רון שפירא

רון שפירא (נולד ב-1964) הוא עורך דין ופרופסור למשפטים ישראלי. משמש רקטור המרכז האקדמי פרס. קודם לכן היה נשיא המרכז האקדמי פרס ומרצה באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב.

רון שפירא

שפירא ב-2008
לידה	1964 (בן 61 בערך) תל אביב-יפו, ישראל
מקום מגורים
עיסוק	עורך דין
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן המרכז האקדמי פרס אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת קולומביה
תפקיד	רקטור המרכז האקדמי פרס נשיא המרכז האקדמי פרס דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
בן או בת זוג	קרן שפירא-אטינגר
צאצאים	יערה שפירא

ביוגרפיה

רון שפירא נולד בתל אביב. אביו, חיים שפירא, היה נשיא בית משפט השלום בתל אביב. בגיל שבע עשרה החל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה ונרשם לעתודה האקדמית במשפטים. הוא עורך דין החל משנת 1987. בין השנים 1985 ל-1990 שימש במסגרת שירותו בצה"ל עוזרו של מנחם פינקלשטיין, התובע הצבאי הראשי.

לאחר סיום שירותו הצבאי בשנת 1990, החל לעסוק בפרקטיקה עצמאית בעריכת דין. הוא התמחה בנדל"ן ובמשפט פלילי, בעיקר בכל הקשור לעבירות צווארון לבן. ייצג את העמותות של אהוד ברק, כתב את חוות הדעת של המרכז החקלאי כתשובה לעתירה לבג"ץ שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית. ייצג את איש העסקים דוד אפל ומשמש כיועץ למפעל הפיס.

בין השנים 1994 ל-2000 כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב והיה פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה. החל משנת 2001 שימש פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה בין השנים 2001 ל-2004. ב-2008 פרש מאוניברסיטת בר-אילן והתמנה לנשיא המרכז האקדמי פרס שברחובות, כשבמקביל הסיר את מועמדותו לכהונת שופט בבית המשפט העליון.

במרץ 2007 מיזג את משרדו עם משרדו של עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט. לימים עבר למשרד אברהם נאמן ושות'.

באוקטובר 2014 התבטא בראיון נגד תקצוב לימודי המשפטים ומנהל עסקים.

במאי 2017 מונה ליו"ר "הוועדה המיוחדת למתן חוות דעת על המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה", ופרש מתפקיד זה כעבור חצי שנה.

ביולי 2024 מונה לחבר אד הוק כנציג ישראל במותב הדן בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי לצדק. חבר הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות.

נשוי למשפטנית ד"ר קרן שפירא-אטינגר. בתו הבכורה, יערה שפירא, משמשת כתבת בכנסת בתאגיד השידור הישראלי ומבזקנית.

עמדותיו

שפירא נחשב למשפטן שמרן ומתנגד חריף לאקטיביזם שיפוטי, וכן כמי שמחזיק בגישה ביקורתית מאוד למשפט בין-לאומי פומבי ולערכאותיו. הוא משמש יושב ראש הוועדה המייעצת של הפורום הישראלי למשפט וחירות, גוף ימני הפועל להכשרת משפטנים ושופטים שמרנים. לאחר מינוי אהרן ברק לשופט מטעם ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בינואר, מתח שפירא ביקורת נוקבת על בית הדין, ובין השאר כתב שהוא "אינו ראוי לשום מידה של אמון" ונגוע באינטרסים זרים אך מציג עצמו כנייטרלי. בהמשך החליף את ברק בתפקיד זה. בריאיון לאילנה דיין בערוץ 12 אמר שפירא כי אין צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח שבעה באוקטובר.

בריאיון לערוץ 7 דיבר על הצורך ברפורמה במערכת המשפט, והגן על השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים שקודמו על ידי חברי הקואליציה. עם זאת הצהיר שהוא מתנגד למרכיבים אחרים ברפורמה המוצעת, כמו ביטול עילת הסבירות ופסקת ההתגברות.

באפריל 2025 כתב על בנימין נתניהו כי: "הכישלון בגיבוש תפיסת הביטחון הלאומי בשנים שקדמו למלחמה הצדיק, בלאו הכי, שיציע את עצמו מיד לאחר המלחמה לאמון מחודש של הבוחר, אולם פרשת היועצים מחדדת את הצורך הזה."

קישורים חיצוניים

• הדס מגן, ‏"יש הפרזה בחוסר הפופולריות של השחיתות", באתר גלובס, 18 ביולי 2001
• ארנון בן-יאיר, מועמד שר המשפטים לעליון: פרופסור רון שפירא, באתר הארץ, 6 ביוני 2007, 6 ביוני 2007
• מאמרי רון שפירא ב"גלובס"
• ראלי סער, מחקר מצא "תרבות שערורייתית" בלימודי משפטים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2002, 14 בפברואר 2002
• אבישי מתיה, ‏"בתי משפט הם בזבוז זמן אינסופי; סבסוד יתר של הליכים", באתר גלובס, 19 במאי 2013
• רון שפירא, השופט מטעם ישראל בביה״ד בהאג, על פרשת שדה תימן: חלק מהפוליטיקאים הם אנשים חסרי אחריות. לא צריך לעודד הלך רוח אנטי חוקי, הפודקאסט איפכא מסתברא של אבישי גרינצייג, באתר All•in