרירותי) יכולה לייצר תוצאות שונות בצורה מהותית. מלך צרפת אמר פעם שהממלכה מעולם לא איבדה כל כך הרבה אדמות, ועוד ביום אחד לאיש המפות המלכותי שסירטט לו מחדש את המפה המדוייקת (בלי קשזו שאלה די פתוחה, אם כך. בכל אופן, תודה אמן, ואמן ! :) --הגולש (-: 15:16, 27 בספטמבר 2006 (IDT)