כביש 55

כביש 55
	מעבר אליהו
	מעבר אליהו
מידע כללי
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש רוחב
אורך	25.5 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות	כפר סבא
נקודת התחלה	צומת כפר סבא מזרח
נקודת סיום	צומת עם כביש 60 סמוך לקדומים
קואורדינטות	32°10′54″N 35°02′39″E / 32.18166667°N 35.04416667°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת;

כביש 55 הוא כביש רוחב ודרך היסטורית המובילה מכפר סבא שבשרון הדרומי עד מבואות העיר שכם שבשומרון, שם הוא מתחבר עם כביש 57 המוביל לבקעת הירדן ועבר הירדן, ועם כביש 60. אורכו של הכביש 25.5 ק"מ. בכביש נתיב אחד לכל כיוון והוא מואר לכל אורכו. בכביש שוליים למעט בגשרים, והעקיפה מותרת בו במספר מועט של קטעים.

היסטוריה עריכה

הדרך מקלקיליה לשומרון ולשכם דרך עזון היא אחת הדרכים העתיקות ביותר במערב השומרון. בסקר ארכאולוגי שבוצע באזור בשנות ה-80 של המאה ה-20 נמצאו לאורכו ביצורים מתקופת הברזל הקדומה II ועד התקופה ההלניסטית^[1].

בחלק מהתקופות הייתה הדרך במצב תחזוקה רע, ונעשה שימוש בכביש 57 הצפוני והארוך יותר לחיבור תעבורתי בין אזור יפו והשרון הדרומי לאזור שכם. הכביש נסלל בשנת 1935 במסגרת הקלת הנגישות של כפרי השומרון לשכם^[2]. הכביש קיצר את הדרך מקלקיליה לשכם בכ-20 קילומטר לעומת המצב לפני סלילתו, עת נדרשו הנוסעים לעבור דרך טולכרם^[3].

סלילת עוקף קלקיליה ועזון עריכה

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, היה "כביש 55" לציר מרכזי בתוכנית לפיתוח שורה של התנחלויות. באוגוסט 1978, הציג שר החקלאות אריאל שרון, שקיבל את האחראיות להקמת ההתנחלויות ביהודה ושומרון לאחר "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית, ועליית הליכוד לשלטון, את תוכנית הפיתוח של האזור. שרון הכריז על תוכנית להקמת אשכול יישובים לאורך הכביש, שיכלול 2,000 יחידות דיור^[4]. המטרה הייתה ליצור חיץ בין היישובים הערבים בצפון ודרום השומרון, באמצעות התיישבות יהודית^[5]. ההתנחלויות שהוקמו לאורך הציר כללו את קרני שומרון, מעלה שומרון, אלפי מנשה, קדומים ועמנואל. באותה עת כביש 55 עבר בתוך קלקיליה, עזון ונבי אליאס. כביש 55 המשיך צפונית מזרחית מצומת כפר סבא מזרח היישר לתוך קלקיליה, עבר בקטע קצר של כביש 444 בתוך קלקיליה, והמשיך מזרחה. משיקולי ביטחון ותחבורה הכריז שר השיכון דוד לוי, בקיץ 1987, על תוכנית לסלילת כביש עוקף קלקיליה^[6]. בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה וריבוי מקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב ישראלים שנסעו בתוך קלקיליה, אישר שר הביטחון יצחק רבין, בפברואר 1988, הפקעת קרקעות לצורך סלילת עוקף קלקיליה^[7]. שנה אחר כך, בפברואר 1989, נחנך הקטע הראשון של העוקף, באורך שלושה ק"מ, והוחל בסלילת עוקף עזון^[8]. במהלך טקס חנוכת העוקף הפגינו פעילי תנועת "כך" נגד הסלילה, בטענה שסלילת כבישים עוקפים היא כניעה לטרור^[9]. עוקף עזון נחנך באמצע שנות ה-90^[10].

בצידו המזרחי ממשיך כביש 55 כשמונה ק"מ נוספים, ומגיע עד מרכז שכם, מקום בו נפגש כביש ההמשך עם כביש 57 ועם כביש 60. בעבר סומן גם קטע זה כחלק מכביש 55, אולם מאז סלילת כביש עוקף שכם בתחילת שנות ה-90^[11], והסטת תוואי כביש 60 כך שיעקוף את שכם ממערב, הוסר סימון כביש 55 מקטע זה.

סלילת חיבור לכביש 531 עריכה

בצידו המערבי, כביש 55 מתחבר לרחוב ויצמן בכפר סבא, המחבר את הכביש לקרבת צומת רעננה. בעבר נכלל קטע זה בכביש 55, ורוב התנועה על כביש 55 עברה דרך הרחוב הראשי של כפר סבא. עם סלילת כביש 531, בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, נסלל חיבור למחלף אלישמע. תושבי שכונת "גאולים" בכפר סבא, עתרו לבית המשפט נגד סלילת הכביש^[12]. אחר כך נמשכו העבודות וביולי 2001, עתר תושב השכונה לבית המשפט לעניינים מינהליים לאסור על פתיחת קטע הכביש לתנועה, בטענה שהכביש הוקם שלא על פי תוכנית המתאר, על שטח ציבורי פתוח, וללא שמע"צ ועיריית כפר סבא דאגו להקמת מיגון אקוסטי שיגן על הבתים בשכונה מפני רעש^[13].

ב-23 במאי 2002 נחנך לבסוף הכביש שמחבר את צומת עדנים דרך נווה ירק לצומת כפר סבא מזרח^[14]. כביש זה סומן בתחילה כחלק מכביש 55, במקום רחוב ויצמן שהוצא מהסימון של כביש 55 והוגדר כדרך עירונית. בהמשך שונה הסימון של הקטע החדש ומאז הוא נחשב לחלק מכביש 40, וכביש 55 מתחיל בצומת כפר סבא מזרח.

בניית גדר ההפרדה ומעבר אליהו עריכה

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2002, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר הפרדה החוצה את תוואי הכביש. לצורך הפרדת תנועת כלי הרכב הפלסטינים והישראלים לאורך הכביש, תוכנן תחילה כביש חדש בין קרני שומרון ליישוב מתן, כביש 5250, שישמש את התנועה הישראלית בלבד^[15]. כך שתנועת כלי הרכב הפלסטינים לכיוון קלקיליה והכפר חבלה תמשיך על כביש 55 שהמשכו לכיוון ישראל יחסם^[16]. לתוכנית כביש 5250, עלו התנגדיות רבות. בהן תושבי היישוב מתן שחששו מהתנועה הרבה שתעבור דרך היישוב. בנוסף תוואי הכביש עבר בשטח הררי קשה לבנייה ודרש הפקעה של מאות דונמים של קרקעות מהכפרים הפלסטינים, בנוסף לקרקעות שהופקעו לצורך בניית הגדר^[17]. במקום זאת נבנתה גדר ההפרדה באזור כך שתכלול גם את אלפי מנשה וכביש 55 בקטע המוביל אליה, שאחריו נבנה מעבר אליהו^[18].

בניית גדר ההפרדה ניתקה את תושבי הכפרים הפלסטינים ממזרח לכביש 55, מהעיר קלקיליה המספקת להם שירותים חיוניים. לצורך מתן אפשרות לתת לתושבים אלו גישה לעיר, הוקמה מנהרה באורך כמה עשרות מטרים מתחת לכביש 55, המחברת בין העיר קלקיליה לכפר חבלה מדרום. בעקבות הערכת המצב שגיבשו תושבי הכפרים ולאחר שבית המשפט הבינלאומי בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה אינה חוקית, הם עתרו לבג"ץ. לטענתם, התוואי הקיים של כביש 55 גורם לכך כי לפלסטינים תהיה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר^[19].

ב-15 בספטמבר 2005 ניתן פסק הדין שקבע כי גדר ההפרדה בסביבות העיר קלקיליה במתכונתה הנוכחית תבוטל ובכביש 55 יפסיקו לנוע ישראלים. בג"ץ פסק כי יש לקבוע לוח זמנים לביצוע ההחלטה, ובלשונו:

על המשיבים לשוב ולשקול את התוואי הקיים החדש (של גדר ההפרדה) עליהם לבחון האפשרות של הוצאת כפרי המובלעת, כולם או מקצתם, מחוץ לצד הישראלי של הגדר. כמובן שינוי זה לא ניתן לעשותו בין יום, שכן הדבר מחייב את הריסת הגדר הקיימת (בחלק הצפוני, הצפון מערבי, ובחלק הדרום מערבי), בניית גדר חדשה, וכל זאת תוך ביטולו של כביש 55 המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל, ובניית כביש חדש דרומית לאלפי מנשה, על המשיבים לבחון, איפוא, עריכת לוח זמנים ושלבי משנה שונים, שיהא בהם להבטיח, תוך זמן סביר, את שינויו של התוואי.

— סעיף 114 לפסק הדין

בעקבות הפסיקה נעשו שינויים בתוואי הגדר, אך הוגשו שתי עתירות נוספות על ידי המועצה המקומית אלפי מנשה, שביקשה לתקן את התוואי כך שיאפשר ליישוב להתרחב בעתיד, ומועצות חמישה כפרים פלסטינים, שביקשו לתקן את התוואי כך שיורחק מאדמותיהן ומבתיהן לכיוון הקו הירוק. בית המשפט קבע כי הפגיעה בעותרים הפלסטינים היא מידתית, דחה על הסף את העתירה של מועצת אלפי מנשה, וקיבל את התוואי שקבעה הממשלה^[20]. במאי 2010 השלים משרד הביטחון את ביצוע הוראת בג"ץ מספטמבר 2005, לשנות את תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. עם ביטולו והזזתו של תוואי הגדר, שלושה כפרים פלסטיניים הוצאו מהמובלעת שיצרה גדר ההפרדה: ראס א-טירה, א-דבעה וואדי רשא. בעוד שניים אחרים נשארו בה, הכפרים הבדוויים ערב א-רמאדין וערב אבו פרדה^[21]. עם זאת החיבור בין קלקיליה לחבלה נשאר כפי שנבנה, כלומר המעבר הוא במנהרה ששחלק מהאדמות החקלאיות של הכפרים נותרו מצדה השני של הגדר^[22].

סלילת עוקף נבי אליאס והרחבת הכביש עריכה

בתחילת שנת 2016 הוחל בהכנות לסלילת עוקף נבי אליאס, שיסיט את תוואי כביש 55 אל מחוץ לכפר^[23]. לצורך כך הוצאו צווי הפקעה ל-104 דונם של קרקע חקלאית בקרבת הכפר נבי אליאס, שהייתה בבעלות פרטית של פלסטינים^[24]. בעלי האדמות עתרו לבג"ץ, שבנובמבר 2016 דחה את העתירה^[25]^[26]. 250 עצי זית עתיקים נכרתו לצורך סלילת הכביש העוקף^[27]. בינואר 2018 הסתיימו העבודות לסלילת הכביש והוא נפתח לתנועה^[28].

בשנת 2018 אושרה תוכנית להרחבת הכביש והפיכתו לדו מסלולי, בקטע שבין מעבר אליהו לכניסה לקרני שומרון^[29]. באוגוסט 2021 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, תוכנית להרחבת הכביש גם בקטע שבין מעבר אליהו לקו הירוק. בקטע זה, הידוע בשם "ציר המשתלות", אושרה הפקעה של 68 דונם קרקע עליה ממוקמים חממות של תושבי הסביבה^[30]. באפריל 2023 החלו העבודות להרחבת הכביש והפיכתו לדו מסלולי, במקטע שבין מעבר אליהו וצומת אלפי מנשה^[^{דרוש מקור]}.

התוכנית לסלילת מקטע עוקף פונדוק עריכה

בשנת 2021 הוחלט לסלול מקטע שיעקוף את הכפר אל-פונדוק, שנחשב לאחד הקטעים המסוכנים בכביש ומספר פעמים נרגמו מכוניות ישראליות כשנסעו בקטע הכביש העובר בתוך הכפר העוין.

לאחר שנבחן השטח ותוכנן תוואי לכביש, פלש פלסטיני בן הכפר פונדוק אל התוואי, והחל בבניה בלתי חוקית במקום. התרעותיה של תנועת רגבים, שדיווחה בראשית הבניה, לא טופלו, וכחלוף שנה הושלמה הבניה ובמקום ניצבת וילה גדולה בעלת מגרש רחב, החוסמת את תוואי הכביש המתוכנן.

כמו כן, במקטע נוסף של התוואי, הוקם מאהל בדואי. פלישות אלו מונעות את סלילת הכביש כמתוכנן^[31].

תוואי הכביש עריכה

קילומטרים	שם	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 55 ממערב למזרח
0	צומת כפר סבא מזרח (נבי ימין)	נווה ימין	כביש 40 כביש 5504
1.5	צומת נווה ימין	ליד נווה ימין	כביש 444
1.7		ליד נווה ימין	מעל כביש 6
3.8	צומת טל עופרה	ליד אלפי מנשה	כניסה לאלפי מנשה
5.7	מחסום צה"ל	מעבר אליהו
6.2	כיכר מזרח קלקיליה	קלקיליה	כביש 5504 גישה לקלקיליה וצופים
7	כיכר נבי אליאס	נבי אליאס	כביש גישה לנבי אליאס (על תוואי כביש 55 הישן)
8.7		ליד ג'יוס	כביש גישה לג'יוס
8.9	כיכר תחסין מנצור	נבי אליאס	כביש גישה לנבי אליאס, עזבת טביב ועזון
11.4	עזון	עזון	מעל כביש 574 לשעבר וצומת הכניסה לעזון
13.8	צומת מעלה שומרון	מעלה שומרון	כניסה למעלה שומרון (קרני שומרון)
15.1	צומת ליד גינות שומרון	גינות שומרון	כניסה לגינות שומרון (קרני שומרון)
15.2		ליד כפר לאקף	כניסה לכפר לאקף
15.7	צומת ליד נווה מנחם	נווה מנחם	גישה לנווה מנחם (קרני שומרון)
18	צומת עמנואל גדול	אל פנדק	כביש 5066 (לעמנואל, יקיר, רבבה, ו כביש 5)
18.5	צומת ללא שם	אל פנדק	כביש 5506 גישה לכפר כור
22.2	צומת קדומים	קדומים	כניסה לקדומים.
23.1	צומת מצפה ישי	מצפה ישי	כניסה למצפה ישי
23.6	צומת ליד ג'ית	ג'ית	כניסה לג'ית וכניסה נוספת לקדומים
25.5	צומת ג'ית	ליד ג'ית	כביש 60