ענבתא
עַנַ֫בְּתַא (בערבית: عنبتا) היא עיירה פלסטינית בהרי השומרון 9 ק"מ מזרחית לטולכרם.
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| גובה | 160 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 7,271 (2017) |
| קואורדינטות | 32°18′28″N 35°06′59″E / 32.307706°N 35.116443°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.anabta.org/new/ | |
גאוגרפיה
עריכהבענבתא התגלו חרסים מהתקופה ההלניסטית, הרומית המוקדמת והמאוחרת, ומהתקופה הביזנטית.[1]
במהלך התקופה הרומית והביזנטית, ענבתא היה ישוב שומרוני.[2] מסורת שומרונית מקשרת את הכפר עם דוסיתאוס, מנהיג דתי שומרוני שככל הנראה היה פעיל במאה הראשונה לספירה.[1] ההיסטוריון השומרוני בן המאה ה-14 אבו אל-פתח כתב כי דוסיתיאוס מת מרעב לאחר שהתחבא במערה ליד ענתבא וצם במאמץ להשיג חוכמה.[3]
העת החדשה
עריכהבשנת 1927 ידע הכפר סכסוכים עם כפרים שכנים, במסגרתם הושחתו 1,500 עצי זית של הכפר.[4] לאור הסכסוכים הבלתי פוסקים שלחה משטרת המנדט לכפר באפריל 1928 כוח משטרה קבוע והטילה על הכפר תשלום של 70 לירות ארץ ישראליות לחודש עבור הוצאותיהם.[5] בשנת 1934 פעל במקום מכונת קידוח בארות מים של ממשלת המנדט.[6] בשיטפון שפקד את הכפר בפברואר 1935 נהרס גשר המוביל אל הכפר, נהרסו בתים בכפר ומספר תושבים נהרגו.[7]
בכפר הייתה תחנה של הסעיף המערבי של מסילת השומרון, בקטע מסעודיה–טולכרם היציאה המזרחית של הכפר ליישובי השומרון, כולל ליישובים הפלסטיניים, עוברת דרך מחסום המאויש על ידי צה"ל. במחסום היו היתקלויות עם פלסטיניים אשר בכליהם נמצאו כלי נשק או חומר נפץ.
העיירה שוכנת על כביש הרוחב של השומרון, כביש 57, טולכרם–שכם ומספר תושביה 7,300 (2006). דרך זו שימשה גם כן כדרך מרכזית בתקופת המקרא ובתקופה הרומית–ביזנטית (דרך קיסריה–סבסטיה) בהיות קיסריה בירת הפרובינקיה. במלחמת ששת הימים כביש זה יחד עם כביש 55: קלקיליה–שכם היו צירי ההתקדמות לעבר כיבוש שכם – העיר המרכזית בשומרון. לאחר שענבתא נכנעה לצה"ל, מונה רענן לוריא, אז מפקד פלוגה בדרגת רב-סרן, למושל הצבאי שלה. כאשר הגיעה הוראה לגרש את תושבי העיירה אל מעבר לנהר הירדן, הוא סירב פקודה והגירוש נעשה בלעדיו. לאחר מספר ימים הוחזרו התושבים לבתיהם וצה"ל סייע לשקם בתים שנהרסו. על פי עדותו של רענן לוריא, עוזי נרקיס טען שהגירוש נעשה ביוזמה מקומית של זאב שחם מפקד חטיבה 5, שזכתה בגיבוי בשתיקה של עוזי נרקיס ומשה דיין. הגירוש בוטל לאחר מספר ימים לאחר שהתושבים ישבו על כביש קלקיליה–שכם ולא היה מה לעשות איתם.[8]
כניסת ישראלים לעיירה, המצויה בשטח A, אסורה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ענבתא- מידע על אתר ענבתא, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Zertal, 2004, p. 370
- ^ Tsafrir, Di Segni and Green, 1994, p. 62
- ^ Alan David Crown (1989). The Samaritans. Mohr Siebeck. p. 320. ISBN 978-3-16-145237-6. נבדק ב-14 ביוני 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ מעשי חבלה בכפרים, דבר, 5 באוקטובר 1927
- ^ בין ערבי הארץ, דבר, 1 באפריל 1928
- ^ בעמק, דבר, 31 באוגוסט 1934
- ^ לאחר הסערה והשטפון, דבר, 6 בפברואר 1935
- ^ מרדכי להב, חמישים שנות הפליטים הפלסטינים, 1948–1999, עמ' 462–463