מיכה חריש

פוליטיקאי ישראלי
(הופנה מהדף מיכאל חריש)

מיכאל (מיכה) חריש (נולד ב-28 בנובמבר 1936) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, לשעבר חבר הכנסת, שר ומזכ"ל מפלגת העבודה. בשנים 1992–1996 כיהן כשר המסחר והתעשייה.

מיכה חריש
צילום מ-2010
צילום מ-2010
לידה 28 בנובמבר 1936 (בן 87)
טימישוארה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מיכאל מיכה חריש
שם לידה מיכאל הירש
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כלכלן, פוליטיקאי
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית
שר התעשייה והמסחר ה־15
13 ביולי 199218 ביוני 1996
(4 שנים)
תחת ראשי הממשלות יצחק רבין, שמעון פרס
חבר הכנסת
21 בינואר 197417 ביוני 1996
(22 שנים)
כנסות 8 - 13
יושב ראש מפלגת העבודה (בפועל)
17 בינואר 201121 בספטמבר 2011
(248 ימים)
יו"ר ועדת הכספים ה־7
28 בדצמבר 19884 באפריל 1989
(98 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

חריש נולד בשנת 1936 בעיר טימישוארה שברומניה, בשם מיכאל הירש[1]. שני ההורים גדלו במשפחות דתיות. האם איבדה בשואת יהדות צפון טרנסילבניה את כל משפחתה. האב היה בתפקיד מנהיגות בתנועה הציונית הסוציאליסטית "איחוד". ב-28 בנובמבר 1938, כשהיה חריש בן שנתיים, אח של אביו, שמעון הירש ואשתו טרי, נרצחו בפיגוע עם פצצה שאורגן על ידי אנשי משמר הברזל בעת הצגה של סידי טל ולהקת תיאטרון יידיש בטימישוארה.

חריש היה בנעוריו חניך של תנועת בני עקיבא ולמד בתיכון היהודי בעיר. עלה לישראל ב-1950. התגורר בקריית חיים ולמד בכפר הנוער בן שמן, שירת בצה"ל כקצין בגדוד 12 בחטיבת גולני ולחם במבצע סיני ב-1956. בוגר כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.

במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית נבחר לכהן כיו"ר הסטודנטים מטעם מפא"י ונשלח במסגרת חילופי סטודנטים לכלכלה לצרפת, שם מונה כראש המחלקה לקשרי חוץ של מפלגת העבודה[2][3][4].

בשנת 1974 נבחר לכנסת השמינית מטעם המערך וכיהן ברציפות עד 1996. שימש כחבר בוועדות כנסת שונות וכיו"ר הוועדות הבאות: יו"ר ועדת המשנה לאנרגיה (בכנסת ה-9 וה-10), יו"ר ועדה משותפת בנושא תעלת הימים (בכנסת ה-10), יו"ר ועדה משותפת בנושא שכר משרתי הקבע, יו"ר ועדת המשנה בנושא בחירת נשיא אוסטריה קורט ולדהיים, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות דרכים ויו"ר ועדה מיוחדת לקידום הייצוא (בכנסת ה-11) ויו"ר ועדת הכספים (בכנסת ה-12)[5]. היה חבר ועדת החוץ והביטחון[6]. יזם את הקמת משרד האנרגיה בשנת 1976[7].

בשנות ה-90 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בכנסת ה-13 בממשלת יצחק רבין השנייה וממשלת פרס (1992–1996) מונה חריש לשר התעשייה והמסחר[8]. בתפקיד זה, לחץ חריש לקדם את הקמת תחנת הממסר "קול אמריקה" בערבה, חרף אי השלמת הבדיקות הנדרשות על ידי בג"ץ[9].

לאחר מכן לא הצליח להיבחר בפריימריז במפלגה. פרש לעסקים ועסק בייעוץ לחברות במסגרת החברה שהקים, חריש יזמות[10][11]. במקביל הוא המשיך בפעילות במפלגת העבודה.

חריש כיהן כיו"ר החוג לשילוב במפלגת העבודה, חבר נשיאות במועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות, יו"ר האגודה למען החייל בגבעתיים וחבר מרכז "הפועל". שימש כראש מועצת הקולנוע בישראל בין השנים 2007 ל-2011[12][13].

לאחר פרישתו של יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק בינואר 2011 ועזיבתו למפלגת העצמאות, החליטה ההנהלה הזמנית של המפלגה למנות את חריש ליו"ר הזמני שלה[14]. חריש כיהן בתפקיד זה עד ספטמבר 2011, אז נבחרה לתפקיד יו"ר המפלגה ח"כ שלי יחימוביץ'.

עומד כיום בראש העמותה להנצחת יהדות רומניה - א.מ.י.ר., שימש כויו"ר "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ" עד 2017[15].

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-119 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

חיים פרטיים

עריכה

חריש נשוי לאדית ולהם ארבעה ילדים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנחם רהט, מיכה חריש יליד טימישוארה: צער על אבדן הנפש, מעריב, 22 בדצמבר 1989
  2. ^ נציג ה-"עבודה" יצא לפעולת הסברה בשוודיה, דבר, 30 באוקטובר 1970
  3. ^ מ. חריש מציע כינוס מרכז "העבודה" להחליט על המשך כהונת גולדה מאיר, דבר, 25 במאי 1973
  4. ^ חריש יצא ללשכת האינטרנציונל, דבר, 29 באוגוסט 1973
  5. ^ טל שחף, בייגה שוחט במקום חריש, מעריב, 5 באפריל 1989
  6. ^ מיכה חריש נבחר לוועדת חוץ ובטחון, דבר, 6 ביוני 1978
  7. ^ להקים משרד לאנרגיה, מעריב, 18 ביוני 1976
  8. ^ רשות לאומית להסמכת מעבדות תקני שיווק, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1996
  9. ^ פרויקט קול אמריקה, חדשות, 27 בדצמבר 1992
  10. ^ מאת איתמר לוין, ‏מיכה חריש - יו"ר חברת הניהול במשרד רו"ח ברייטמן, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1996
  11. ^ שמואל דקלו, ‏מיכה חריש תובע 2.5 מיליון שקל בעבור תיווך בעסקאות, באתר גלובס, 18 במרץ 2007
  12. ^ נירית אנדרמן, מיכה חריש יחליף את רוני מילוא בתפקיד יו"ר מועצת הקולנוע, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007
  13. ^ נירית אנדרמן, מיכה חריש צפוי להודיע הבוקר על התפטרותו ממועצת הקולנוע, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
  14. ^ מזל מועלם, בעבודה החליטו פה אחד: מיכה חריש יכהן כיו"ר זמני, באתר הארץ, 24 בינואר 2011
  15. ^ חגי עמית, במקום לעזור לניצולי השואה - המדינה דוגרת על 800 מיליון שקל, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2013