סמיאטיץ'
סמיאטיץ' (בפולנית: Siemiatycze) היא עיירה במחוז פודלסיה[1] בצפון-מזרח פולין. העיירה שוכנת על גדת נהר קאמיונקא בקרבת שפכו אל נהר הבוג המערבי. עד מלחמת העולם השנייה הייתה סמיאטיץ' עיירה יהודית ברובה.
| |||
 | |||
| כנסייה בעיר | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-15 | ||
| שטח | 36.25 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 13,782 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 52°27′N 22°53′E / 52.450°N 22.883°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.siemiatycze-um.com.pl | |||
היסטוריה עריכה
סמיאטיץ' נוסדה במאה ה-16, כאחוזה פולנית פרטית. רק סמוך למאה העשרים שונה מעמדה לעיירה פולנית.
עד מלחמת העולם השנייה היו מרבית תושבי סמיאטיץ' יהודים. מצבם הכלכלי של יהודי סמיאטיץ' היה דחוק, מלבד מספר מצומצם של יהודים אמידים שעסקו בסחר יערות, חכירת אחוזות ותעשיה. אחד מהם מפעל שהוקם בשנת 1898 על ידי אהרון הירש דייטש וייצר אריחי חרס ששימשו לתנורי חימום שיוצאו לרחבי אירופה[2]. בשיא פריחתו כמחצית מעובדי המפעל היו יהודים וכללו גם את פעילי ההכשרה החלוצית "קיבוץ שחריה"[3]. במרכז העיר ובמספר רחובות סמוך לו, היו חנויות של קמעונאים, שהיו מביאים מהכפרים חיטה, דגן, תפוחי אדמה, ביצים ועופות. אחרים התפרנסו ממכירת דברי סדקית לאיכרי הסביבה שהגיעו לימי-השוק השבועיים ולירידים.
בסוף שנת תרנ"ט (1899), החל הרב יוסף דוד שחור לשמש כרב העיר, וכיהן בתפקיד זה עד פטירתו בשנת תרס"ו (1906).
משבר קשה פקד את יהודי העיר בשנת הבחירות לדומה הרביעית (1907), כשהפולנים הכריזו חרם על יהודי פולין, בשל תמיכתם בבחירתו של המועמד הסוציאל-דמוקרטי יאנאלו בוורשה. בסמיאטיץ' הסית הכומר הפולני את התושבים הפולנים שלא יקנו אצל יהודים; הפולנים התאגדו והקימו חנות קואופרטיבית משלהם.
משנות התשעים של המאה ה-19 תפסה התנועה הציונית מקום ניכר בחיי החברה היהודית בסמיאטיץ'. מבחינה ארגונית השתייכה סמיאטיץ' לוועד הגליל בגרודנו. בראש התנועה הציונית בעיירה עמדו שלום פחטר ומשה פונדיק. באותה עת נוסדה גם אגודת פועלי ציון, ובשנת 1905 התאחדה עם קבוצתו של יצחק טבנקין.
המצב הכלכלי המעורער והרדיפות הפוליטיות בשנים 1905-1914, עוררו תנועת הגירה לאמריקה ועליית בודדים לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הגרמני נפתחה תקופת התחדשות בתולדות יהודי סמיאטיץ': חרף התנאים הקשים ששררו בעיירה, גילתה האוכלוסייה היהודית כושר הסתגלות וחיי הציבור אורגנו מחדש; השלטונות פתחו בית ספר גרמני לילדי העיירה שהלימוד בו חובה; והפעולה הציונית התרחבה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה פרחה הפעילות הציונית בעיירה. בשנת 1922 התבסס בית הספר העברי "קדימה" ונתקבלו מורים חדשים. קמה תנועת השומר הצעיר, שמילאה תפקיד חשוב בהכשרת הנוער וחינוכו לציונות. בשנת 1931 התקיימו בסמיאטיץ' בחירות לוועד הקהילה, וההנהלה נבחרה מקרב רשימות שונות של מפלגות: ציונים כלליים, פועלי ציון, הבונד, וכן סוחרים ובעלי מלאכה. בשנת 1938 נשלם בניין בית הספר העברי "קדימה" בעבודת התנדבות של הנוער היהודי על כל זרמיו. מול הפעילות הציונית בתקופה זו, התחזקה הפעילות האנטישמית בעיירה; אנשי המפלגה האנטישמית קראו להגברת החרם הכלכלי על הרוב היהודי בעיר.
בזמן מלחמת העולם השנייה, באוגוסט 1942, קובצו כל יהודי העיירה ומספר יישובים סמוכים בגטו צפוף בתוכה. בנובמבר 1942 הועברו כל יהודי סמיאטיץ' (כ-4,500 איש) להשמדה בתאי הגזים של מחנה טרבלינקה.
בעקבות המלחמה צנחה אוכלוסיית העיירה ל-4,000 תושבים. כיום חיים בה כ-15,000 איש.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סמיאטיץ'- קהילת סמיאטיץ', בספריית העיר ניו יורק[4]
- סימיאטיץ' (Siemiatycze), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "סמיאטיץ'", באתר השטעטל הווירטואלי
- סמואל פישמן, מרטין דין ולאורה קרגו, שמיאטיצ'ה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 949–952), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
סמיטיץ' (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ אחד משישה-עשר המחוזות בפולין; בירתו היא ביאליסטוק
- ^ המפעל (Fabryka Kafli) קיבל מדלית זהב ב 1906 בתערוכה בינלאומית למוצרי בניה בפריז
- ^ ישעיה דייטש, ביח"ר לאריחי תנור קהילת סמיאטריץ', ספר הקהילה, תל אביב: איגוד יוצאי סמיאטיץ' בישראל ובארצות הברית, תשכ"ה, עמ' 125
- ^ ספר זיכרון לקהילה היהודית בסמיאטיץ' בעריכת דוד תדהר (עורך), "אליעזר ט"ש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4741 ובהוצאת "איגוד יוצאי סמיאטיץ' בישראל ובארצות הברית", תל אביב תשכ"ה