פורום הדיור הציבורי
פורום הדיור הציבורי הוא התארגנות פוליטית א-מפלגתית של ארגונים והתארגנויות למען שיקום וחיזוק הדיור הציבורי בישראל. הפורום כולל פעילים מכל רחבי הקשת הפולטית, עולים חדשים ו-ותיקים, ערבים ויהודים שפועלים לשם חיזוק ושיקום הדיור הציבורי בישראל - בין היתר באמצעות פעילות לובינג פוליטית, מחאות, וכתיבת מסמכי מדיניות.
הפורום הוקם בשנת 1998 כהתארגנות של תושבי שכונות, דיירים בדיור ציבורי, שפעלו יחד עם חברי הכנסת רן כהן למען חקיקת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) המסדיר את זכותם של דיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים. בתחילת הדרך היה הפורום מורכב בעיקר מפעילים, ובהמשך הצטרפו גם ארגוני סינגור ושינוי חברתי ובהם: סינגור קהילתי, שתיל, האגודה לזכויות האזרח, רבנים לזכויות אדם, שוברות קירות, מרכז אדוה ועוד.
לאחר המחאה החברתית של 2011 חזר הפורום למודל פעולה המבוסס הרבה יותר על פעילי שטח מאשר על ארגונים. כיום חברים בפורום נציגי התארגנויות של דיירים מכל הארץ: באר שבע, קריית שמונה, ירושלים, תל אביב ועוד. במשך שנים רבות הפורום פעל תחת ריכוז של ארגון שתיל (בהובלת לב ארן) והיום ריכוז הפורום עבר לעמותת פורום למשפחות עולים. בפורום חברים עדיין גם ארגונים כמו אדוה, המעברה, פורום משפחות עולים, רבנים לזכויות אדם, אבל עיקר הפעילות של הפורום נעשית על ידי התארגנויות ופעילי שטח. הפורום משתף פעולה גם עם כל הקליניקות המשפטיות בארץ שעוסקות בדיור ציבורי ועם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים וכך מספק גם סיוע משפטי למשפחות נזקקות וגם נוקט בעמדה משפטית כלפי המדיניות של הממשלה.
החל משנת 2020, מנכ"ל הפורום הוא דני גיגי, שמילא קודם לכן תפקיד של מקדם המדיניות של הפורום מאז שנת 2013. מלבד המנכ"ל, יתר הפעילות והפעילים בפורום פועלים בהתנדבות או במסגרת תפקידם בארגוני החברה האזרחית בהם הם עובדים.
חזון עריכה
החזון של פורום הדיור הציבורי הוא לייצר בישראל מלאי דירות ציבורי גדול שיאפשר מעבר למודל של דיור ציבורי אוניברסלי, כפי שקיים במדינות שונות בעולם.[1] כך, במקום המלאי הקטן של דיור ציבורי שקיים היום בישראל (כ-2% מכלל הדירות לעומת כ-12% בממוצע באירופה)[2] המוקצות בעיקר לאוכלוסיות סעד, גורס הפורום כי על המדינה לייצר מלאי של לפחות 400,000 דירות ציבוריות, על פי הסטנדרטים האירופאים גם מבחינת כמות וגם מבחינת איכות הדיור.
כדי ליישם חזון זה, דוגל הפורום באימוץ מודל רחב של דיור ללא מטרות רווח שינוהל על ידי המדינה, עמותות, עיריות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. הפורום רואה בפעילות המשותפת עם חברת עמיגור שבנתה אלפי דירות ציבוריות עבור קשישים, פיילוט שאם יורחב יכול לשמש את כל האוכלוסייה.
כמו כן הפורום רואה חשיבות גדולה בהקמת איגוד לשוכרי הדירות ולחסרי הדיור בישראל ופועל בשנים האחרונות גם בכיוון הזה.
מטרות ופעילות עריכה
הפורום פועל כדי לקדם שלוש מטרות מרכזיות:
1. הגדלת מלאי הדירות הציבוריות – הפורום מקדם הגדלת התקציבים לרכישת דירות ופועל כדי לייצר תוכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי.[3] הגדלת המלאי על פי המודלים של הפורום צריכה להיעשות בטווח הקצר על ידי רכישת דירות אבל בטווח הארוך אין מנוס מבניה ציבורית ובניה ללא מטרות רווח שתייצר מאות אלפי דירות שחסרות היום במלאי על פי כל המדדים הבינלאומיים.
במסגרת המאבק על הגדלת המלאי הפורום ניהל גם מאבק גדול על שימור מלאי הדירות הציבוריות הקיים. המאבק כלל החזרת דירות שהועברו לעמותות בניגוד לחוק והשמשה של דירות שעמדו ריקות.[4] כך הצליח הפורום להחזיר אלפי דירות למלאי ומשפחות רבות עניות אוכלסו בדירות אלה. בהקשר זה אפשר לציין את המאבק הנוכחי של הפורום לאכלס דירות שעומדות ריקות בעיר באר שבע בשכונת נחל בקע.[5]
2. הגמשת הקריטריונים לזכאות: הפורום פעל רבות להגמיש את הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי על מנת לייצר מודל של דיור ציבורי אוניברסלי שעונה על הצריכים של עשירונים 1–7 בחברה הישראלית. הפורום קורא כל הזמן לאמץ את המודל האירופאי של דיור ציבורי שהוא אוניברסלי ומשמש כחלק מסל הפתרונות הדיור הכלליים, ולנטוש את מודל הדיור הציבורי שאומץ בארץ של דיור ציבורי למקרי סעד בלבד. במהלך השנים השתתף הפורום בדיונים רבים דיונים להגמשת הקריטריונים וביחד עם כל הקליניקות המשפטיות גיבש נייר מדיניות מפורט שהוגש לוועדת הכהן (בהובלת אביעד הכהן).[6]
3. שיפור בהתנהלות החברות המשכנות – במשך השנים אחד מהנושאים המרכזיים של הפורום הוא לדאוג שהחברות המשכנות יתחזקו את הדירות כפי שהן מתבקשות על פי החוק. הלחץ של הפורום על הממשלה ועל החברות המשכנות הוביל לשיפוץ של אלפי דירות. בין היתר הצביע על כך שישנה בעיה בתקצוב של תחזוקת הדירות, לאור העובדה שמשרד האוצר אינו מקצה את התקציבים הנחוצים לשיפוצים. בהקשר זה הוביל הפורום מאבק משפטי נגד חברת עמידר והחברות המשכנות ביחד עם הקליניקה המשפטית של המכללה למנהל בו נכתבו עשרות תביעות נזיקין כתגובה להזנחה של הדירות הציבוריות.[7]
הפורום פועל נגד החברות המשכנות גם על מנת לקדם שקיפות, יחס הולם לדיירים, ומתן מענה הוגן לכל הצרכים של הדיירים. מאבקים בולטים בתחום הזה הוא המאבק נגד פינויים,[8] מאבק נגד הטרדות מיניות כנגד דיירות,[9] ומאבק נגד תופעת החובות שנצברו לדיירים בגלל התעמרות בדיירים. בתקופה האחרונה הפורום גם מנהל מאבק נגד ההתעמרות המשפטית של החברות המשכנות נגד דיירים חסרי ייצוג ואמצעים.
הישגים עריכה
פורום הדיור הציבורי היה שותף מרכזי במהלך לחקיקת חוק הדיור הציבורי של רן כהן בשנת 1998 וגם היה מעורב מאוד לאורך השנים בדרישה לקיים החוק. הפורום קידם ביחד עם חבר הכנסת אילן גילאון את הבג"ץ שהוגש כנגד המדינה בשנת 2013 בגין הדחיה המתמשכת בכניסת החוק לתוקף במסגרת חוקי ההסדרים.[10] בג"ץ שהוביל בסופו של דבר בשנת 2013 להוצאת החוק מחוק ההסדרים ולמימושו מאז ועד היום. הפורום הקים עם חבר הכנסת דב חנין את שדולת הדיור הציבורי בכנסת בשנת 2013 ופעל לחוקק באמצעות השדולה מספר רב של חוקים שמועדו להגן על דיירי הדיור הציבורי. אחד החוקים הללו הוא חוק ״השקיפות בדיור הציבורי״ שנוסח בשיתוף עם הפורום ועם דיירי דיור ציבורי ועבר בסיור שדולת הדיור בכנסת.[11]
לאורך השנים היה הפורום מעורב גם בהרבה חוקים והחלטות שהובילה המממשלה בהקשר לקידום הדיור הציבורי. בין היתר פרסמה מסמך מדיניות משותף עם חברת עמיגור, לבקשת שר האוצר משה כחלון.[12]
הפורום גם הוביל, ביחד עם שר האוצר משה כחלון, להחלטה של רשות מקרקעי ישראל להקצאת 7% דיור ציבורי מכל הפרויקטים של מחיר למשתכן שהכניסה מאות דירות חדשות לדיור הציבורי, והייתה אמורה לייצר אלפים אך, בוטלה לבסון על ידי שר השיכון זאב אלקין בשנת 2021.[13]
הפורום אף קידם ביחד עם שר השיכון יואב גלנט ומנכ"ל משרד השיכון בתקופתו חגי רזניק את התכנית ״לגור בכבוד״ (המכונה גם תוכנית גלנט) שהייתה אמורה להגדיל את מלאי הדירות הציבוריות ב-7,200 דירות ציבוריות בשנה למשך 10 שנים וכך לייצר 72,000 דירות ציבוריות.[14] למרות שהתכנית עברה בהחלטת ממשלה משרד האוצר בלם לבסוף את התוכנית והיא לא יצאה לפועל. פרויקט נוסף שקודם עם השר גלנט בנושא וכן יצא לפועל, היה בניית אלפי דירות ציבוריות לקשישים.[15]
הישג נוסף של הפורום בא לידי ביטוי בייצוג פרטני של עשרות אלפי משפחות שסובלות מבעיות בדיור הציבורי. הפורום סייע למשפחות שמתמודדות עם צווי פינוי, נלחם בהזנחה של הדירות הציבוריות מצד החברות המשכנות ופעל למען התנהלות טובה והוגנת כלפי הדיירים. מאבק בולט הוא המאבק לשמירה על זכויות דיירים בתהליכי ההתחדשות העירונית כאשר בזכות פעילי הפורום ובניסוח שלהם חוקק חוק ההגנה על דיירי דיור ציבורי בהתחדשות עירונית ונמנע הפינוי והדחיקה של אלפי משפחות מהדירות שלהם שעברו תהליכי התחדשות עירונית.
הפורום פעל גם לסייע לחסרי זכאות לדיור ציבורי. במסגרת הפעילות הפורום סייע ביחד עם הקליניקות המשפטיות והסיוע המשפטי למשפחות רבות למצות זכויות ולהגיש בקשות לדיור ציבורי, ודאג שאלפי משפחות חסרות דירה יקבלו זכאות למרות שמשרד השיכון דחה אותם בבקשה הראשונית שלהם. במסגרת העבודה על מיצוי זכויות הפורום היה האחראי גם לכך שמשרד השיכון יצר בפעם הראשונה [כותון כולל עבור הדיור הציבורי שכולל מידע על תנאי הזכאות, על זכויות בהגשת הבקשות, זכויות הדיירים, זכויות בתהליכי התחדשות עירונית ועוד.[16]
מימון עריכה
לאורך השנים נתמכה פעילות הפורום באמצעות תרומות מהקרן החדשה לישראל[17] וארגונים פילנתרופיים נוספים לרבות שורה של פדרציות יהודיות בצפון אמריקה (פדרציית נשות שיקגו, פדרציית ניו יורק, פדרציית טורונטו) וארגון נשות הדסה. כמו כן הפורום מגייס כספים מהציבור במימון המונים.
ההתנגדות לפעילות הפורום עריכה
לדיור הציבורי יש התנגדות בעיקר מהצד הכלכלי הימני של המפה הפוליטית. הפורום ניהל מאבקים כנגד ארגונים ליבריטיאנים שמתנגדים לכל מעורבות בשוק החופשי ולכל פעילות ממשלתית לתקן את העוולות בתחום הדיור.
בהקשר זה בולט בעיקר המאבק מול פורום קהלת שמתנהל כבר מספר שנים. פורום קהלת ייעץ למשרד האוצר בכל הנוגע לביטול תוכנית 'לגור בכבוד' שפורום הדיור הציבורי ומשרד השיכון ניסו לקדם בתקופת השר גלנט. חוקרי קהלת הציגו לוועדה ולמשרד האוצר מסמך הכולל המלצות שלא להגדיל את מלאי הדירות, וכן לפנות משפחות מהדיור הציבורי ולבטל את חוק זכויות הרכישה. תוכנית התחקירים של אסף ליברמן זמן אמת אף חשפה כי במסגרת המסמך שנכתב בקהלת הוצגו בין היתר נתונים שגויים לגבי מספר הממתינים לדיור ציבורי.[18]
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט של הפורום.
- דוד טברסקי, "פינוי בשבילי זה רק רחוב": אנשי הדיור הציבורי הקימו מאהל מחאה מול ביתו של השר אלקין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבר 2021
ריקי כהן בנלולו, את מי אמורה ועדת הדיור הציבורי לשרת, בלי ייצוג לאוכלוסיות הרלוונטיות?, באתר הארץ, 11 בינואר 2022- אבי דבוש, פורום הדיור הציבורי - כיצד להמשיך בהצלחה?, באתר "העוקץ", 22 ביוני 2015
- דני גיגי, הממשלה מחסלת את הדיור הציבורי בשביל בעלי ההון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 ביוני 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ גיא נרדי, פורום הדיור הציבורי: הפתרון למשבר הדיור הוא לא שיווק עוד יחידות דיור מוזלות, באתר גלובס, 16 ביולי 2021
- ^ שלמה סבירסקי וירון הופמן-דישון, האופציה הציבורית בדיור: דיור ציבורי אוניברסלי כמענה למשבר הדיור בישראל, באתר מכון אדוה, 15 בנובמבר 2017
- ^ דניאל דותן, פורום הדיור ציבורי: "בישראל ממתינות 170 אלף משפחות לדיור ציבורי", באתר כלכליסט, 21 בינואר 2018
- ^ הדר גיל-עד, מחדל הדיור הציבורי: 1,500 דירות מושכרות לעמותות במקום למשפחות, באתר ynet, 17 בספטמבר 2021
- ^ מיה איידן, "הורגים אותנו": אלפי משפחות ממתינות לדיור ציבורי – ובתי עמידר נאטמו, באתר חדשות 13, 17 באוגוסט 2022
- ^ עמדת פורום דיור ציבורי לשינוי הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי
- ^ הדר גיל-עד, הזנחת הדיור הציבורי: "נציף אותם בתביעות כדי שיתקנו את הרעה החולה", באתר ynet, 8 בינואר 2023
- ^ הדר גיל-עד, בדיור הציבורי שוב מקבלים צווי פינוי: "איפה אגור? בגינה ציבורית?", באתר ynet, 10 באפריל 2023
- ^ סרטון בנושא בדף הפייסבוק של הפורום
- ^ עומרי אפרים, דיור ציבורי: אחרי 15 שנה הממשלה לא החליטה, באתר ynet, 13 במרץ 2013
- ^ אורי חודי, הכנסת אישרה סופית את החוק לשקיפות בדיור הציבורי, באתר גלובס, 30 במרץ 2016
- ^ מתווה לחיזוק הדיור הציבורי שנכתב לבקשת שר האוצר משה כחלון
- ^ עדי כהן, "כישלון צורם": ההבטחה ל-1,700 דירות דיור ציבורי למשפחות ללא קורת גג – הסתיימה ב-80 בלבד, באתר TheMarker, 20 ביוני 2022
- ^ תוכנית לגור בכבוד, משרד השיכון
- ^ דוד טברסקי, מנכ"ל עמיגור: "המדינה צריכה לבנות דיור ציבורי בעצמה. זה יעיל, נוח וזול", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 ביוני 2023
- ^ סיוע בדיור הציבורי באתר משרד השיכון
- ^ פורום הדיור הציבורי באתר הקרן החדשה לישראל
- ^ פורום קהלת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 במאי 2023