נופית (רכבת קלה)
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
נופית (הידועה גם כ"רכבת קלה חיפה–נצרת"[1]) היא רכבת קלה עתידית שתחבר בין חיפה לנצרת ונוף הגליל ותשפר את הנגישות התחבורתית של גוש נצרת למפרץ חיפה.[2].
 | |
| שלט פרסומת לנופית במרכזית המפרץ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיר |
 חיפה  נצרת  נוף הגליל  שפרעם  קריית אתא  קריית ביאליק  ביר אל-מכסור  ריינה  משהד |
| מידע על ההקמה | |
| עלות | 7.5 מיליארד שקל (הערכה) |
| חברה בונה | חוצה ישראל |
| התחלת בנייה | ינואר 2021 |
| פתיחת הקו | 2028 (הערכה) |
| מידע על הקו | |
| תחילת הקו | מרכזית המפרץ, חיפה |
| סיום הקו | נצרת |
| סוג הקו | נוסעים |
| אורך הקו | 41 ק"מ |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים | 2 |
| מספר כלים | 54 רכבות אלסטום סיטאדיס |
| מספר נוסעים ביום | 100,000 נוסעים (מתוכנן) |
| מספר התחנות | 20 (מתוכנן) |
| https://www.transisrael.co.il/Project?projectID=29 | |
  | |
תיאור הפרויקט
עריכהאורך מסילת הרכבת הקלה הוא 41 ק"מ, כאשר את תוואי המסילה ניתן לחלק לשני מקטעים: קטע פרוורי – ממרכזית המפרץ בחיפה ועד הר יונה בנוף הגליל וקטע עירוני – מהר יונה ועד רחוב המוסכים בנצרת. שם הפרויקט הוא "נופית".
הקטע הפרוורי, באורך של 36 ק"מ, יתחיל במרכזית המפרץ בחיפה, ימשיך במקביל לכביש 22 (כביש עוקף קריות) עד למחלף אתא דרום, משם לאורך כביש 781 ועד מחלף גלעם ויעבור במסלולי כביש 79 ליד שפרעם ומחלף המוביל עד צומת ריינה-משהד, דרך כביש 6400 עד להר יונה בנוף הגליל. לאורך הקטע הפרוורי מתוכננות 11 תחנות, במרחק ממוצע של 4 ק"מ בין אחת לשנייה.
לאורך התוואי הפרוורי, צפויות לקום התחנות הבאות: לב המפרץ, מחלף אתא, מחלף ביאליק, מרכז תחבורה קריית אתא, שדרות בגין (קריית ביאליק), שפרעם, ביר אל-מכסור, המוביל, ציפורי, ריינה - משהד והר יונה.
הקטע העירוני, באורך של כ-5 ק"מ יתחיל בתחנת הר יונה בנוף הגליל, יעבור בתוך רחובות הערים נצרת ונוף הגליל, ברובו במרכז הרחוב, כאשר חציית התוואי על ידי כלי רכב והולכי רגל תותר בצמתים ובמקומות שייועדו לכך. לאורך קטע זה מתוכננות 8 תחנות, במרחק של כחצי ק"מ בין אחת לשנייה.
קטע מהמסילה יעבור במרכז כביש 79 בשטח שיועד לכך, במסגרת העבודות לשדרוג הכביש שבוצעו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 על ידי נתיבי ישראל.
הקו מתוכנן לכלול כ־19 תחנות איסוף והורדת נוסעים, חניוני חנה וסע, מתחם דיפו ומרכז בקרה. בקו יפעלו כ־32 קרונות בתדירות של 4 דקות. תחזית הנוסעים המתוכננת בשעת השיא היא כ־11,000 נוסעים לשעה ומהירות הנסיעה המתוכננת במקטע הבינעירוני תעמוד על כ־100 קמ"ש. לפרויקט נבחרה טכנולוגיית Tram-Train, שכן היא מאפשרת נסיעה במקטעים בינעירוניים ועירוניים כאחד, ללא צורך בהחלפת מערכת הסעה. מערכת ההפעלה המתוכננת של הרכבת הקלה מושתתת על הזנה חשמלית שמקורה בתחנות משנה של חברת החשמל הממוקמות מחוץ לתוכנית ואשר יספקו את החשמל לפעולה[3].
הפעלת קו הרכבת על מסילה זו לא תבוצע על ידי רכבת ישראל, אלא על ידי זכיין פרטי שייבחר במכרז, כאשר חברת חוצה ישראל מנהלת את הפרויקט[4].
מהירות הרכבת תעמוד בשיא על 100 קמ"שׁ. הנסיעה מקצה לקצה תימשך 50 דקות.
היסטוריה
עריכהתכנון הקו החל בשנת 2006[5], וב-2008 ביקשה חברת התשתיות העירונית בחיפה "יפה נוף" להגיש את התוכנית לאישור הוועדה לתשתיות לאומיות[6]. עם זאת קידום התוכנית התעכב כ-10 שנים, לאחר שמשרד האוצר לא אישר את התקציב, ועקב מחלוקת על תוואי המסילה[7]. ב-2016 קיבלה חברת חוצה ישראל את האחריות לניהול הפרויקט[8].
ב-21 בפברואר 2017 התוכנית אושרה בוועדה לתשתיות לאומיות, ועברה לאישור הממשלה[9]. אישור הממשלה ניתן ב-7 במאי 2018 וב-12 ביולי 2018 פורסם האישור בילקוט הפרסומים[10].
ב-27 במאי 2018, פרסמה חברת חוצה ישראל מכרז לבחירת חברת ניהול לפרויקט[11][12]. בהמשך פרסמה עוד 2 מכרזים בין לאומיים: מכרז תכנון ומכרז לבקרה הנדסית.
בינואר 2019 הוכרזה חברת "דנה הנדסה בע"מ" כזוכה במכרז לניהול הפרויקט בהיקף של כ־160 מיליון שקלים. במסגרת ההצעה תשתלב חברת התשתיות הספרדית IDOM כקבלן משנה בפרויקט. לחברת IDOM הספרדית ניסיון של 60 שנים בתחום התשתיות והיא פועלת ב-125 מדינות ברחבי העולם. מסגרת ניהול הפרויקט יסופקו שרותי ניהול מקיפים לרבות: ניהול התכנון, ניהול הביצוע, פיקוח וניהול איכות, כל זאת עד להפעלה מסחרית של הקו[13].
ב-24 במרץ 2019 פורסם כי קבוצה המורכבת מחברת Ineco הספרדית וחברת "ינון - תכנון, ייעוץ ומחקר בע"מ", זכה במכרז לתכנון הפרויקט[14].
ב-5 במרץ 2020 פורסם כי הוועדה לתשתיות לאומיות וחברת חוצה ישראל החליטו לקדם תכנון מפורט של התוכנית[15].
בסוף אוקטובר 2020 פורסמו שמות 10 החברות הקבלניות שזכו במכרז לביצוע עבודות התשתית תוואי העירוני והבינעירוני והחלו הכנות להתחלת עבודות ביצוע ראשונות[16].
בינואר 2021 החלו העבודות להקמת הקו. אתרי העבודה הראשונים הם אתר בסמוך למרכזית המפרץ ושלושה אתרים בנוף הגליל[17]. עוד באותו החודש פורסם ש-6 קבוצות הגישו מועמדות בבמסגרת הליך המיון המוקדם להשתתפות במכרז הזכייני להקמת הקו[18].
הפרויקט כמעט בוטל אחרי שהתגלה כי הוא חרג באופן משמעותי מתקציבו. החריגה עמדה על כ-3 מיליארד שקל לעומת הערכת העלות בעת האישור בממשלה, וכמעט ב-5 מיליארד שקל יותר מהערכת התקציב בעת תכנונו בידי חברת יפה נוף. בספטמבר 2021, תקציב הפרויקט עמד על כמעט 8 מיליארד שקל, כמעט פי שלושה מהסכום המקורי. לצורך השגת תוספת התקציב הנדרשת, 2 מיליארד שקל, משרד התחבורה תיעדף מחדש את שאר הפרויקטים המתוכננים.
המכרז הזכייני לביצוע מרבית העבודות והזיכיון להפעלת הרכבת הקלה שתוקם (מכרז זכייני בשיטת שותפות ציבורית-פרטית) היה בעיצומו. היו מכרזים נוספים, אחד לגשר הארוך ביותר שיהיה בישראל[19]. בפברואר 2022, באיחור של חצי שנה, חוצה ישראל ומשרד התחבורה פרסמו כי שש חברות עברו את המיון לזכיינות, שעלותו הוערכה מחדש בכ-7.6 מיליארד שקלים עם תאריך יעד של 2027[20].
בפברואר 2024, הודיע משרד התחבורה על זכייתה של קבוצת חברות, המורכבת מאלקטרה-אפיקים, לצד אלסטום ומנרב במכרז להקמת התשתית לרכבת הקלה נופית בין חיפה לנצרת ולנוף הגליל.[21] אלקטרה-אפיקים זכתה גם להפעיל את הקו לכשיפתח.[21]
קישורים חיצוניים
עריכה
- רכבת קלה לנצרת באתר ״חוצה ישראל״
- אחיה ראב"ד, רכבת קלה לנצרת: עלות כפולה, איחור של 7 שנים, באתר ynet, 28 בדצמבר 2015
- שרון קדמי, מופז הנחה להאיץ תכנון רכבת קלה בין נצרת לבין חיפה, באתר TheMarker, 31 בינואר 2007
- תת"ל 56 באתר מנהל התכנון
הערות שוליים
עריכה- ^ גיא ליברמן, מתי יצאו לדרך הרכבות שצריכות להציל אותנו מהפקקים?, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2021
- ^ רועי רובינשטיין, הרכבת הקלה חיפה-נצרת: איחור של שנים, תקציב מוכפל ומכרז, באתר ynet, 5 בפברואר 2020
- ^
אסנת ניר, 19 תחנות, תדירות של כל 4 דקות - כך תיראה הרכבת הקלה בצפון, באתר TheMarker, 24 במרץ 2019
- ^ אחיה ראב"ד, יש זוכה במכרז התכנון. קו חיפה-נצרת יופעל ב-2027, באתר ynet, 24 במרץ 2019
- ^ רכבת קלה בין מפרץ חיפה לנצרת, באתר TheMarker, 2 במרץ 2006
- ^ מיכל מרגלית וליאור ברון, יפה נוף יוזמת הקמת רכבת קלה בין חיפה לנצרת בעלות של 2 מיליארד שקל, באתר גלובס, 15 בינואר 2008
- ^ משה ליכטמן, מה יעלה בגורלה של הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת?, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2012
- ^ אורן דורי, בחיפה חולמים על רכבות קלות - ומסתפקים במטרונית, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2016
- ^ אורן דורי, אושר: רכבת קלה תחבר בין חיפה לנצרת, באתר TheMarker, 21 בפברואר 2017
- ^ מס' ילקוט פרסומים: 7873. עמוד: 9622
- ^ יגאל חי, פורסם מכרז לניהול פרויקט הרכבת הקלה לנצרת, באתר כלבו – חיפה והצפון, 27 במאי 2018
- ^ סוניה גורודיסקי, פרויקט הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת יוצא לדרך, באתר גלובס, 27 במאי 2018
- ^ ליאור גוטמן, דנה הנדסה תנהל את בניית הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2019
- ^ ליאור גוטמן, אינקו הספרדית וינון הישראלית זכו במכרז התכנון לקו הרכבת הקלה חיפה נצרת, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2019
- ^ יגאל חי, ישיבת התנעה לתכנון המפורט של הרכבת הקלה לנצרת, באתר כלבו – חיפה והצפון, 5 במרץ 2020
- ^ כבר לא חלום: עבודות ביצוע ראשונות לרכבת הקלה "נופית" מחיפה לנצרת, באתר עמקניוז - חדשות העמק, 31 באוקטובר 2020
- ^ אחיה ראב, החלו עבודות הקמת הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת, באתר ynet, 18 בינואר 2021
- ^ ענת רואה, 6 קבוצות הגישו מועמדות במכרז הזכייני לרכבת הקלה נופית בין חיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2021
- ^ אסנת ניר, אחרי שהתוכנית כמעט בוטלה: הרכבת הקלה בצפון תצא לדרך, באתר TheMarker, 12 בספטמבר 2021
- ^ אסף זגריק, לאחר תחקיר גלובס על הסחבת: פורסמו החברות שעברו את שלב המיון המוקדם ברק"ל נופית, באתר גלובס, 7 בפברואר 2022
- ^ 1 2 יובל שדה, אלסטום, אלקטרה ומנרב יקימו את קו הרכבת הקלה נופית בין חיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2024
