נחל קינה
נַחַל קִינָה הוא אחד הערוצים במערב מדבר יהודה. אורכו של הנחל כ־8 ק"מ, והוא מצוי מדרום־מערב לערד ובו נמצא "גב־קינה" הנחשב לאחד הגבים הגדולים בדרום הארץ.[1] תחילת נחל קינה הוא למרגלות הר קינה המתנשא לגובה 635 מטר, לאחר מסלול זרימה באורך 13 ק"מ[דרושה הבהרה] ממרגלות ההר, נשפך הנחל אל נחל חימר שהוא הנחל המנקז הראשי מקו בקעת ערד – דימונה עד לקצה הצפוני של ים המלח והר סדום. נחל קינה מנקז את דרומה של בקעת ערד אף הוא. נחל חימר הוא הגדול מנחלי יהודה ודרך שני הנחלים הללו מתרחשים מספר שיטפונות מדי שנה ועוברים בהם כמויות עצומות של מים.
 | |
| מבט כללי על נחל קינה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ־8 ק"מ |
| יובלים |
נחל כיסן  |
| שפך |
נחל חימר |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל קינה | |
  | |
ככל הנראה לפני מיליוני שנים הנחל זרם מערבה אל הים הקדום, אך נעצר בשל התרוממות קימוטי הקשת הסורית ונלכד במסלול נחל חימר הגדול.[2]
מעל נחל קינה שוכן האתר הארכאולוגי חורבת עוזה. זוהי מצודה ששימשה לכל אורך התקופות. זאת בשולטה על דרך אדום המקראית העתיקה העוברת בנחל. במסלול הנחל נמצאים בורות מים ומערות טבעיות. בנחל עוברים מסלולי טיולים המסומנים במפת סימון שבילים.[3]
היסטורית הנחל ושמו
עריכהנחל קינה היה נחלתו של שבט הקיני. שבט זה נדד והיה שותף לשבטי ישראל בנדידה במדבר ושמו, "ואדי הקינה" נשמר בפי יושבי המדבר. בספרים יהושע ושמואל מתוארות העדויות על התיישבות שבט הקיני באזור זה. שמו של הנחל משמר את שמו של השבט הקיני שהיה אחד היישובים שהיו בימי חלוקת הארץ לשבטים והיה בידי שבט יהודה, כמתואר בספר יהושע: ”זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם. ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום, בנגבה הבצאל ועדר ויגור. וקינה ודימונה, ועדעדה”. (פרק ט"ו, פסוקים כ'–כ"ב)
גם בספר שמואל מופיעות העדויות על התיישבות שבט יהודה באזור זה במילים" נגב הקיני", "וערי הקיני". (ספר שמואל פרקים כ"ז,ל') אזור נוסף בו שכנו כנראה חלק מבני השבט הוא ליד מגידו שבצפון, כמסופר בפרשת דבורה הנביאה על התנתקות חבר הקיני והתיישבותו בצפון, דבר המונצח בשם נחל קיני הסמוך למגידו. [4]
בתקופת המקרא עברה בנחל קינה דרך אדום, שקישרה בין ערד והרי חברון בצפון, לים המלח והערבה בדרום.
מפל וגב קינה
עריכהלאחר אזור הנחל קיים אזור ההתחתרות העמוקה של נחל קינה. מתחת לאזור זה מתגלה מפל הקינה – זהו מפל שברוב ימי השנה הוא יבש. בקרקעית המפל נמצא גב הנקרא "גב קינה". בגב מצויים מים כל ימי השנה אך מצב המים, צלילותם וצבעם תלוי בפרק הזמן שחלף מהשיטפון האחרון באותו אזור ובעוצמתו.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
- נחל קינה באתר טבע ונופים בישראל
- נחשון אפיק, נחל קינה: טיול אל הגב שהתמלא מים צלולים במדבר יהודה, באתר וואלה, 12 בינואר 2018
אתרים שנסקרו בסקר ארכאולוגי
עריכהקישורים לדפי הסקר של אתרים ארכאולוגים שנסקרו בנחל קינה בסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (14), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (15), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (24), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (25), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (26), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (27), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (28), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (38), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (39), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (40), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (41), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (42), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (47), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- נחל קינה (49), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל