נתן שרוני

איש צבא ומנהל ישראלי

נתן (נתי) שרוני (נולד ב-13 ביוני 1934) הוא איש צבא ומנהל ישראלי, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, לאחר שכיהן כקצין תותחנים ראשי וכראש אגף התכנון. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר וכיום משמש כדירקטור בחברות ציבוריות בולטות ובנוסף, משמש כנשיא המועצה לשלום ולביטחון.

נתן שרוני
לידה 13 ביוני 1934 (בן 90)
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעל שרוני עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19521982 (כ־30 שנה)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
המלחמה על המים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
חבר מועצת סביון, מנכ"ל משרד התמ"ס, נשיא ארגון הבונדס, מנכ"ל אל-אופ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סיור של הרמטכ"ל וחבורת מפקדים בדרום לבנון במבצע ליטני מרץ 1978.[1]
נתן שרוני ורב-אלוף בני גנץ בתדריך לחיילים, ספטמבר 2012

ביוגרפיה

עריכה

שרוני נולד בכפר גנים שבפתח תקווה, בנם היחיד של דב ופסיה פסלוב. למד בבית ספר ברנר המקומי. כנער, זייף את גילו וב-1949 ויצא לקורס מ"כים של הגדנ"ע במחנה 80 וב-1950 יצא לקורס סמלים של הגדנ"ע בשייח' מוניס. התגייס לצה"ל ב-1952, תחילה שירת ככוון בצוות תותח קרופ 75 בגדוד 403 של חיל התותחנים. לאחר קורס קצינים שירת כקצין בגדוד 406. בהמשך שימש מפקד סוללה בגדוד 334, גדוד מרגמות שהיה כפוף לחטיבת גולני. במהלך מבצע קדש היה מפקד סוללה של תותחנים נגררים, (תותח 25 ליטראות) של גדוד 404, השתתף בקרב כיבוש נח'ל ובקרב המיתלה בו הצטרף לחפ"ק של רפאל איתן. לאחר המלחמה ב-1957 סיים קורס מפקדי פלוגות שריון. הוא מונה לקצין ניהול אש (קנ"א) בגדוד 404 ולאחר מכן לקצין הסיור הגדודי ואף שימש ממלא מקום המג"ד. יצא להשתלמות בבית ספר לתותחנות של הצבא האמריקאי בפורט סיל שבאוקלהומה, בשובו הדריך בקורס קציני חת"ם ושימש מפקד סוללה בקורס. ב-1960 מונה לסגן מפקד גדוד תותחנים ובשנים 19611963 שימש קצין אג"ם של אגד ארטילרי 215.

לאחר שסיים את לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה כיהן כמפקד גדוד 403, גדוד תותחים מתנייעים בין השנים 1964 ל-1966 ונטל חלק במלחמה על המים. במלחמת ששת הימים היה מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמינוי חירום שימש כמפקד גדוד 871, גדוד מילואים שלחם בחזית רמת הגולן וסייע לחטיבה 8. לאחר המלחמה התמנה למפקד אגד ארטילרי 215 וביולי 1969 מונה למפקד עוצבת כידון, אגד ארטילרי סדיר, תפקיד בו שימש במהלך מלחמת ההתשה. ב-1970 מונה לעוזר ראש מחלקת ההדרכה לתורת הלחימה. ביולי 1972 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה לראש מטה פיקוד הדרום, באוגוסט 1973 מונה לקצין תותחנים ראשי[2], תפקיד בו כיהן בזמן מלחמת יום הכיפורים[3], ועד שנת 1976. לאחר המלחמה הופקד על שיקום והתעצמות החיל, שהתרחב מאוד וקלט בתקופתו כלים וחיילים רבים. ב-1976 התמנה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל וב-1978 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש אגף התכנון, תפקיד בו כיהן עד סוף 1981. במסדרת תפקיד זה מונה לחבר הוועדה הבינמשרדית למימוש תוכנית האוטונומיה כשטחים[4].

לאחר שחרורו שימש כסמנכ"ל לוגיסטיקה וסגן נשיא קבוצת תדיראן, וב-1985 מונה למנכ"ל חברת אל-אופ[5]. כיהן כציר כלכלי לארצות הברית וקנדה. ב-1992 הצטרף למטה הבחירות של יצחק רבין ובשנים 1992 עד 1994 כיהן כמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר תחת השר מיכאל חריש ולאחר מכן היה נשיא ארגון הבונדס עד 1997. אחר כך שימש כדירקטור בחברות רבות בהן אורמת, בנק אגוד, אלביט מערכות, התכוף ועוד.

בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל[6]. בשנת 2015, לאחר מבצע צוק איתן, הוא טען שהיה צריך לבצע את ההתנתקות בתיאום עם הרשות הפלסטינית. בנוסף אמר "המדיניות כלפי רצועת עזה היא מטופשת. תפתח את הנמל, תגדיל את שטח הדיג, תביא יותר עובדים משם - דברים שיורידו את סף המתח וייתנו סיכוי. תפתח את המקום לשיקום."[7].

חיים אישיים

עריכה

שרוני היה נשוי לזלדה עד למותה ב-2023 ואב לשלוש בנות, הצעירה בהן היא השחקנית יעל שרוני. הוא מתגורר ביישוב סביון בו שימש חבר מועצה וסגן ראש הרשות המקומית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נתן שרוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משמאל לימין: משופם בכובע מצחיה סא"ל שלמה איליה קמ"ן פיקוד צפון; אלוף אביגדור בן גל מפקד פיקוד הצפון; תא"ל אורי אור מפקד אוגדה 36; הרמטכ"ל רא"ל מרדכי גור; ראש אגף התכנון אלוף נתי שרוני; מאחוריו מוסתר (חצי פנים) תא"ל אמיר דרורי רמ"ח מבצעים.
  2. ^ תא"ל נתן שרוני - קצין תותחנים ראשי, דבר, 24 באוגוסט 1973
  3. ^ חיל התותחנים נמצא עתה בתהליך של התעצמות, על המשמר, 22 בפברואר 1974
  4. ^ עוד שני אלופים. ל"ועדת האוטונומיה", מעריב, 10 באוקטובר 1978
  5. ^ עדנה ארידור, אל־אופ: המנכ״ל מאיר הולך, שרוני בא, חדשות, 18 בנובמבר 1985
  6. ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
  7. ^ אייל לוי, ‏הגרסה שלהם: התומכים בהתנתקות מגיבים למתקפות ה"אמרנו לכם", באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2015