עזריאל (מושב)
עַזְרִיאֵל הוא מושב בתחומי מועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בגוש תל מונד, בין רעננה לנתניה ממערב לכביש חוצה ישראל. המושב הוא ציוני דתי ומשתייך למושבי "הפועל המזרחי". נכון ל-2019 מתגוררות בו כ-250 משפחות.
 מושב עזריאל, ראשית שנות ה־50
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 53 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 876 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.5% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   עזריאל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
המושב הוקם בשנת 1951 והוא קרוי על שמו של הרב עזריאל הילדסהיימר. המתיישבים הראשונים היו עולים מתימן שעלו לישראל בשנת 1949, הגיעו למחנה עין-שמר ולאחר כשנתיים נענו להצעה להקים את המושב החדש בקרבת כפר יעבץ שבשרון. תחילה התגוררו במחנה של פחונים ואוהלים בדרום כפר יעבץ כשלרשותם עמד ברז מים אחד ומקלחת אחת והם עבדו כפועלים חקלאיים במושבי הסביבה ובמקביל החלו לבנות את המושב החדש.
בינואר 1952 תיארו התושבים את מצבם[3]:
- "בתינו הם צריפי פחונים שאינם עומדים בפני הרוחות והגשמים ויום יום הם צריכים תיקונים. קר בהם בחורף וחום לוהט שורר בהם בקיץ. כולנו איש ואשה יחד מחוסרי עבודה. אין לנו פרוטה לפורטה ... אין לנו שום רופא במקום ושום מטפל או אפילו מייעץ."
בשנת 1953 עברו המשפחות לבתי הקבע, כל משפחה קיבלה חלקה בת חצי דונם, לגידול ירקות וכל שתי משפחות קיבלו פרדה. בהמשך הורחבו החלקות ל-10 דונם ליד הבית ובנוסף חלקות נוספות מחוץ למושב ובכלל זה כ-300 דונם לגידול משותף של טבק.
בשנים הראשונות המתיישבים סבלו מהתנכלויות מצד ערביי הסביבה. ערבים תושבי הסביבה וכן חוצי גבול מירדן נהגו לרעות את עדריהם על שדות המושב[4] וכן פגעו בתושבים. ב-4 ו ב-5 מאי 1953 נרצחו 3 מתושבי הכפר, על ידי מסתננים מירדן.
כיום עריכה
פרנסת רוב התושבים היא מעיסוקים אחרים, ובהם מקצועות חופשיים, כ-90% משטחי המושב מעובדים על ידי חברי מושב השוכרים מחברים שאינם מעבדים, יתרת השדות מעובדים במרוכז באמצעות מזכירות המושב. מרכיב הגידולים: מטעי אבוקדו, קליפים וזיתים. ירקות, ירקות עלים, ענפי קישוט ופרחים. בשנים האחרונות הורחב המושב (בעקבות "הפשרת" קרקעות חקלאיות לבנייה) ונוספו לו כ-40 משפחות מהזרם הדתי לאומי, מכל קצוות הארץ, אשר בנו את ביתן במושב. המושב מוגדר כמושב דתי ולכן סגור לכלי רכב בשבתות ובחגים.
במושב פועלים שלושה בתי כנסת, מקווה טהרה, מקווה כלים, מועדון נוער, גני ילדים, מכולת ותחנת דלק. כמו כן פועל סניף של תנועת "בני עקיבא", בו עשרות חניכים המופעל בעיקר על ידי מדריכים מהמושב.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עזריאל
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ תושבי כפר עזריאל מתנים סבלותיהם, הצופה, 14 בינואר 1952
- ^ אורנה רוזיצקי הדס, סיפורה של עזריאל, שבשבת לב השרון, גיליון 12