נשיאת מטרייה בשבת
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת. יש הסבורים שיש בנשיאת המטרייה בשבת איסור הנובע ממלאכת בונה, או מלאכת מכה בפטיש, ואולי אף עובדין דחול, ואילו אחרים אינם רואים בכך אותו המקרה, ולכן מתירים.
| מקרא | ספר שמות, פרק ל"ט |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת שבת, דף קל"ז, עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה ל"א |
| שולחן ערוך |
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"א שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שט"ו |
| מקורות נוספים | מכתם לדוד, יחוה דעת, שואל ומשיב, מחנה חיים |
  | |
הרקע ההלכתי
עריכה
ערך מורחב – מלאכות בונה וסותר
הבעיה בנשיאת מטרייה בשבת נעוצה באיסור מלאכת בונה שהיא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת ושמקורה במלאכת בניית המשכן המוזכרת בספר שמות.[1] אחת התולדות הנובעות ממלאכת הבונה היא בניית אוהל. התורה מתייחסת באיסור זה לעושה אוהל קבוע, ואילו בתלמוד קיימת התייחסות מפורשת גם לעושה אוהל ארעי.[2] מכאן התחיל להתהוות הדיון ההלכתי האם יש בבחינת נשיאת מטרייה אוהל ארעי או לא.
הפרשנים חלוקים באשר למקורו של האיסור התלמודי בעשיית אוהל ארעי בשבת. שתי הגישות המרכזיות הן של הרמב"ם ושל הרי"ף. לדעת הרי"ף נראה שמקור האיסור הוא בתורה.[2] מנגד, הרמב"ם כתב שאיסור זה הוא מדרבנן.[3] עם זאת הן הרי"ף והן הרמב"ם לא התייחסו בנשיאת מטרייה בפסיקתם, אלא לעשיית אוהל באופן כללי. מקור האיסור ההלכתי הוא משמעותי לקביעת מידת החומרה שיש לייחס לאיסור. מסיבה זו פרשנים שקיבלו את דעת הרי"ף באשר למקור האיסור, נטו להחמיר עם פסיקתם מתוך הבנה שאי שמירתו עלול להיות עבירה על המצווה בתורה.
תשומת לב מיוחדת ניתנת במספר פסיקות באשר לעצם פתיחת המטרייה. אם המטרייה נפתחה בערב שבת, נוצר בידול בין עשיית אוהל ארעי בשבת ובין נשיאתו. בהפרדה זו ניתן דגש פחות על השאלה הכללית יותר באשר להיות המטרייה אוהל ארעי, וכובד המשקל עובר אל השאלה האם ניתן לשאת את המטרייה בשבת בהנחה שהיא אכן כאוהל ארעי. הפתיחה עצמה של המטרייה מתבססת על ההיתר שמצוי בשולחן ערוך לפתוח כיסא של פרקים שלא נחשב לעשיית אוהל.[4]
הדיון בספרות השו"ת
עריכההדיון בנושא פתיחת המטרייה בשבת החל לראשונה להופיע בספרות השו"ת במאה ה־18 על ידי רבי דוד חיים פארדו בוונציה.[5] עיקר הדיון התקיים מימיו של פארדו ועד לפוסקים במאה העשרים. דעות הפוסקים נחלקות לרוב בין היתר ואיסור הנשיאה בשבת, אך עם זאת ישנן פסיקות בהן יש הבחנה בין פתיחת המטרייה בשבת ובין נשיאת מטרייה שנפתחה בערב שבת.
דוד פארדו
עריכהרבי דוד פארדו היה הראשון שעסק בסוגיית נשיאת המטרייה. בספר השו"ת מכתם לדוד אסר לפתוח מטרייה בשבת ולשאת אותה כדי להגן מפני הגשמים, מפני שהעושה כן הוא כעושה אוהל ארעי. ר' פארדו קיבל את סברת הרי"ף שהאיסור מקורו בתורה, ולכן הדגיש שיש לאסור זאת ביתר שאת. טענה נוספת המחזקת את השקפתו הביא מתוך פסיקתו של הרמב"ם בה קבע שאסור לחבוש בשבת כובע ששוליו קשים ורחבים טפח אחד או יותר, והעושה כן כאילו עשה אוהל ארעי בשבת.[6]
יחזקאל לנדא
עריכההרב יחזקאל לנדא, מגדול פוסקי ההלכה במאה ה־18, כתב בספרו "נודע ביהודה" שיש לאסור פתיחת מטרייה בשבת מפאת עשיית אוהל ארעי.[7] הוא גם התייחס לנשיאת מטרייה שהייתה פתוחה עוד מערב שבת. לנדא קבע שלכאורה יש מקום לומר שאף על פי שאדם הנושא אותה בשבת לא נחשב כמי שעושה אוהל בשבת, קיים יסוד שיראו בו כעושה אוהל בשבת ולכן אסר אפילו על נשיאת מטרייה שנפתחה ערב שבת בשל מראית העין, כדי שהרואה אדם כזה לא יחשוד שפתח אותה ביום השבת עצמו.
הרב לנדא, שהיה רבה של העיר פראג, סיים את דבריו בסיפור שהמחיש את הצורך שיש בנשיאת המטרייה ביום שבת וביכולת לאכוף איסור שכזה: ”וכאשר הובאה מטריה זו למדינתינו, התחילו אנשים רבים לנהוג להקל לעצמם לנושאה בשבת, ותיכף ומיד מחיתי על זה בכל תוקף, ודרשתי ברבים בבית הכנסת, והודעתי להם חומר האיסור שבדבר, כך שאני חושש לאיסור סקילה, לפי דעת הרי"ף הנ"ל, ומאז התחילו רוב העם להזהר בדבר”.[7]
החזון איש
עריכההחזון אי"ש[8] כתב שאין לאסור את פתיחת המטרייה משום איסור עשיית אהל, שהרי יש לדמותו לכיסא טרסקל (כסא מתקפל אשר הגמרא מתירה), אלא שמ"מ יש לדון לאסור זאת משום איסור 'מתקן מנא' (תיקון כלי) כיון שבפתיחתו ראויה המטרייה לשימוש בכל מקום, ואין זה ככל פריסת אהל שאינה בכלל תיקון מנא, משום שהאהל אינו ראוי לשימוש אלא במקומו.
והוסיף החזו"א, שמאחר שהדבר נעשה לעין כל, יש לדון לאסרו גם משום 'עובדין דחול' וגרימת פרצה על ידי זה, והדבר מסור לחכמים לגדור גדר במקום הפרצה, וחמור הדבר יותר מאיסור פרטי של אדם יחיד, שהרי זה גדר לכל העם, ולדורות.
משה שמשון וסרמן
עריכהבתשובה הלכתית שכתב בשנת תשט"ז, סקר הרב וסרמן רשימה ארוכה של אחרונים שמתירים להשתמש במטריה אם נפתחה מערב שבת, ובתנאי שיש עירוב בעיר, ובהם פרי מגדים, שו"ת גור אריה יהודה, נזר ישראל והגהות ליקוט הרימ"א. משכך הוא מסיים שברור שדעת רוב האחרונים להקל, וכך גם דעתו למעשה.[9]
עובדיה יוסף
עריכההרב עובדיה יוסף עסק בשו"ת יחוה דעת בנשיאת המטרייה בשבת בצורה מעמיקה תוך אזכור של פוסקים רבים לפניו שהתייחסו לנושא. בסוף הדיון סיכם: ”אסור לפתוח מטריה ולנושאה עליו בשבת להגן מפני הגשמים. ואפילו היתה פתוחה מערב שבת יש לאסור לנושאה עליו בשבת. ומכל שכן במקום שאין עירוב ברשות הרבים כדת, שבודאי שיש לאסור בהחלט נשיאת המטריה בשבת, לכל הדעות. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.” (יחוה דעת, חלק ב סימן מג)
דעת החת"ם סופר שמדובר באיסור דרבנן
עריכההחת"ם סופר חלק על הנודע ביהודה וכתב שאין איסור תורה בפתיחת המטרייה כיוון שמדובר בבניין שעה ועוד שהוא מיטלטל ממקום למקום, אבל עדיין אין לפותחו בשבת אלא רק על ידי גוי וכך נוהגים במקומו.[10] נראה שהוא גם חולק בכך על התלמוד הירושלמי שמציין שבניין לשעה דינו בניין.[11]
בשל היותו של החת"ם סופר הפוסק המרכזי שהתיר כעיקרון נשיאת מטרייה בשבת, פוסקים מאוחרים ממנו שהתירו את הנשיאה נסמכו על דבריו. לעומתם, מי שרצו לאסור הביאו את דבריו כתמצית הסיבות להיתר וחלקו עליהם. כך רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שנסמך גם הוא על דברי התלמוד הירושלמי, ציין שאין הוא רואה סתירה בינו ובין הכתוב בתלמוד הבבלי.[12] בנוסף, כתב רבי מאיר שמחה מדווינסק שכבר פשט איסור נשיאת המטרייה במדינתו והעושה כן נחשב לפורץ גדר, ולכן אין להקל בזה.
מגן השבת
עריכה
במטרה לעקוף את הבעיות הכרוכות בנשיאת המטרייה בשבת, יצר הרב משה חזן את מטריית "מגן השבת"[13] העשויה משתי חופות: חופה ראשונה קבועה חלולה בגודל 11.5×11.5×11.5 סנטימטרים שלא ניתנת לפתיחה וסגירה כאשר שאר המטרייה מהווה רק תוספת והמשך לחופה הראשונה, דבר שלא נחשב ליצירת אהל על פי ההלכה. על החופה הכיתוב "מגן השבת" בכדי להבדילה ממטרייה רגילה. בנוסף, מעל החופה העליונה ישנה ידית עליונה נוספת. כשיורד גשם מחזיקים את המטרייה פתוחה מהידית התחתונה כרגיל. כשלא יורד גשם מחזיקים את המטרייה סגורה מהידית העליונה. כך שבכל מצב של נשיאה או של הנחה על הרצפה, נשאר תמיד אוהל קיים של מינימום טפח על טפח על טפח. הפטנט זכה להסכמת כמה רבנים.[14]
אך מספר רבנים התנגדו לו, ממספר נימוקים: כשהמטרייה הפוכה האוהל מתבטל, המטרייה אינה שונה ממטרייה הפתוחה מערב שבת אשר נאסרה בפוסקים, אנשים יבואו להשתמש במטרייה רגילה, ונימוקים אחרים.[15]
פתרון זה כבר נעשה בצורה חלקית על ידי מהר"ז כץ אב בית דין פיורדא.[16]
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל הלכה | ||
לקריאה נוספת
עריכה- שאלות ותשובות יחוה דעת, חלק ב סימן מג, הרב עובדיה יוסף
- חזון איש, סימן נב אות ו'
קישורים חיצוניים
עריכהנשיאת מטרייה בשבת
עריכה- נשיאת מטרייה לפי דעת עובדיה יוסף באתר ההלכה היומית
- פורום בחדרי חרדים
- הרב יובל שרלו, מטרייה בשבת, באתר כיפה
- באתר מורשת מאת הרב יוסף אלנקווה
- הרב אברהם יוסף באתר מורשת
- שו"ת בנושאים שונים הקשורים במטרייה - ישיבת כיסא רחמים
- האם מותר להשתמש בשבת ב"מטריית שבת", בעלון שמעתא עמיקתא, גיליון 454 פרשת וירא תשפ"א.
- הרב משה חזן, קונטרס מגן השבת - נימוקים הילכתיים והסכמות
- נדב גדליה, הסוף להירטבות בדרך לבית הכנסת, עולם קטן[18]
הערות שוליים
עריכה- ^ שמות, ל"ט
- ^ 1 2 התלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף קל"ז עמוד ב'
- ^ משנה תורה, הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה כ"ז
- ^ שולחן ערוך, שבת, סימן שט"ו סעיף ה'
- ^ מכתם לדוד, אורח חיים, סימן א'
- ^ משנה תורה, הלכות שבת, פרק כ"ב הלכה ל"א
- ^ 1 2 הרב יחזקאל סג"ל הלוי לנדא, נודע ביהודה מהדורא תנינא, הלכה ברורה, ירושלים, 1960
- ^ אורח חיים סי' נב ס"ק ו
- ^ הרב משה שמשון וסרמן, שו"ת שאילת משה, סימן ב
- ^ שו"ת חת"ם סופר, או"ח סימן עב. כאן משתמש החת"ם סופר במילה פאראסל לציון מטרייה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, הלכה ב
- ^ אור שמח - הלכות שבת, פרק י, הלכה יב
- ^
אתר האינטרנט הרשמי של מגן השבת
- ^ ביניהם: הרב הראשי לישראל דוד לאו (מובא גם באתר חדשות רוטר), אריה רלב"ג - בד"ץ ארצות הברית וקנדה, בד"ץ שערי שלום (המכתב ניתן לצפייה בקובץ ההסכמות), אברהם יפה שלזינגר, יצחק יהודא ירוסלבסקי, אייל קרים, אברהם שלוש, רפאל אייפרס, יצחק ארנברג, שלמה בן חמו, רא"ם הכהן, חיים דרוקמן, יהושע מגנס, חיים בזק, אליקים לבנון, אברהם שטינברג, ברוך גיגי, אורי שרקי, נריה גוטל, דוד סתיו, רונן לוביץ, אפרים זלמנוביץ, שלמה ריסקין, אביחי אפל, יעקב ורהפטיג, אבי גיסר ועוד.
- ^ גדליהו אקסלרוד (פסק האיסור הובא כאן) יהודה דרעי (שו"ת אבני עזר חלק ח תשובה כז), שלמה משה עמאר, שלמה אבינר, מיכה הלוי, ורבני ארץ חמדה (מובא בשו"ת במראה הבזק) ועוד.
- ^ מובא בהערות לשו"ת חתם סופר מהדורת מכון המאו"ר חלק אורח חיים תשובה עב
- ^ מקורות נוספים ראו: הרב ברוך אפרתי, פסיקת הלכה ציבורית, תגובה לדברי נדב גדליה, עולם קטן;
התייחסות למטריית מגן השבת, בביצוע הרב רצון ערוסי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:15:44); מטרית מגן השבת, בביצוע הרב יהודה לייב נחמנסון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 33:06); מטרייה מגן השבת - האין בזה זילותא דשבתא? דיון בפורום לתורה; דיון עם הרב שמעון ללוש בפורום מורשת מרן; פולמוס המטריות החדשות, דיון בפורום אוצר החכמה
- ^ תוכן הכתבה הועלה כאן באתר בחדרי חרדים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.