עמליה זיו

חוקרת ישראלית בתחומי מיניות ומיגדר

עמל זיו[1] (נולדה ב-14 בדצמבר 1964) הוא חוקר ישראלי העוסק בנושאים פמיניסטיים וקוויריים, וכן בייצוגים פורנוגרפיים של נשים. בזכות כתיבתו בתחום המיניות הלסבית הוא נחשב לדמות בולטת בקהילה הפמיניסטית והלהטב"קית בישראל[2].

עמל זיו
לידה 14 בדצמבר 1964 (גיל: 59)
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב-יפו, ישראל
פעילות בולטת מחקר וכתיבה בתחומי הפמיניזם, תאוריה קווירית, הורות לסבית ומגדר
השכלה
מעסיק אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שרון אס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פעילות אקדמית וציבורית

עריכה

עמליה זיו פעילה זה שנים רבות בקהילה הלסבית והפמיניסטית בישראל ונחשבת ל"סמל לסבי"[2]. היא נמנתה עם המייסדים והכותבים הראשונים בכתב העת "הזמן הוורוד". במהלך שנות ה-90 כתבה על נושאים פמיניסטיים והומו-לסביים במספר עיתונים וכתבי עת, בהם "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"סטודיו", ובעיקר ב"תרבות מעריב" בעריכתו של גל אוחובסקי. כמו כן כתבה שירים שהתפרסמו בכתב העת "עכשיו"; שלושה משיריה ("עדות", "נשים כותבות שירה" ו"תמונה אימפרסיוניסטית") הולחנו בידי ערן צור והוקלטו לאלבום "פרח שחור" של כרמלה גרוס ואגנר[3].

בין השנים 1992-1990 השלימה את לימודיה לתואר שני בספרות השוואתית באוניברסיטת בראון. עם שובה לישראל, בשנת 1993, הקימה קבוצה ללימוד טקסטים הומו-לסביים ותאוריה קווירית באגודה לזכויות הפרט (לימים אגודת הלהט"ב) בתל אביב, שפעלה שנתיים בלבד, אולם בשנת 1996 הקימה יחד עם ד"ר אייל גרוס ומיקי גלוזמן את קבוצת הקריאה הקווירית באוניברסיטת ת"א, אשר קיימת עד היום. בשנת 2001, בהיותה דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, ייסדה ביחד עם ד"ר דפנה הירש וד"ר אייל גרוס את "סקס אחר" – הכנס השנתי לתאוריה קווירית המתקיים מדי שנה באוניברסיטת תל אביב, ומאז היא חברה בוועדה המארגנת של הכנס. בשנת 2003 ערכה, ביחד עם יאיר קדר ואורן קנר, את קובץ המאמרים הקווירי הראשון בעברית, "מעבר למיניות", שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בשנת 2005 השלימה את עבודת הדוקטורט שלה, בהדרכתו של פרופ' חנן חבר, שכותרתה "כינון הסובייקט הנשי בסיפורת פורנוגרפית" בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2005 קיבלה מלגת בתר-דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים למחקרה בנושא אקטיביזם קווירי בישראל, מטעם מרכז לייפר ללימודי האישה והמגדר. במסגרת זו עוסקת זיו בחקר פרקטיקות קוויריות של הורות לסבית. היא מרצה בדרגת עמית הוראה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. זיו מרצה מאז 2008 בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון, ומאז 2016 היא משמשת כראש התוכנית. בנוסף, זיו שותפה במועצת המערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת" המונה 32 אנשים.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכתה זיו להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[4].

עמדותיה

עריכה

זיו עוסקת בתחומי התאוריה הקווירית בישראל[2]. עמדותיה של זיו בנושא התאוריה הקווירית הביאו לביקורת כלפיה מבין התומכים האדוקים בתאוריה זו[5]. זיו מבחינה, למשל, בין התאוריה הקווירית לבין התביעה לזהות קווירית. היא נוטה למחות כנגד התפיסה לפיה התאוריה הקווירית תובעת מכל אחד ואחת באופן אישי לקבל כאפשרות את היכולת לנזילות מבחינה מגדרית ומינית. לפי זיו, התאוריה הקווירית אמנם מציעה אופן הסתכלות מפרק ומערער על תחומי המיניות והמגדר; אך אין זה נכון, לדעתה, לצפות כי על אופציות אלו להיות זמינות אצל כל אדם תמיד.

גם עמדותיה של זיו בנושאי פורנוגרפיה נחשבות ליוצאות דופן[6]. למרות הבהרתה כי היא מתנגדת נחרצות לניצול נשים בזנות ובפורנוגרפיה, היא תומכת בעצם קיום תחומים אלה, וזאת דווקא בשם זכויות הנשים העוסקות בהם מרצונן. לפי עמדתה, אם יש נשים המעוניינות, מבחירתן האישית וללא כפייה, להתפרנס מזנות או מפורנוגרפיה, יש פגם ערכי בניסיון למנוע מהן לעסוק בכך בשם אידאולוגיות פמיניסטיות או דאגה לזכויות האדם, אם בכך נפגעות זכויות האדם שלהן עצמן.

משפחתה

עריכה

זיו מתגוררת בתל אביב עם בת-זוגה זה שנים רבות, המשוררת שרון אס, ולהן בן אחד[7].

פרסומים

עריכה
  • "The Beauty Trilogy." Feminist Review 46 (Spring 1994): 61-75.
  • “Toward a History of Bars in Israel.” Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel. Eds. Chava Frankfort-Nachmias and Erella Shadmi. New York: SUNY Press. 2005
  • “Diva Interventions: Dana International and Israeli Gender Culture.” Queer Popular Culture. Ed. Thomas Peele. New York: Palgrave Macmillan, 2007
  • Explicit Utopias: Re-writing the Sexual in Women’s Pornography. SUNY Press. 2015.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמליה זיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   גילי איזיקוביץ, "אני לא יכולה לתאר את עצמי כאישה סיסג'נדרית. זה לא אני", באתר הארץ, 10 במרץ 2022
  2. ^ 1 2 3 * תהל פרוש, משהו כאן שבור לרסיסים, באתר הארץ, 22 ביוני 2008
  3. ^ משיריה שהולחנו, באתר שירונט
  4. ^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, ‏היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2015
  5. ^ ראו למשל במאמר מאת דן לחמן, למה לי קוויריות עכשיו Gogay 22.8.03
    וכן במאמר "חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המיגדריות של ג'ודית באטלר", "מכאן"' 2, 2001, עמ' 191–201
  6. ^ * א. עמליה זיו, ‏בין סחורות מיניות לסובייקטים מיניים: המחלוקת הפמיניסטית על פורנוגרפיה, תיאוריה וביקורת גיליון 25, סתיו 2004
  7. ^ תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, "משהו כאן שבור לרסיסים", באתר הארץ, 22 ביוני 2008