צבי הנדל

צבי הנדל
	צבי הנדל, 2011
לידה	16 באוקטובר 1949 (בן 74); כ"ג בתשרי ה'תש"י; הרפובליקה העממית הרומנית
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1959
מפלגה	מפד"ל
סיעה	מפד"ל, תקומה, האיחוד הלאומי, ; האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי
	17 ביוני 1996 – 7 ביוני 1999; (3 שנים)
כנסות	14
	20 באוקטובר 1999 – 24 בפברואר 2009; (9 שנים ו־18 שבועות)
כנסות	15 - 17
	19 במרץ 2001 – 17 בפברואר 2003; (שנה ו־47 שבועות)
	→ נעמי בלומנטל קולט אביטל ←
	1988–1996; (כ־8 שנים)
	→ ראובן רוזנבלט אהרל'ה צור ←
	סגן שרת החינוך, התרבות והספורט; יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול;
	סגן שרת החינוך, התרבות והספורט; יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול;

צבי הנדל (נולד ב-16 באוקטובר 1949, כ"ג בתשרי ה'תש"י בטרנסילבניה שברומניה) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המפד"ל ולאחר מכן מטעם מפלגת תקומה. שימש כראש מועצה אזורית חוף עזה. כמו כן, כיהן כיו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.

ביוגרפיה עריכה

נולד ב-1949 ברומניה, להורים ניצולי השואה, שנישאו לאחר מלחמת העולם השנייה. עלה עם משפחתו לישראל בשנת 1959. כבר בבית הספר התיכון היה מעין פוליטיקאי צעיר והגיע עד לדרגת סגן יו"ר מועצת התלמידים המרכזית של תל אביב. שירת בצה"ל כמדריך בגדנ"ע. במילואים שירת ביחידת סיור של חיל התותחנים ונטל חלק במלחמת יום הכיפורים.

גוש קטיף עריכה

לאחר נישואיו גר בפרדס חנה אך ב-1977 עבר להתגורר במושב גני טל שבגוש קטיף ברצועת עזה. שימש מזכיר וגזבר מועצה אזורית חוף עזה ומונה למנכ"ל החברה לפיתוח אזור קטיף. בשנת 1983 נבחר למועצה האזורית, ומשנת 1988 עמד בראשה. בתקופה זו שימש גם יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח הנגב, חבר בהנהלת מכללת ספיר, וחבר הנהלת איגוד מושבי הפועל המזרחי.

חבר הכנסת וסגן שר עריכה

נבחר לראשונה לכנסת ה-14 מטעם המפד"ל, ממנה פרש לקראת שלהי כהונת הכנסת יחד עם חנן פורת והקים את סיעת "אמונים", אשר במהרה שינתה את שמה ל"תקומה". כחלק ממפלגה הצטרף לרשימת "האיחוד הלאומי", מטעמה נבחר לכנסות ה-15, וה-16, ולרשימת האיחוד הלאומי והמפד"ל, מטעמה נבחר לכנסת ה-17.

בכנסת ה-15 כיהן כיושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. שימש תקופה ארוכה כיושב ראש השדולה החקלאית בכנסת. במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק הקובע כי בעבירות רצח, ניסיון לרצח וקשר, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה, לא תהיה תקופת התיישנות.

בממשלתו השנייה של אריאל שרון כיהן כסגן שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת, עד לפרישת סיעת האיחוד הלאומי מהקואליציה ב-6 ביוני 2004 על רקע תוכנית ההתנתקות.

המאבק בהתנתקות עריכה

בי"ט בחשוון ה'תשס"ה (3 בנובמבר 2004), בקריאה ראשונה בהצעת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות- הצביע נגד^[1].

חלק ניכר ממאמציו הפרלמנטריים הושקעו במאבק למען מתיישבי גוש קטיף, ובחיזוק מהלכי הימין בכנסת. בהקשר זה פרסם את הביטוי "עומק העקירה כעומק החקירה", שאותו טבע יוסי שריד,^[2] בהתייחסו לחקירות כנגד ראש הממשלה אריאל שרון, שנוהלו במקביל לשינוי שנתפס בציבור בעמדותיו המדיניות וההחלטה על תוכנית ההתנתקות. הנדל גרם לסערה כאשר השווה את התנהגות השוטרים הישראלים בתוכנית ההתנתקות לזו של אדולף אייכמן ובאומרו מעל בימת הכנסת כי "רק מילאו פקודות"^[3]. התבטאות זו עוררה ביקורת חריפה, כולל של "יד ושם" שהאשים אותו בכך שדבריו גובלים בהכחשת השואה^[4].

ב-2005 פונה צבי הנדל יחד עם תושבי גני טל מביתו שבגוש קטיף במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות. תהליך התמודדות משפחתו עם הפינוי עמד במרכז הסרטים התיעודיים "קטיף" ו"קטיף אחרון". מתגורר כיום ביד בנימין.

לאחר ההתנתקות עריכה

ב-1 באוגוסט 2010 מונה ליו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול על ידי הממשלה^[5]. מדובר בתפקיד ייצוגי ללא שכר. משמש כיום כמנהל המקצועי של הקמת בית העלמין האזורי בגוש דן.