פתיחת התפריט הראשי

עמרי שרון

פוליטיקאי ישראלי

עמרי שרון (נולד ב-19 באוגוסט 1964) הוא פוליטיקאי ישראלי וחבר הכנסת בכנסת ה-16 מטעם הליכוד ובהמשך מטעם קדימה, עד להתפטרותו בתחילת ינואר 2006.

עמרי שרון
אין תמונה חופשית
לידה 19 באוגוסט 1964 (בן 54)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, אחריות לאומית, קדימה
חבר הכנסת
17 בפברואר 20033 בינואר 2006
(שנתיים ו-45 שבועות)
כנסות 16
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

עמרי שרון נולד בשנת 1964, בן ללילי ולאריאל שרון, אלוף בצה"ל ולימים ראש ממשלת ישראל, ואחיו של גלעד שרון.

בשנת 1982, בתחילת מלחמת לבנון הראשונה, אותה הוביל אביו כשר הביטחון, התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. נכשל בגיבוש ליחידת שלדג אך לאחר טירונות בפלנ"ט צנחנים המשיך את מסלול הלוחם ביחידת שלדג. בעקבות פציעתו בתאונת דרכים הועבר לתפקיד תומך לחימה ביחידה, השלים קורס קצינים ושירת בה כקצין אמצעי לחימה[1]. ביחידה זו שירת גם במילואים, והגיע לדרגת סגן-אלוף.

נכון לשנת 2017, עומרי שרון הוא מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר[2]

פעילותו הפוליטיתעריכה

בין יולי 1999 לפברואר 2000, שימש כמנהל מטה הבחירות של אביו לראשות תנועת הליכוד.

ב-2003 נבחר לכנסת ה-16 מטעם הליכוד. הוא כיהן כחבר בוועדות הכנסת השונות: ועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. במהלך כהונתו, הגיש הצעות חוק בודדות, מיעט לנאום במליאת הכנסת, ונחשב לאחד מחברי הכנסת הפחות-פעילים מבחינה פרלמנטרית.

בניגוד לפעילותו הפרלמנטרית הדלה, היה ידוע כפעיל נמרץ ובולט בכנסת למען נושא איכות הסביבה, ושימש כיושב-ראש השדולה למען איכות הסביבה בכנסת. היותו ראש השדולה למען איכות הסביבה גרמה לו להתנגד להעתקת יישובי גוש קטיף לחולות ניצנים במסגרת תוכנית ההתנתקות, אך לבסוף תמך באביו ובחוק הפינוי והבנייה בחולות ניצנים.

שרון נחשב לאחד מיועציו הקרובים והמשפיעים של אביו, ראש ממשלת ישראל ה-11, אריאל שרון. עם הקמתה של מפלגת קדימה על ידי אביו, בסוף נובמבר 2005, פרש מהליכוד והצטרף למפלגה החדשה.

ב-28 באוגוסט 2005 הוגש נגדו כתב אישום באשמת רישום כוזב במסמכי תאגיד, עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות. האשמות אלו מתייחסות לתקופה שבה כיהן כמנהל מסע הבחירות של אביו בליכוד. ב-15 בנובמבר 2005 הודה והורשע במסגרת עסקת טיעון[3].

ב-3 בינואר 2006 התפטר מחברותו בכנסת. ב-14 בפברואר באותה שנה נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 300 אלף ש"ח[4]. שרון ערער על גזר דינו, טען כי בית-המשפט החמיר במקרה שלו מעבר לסביר וטען לאפליה חמורה[5]. ביוני 2007 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב להפחית את עונשו לשבעה חודשי מאסר בפועל[6]. שרון ערער לבית המשפט העליון, אך זה דחה את ערעורו. שרון החל לרצות את מאסרו ב-27 בפברואר 2008, ב"כלא מעשיהו". ב-25 ביוני השתחרר מהכלא, והוגדר כ"אסיר ברישיון", הוא נדרש להתייצב אחת לכמה ימים בתחנת משטרה במשך מספר חודשים, ולהצהיר על נוכחותו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עפר שלח, "אינתא עמרי", ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 27.01.2-006, עמוד 15.
  2. ^ בועז וויליניץ הולך בדרכו, באתר וואלה, 4 באוגוסט 2015
  3. ^ ורד לוביץ', עמרי שרון הודה והורשע בעדות שקר, באתר ynet, 15 בנובמבר 2005
  4. ^ פרופ' רון שפירא, גזר דין חמור וקשה, בהתחשב בנסיבות, באתר ynet, 14 בפברואר 2006
  5. ^ ורד לוביץ', עמרי שרון עירער על גזר הדין: החמירו בעונשי, באתר ynet, 30 במרץ 2006
  6. ^ גלעד גרוסמן, עמרי שרון ירצה שבעה חודשי מאסר, באתר nrg‏, 25 ביוני 2007