סקונה
מחוז סקוֹנֶה, לעיתים גם סקניה (בשוודית: Skåne), הוא המחוז הדרומי ביותר של שוודיה.
| |||
שדה לפתית ועץ ערבה בדרום סקונה | |||
מדינה | שוודיה | ||
---|---|---|---|
ארץ | סקונהלנד | ||
חבל ארץ | סקונה | ||
שטח | 11,027 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 1,386,530 (31 בדצמבר 2020) | ||
‑ צפיפות | 116.9 נפש לקמ"ר (2014) | ||
קואורדינטות | 55°48′N 13°37′E / 55.800°N 13.617°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
skane.com | |||
סקונה הוא חצי אי שבולט בדרומה של שוודיה אל תוך הים הבלטי, כשהוא מהווה את קצהו הדרומי ביותר של חצי האי הסקנדינבי. מצר ארסונד, שהמשכו צפונה בקטגט, מפריד בין חצי-האי לבין דנמרק במערב. בצפון גובל החבל בחבלים הלנד וסמולנד ובצפון-מזרח בבלקיניה. יחד עם איי מזרח דנמרק יוצר סקונה אזור הקרוי "אזור ארסונד" (דנית: Øresundsregionen).
מאז 1997 נכלל חבל סקונה בשלמותו במחוז האדמיניסטרטיבי סקונה, ושתי הישויות חופפות באופן כמעט מוחלט. קודם לכן נחלק החבל בין שני מחוזות, שבוטלו עם איחודם: מחוז מאלמהוס ומחוז קריסטיאנסטד.
חלוקתם הגאוגרפית של תושבי סקונה אינה שווה. לאורך החוף המערבי, מאֵנְייֶלהוֹלם ועד טְרלבורג ועוד כ-10 ק"מ לפנים הארץ, גרים כ-900,000 מתוך 1.2 מיליון תושבי החבל. הסמיכות לקופנהגן ולדנמרק הייתה מאז ומתמיד בעלת חשיבות דמוגרפית מכריעה עבור האזור, אך גם הקרבה לגרמניה ולפולין משמעותית.
היסטוריה
עריכהמאז שהאראלד הראשון, מלך דנמרק ("האראלד כחול-השן") איחד את דנמרק בחלקה השני של המאה העשירית, היה סקונה חלק מדנמרק, ויחד עם הלנד, בלקיניה ובורנהולם נקרא "ארץ סקונה" (Skåneland). בשנת 1060 נוצרה הבישופות של לונד, שבין 1164 ל-1531 עלתה בחשיבותה אף על זו של אופסלה. עד לבוא הרפורמציה הפרוטסטנטית הייתה לונד למרכז תרבותי מוביל הן עבור דנמרק והן עבור ממלכת שוודיה שכללה את פינלנד. יחסים הדוקים עם ברית ערי הנזה תרמו לנסיקה כלכלית, שנמשכה עד לסוף המאה ה-16. הרפורמציה הדנית ועמה עלייתה של דנמרק ככוח-על אזורי הביאו לקביעתה של מאלמה כמרכזן. הסכם רוסקילדה, שהיה הסכם שלום שנחתם ב-1658 בין מלך דנמרק-נורווגיה למלך שוודיה ובמסגרתו איבדה הראשונה שטחים גדולים לשוודיה, העביר את סקונה אל האחרונה. ראשית כדומיניון שוודי ובהתמדה, מ-1719, נכלל כל סקונה בממלכת שוודיה.
גאוגרפיה
עריכההחבל מציג מגוון של תצורות נוף. תופעה גאולוגית ייחודית היא הורסטים, רכסי-העתק נמוכים ותלמים שנמשכים בכיוון דרום-מזרח – צפון-מערב ומסמנים את הגבול בין הלוח הסקנדינבי לזה הימי. חלק גדול מהחבל מכוסה יער, בעיקר של אשור. מישורים רחבים מאפיינים את דרום ומערב סקונה, כמו את אזור קריסטיאנסטד שבמזרח. האדמה החקלאית נחשבת בין הטובות בעולם כולו, והחקלאות נפוצה מאוד בסקונה, שמכונה "אסם הבר של שוודיה", והוא החבל המעובד ביותר במדינה. כ-70% מאדמת החבל היא שדות או אחו.
סקונה הוא החבל החם ביותר בשוודיה, אולם השינויים הפנימיים בין האזורים השונים גדולים למדי. החודש הקר ביותר הוא פברואר, עם טמפרטורה ממוצעת של 0 מעלות צלזיוס והחודש החם ביותר הוא יולי עם 17.1 מעלות.
הנקודה הגבוהה ביותר בסקונה השטוח מצויה בפארק הלאומי סדרוסן (Söderåsen) בגובה 212.2 מטרים. הנקודה הנמוכה ביותר בחבל היא גם הנמוכה ביותר בשוודיה, ונמצאת ליד כריסטיאנסטד, בגובה 2.4 תחת פני הים. הנקודה הדרומית ביותר בשוודיה כולה היא נמל הדייגים סמיגהוק (Smygehuk), שבקרבת טרלבורג.
הערים העתיקות של סקונה בנויות באבן, לעיתים, כמו באיסטד, עם מסגרות עץ חיצוניות. על לונד חולשת הקתדרלה שלה, הלסינגבורג מצטיינת במצודת ימי הביניים ומאלמה בבתים מהמאה ה-16. בצפון-מערב החבל מצויות עיירות נופש, ובדרום כפרי דייגים.
עשרת היישובים הגדולים מבחינת מספר התושבים הם[1]:
- מאלמה, 258,020
- הלסינגבורג, 91,457
- לונד, 76,188
- קריסטיאנסטד, 33,083
- לנדסקרונה, 28,670
- טרלבורג, 25,643
- אניילהולם, 22,532
- הסלהולם, 17,730
- איסטד, 17,286
- אסלב, 16,551
תרבות
עריכהתשע מתוך ערי סקונה הן בעלות שורשים מימי הביניים, וחבל הארץ מנוקד ב-500 כנסיות. הערים לונד ואיסטד, בין היתר, מִתנאות ברשת רחובות ימי-ביניימית ששומרה. 240 טירות מצויות בסקונה, יותר מכל חבל אחר בשוודיה. מהבולטות הן גלימינייהוס (Glimmingehus) ומאלמהוס (Malmöhus), כמו כן, גם טירת גילבו, טירת קנוטסתורפ וטירת טוסתרופ.
המבטא הסקוני מפורסם בכך שהוא שונה במיוחד מהמבטא השוודי הסטנדרטי, ולמעשה מהווה דיאלקט מזרח-דני; הביטוי סקונסקה (Skånska) מתייחס לניבים הדרום-שוודיים בכללם, אולם גם לדיאלקט הדרום-סקנדינבי שהיה נהוג בטרם השוודיזציה שארעה בסוף המאה ה-17.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סקונה
- Welcome to Region Skåne, אתר מועצת המינהל העצמי של החבל
- Welcome to the Øresund Region, אתר הגוף האזורי של ארסונד
הערות שוליים
עריכה