נבהרדק
נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס. אוכלוסיית העיר נאמדה ב-31,700 אלף איש (2007). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות ישיבת נובהרדוק, מהישיבות הבולטות של תנועת המוסר.
| |||
 | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 גרודנו | ||
| ראיון | נבהרדק | ||
| תאריך ייסוד | 1044 | ||
| שטח | 13.17 קמ"ר | ||
| גובה | 292 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 27,936 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 53°35′00″N 25°49′00″E / 53.583333333333°N 25.816666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
| novogrudok.grodno-region.by | |||
_%D7%A1%D7%95%D7%A3_1932_%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%AA_1933-PHZPR-1256081.png)
היסטוריה
עריכההעיר נזכרת בכתובים משנת 1116. הייתה שייכת לרוס של קייב, ולאחר התפוררותו הייתה בירתה של אחת הנסיכויות. ב־1240 נכבשה העיר על ידי המונגולים של באטו חאן. במאה ה-14 צורפה לליטא; לפי אחת המסורות הייתה עיר בירתה הראשונה של ליטא. מ־1392 היא השתייכה לאיחוד הפולני-ליטאי, ומ־1794, לאחר חלוקת פולין השלישית, הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. ב־1895 היו בה 13,656 תושבים, מתוכם 8,137 יהודים.
בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה לאחר מלחמת העולם הראשונה ב־1918, לפי הסכם ריגה, צורפה הרפובליקה העממית של בלארוס(אנ'), לרפובליקה הפולנית השנייה, והייתה לבירת מחוז נובהרדוק. ב-17 בספטמבר 1939 נכנסו לעיר חיילי הצבא האדום וצירפו אותה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, והעיר הייתה למרכז המינהלי של מחוז נובהרדוק, במחוז גרודנו. ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לברית המועצות, וב-23 ביוני נסוג הצבא האדום מהעיר. העיר, שנכבשה ב-3 ביולי בידי הגרמנים, שוחררה ב־7 ביולי 1944 על ידי הסובייטים. מ־1991 נמצאת בבלארוס העצמאית.
היסטוריה יהודית
עריכההאזכור הראשון של הקהילה היהודית בעיר הוא משנת 1484, כאשר המלך קז'ימייז' הרביעי מבית יגיילו מינה ארבעה יהודים מתושבי העיר, לגביית מסים. הקהילה מוזכרת גם במאה ה-16 בתשובותיהם של ר' שלמה לוריא[1] ור' יואל סירקיש[2]. בשנת 1563 החליט המלך זיגמונט השני לאשר ליהודים לגור רק בחלק ספציפי של העיר ברחובות וילנו וטרומקו, ואסר עליהם להקים בתים חדשים ברחוב פודליסקה. בית הכנסת הגדול נבנה בשנת 1648. ב-1888 היו בעיר 15 בתי מדרש.
כמה רבנים מפורסמים כיהנו בקהילת נבהרדק:
- ר' דוד בן משה, מחבר הספר "גליא מסכת", כיהן כרב העיר בין 1794–1836.
- בשנים 1836-1851 כיהן כרב העיר ר' אלכסנדר זיסקינד הרכבי.
- בשנים 1851- 1864 כיהן ברבנות העיר הרב יצחק אלחנן ספקטור.
- בין 1864 ל-1873 כיהן כרב העיר הרב ברוך מרדכי ליבשיץ, בעל "ברית יעקב".
- בשנים 1883–1908 כיהן ברבנות הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, מחברו של הספר ערוך השולחן על פי סדר השולחן ערוך.
- לאחר פטירת הרב אפשטיין, התמנה לבקשתו לממלא מקומו הזמני הרב יוסף שלמה כהנמן, למשך כמה חודשים.
- ב-1910 מונה לרב העיר הרב יצחק יעקב ריינס, אך לאחר עיכובים ומחלוקות שונות, מינויו לא יצא אל הפועל[3].
- באותה שנה נבחר הרב אברהם אהרן בורשטיין לתפקיד רב העיר, אולם בשל התנגדותו לתנועת המוסר מינויו עורר התנגדות רבה מצד הישיבה המקומית, ולכן עזב את התפקיד לאחר זמן קצר מאוד.
- בשנת ה'תרע"א נבחר הרב מנחם קרקובסקי לתפקיד. כיהן עד שנת 1917.
- רבה האחרון של העיר היה מאיר שנישינר (בוגר הישיבה המקומית).
בשנת 1896 הוקמה בעיר "ישיבת נובהרדוק", אשר בשנת 1915, כשהאזור הפך מוקד לקרבות בין צבאות גרמניה ורוסיה, עברה להומל.
בין השנים 1910-1917 התקיימה בעיר ישיבה נוספת, "תורה ודעת" בראשת הרב המקומי מנחם קרקובסקי.
בשואה
עריכה
ערך מורחב – גטו נובוגרודק
ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לברית המועצות, וב-23 באותו חודש נסוג הצבא האדום מהעיר. הגרמנים נכנסו ב-3 ביולי, והחלו מיד ברצח הדרגתי של יהודים והגבלת תנועתם. היהודים חויבו ללבוש טלאי צהוב, הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון והם רוכזו בגטו. כראש היודנראט מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים לעבודות פרך. מספר ימים לאחר מכן אספו הגרמנים קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים, ורצחו אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר קרסקטין, שם נרצחו. בדצמבר ביצעו חיילי איינזצגרופן את האקציה הראשונה, ורצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ביער שליד העיר. ביוני 1942 הועברו לגטו כמה מאות יהודים מאיוויינייץ ונרצחו תוך מספר חודשים. ב-7 באוגוסט 1942 נרצחו כ-2,000 איש נוספים מחוץ לעיר. ב-4 בפברואר 1943 נרצחו 500 משוכני גטו פרסיקי. ב-7 במאי 1943 אירע רצח המוני נוסף ו-375 איש מעובדי הגטו נרצחו; רק 300 נשארו בחיים במחנה עבודה. יהודים רבים הצטרפו לפרטיזנים לאחר האקציה השנייה והשלישית, אך חלק מהם מצאו את מותם בפלוגות אנטישמיות לאחר מכן. לאחר שחרור העיר על ידי הסובייטים עזבו רוב היהודים הניצולים לפולין לפי הסכם חילופי אוכלוסין ולאחר מכן עלו לארץ ישראל.
על תולדות הקהילה היהודית מהקמתה עד לחורבנה בשואה, נכתב בכרך השמיני של החלק הרביעי המוקדש לפולין בפנקס הקהילות שבהוצאת יד ושם.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נבהרדק- ד"ר שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכת משנה), פנקס הקהילות : פולין : כרך שמיני - מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, יד ושם, ירושלים תשס"ו, 2005
- נאווארעדאק - איהר היסטאריע און איהר היינטינגען לעבן, אלכסנדר הרכבי, ניו יורק 1921
- נובוגרודק (Nowogródek), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- נובוגרודק במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
ניצה פרילוק, הדרך הארוכה של ה"אשה בכחול" מפולין לסן פרנסיסקו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013- "נבהרדק", באתר השטעטל הווירטואלי
- "נבהרדק", באתר JewishGen (באנגלית)
- תמרה ורשיטסקאיה, נובוגרודק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1247–1251), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
נובהרדוק (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ שו"ת מהרש"ל נט
- ^ שו"ת הב"ח החדשות סח
- ^ איתם הנקין, תערוך לפני שולחן: חייו, זמנו ומפעלו של הרי"מ עפשטיין בעל ערוך השולחן, הוצאת מגיד, ירושלים התשע"ט, עמ' 173-175.