עזריקם
עַזְרִיקָם הוא מושב בישראל, באזור דרום מישור החוף, סמוך לאשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה וחבר בתנועת המושבים.
 בימת החללים בעזריקם
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | באר טוביה |
| גובה ממוצע[1] | 39 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,538 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.5% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   עזריקם  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
המושב נוסד בשנת 1950 על ידי קבוצת עולים מגרעין ״צעירי ציון להתיישבות בארץ ישראל״ מהעיר בז׳ה שבטוניסיה שמטרתם הקמת ישוב חקלאי בארץ ישראל. חלק מחברי הגרעין עזבו כבר בחודש הראשון בעקבות קשיים רבים (לא היו חשמל, מים ומזון, לינה באוהלים) ונותרו שלושה זוגות נשואים ורווק אחד. שמותיהם: הזוג סממה, הזוג חלפון, הזוג הלן ומוריס כהן, והבחור הרווק שמעוני. לאחר חמישה חודשים, בעקבות הצעות מחברים ביישובים וותיקים אחרים וקשיים בסיסיים רבים ביישוב החדש עזבו הזוג סממה והזוג חלפון וגם מר שמעוני. נשארו ה״וותיקים״ מהגרעין המקורי הלן ומוריס כהן. לאחר שמוריס הצליח לתפעל באר מים מהיישוב הערבי וליצור קשר חיובי עם השכנים מהמושב הוותיק באר טוביה, שסייעו לו. שלושה חודשים לאחר מכן, נציג הסוכנות היהודית הודיע שמגיעים עולים חדשים מטונסיה ממגוון ערים לתגבור ההתיישבות והפעם משפחות שהתארגנו בתוניסיה בסיוע תנועת ״גורדוניה״. בגל הזה הגיע מירים ושמעון אוזן, שמואל ושמחה ג'ורנו, אמילי ואדמונד כהן, שמעון וברטה טהר. לאחר חצי שנה הגיעו עולים ממרוקו שהיו במעברה בעתלית. המשפחות הצעירות התגוררו באוהלים ללא תנאים בסיסיים, ללא חשמל, ללא מים זורמים וכבישים. המושב הוקם על חורבותיו של יישוב ערבי בשם "בתניה"[3], ונקרא בראשית ימיו בתניה ב'.
מאז אמצע שנות ה-90, התווספו שלוש הרחבות חדשות למושב, בסגנון "בנה ביתך", על מנת להצעיר את המושב ולקלוט תושבים מן החוץ ובנים חוזרים.
מתקני היישוב עריכה
במושב שני בתי כנסת; 'אם הבנים', בסגנון מרוקאי ספרדי ו'אהבה ואחוה', בסגנון תוניסאי ספרדי. כמו כן קיים מקווה טהרה. מועדון נוער ומועדון יישובי. מתקני ספורט וכושר: מגרשי כדורסל, קט רגל, מגרש טניס, כדורגל ומתקנים ציבוריים המדמים "חדר כושר פתוח".
בפאתי המושב קיימת פינת יער ובה: שבילים, פינות חמד, מסלולי טיול ברגל ומסלולי רכיבה על אופניים, ואמנות ופיסול סביבתי.
בתחום היער מטווח ומאגרי החדרה של "מקורות".
קק"ל החלה בנטיעת יער עזריקם בשנת 1962. בכ-1,000 דונם משטח היער ניטעו בשעתו עצי אקליפטוס, אורן וברוש, עצים רחבי עלים ועצי בוסתן כמו שקמה, תות ותאנה בחלקות שהתנוונו.
במושב כ-35 משקים המתפרנסים מפעילות חקלאית הכוללת רפתות ולולים כמו גם מטעים של פירות נשירים ושדות ירק.
ליישוב כ–300 דונם של פרדס משותף וכחמש מאות דונם פלחה. רוב תושבי המושב אינם עוסקים בחקלאות: רובם הם יוממים - עובדים שכירים ועובדים עצמאים העובדים מחוץ למושב.
במושב פועל סניף של תנועת הנוער 'התנועה החדשה'.
גלריית תמונות עריכה
-
תותח ישן בעזריקם -
מבנה קבר ערבי קדום בכניסה הדרומית למושב
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מפה בהוצאת צבא בריטניה, 1918, עם ציון הכפר El Butani (גליון Falujeh), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור