עמרי גלפרין

עיתונאי עצמאי (פרילנסר) מטעם לע"מ ובמאי ואיש תקשורת בתחום המסעות, התיירות והתרבות

עמרי גלפרין (נולד ב-21 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי עצמאי (פרילנסר), במאי ואיש תקשורת בתחום המסעות, התיירות והתרבות, מרצה ומורה בתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה וכן כתב את ספר הביכורים: 'האי בקצה האוקיינוס'[1].

עמרי גלפרין
Omri galperin photo.jpg
לידה 21 בספטמבר 1975 (בן 46) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק omri.galperin
www.omrigalperin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גלפרין הוא נכד, מצד אביו, לניצולי השואה מליטא. סבו, טוביה גלפרין, נמנה עם לוחמי מחתרת הפ.פ.או (ארגון הפרטיזנים המאוחד)[2] בגטו וילנה בהובלת אבא קובנר. מצד אמו הוא נכד למשפחת בצרי, יוצאי עיראק, שעלו בשנת 1951 לישראל במבצע עזרא ונחמיה.

עד גיל 3 גדל ברמת גן ולאחר מכן עברה משפחתו להרצליה. בתום שירותו הצבאי כחובש קרבי בחיל השריון ובחיל הרפואה, החל בלימודיו לתואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה במכללה האקדמית כנרת שבעמק הירדן, שם נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים, בתקופה מתוחה של מבצע חומת מגן ופיגועים קשים בשטח מדינת ישראל, שהובילו להתנגשויות בין מגזרים שונים בקמפוס[3]. בה בעת נבחר לתפקיד דובר ארגון הסטודנטים בישראל, בתקופה שבה התאגדו הסטודנטים במכללות בישראל ודרשו השוואה של שכר הלימוד לפי הגובה הנהוג באוניברסיטאות[4].

את התואר השני למד בתוכנית הבינלאומית ע"ש וייס-לבנת בחקר השואה[5] באוניברסיטת חיפה.

גלפרין בעל תעודת הוראה מטעם המכללה האקדמית לחינוך אורנים ולמד הדרכת טיולים מטעם האוניברסיטה הפתוחה.

גלפרין נשוי ולו שני ילדים. ביתו בישראל נמצא בקיבוץ להבות חביבה. בשנת 2016 עבר להתגורר עם משפחתו בעיר טורשהאון שבאיי פארו ובשנת 2018 עבר לעיירה מרלי בדרום אנגליה. בתקופת מגוריו באיי פארו עמל על תחקיר לטובת כתיבת ספר ביכורים, וכמו כן התבקש לתת הרצאות וכן ראיונות תקשורתיים רבים הקשורים לתרבות הישראלית, לשואת העם היהודי ולמדיניות ישראל בהיבטים הקשורים ליחסים בינלאומיים[6][7][8][9][10][11].

תקשורתעריכה

מאז סיום לימודיו החל, כעיתונאי חופשי, לכתוב בפלטפורמות מגוונות של התקשורת הישראלית ובכללן ynet, מעריב, מגזין טבע הדברים, מגזין מסע עולמי, מגזין מסע אחר, mako, מגזין את ועוד. כמו כן הפיק, ביים והגיש מספר רב של סדרות וכתבות טלוויזיוניות לטובת הערוצים: ערוץ 2 (קשת 12), הערוץ הראשון (כאן11), ערוץ 10 (רשת 13) וערוץ טבע הדברים ששידר בעבר בטלוויזיה בכבלים. גלפרין אף השתתף בתוכנית מסע עולמי עם איל פלד והוא משמש כתב אורח בתוכנית רואים עולם בהגשתו של העיתונאי, חתן פרס ישראל, יעקב אחימאיר.

תחילת דרכו בטלוויזיה הייתה בערוץ טבע הדברים, שם השתתף ככתב שטח ואולפן, וכן ביים והגיש מאות כתבות. סדרת הטלוויזיה הראשונה בבימויו ובהגשתו הייתה נוגע בישראל עם עמרי גלפרין[12], שסקרה במשך 15 פרקים אתרים רבים ברחבי ישראל ושודרה בערוץ טבע הדברים[13] ובערוץ 10. סדרה אחות נוספת שהגיעה מיד לאחריה הייתה נוגע בעולם עם עמרי גלפרין[14], ובה הופקו פרקים מרחבי העולם.

רבות מכתבותיו עוסקות באתרים ובאזורים בעולם, שהתיירות איננה נחשבת למרכזית בהן, ובכלל זה היה אחד מהכתבים הישראלים הראשונים שסיקרו את קוסובו בהיבט תיירותי[15]. כמו כן סיקר מקומות בתבל הנחשבים לאתרי שוליים בענף התיירות הבינלאומית, כגון שכונות הסלאמס של הודו[16][17], הכור הגרעיני בצ'רנוביל[18], העיר אושווינצ'ים[19] הצמודה למחנות ההשמדה אוושוויץ-בירקנאו בפולין, וכן את העיר אומן[20] שבאוקראינה. מעת לעת כתבות וטורים פרי עטו מתורגמים לשפות נוספות[21].

גלפרין הפיק סרטים תיעודיים, ובכללם סרטים עבור ערוץ 10 על אודות כמה מחללי מערכות ישראל[22]. כמו כן יצר את הסרט אזכור את הדרך[23] עבור רשת 13 אודות המנצח הישראלי ניצול השואה, יעקב הולנדר[24], עמו יצא אל שדות ילדותו בפולין כשהוא מלווה ב-73 חברי וחברות מקהלותיו. בנוסף יצר סרטים דוקומנטריים קצרים על אודות הציירים: יעקב חייט, לאו ריי, יוסל ברגנר, דורית לוי ועוד.

פרסם טורי דעה במעריב nrg והפיק עשרות סרטים בתחום התדמית וההדרכה. מתראיין מעת לעת בערוצי הרדיו בנושאים החופפים את תחום סיקורו התקשורתי.

מוזיקהעריכה

גלפרין ניגן בתופים בלהקות השוליים "הפרד ומשול", "סבא"[25], ושימש כנגן מחליף ב"להקת התינוקות"[26][27]. בשנים האחרונות הוא מנגן עם מוזיקאים מתחום הרגאיי, שהבולט מביניהם הוא הזמר הג'מייקני, ישמעאל מקנוף.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמרי גלפרין בוויקישיתוף

מכּתבותיו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הספר האי בקצה האוקיינוס מאת עמרי גלפרין, הספרייה הלאומית של ישראל, ‏12.04.2021
  2. ^ דר' אהרון עינת, התנגדות לנאצים – איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל, איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל, ‏2013-02-15
  3. ^ במכללת עמק הירדן קיימו ערבים טקס זיכרון לשאהידים הפלשתינים, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד, ‏2002-04-15
  4. ^ אלי סניור, "הסטודנטים במכללות ישבתו מחר". Ynet. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2020. 
  5. ^ Alumni, The Weiss-Livnat International MA in Holocaust Studies (באנגלית)
  6. ^ Bogi Godtfred, Føroyar eiga eisini at viðurkenna Jerusalem, Kringvarp Føroya, ‏2017-12-07 (בפארואזית)
  7. ^ Tiltøk, Vinafelagið Føroyar - Ísrael, ‏2016-04-20 (באנגלית)
  8. ^ Góðan morgun Føroyar, Omri vil lata ostahandil upp í Føroyum, Mixcloud
  9. ^ Er tað kosher?, www.vinnuhaskulin.fo, ‏2017-05-10
  10. ^ birk: Birgir Kruse bloggar um miðlar, mentan og annað mangt, birk, ‏2017-11-14
  11. ^ Rebekka Manuela Behrens, Fyrimunur fyri smáar framleiðarar, kringvarp.fo, ‏2017-03-20
  12. ^ גל איתן, עמרי נוגע בישראל, www.makorrishon.co.il, ‏2007-08-15
  13. ^ סדרה חדשה בערוץ ’טבע הדברים’: ’נוגע בישראל עם עמרי גלפרין’, Bizportal
  14. ^ לקט, לקט: נוגע בעולם עם עמרי גלפרין, ‏2009-07-14
  15. ^ עמרי גלפרין, טיול בין ההריסות, www.makorrishon.co.il, ‏2008-02-18
  16. ^ עמרי גלפרין, סלאמס מומביי: סיור בשכונות עוני בהודו, ynet, ‏2015-06-04
  17. ^ תיעוד: מסע בתוך הסלאמס של דלהי, הודו, mako, ‏2019-10-11
  18. ^ מערכת ערוץ החופש, סיור יומי בצ'רנוביל, mako, ‏2019-06-18
  19. ^ בתים מטופחים, שבילי אופניים וחיי לילה: העיירה התוססת ליד אושוויץ, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  20. ^ יגעת ונסעת, מגזין את, ‏2007-01-29
  21. ^ POLOGNE-ISRAËL. Pourquoi il faut continuer à visiter Auschwitz, Courrier international, ‏2009-04-29 (בצרפתית)
  22. ^ הזיכרון עטוף בסרט, www.makorrishon.co.il, ‏2010-04-18
  23. ^ אזכור את הדרך – סרט על יעקב הולנדר ז"ל, רשת 13
  24. ^ אפרת שפירא רוזנברג, 60, 70, 80 עם אפרת רוזנברג: בתוכנית יעקב הולנדר ועמרי גלפרין, ערוץ 2, ‏2012-07-12
  25. ^ להקת סבא - הופעה בפאב הבקתה, להקת סבא, הופעה בהבקתה, GoingOut, ‏2011-09-02
  26. ^ התינוקות | qube.co.il, www.qube.co.il
  27. ^ מוזיקה - התינוקות, www.habama.co.il