מָטוֹס או אווירון הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר יוצר כוח העילוי תוך כדי טיסה קדימה על ידי זרימת האוויר על גבי כנפיו. בעגה מקצועית מטוס מתואר כ-כלי טיס כנף קבועה, בניגוד למסוק המוגדר ככלי טיס כנף סובבת.

מטוסים הוכיחו את עצמם ככלי התחבורה היעילים ביותר מבחינת אנרגיה ומהירות ולכן הפכו לאמצעי התחבורה העיקרי והנפוץ בעולם עם מעל לארבע מיליארד נוסעים שנתיים החל משנת 2017.[1]

אטימולוגיה

עריכה

בשנת 1907 פרסם אליעזר בן-יהודה בעיתונו "השקפה" ידיעה על הקמת צי מטוסים צרפתי ראשון. בידיעה זו חידש את הצירוף "ספינת אוויר" של נחום סוקולוב וקבע את המונח "ספינת האוויר המתיישרת" כתרגום השם הצרפתי באותו הזמן aéroplane. השם הצרפתי שונה עד מהרה ל־avion בעקבות המילה הלטינית לציפור avis, ובעקבות כך חידש איתמר בן־אב"י, בנו של בן יהודה, את המילה העברית "אווירון"[2] – אף שגם השורש א־ב־ר מופיע במקרא וקשור לתעופה, ולכן סבר נפתלי הרץ טור־סיני שהיה ראוי לכנות את המכונה בשם "אבירון".[3][4] מטעמים שונים[5] התנגד חיים נחמן ביאליק למילה, וב־1928 הציע בוועד הלשון העברית את המילה "מטוס", את השם "טייס" למפעיל (במקום "מעופף"), את שם הפעולה "טיסה" (במקום "מעוף") ועוד, לפי המילה היחידאית ”כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל” (איוב, ט', כ"ו). שתי המילים מקובלות בעברית, אם כי לפעמים מבדילים בין אווירון – כלי טיס קטן, על שום הסיומת המקטינה -וֹן – ובין מטוס – כלי טיס גדול.

בנטייה הופך הקמץ לשווא: מְטוסים, מְטוס-קְרב (לעומת: מַסּוֹק–מַסּוקים).

היסטוריה

עריכה

ניסיונות מוקדמים

עריכה


הטיסות המוצלחות הראשונות

עריכה


תעופה מוקדמת

עריכה


מלחמת העולם הראשונה

עריכה


בין מלחמות עולם

עריכה


מלחמת העולם השנייה

עריכה


אחרי מלחמת העולם השנייה

עריכה


עידן הסילון

עריכה


תעופה מודרנית

עריכה


סוגי מטוסים ותפקידים

עריכה

תעופה אזרחית

עריכה
  ערך מורחב – תעופה אזרחית

מטוס זעיר - אולטרהלייט

עריכה
  ערך מורחב – אווירון זעיר ממדים

אווירון זעיר מידמים (בראשי תיבות: אז"מ) או מטוס זעיר משקל (בראשי תיבות: מז"מ) הוא מטוס קטן קל משקל המשמש לפעילות תעופה ספורטיבית. מטוסים אלו על פי רישוי אינם מסוגלים לשמש לשום תפקיד מסחרי (פרט לאימון לקבלת רשיון אז"מ) ולא לשום מצב של טיסת מכשירים ולכן מוגבלים לטיסות יום. לרוב אז"מים היו מוגבלים לטיסות בקרבת השדה ולכן רובם תוכננו לפירוק הכנפיים והובלת כלי הטיס בסוג של נגרר סגור. בעשורים האחרונים ביצועי אז"מים מדגמים חדישים יותר הפכו לגבוהים מספיק בשביל לאפשר להם טיסות ניווט רגילות (בתנאי טיסת ראייה ובשעות היום). מטוסים אלה לרוב משמשים לאווירובטיקה במטוסים אזרחיים.

מטוס קל

עריכה

מטוס קל הוא כל מטוס חד או דו-מנועי בעל שניים עד ארבעה מושבים הכבדים מ-600 קילוגרם המותאם לטיס בטיסת מכשירים ובעל ביצועים מתאימים. מטוסים אלה יכולים לשמש לטיסות מסחריות. מטוסים אלה משמשים לרוב ככלי טיס פרטיים, מטוסי אימון, ולטיסות תיירות אווירית.

מטוס רב-מנועי

עריכה

מטוסים רב מנועיים הם מטוסים בעלי שני מנועים או יותר ומהווים את עיקר המטוסים בתעופה המסחרית. אלה יכולים להיות בכל סוג הנעה או קטגוריית משקל אם כי ישנם מעט מאוד מטוסים זעירים בעלי יותר ממנוע אחד.

מטוס ימי

עריכה
  ערך מורחב – מטוס ימי

מטוס ימי הוא מטוס המתוכנן ליכולת המראה ונחיתה בגופי מים גדולים כגון מפרצים ואגמים. מטוסים אלה לרוב כוללים אמצעים לנחיתה במים כגון מצופים קבועים או גחון הדומה לסירות או ספינות ולרוב עם מנשק זויתי הנמשך מטה הן רב-מנועיים למרות שזה לא מחייב. מטוסים אלה היו נפוצים מאוד בשנות ה-20 וה-30 מכיוון שהם דרשו תשתיות מועטות מאוד. מרבית המטוסים הימיים הפעילים נכון להיום הם מטוסי בוכנה מיושנים.

מטוס מטען

עריכה
  ערך מורחב – מטוס מטען

מטוס שתוכנן או הוסב לנשיאת מטען.

בתובלה מסחרית כבדה מעדיפים להסב מטוסי נוסעים ישנים שיצאו משירות למטוסי מטען. הסבות אלו מנצלות את זמינות החלפים במטוסים אלה מסירים את אמצעי הדיחוס לתא הנוסעים ומשאירים רק דיחוס לתא הטייס, מה שמקטין את עייפות החומר, שכן התעייפות החומר הנגרמת ממחזורי התפשטות והתמצקות של תא הנוסעים המדוחס הוא הגורם המגביל העיקרי באורך חיים של מטוסי נוסעים.

מטוס נוסעים

עריכה
  ערך מורחב – מטוס נוסעים

מטוס נוסעים הוא מטוס שתוכנן לשאת נוסעים באופן מסחרי וכולל כיסאות נוסעים מתאימים, אמצעי בטיחות ומילוט. מטוסים אלה יכולים להיות ללא תאים מדוחסים אם הם לא מיועדים לטוס בגבהים של מעל 10,000 רגל. מעל גופי ים משמעותיים מטוסי נוסעים נדרשים להיות מרובי מנועים.

מטוס מנהלים

עריכה
  ערך מורחב – מטוס מנהלים

מטוס מנהלים מתאפיין בהתאמה לשירות לכמות קטנה של נוסעים ולרמה גבוה של אבזור וגימור, ההגיון העסקי בו הוא הזמינות ואי התלות בלוחות זמנים של חברות תעופה גדולות. מטוסי מנהלים נוטים להיות דו-מנועיים, אבל בשביל מטוסים המיועדים לחצות אוקיינוסים עיצוב של שלושה מנועים עדיין נפוץ.

מטוס ניסוי

עריכה
  ערך מורחב – כלי טיס ניסיוני

מטוס ניסוי הוא מטוס לא סדרתי שיוצר למטרות בחינת עיצוב לדגמים סדרתיים או לטובת מחקר ייעודי שעל בסיסו ייתכן וייצרו טכנולוגיות דומות אבל לרוב לא ייצרו דגמים סדרתיים על בסיסו. מטוסי ניסוי לרוב ישאו מטע"ד ומכשירי טלמטריה ייחודיים וייעודיים שתפקידם יהיה לאסוף, לשדר נתונים ואף לדמות מצבים מסויימים, רכיבים שלא אופייניים לכלי טיס סדרתיים.

מטוסים צבאיים

עריכה
  ערך מורחב – תעופה צבאית

מטוסים צבאיים ממלאים מגוון רחב של תפקידים ועל כן נדרשים למפרטים ותכונות שונות ומגוונות.

מטוס קרב

עריכה
  ערך מורחב – מטוס קרב

מטוסי קרב מתאפיינים בביצועי פנייה ומהירות תוך שילוב כוח אש ויכולת נשיאת נשק השימושיים למספר תפקידים החל מקרב אוויר ויירוט ועד סיוע אווירי קרוב, תקיפה ואמנעה. מטוסים אלה כוללים לרוב מנועים עוצמתיים, גודל קומפקטי יחסית, וצוות מוגבל של אחד או שני אנשי צוות אוויר.

מפציץ

עריכה
  ערך מורחב – מפציץ

מטוס שייעודו הוא נשיאת והטלת חימוש אל מטרות צבאיות. מפציצים נוטים להיות גדולים ואיטיים יחסית למטוסי קרב, אם כי מספר מפציצים משתמשים בביצועי מהירות בשביל לחמוק מיכולות ההגנה האווירית של היריב, דוגמת אמצעי נ"מ או מטוסי יירוט למיניהם.

מטוס ביון

עריכה
  ערך מורחב – מטוס ביון

מטוסי ביון מיועדים לאיסוף מודיעין במגוון רחב של אמצעים כגון מצלמות,

מטוס סיור ימי

עריכה

מטוס לוחמה נגד צוללות

עריכה
  ערך מורחב – לוחמה נגד צוללות

מטוס תובלה

עריכה
  ערך מורחב – תובלה אווירית


מטוס ללא-טייס

עריכה
  ערך מורחב – כלי טיס בלתי מאויש

מרכיבים ומערכות מטוס אופייניות

עריכה

מבנה גוף

עריכה
  ערך מורחב – מבנה כלי טיס

כנפיים ומשטחים אווירודינמיים

עריכה
  ערכים מורחבים – כנף (תעופה) , משטחי היגוי (תעופה)

בקרת טיסה ומשטחי היגוי

עריכה
  ערכים מורחבים – מערכת בקרת טיסה , משטחי היגוי (תעופה)

חיווי ותצוגה

עריכה
  ערכים מורחבים – מחווני טיסה , תצוגה רב-תכליתית

מערכות הנעה

עריכה
  ערכים מורחבים – מנוע בוכנה , מנוע סילון
  ערך מורחב – דלק מטוסים

הידראוליקה ופניאומטיקה

עריכה

כני נסע

עריכה
  ערך מורחב – כן נסע

מיזוג, דיחוס וחמצן

עריכה


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה


המשך קריאה

עריכה


הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Number of scheduled passengers boarded by the global airline industry from 2004 to 2020, www.statista.com, ‏December 2019
  2. ^ רונית גדיש, "אווירון ומטוס", אתר האקדמיה ללשון העברית, המדור "מילה נולדת", 8 בנובמבר 2010
  3. ^ נ' ה' טורטשינר, "א' אוירון – אבירון", "לשוננו" י"א, עמ' 167–167, תמוז תש"א
  4. ^ רוביק רוזנטל, "הקפיטנים עפו בארופלן, ואיך באמת אנחנו מדברים", אתר הזירה הלשונית, 16 בדצמבר 2016
  5. ^ בעיקר משום שטען כי אין צורך להמציא מילים חדשות אלא עדיף למצוא אותן במקורות