גזרת נעו"י

(הופנה מהדף נעו"י)

גזרת נעו"י (נחי ע' הפועל ו' י') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.

גזרה זאת היא מגזרות הנחים, הכוללות שורשים שבחלק מהטיותיהם, אחת מאותיות השורש "נחה" (כלומר כתובה אך לא נהגית), או אינן נכתבות כלל. בגזרה נעו"י נמצאים הפעלים שע' הפועל[1] שלהם היא ו' או י' המתפקדות כאם קריאה. הגזרה נקראת גם "גזרת החלולים", כיוון שהאות האמצעית של השורש "נעלמת".

עברית עריכה

למן העברית המקראית מתוארות בפעלים שע' הפועל שלהם היא ו' או י' דרכי נטייה על דרך השלמים ועל דרך הגזרה. בלשון חז"ל וביתר שאת בעברית החדשה ניכרת מגמה להעדיף את הצורות על דרך השלמים.

בבניינים קל, נפעל, הפעיל והופעל לעיתים, בפרט בעברית המקראית, מופיעה תנועת חולם חוצצת לאחר ל' הפועל וטרם הסיומות של גופי המדברים והנוכחים. צורות אלה אינן משמשות בעברית החדשה.

בניין קל עריכה

מקצת הפעלים שע' הפועל שלהם היא ו' או י' נוטים על דרך השלמים. עבור פעלים הנוטים על דרך הגזרה, בצורת העבר נשמטת ע' הפועל בכל צורות הנטייה, אם כי במקרא בפעלים שבהם ע' הפועל י' מופיעות גם צורות בתנועה חוצצת, לדוגמה בִּינוֹתִי. לעומת זאת, בצורות העתיד, הציווי ושם הפועל ע' הפועל מופיעה בדמות ו' או י' כאם קריאה בהתאם לשורש ולמשקל. צורת העבר הנסתר וצורת היחיד בהווה זהות, וההבדל ביניהן ניכר לפי ההקשר. לעומת זאת, צורת הנסתרת בעבר וצורת היחידה בהווה אמנם נכתבות באופן זהה, אך ניכר הבדל בין הצורות בהטעמה: צורת הנסתרת בעבר מוטעמת מלעיל וצורת היחידה בהווה מוטעמת במלרע. לדוגמה, היא טָסָה בעבר ואת טָסָה כעת. בלשון הדיבור בעברית החדשה אין הקפדה על הבדל זה. בעתיד בגופים נוכחות ונסתרות ובציווי בגוף נוכחות, בשל ההטעמה המלעילית התנועה מונמכת, ע' הפועל נשמטת ובמקומה פ' הפועל מנוקדת בחולם (תָּקֹמְנָה) או בצירה (תָּשֵׁרְנָה). בהוספת ו' ההיפוך, בנוסף להקדמת הטעם, התנועה לעיתים מתקצרת ומונמכת, וניקוד פ' הפועל עשוי להיות בקמץ קטן או בקבוץ (וַיָּקָם, וַיָּקֻמוּ או וַיָּקוּמוּ) או בפתח (וַתָּשַׁר).

מספר פעלים מופיעים במשקל פֵּל, בדומה למשקל פָּעֵל בגזרת השלמים: מֵת ועֵר. כמו כן, ישנם פעלים במשקל פּוֹל, בדומה למשקל פָּעֹל: אוֹר, בּוֹשׁ, זוֹר וטוֹב. בעוד הפועל טוֹב נוטה בזמן עבר והווה בגזרת נעו"י ובזמן עתיד ובשם הפועל בגזרת נפי"ו, הפועל יָגֹר נוטה בגזרת נפי"ו בזמן עבר ובהווה, ובגזרת נעו"י בעתיד, בציווי ובשם הפועל.

דוגמאות לגזרת נעו"י בבניין קל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד ציווי שם הפועל הערות
ק-ו-ם קָם קָם יָקוּם קוּם לָקוּם -
שׁ-י-ר שָׁר שָׁר יָשִׁיר שִׁיר לָשִׁיר -
ר-ו-ח רָוַח רוֹוֵחַ יִרְוַח רְוַח לִרְוֹחַ -
א-י-ב אָיַב אוֹיֵב - - - אין תיעוד לצורות עתיד [יְאַיֵּב], ציווי [אַיֵּב] ושם הפועל [לְאַיֵּב]
מ-ו-ת מֵת מֵת יָמוּת מוּת לָמוּת מקביל למשקל פָּעֵל בגזרת השלמים
ב-ו-שׁ בּוֹשׁ בּוֹשׁ יֵבוֹשׁ בּוֹשׁ לֵבוֹשׁ מקביל למשקל פָּעֹל בגזרת השלמים
בחלק מן הגופים בזמן עבר ע' הפועל נשמטת, לדוגמה בֹּשְׁתִּי

בניין נפעל עריכה

בגזרת נעו"י בבניין נפעל יש שתי דרכי נטייה: באחת הנ' התבניתית של הבניין מנוקדת בקמץ (הנחטף לשווא בנטייה) ופ' הפועל אינה דגושה, ואילו בשנייה הנ' התבניתית בחיריק (או בצירה בעת תשלום דגש לפני אות גרונית) ופ' הפועל בדגש חזק תבניתי. בפעלים בלא דגש הנטייה בזמן עבר אפשרית עם תנועה חוצצת בין ל' הפועל לסיומת הגופים המדברים והנוכחים או בלעדיה, ואילו בפעלים עם דגש (או בתשלום דגש לפני אות גרונית) אין תנועה חוצצת. חלק מהפעלים, כמו הפועל נדון, נוטים בשתי הדרכים.

הפועל היחיד אשר ע' הפועל שלו י' בבניין נפעל הוא נִהְיָה, אשר משתייך גם לגזרת נלי"ה. בדומה לבניין קל, גם בבניין זה אין הבדל צורני בין צורת העבר הנסתר להווה היחיד, אולם כאן בשל החיטוף עם התרחקות הטעם כן ישנו הבדל בין צורת העבר הנסתר לצורת ההווה היחידה.

דוגמאות לגזרת נעו"י בבניין נפעל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד ציווי שם הפועל הערות
מדבר נסתר
כ-ו-ן נָכֹנְתִּי / נְכוּנוֹתִי נָכוֹן נָכוֹן יִכּוֹן הִכּוֹן לְהִכּוֹן -
ז-ו-ן נִזֹּנְתִּי נִזּוֹן נִזּוֹן יִזּוֹן הִזּוֹן לְהִזּוֹן -
ד-ו-ן נִדֹּנְתִּי / נְדוּנוֹתִי / נָדֹנְתִּי נִדּוֹן / נָדוֹן נִדּוֹן / נָדוֹן יִדּוֹן הִדּוֹן לְהִדּוֹן שתי דרכי הנטייה מתקיימות
ע-ו-ר נֵעֹרְתִּי נֵעוֹר נֵעוֹר יֵעוֹר הֵעוֹר לְהֵעוֹר תשלום דגש בשל הע' הגרונית
כ-ו-ץ נִכְוַצְתִּי נִכְוַץ נִכְוָץ יִכָּוֵץ הִכָּוֵץ לְהִכָּוֵץ נטייה על דרך השלמים

בניין הפעיל עריכה

גם בבניין הפעיל נוטים מקצת מן הפעלים שע' הפועל שלהם ו' או י' נוטים על דרך השלמים. בפעלים על דרך גזרת נעו"י נשמטת ע' הפועל לאורך כל הנטייה וניקודה בא במקום השווא שתחת פ' הפועל בגזרת השלמים. בעקבות זאת, ההברה הראשונה הופכת לפתוחה, וניקודה של הה' התבניתית בעבר ושל המ' התבניתית בהווה משתנה לצירה, בעוד שניקודה של אות האית"ן בעתיד ושל הה' התבניתית בציווי ובשם הפועל משתנה לקמץ. ניקוד זה נחטף בעת התרחקות הטעם, לדוגמה הֲנַעְתֶּם ומְנִיבָה. בבניין זה נפוץ יותר לראות תנועה חוצצת בין ל' הפועל לסיומות של גופי המדברים והנוכחים בזמן עבר, לדוגמה הֲכִינוֹתִי. בצורות שאינן כוללות תנועה חוצצת, פ' הפועל בזמן עבר מנוקדת בפתח (הֵכַנְתָּ).

למספר פעלים עם נטייה משותפת בבניין הפעיל עם גזרת נפי"ו: הֵנִיק והֵטִיב.

דוגמאות לגזרת נעו"י בבניין הפעיל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד ציווי שם הפועל הערות
מדבר נסתר
ר-ו-ם הֵרַמְתִּי / הֲרִימוֹתִי הֵרִים מֵרִים יָרִים הָרֵם לְהָרִים -
ח-ו-ר הֶחֱוַרְתִּי הֶחֱוִיר מַחֲוִיר יַחֲוִיר הַחֲוֵר לְהַחֲוִיר הח' יכולה להיות מנוקדת בחטף או בשווא
כ-ו-ן הִכְוַנְתִּי הִכְוִין מַכְוִין יַכְוִין הַכְוֵן לְהַכְוִין נטייה על דרך השלמים

בניין הופעל עריכה

בבניין הופעל נשמטת ע' הפועל בכל הנטיות, פ' הפועל מקבלת במקום זאת את ניקודה של ע' הפועל והה' התבניתית של הבניין מנוקדת בתנועה גדולה – שורוק – במקום קבוץ. תנועה חוצצת אינה קיימת בנטיות העבר. למעשה, נטיית גזרת נעו"י בבניין זה זהה לנטיית גזרת נפי"ו, ודומה ברוב הגדול של הצורות לגזרת הכפולים.

דוגמאות לגזרת נעו"י בבניין הופעל
שורש עבר הווה (בינוני) עתיד הערות
צ-ו-ף הוּצַף מוּצָף יוּצַף -

הבניינים הכבדים עריכה

בבניינים הכבדים (פיעל, פועל והתפעל), גזרת נעו"י זהה לעיתים לגזרת ע"ע: את הפועל כּוֹנֵן ניתן לנתח כשורש כ.ו/י.נ. או כ.נ.נ., אך לעיתים שורשי הגזרה נוהגים כגזרת השלמים: במקרא, ע' הפועל היא י' עיצורית ולא אם קריאה, כמו בפועל קִיֵּם[2], ובלשון חז"ל ובפיניקית[3], ע' הפועל היא ו' עיצורית ולא אם קריאה, כמו בפעלים גִּוֵּן[4] וכִּוֵּן[5], וכך גם בחלק מהפעלים במקרא[6]. על רקע זה מתפרש השם המקראי חוה מהשורש ח.ו/י. י/ה., שפירושו "אם כל חי"[7].

שמות עצם עריכה

ערבית עריכה

הגזרה המקבילה לגזרת נעו"י בערבית נקראת الفعل الأجوف (הפועל החלול). הגזרה ניכרת בחלק הבניינים, בצורות הפעיל והסביל, לרבות בצורות העתיד השונות, אך לא בבניינים 2, 3, 5, 6 ו-9, אז השורשים נוטים כבגזרת השלמים. בבניינים 4, 7, 8 ו-10 הנטייה זהה עבור ע' הפועל و או ي. ככלל, תופיע אות נחה במקום ע' הפועל בהתאם לתנועה שלפניה או לתנועה שהייתה אמורה להיות על ע' הפועל והוקדמה. אולם, כאשר בנטייה ל' הפועל מנוקדת בסכון, ע׳ הפועל נשמטת כליל.

בניין 1 עריכה

משקלי בניין 1 בזמן עבר באים לידי ביטוי בניקודה של פ' הפועל, למעט בגופים הנסתרים (להוציא את הנסתרות), שם מופיעה ا נחה בכל המשקלים הפעילים. בצורות העתיד והציווי משתנה ע' הפועל לאות נחה בהתאם למשקל ולניקודה של פ' הפועל. בצורת הבינוני הפועל מוחלפת ע' הפועל ב-ئ (המזה על כיסא יאא), בעוד בצורת הבינוני הפעול ע' הפועל נשמטת, וה-و התבניתית עשויה להשתנות ל-ي לפי השורש.

בצורת הסביל בעבר מופיעה ي נחה במקום ע' הפועל, ואילו בעתיד מופיעה ا נחה.

בניינים 4 ו-10 עריכה

בבניינים 4 ו-10 ע' הפועל הופכת לאות נחה ا בעבר הפעיל, בעתיד הסביל ובבינוני הפעול, ול-ي בעבר הסביל, בעתיד הפעיל, בציווי ובבינוני הפועל. צורת המקור, כתשלום על שמיטת ע' הפועל, מסתיימת ב-ة.

בניינים 7 ו-8 עריכה

בבניינים 7 ו-8 ע' הפועל הופכת לאות נחה ا בעבר הפעיל, בעתיד, בציווי, וכן בבינוני הפועל והפעול, כך שצורות הבינוני זהות עבור כל בניין. ע' הפועל הופכת ל-ي בעבר הסביל בלבד. בצורת המקור ע׳ הפועל הופכת ל-ي עיצורית.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מניית אותיות השורש מתבססת על השורש פ.ע.ל., כלומר האות הראשונה בשורש נקראת פ' הפועל, האות השנייה נקראת ע' הפועל והאות השלישית נקראת ל' הפועל.
  2. ^ מגילת רות, פרק ד', פסוק ז', מגילת אסתר, פרק ט', פסוק ל"א ועוד.
  3. ^ למשל בכתובת יחמלך, "האת חוי כל מפלת הבתם" כלומר "הוא חִיָּה (את) כל מפולות הבתים" בחילופי ו<->י בע' הפועל ו-ה<->י בל' הפועל (גזרת נלי"ה); בכתובת עבדאשמן (KAI 4): "בעל יברך ויחוו" כלומר "בעל יברך ויחַיֵּהוּ"; במצבת יחומלך: "תברך בעלת גבל אית יחומלך מלך גבל ותחוו ותארך ימו ושנתו על גבל" כלומר "תברך בעלת גבל את יחומלך מלך גבל ותְּחַיֵּהוּ ותאריך ימיו ושנותיו על גבל", ואף בשמו של יחומלך עצמו (יחימלך, בדומה לשם יחיאל).
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"מ, עמוד א'
  5. ^ משנה, מסכת כלאים, פרק ה', משנה א', משנה, מסכת פרה, פרק ד', משנה ב'ועוד.
  6. ^ כמו בפעלים "להשתחוות", "לקוות" ו"לשוות".
  7. ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ'