נווה ישראל
נווה ישראל היא שכונה בעיר הרצליה המאופיינת בבתים צמודי קרקע ובשיכוני בלוקים שבהם דירות קטנות. שטחה כ־664 דונם.
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
הרצליה  |
| שטח |
664 דונם |
| קואורדינטות | 32°09′35″N 34°50′22″E / 32.159722222222°N 34.839444444444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נווה ישראל  מצפון: __ רשפון (מועצה אזורית חוף השרון) מצפון-מזרח: __ רעננה ממזרח: __ גבעת ח"ן (מועצה אזורית דרום השרון), __ הוד השרון מדרום: __ רמת השרון, __ גליל ים (מועצה אזורית חוף השרון), __ תל אביב-יפו | |
  | |
מיקום עריכה
שכונת נווה ישראל נמצאת בדרום העיר הרצליה, בסמיכות לרמת השרון. רחוב בר כוכבא, הרחוב המרכזי שבשכונה, משוך כחצי עיגול משדרות בן-גוריון לרחוב הרב קוק; שני הקצוות האלה מהווים את הגבול המזרחי והצפוני של השכונה. הפינה הצפונית מזרחית של השכונה היא צומת הרחובות בן-גוריון, ארלוזורוב והרב קוק. ממערב לשכונה שוכן קיבוץ גליל ים.
השכונה ממוקמת בקרבת מקום למרכז העיר הרצליה, לקניון שבעת הכוכבים ולשכונת נווה אמירים.
היסטוריה עריכה
שכונת נווה ישראל הייתה קרויה בתחילה גליל ים, בשל הקרבה לקיבוץ הסמוך ממערב. בהמשך הוסב שמה לשם הנוכחי.
בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, עם העלייה ההמונית של יהודי התפוצות, השתכנו בשכונה עולים ממדינות שונות – לוב בעיקר, מצרים, מרוקו, עיראק, תימן, טורקיה ועוד. בשל ריבוי העדות של תושבי השכונה, קיימים בה עד היום בתי כנסת לעדות השונות והם מרוכזים ברחוב סעדיה גאון. כיום כ־36% מתושבי השכונה מוצאם בצפון אפריקה.
מרבית מבתי השכונה הם בתים פרטיים עם חצרות פרטיות, לרוב בעלי קומה אחת. כמו כן אפשר למצוא בה שיכונים של דירות קטנות שנבנו בשנות ה־50 וה־60. במרוצת השנים נבנו בתי מגורים משותפים, ובשנת 2023 הוקם פרויקט מגורים חדש, במסגרת פינוי ובינוי, במקום בניינים ישנים שנהרסו.[1]
בסוף שנות ה־70, עם עלייתו של מנחם בגין לשלטון, התקיים בשכונה פרויקט "שיקום השכונות", בהובלת יו"ר ועד השכונה מוריס לחיאני. רמת החיים בשכונה עלתה, ובמסגרת המיזם נבנה המתנ"ס הראשון, בסיוע קהילת יהודי בוסטון שנרתמו להקמתו. בעשור השני של המאה ה־21 השכונה בתהליך התחדשות שיזמה עיריית הרצליה.
בימיה הראשונים של השכונה הייתה מרפאה בשכונה, ובאמצע שנות ה-60 היא הועברה לשיכון דרום הסמוך. בסוף שנות ה־50 שכן בשכונה בית ילדים רעוע, המפורסם כבית ויצו ע"ש גילברט.
הווי עריכה
בשל העובדה שאולפני הרצליה ממוקמים מצפון לשכונה, צולמו בה חלקים מסרטים ישראליים כמו "נורית", "השוטר אזולאי" ו"סאלח שבתי".
אופי השכונה בראשיתו היה מסורתי־חילוני, ורבים מבני הדור שנולד בארץ הפכו חילונים. כיום החיים בה נוטים לחילוניים לחלוטין.
במרכז השכונה יש מרכז מסחרי קטן. בשנות הקמת המדינה ולאחריהן שימש המקום מפגש לאוכלוסיית השכונה. היו בו בין היתר בתי קפה וחנויות ממכר לאוכל וכדומה. מאחורי המרכז המסחרי היו בעבר משחטה ומאפייה.
השכלה ופעילות קהילתית עריכה
23% מתושבי הששכונה הם בעלי השכלה אקדמית.[דרוש מקור]
בשכונה פועלים שני בתי ספר, שמונה גני ילדים, מרכז קהילתי־חברתי ועוד:
- 'בית הספר היסודי על־שם יצחק בן צבי' – בית הספר הוותיק בשכונה, שמספר התלמידים בו כ־440. בעבר היה בית הספר נתון בסכנת סגירה בשל מיעוט התלמידים. הודות ליוזמתו של יו"ר ועד השכונה לחיאני בוצעה אינטגרציה עם תלמידי שכונת נווה אמירים השכנה מדרום. שילובם הוכתר בהצלחה רבה ונמשך עד היום.
- בית הספר היסודי 'נתיב', שמעניק עזרה לילדים בעלי מרץ עודף. בבית הספר כשמונים תלמידים בכיתות א'–ט'. התלמידים מגיעים מ־14 רשויות במחוז תל אביב על ידי ועדת השמה.
- מתנ"ס נינא (נווה ישראל נווה אמירים) צמוד לבית הספר 'בן צבי' ומציע מגוון פעילויות לקשת גילים רחבה, ובכלל זה מועדון פעיל לקשישי השכונה. מתנהלים בו חוגי העשרה, אומנות, ספורט וכדומה. בשנת 2023 נשלמה בנייתו של משכן חדש למתנ"ס.[2]
- ספרייה שכונתית – במתנ"ס שוכנת ספרייה המסונפת לרשת הספריות בהרצליה. בשעות הבוקר הספרייה משרתת את תלמידי בית הספר ואת מוריו, ובשעות אחר הצהריים היא פתוחה לכל. הספרייה מקיימת גם פעילות קהילתית לילדי הגיל הרך, לצעירים ולמבוגרים.
- 'שבט מירון' של תנועת הצופים פעיל בשכונה, ובו כ־350 חניכים מנווה ישראל, מנווה אמירים ומשכונת ויצמן.
בשנת 1967 סופח לבית הספר 'בר־אילן', שבמרכז העיר, בית הספר הדתי 'בית בר־אילן' שפעל בשכונה.
קישורים חיצוניים עריכה
- שפי גבאי, נווה־ישראל השכונה שמעבר לרחוב הראשי, דבר, 16 באוגוסט 1970
הערות שוליים עריכה
- ^ פרויקט פינוי בינוי בנווה ישראל שבהרצליה יוצא לדרך, באתר ישראל היום, 17 בינואר 2021
- ^ מרכז נינא נווה ישראל ואמירים, באתר "מרכזים קהילתיים הרצליה"