פדריקה מונטסני
פדריקה מונטסני מאניה (בספרדית: Federica Montseny Mañé, בקטלאנית: Federica Montseny i Mañé; 12 בפברואר 1905 – 14 בינואר 1994) הייתה פעילה אנרכיסטית ספרדייה, פמיניסטית, סופרת, משוררת, לוחמת נגד הפשיזם במסגרת מיליציה במלחמת האזרחים בספרד. הייתה מנובמבר 1936 עד מאי 1937 שרת הבריאות בממשלת החזית העממית בראשות פרנסיסקו לרגו קבלרו (האשה הראשונה שכיהנה בתפקיד שר בספרד).
 | |
| לידה |
12 בפברואר 1905 מדריד, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1994 (בגיל 88) טולוז, צרפת |
| שם לידה |
Federica Montseny Mañé |
| מדינה |
ספרד |
| מקום קבורה |
Cimetière de Rapas |
| מפלגה |
מוחרס ליברס |
| בן או בת זוג |
|
  | |
תולדות חייה עריכה
נולדה במדריד לשני פעילים אנרכיסטים, חואן מונטסני (אנ') ותרזה מאניה מירווט (אנ'), שערכו את המגזין האנרכיסטי La Revista Blanca ("המגזין הלבן"). ב-1912 שבו הוריה לקטלוניה, שם חיו בקהילה חקלאית ליד ברצלונה והפעילו הוצאה לאור של כתבים ליברטריאנים. כשבגרה, הצטרפה מונטסני לקונפדרציית העובדים האנרכו-סינדיקליסטית CNT וכתבה בביטאונים Solidaridad Obrera ("סולידריות עובדים"), Tierra y Libertad ("אדמה וחירות") ו-Nueva Senda ("נתיב חדש"). בכתיבתה הביעה תמיכה ברעיונות שחרור האשה וקראה לנשים לשחרור עצמי וביטוי עצמי. כאשר הוציא הרודן מיגל פרימו דה ריברה את CNT מחוץ לחוק ב-1927 והיא הפכה לתנועת מחתרת, הצטרפה מונטסני לפדרציית האנרכיסטים האיברית - FAI. בנוסף, חיברה כ-40 נובלות עד פרוץ מלחמת האזרחים.
בראשית מלחמת האזרחים ערכה מונטסני הפרדה בין שטחים המוחזקים בידי הפשיסטים, בהם הצדיקה פעולות התנגדות אלימות ואף ייסדה מיליציה בשם Tierra y Libertad ("אדמה וחירות"), לבין שטחים באחריות הרפובליקה, בהם יש להימנע מאלימות. בספטמבר 1936 מינה אותה פרנסיסקו לרגו קבלרו לשרת בריאות בממשלתו. בכך הייתה לאשה הראשונה שכיהנה בתפקיד שר בספרד והשלישית בכל מערב אירופה. במסגרת פעילותה כשרת בריאות החילה שינויים מהפכניים בהם החלת חינוך מיני בדגש על שימוש באמצעי מניעה גם לזוגות נשואים וביטול המגבלות החוקיות על הפלה מלאכותית.
ב-4 במאי 1937, הגיעה מונטסני לברצלונה יחד עם חואן גרסיה אוליבר על מנת לסייע לפתרון מלחמות הרחוב שפרצו בעיר בין נציגי מפלגות PSUC, UGT והמפלגה הקומוניסטית לבין נציגי CNT/FAI ו-POUM, מאבק שהיה שיאה של יריבות שפוררה את החזית העממית למלחמה בפשיזם. השניים נכשלו ושר האוצר, חואן נגרין שכנע את ראש הממשלה קבלרו להפעיל נגד POUM והאנרכיסטים את משמרות ההסתערות. בתגובה התפטרו מונטסני ויתר השרים האנרכיסטים מממשלת קבלרו.
עם תום המלחמה, ועלייתו של פרנקו לשלטון, נמלטה מונטסני לצרפת, שם שמשה כראש CNT בגלות עד 1942 והמשיכה לפרסם מאמרים וספרים. היא נכלאה על ידי משטרת צרפת של וישי בפריגו ובלימוז'. לאחר שחרורה המשיכה לפרסם ולהיות פעילה בקידום הפמיניזם וחיברה גם דיווחים היסטוריים, עדויות וניתוחים על שנות מלחמת האזרחים והתנועה האנרכיסטית בספרד.
בשנת 1977 שבה לספרד, אך המשיכה לחלק את זמנה בין ספרד לצרפת. נפטרה בטולוז בגיל 89.
הנצחה עריכה
על שמה בית חולים במדריד.
קישורים חיצוניים עריכה
פדריקה מונטסני, ברשת החברתית Goodreads- ביוגרפיה וביבליוגרפיה, אתר הארכיון האנרכיסטי
- מרכז מונטסני
- ביוגרפיה באתר ספרטקוס
- פדריקה מונטסני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
