פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני

ארגון ישראלי
המונח "פורום המשפחות השכולות" מפנה לכאן. לערך העוסק בארגון "בוחרים בחיים-פורום המשפחות השכולות", ראו בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות.

חוג ההורים - פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות (נקרא גם בערבית: منتدى العائلات الثكلى الإسرائيلي الفلسطيني, "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני") הוא עמותה משותפת לישראלים ופלסטינים שמטרתה המוצהרת היא "הפסקת ההרג בשני הצדדים, פיוס והדברות". הארגון הוקם בשנת 1994 בידי יצחק פרנקנטל, ששכל את בנו בידי חמאס. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה בסכסוך המתמשך, ולדברי הארגון חברות בו כיום כ-620 משפחות ישראליות ופלסטיניות.[1]

פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני
منتدى العائلات الثكلى الإسرائيلي الفلسطيني
לוגו הארגון
שמות קודמים חוג ההורים - פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה UNESCO-Madanjeet Singh Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
www.theparentscircle.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יגאל אלחנן ועראב עראמין, ששכלו את אחיותיהם סמדר (בת 14 במותה) ועביר (בת 10 במותה), בנאומם בטקס בשנת 2016

בראש הארגון שני מנכ"לים שותפים: אוסאמה אבו-אייאש ויובל רחמים, והוא מנוהל במשותף על ידי הצוות הישראלי והפלסטיני הפועל משני משרדים: המשרד הפלסטיני בבית ג'אלא, והמשרד הישראלי ברמת אפעל.

הקמת הארגון עריכה

פגישה ראשונה של משפחות שכולות פלסטיניות וישראליות התקיימה בשנת 1988 ביוזמתו של לטיף דורי.

ביולי 1994 נחטף החייל אריה פרנקנטל[2] בן ה-19 בידי חמאס ונרצח. כתגובה לטרגדיה שפקדה אותו, החליט אביו, יצחק פרנקנטל, להקים ארגון הורים שכולים שאיבדו את יקיריהם בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בהמשך הפורום התרחב וצירף אליו פלסטינים.

שם העמותה, שנרשמה בשנת 1998 בישראל, הוא "חוג ההורים - פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות". עם זאת, תחת לוגו הארגון השם הוא "פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום", והארגון מוזכר פעמים רבות בקצרה כ"חוג ההורים - פורום המשפחות" או "פורום המשפחות השכולות".

בראשית המאה ה-21, נפגש יצחק פרנקנטל מנכ"ל הארגון מספר פעמים עם יאסר ערפאת. לאחר אחד המפגשים הגדיר את מחבלי חמאס, כולל את רוצח בנו, "לוחמי חופש"[3].

פעילות עריכה

לארגון אין עמדה מוצהרת לגבי הפתרון הפוליטי של הסכסוך, אך מוסכם על רוב חבריו כי הפתרון חייב להיות מושתת על משא ומתן חופשי בין הנהגות שני העמים, סיום הכיבוש, הבטחת זכויות האדם הבסיסיות לכול, כינון שתי מדינות לשני העמים, וחתימה על הסכם שלום. השגת פיוס היסטורי בין שני העמים, הוא, לתפיסת הפורום, התנאי ההכרחי להפיכת הסכם השלום להסכם שלום בר-קיימא.

כדי לקדם את מטרותיו, הארגון מנהל אתר אינטרנט "מרכז פיוס" המציע לימוד לעומק של נושא הפיוס והכרת האחר, מסעות הסברה ציבוריים,[4] נפגש עם מנהיגים וקובעי מדיניות בישראל ומחוצה לה (האפיפיור בנדיקטוס ה-16, ביל קלינטון, טריה לארסן, לאונרד כהן), מקיים מפגשי דיאלוג בבתי ספר[5] ומפגשים לחברי הפורום.[6]

הפורום מציע לקהל הרחב מספר פעילויות מרכזיות:

  • מפגש דיאלוג - המפגשים מתקיימים בעיקר בבתי ספר. למפגש מגיעים חבר פורום ישראלי וחבר פורום פלסטיני. כל אחד מהם מספר את סיפור השכול שלו ואת התהליך שעבר עד שהצטרף לפורום, ואחר כך יש זמן לשאלות ודיון. במהלך השנים ערך הפורום כ־8,500 מפגשי דיאלוג, בהם השתתפו כ־250,000 בני נוער ומבוגרים. כמו כן, מספר פעמים בשנה מוזמנים נציגי הפורום למפגשים, הרצאות וכנסים שונים, המתקיימים ברחבי העולם. מפגשי הדיאלוג של הפורום אושרו והוכנסו למאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך.
  • פרויקט הנרטיבים - מפגיש 15 ישראלים ו-15 פלסטינים לתהליך שבו המשתתפים מתוודעים לנרטיב האישי והלאומי של הצד השני, כצעד חשוב בדרך לפיוס בין העמים. הפרויקט, שהחל בשנת 2010, מיועד לציבור הרחב ומפגיש קבוצות שונות של ישראלים ופלסטינים. עד היום נפתחו כ-45 קבוצות.
  • הפורום מקיים פעילויות שונות מדי שנה לציון יום השלום הבין-לאומי, יום האישה הבין-לאומי. כמו-כן, יזם הפורום במהלך השנים תערוכות אמנות שונות ומגוונות.
  • יום לפני תחילת מבצע צוק איתן, הקימו חברי פורום המשפחות בתל אביב אוהל של דיאלוג והידברות. במהלך כל ימי הלחימה וגם לאחר סיומה, חברי פורום המשפחות השכולות, ישראלים ופלסטינים, הזמינו את העוברים והשבים, להצטרף כל ערב ולקחת חלק בוויכוחים ובשיחות, וחלקו עמם את סיפורם האישי ואת בחירתם בפיוס במקום בנקמה. בחודשים אפריל-מאי 2021 חודשה פעילות הכיכר, באופן וירטואלי.

בשנת 2012 הופק סרט תעודה "שני פנים לסיפור" בבימויו של תור בן מיור, המציג תהליך שעברה "קבוצת נרטיבים" ישראלית-פלסטינית במסגרת הפעילויות החינוכיות של הארגון.

באוגוסט 2023 הודיע משרד החינוך שפורום המשפחות לא יורשה לפעול בבתי ספר, בנימוק: "כל השוואה בין השכול של משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה עם שכול של נפגעים מפעולות הגנתיות של צה"ל בהגנתו על מדינת ישראל אינה מקובלת, ואינה מתיישבת עם הערכים שמקדם משרד החינוך ויש בו משום פגיעה קשה בזכרם של חללי צה"ל וברגשות בני משפחותיהם".[7]

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני עריכה

  ערך מורחב – טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני

החל משנת 2006 הארגון מקיים בשיתוף עם לוחמים לשלום טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. בטקס משתתפות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות ומטרתו "לזכור יחד את קורבנות האלימות בשני הצדדים, ולהזכיר לכולם שהמלחמה אינה גזירת גורל.".[8]

בשנת 2018 לא אישר שר הביטחון אביגדור ליברמן למשתתפים פלסטיניים להיכנס לישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני משום שלדעתו האירוע יוצר השוואה פסולה בין השכול של חללי צה"ל ונפגעי פעולות הטרור עם הנפגעים בצד הפלסטיני וכן משום שיש בו פגיעה במשפחות השכולות בישראל. מספר ימים לאחר מכן פסל בג"ץ את ההחלטה.[9] שנה לאחר מכן אסר ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו על כניסתם של 176 פלסטיניים לאירוע דומה מאותם נימוקים. גם החלטה זו בוטלה על ידי בג"ץ.[10]

פרסים והוקרה עריכה

הארגון זכה בפרסים רבים: ורד הכסף של ארגון סולידר (אנ')‏ (2007),[11] Common Ground Award‏ (2008),[12] מדליון אייזנהואר של ארגון PTPI (אנ')‏(2008), פרס מרתה לסובלנות וערכים דמוקרטים של הקרן לירושלים (2008),[13] פרס גולדברג לשלום במזרח התיכון של IIE (אנ')(2008),[14] פרס המוסד לשלוש התרבויות (2009), פרס השלום הבינלאומי של קרן גנדי (אנ') (2011),[15] פרס קוואנגג'ו לזכויות אדם (אנ') (2011),[16] ופרסים נוספים.[17]

ספרות עריכה

הרומן אפירוגון יצא לאור בשנת 2024 ובמרכזו אבות שכולים, ישראלי ופלשתיני[18]. עיריית חיפה בראשות עינת קליש רותם אסרה על השקת הספר בבית הגפן[19].

ביקורת עריכה

כנגד פעילות הפורום הועלו טענות על ידי משפחות שכולות ואנשי תקשורת ימניים כי יצירת מכנה משותף בין משפחות שכולות ישראליות ופלסטניות מטשטש את ההבדל שבין התוקף לקורבן וכי אין להשוות את חללי הטרור הישראליים שנרצחו בכוונת מכוון לבין החללים הפלסטיניים שרובם ככולם נפגעו בשוגג במהלך פעילות צבאית לסיכול טרור.[20] בנוסף נטען כי בפורום חברות גם משפחות של מחבלים פלסטיניים.[21]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מתוך אודות באתר הארגון
  2. ^ קורות החיים של אריה פרנקנטל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  3. ^ מערכת וואלה!‏, ערפאת להורים השכולים הישראלים: "אנחנו חיים על האדמה ביחד", באתר וואלה!‏, 8 בדצמבר 2000
    יו"ר פורום המשפחות השכולות נפגש עם ערפאת, באתר ynet, 10 בדצמבר 2001
    יצחק פרנקנטל: המחבל שרצח את בני - לוחם חופש, באתר ynet, 14 במאי 2002
  4. ^ רומי נוימרק, לאכול בגדול, באתר nrg‏, 22 בספטמבר 2007, ynet, יוזמה חדשה, "הלו שלום", לקשר בין ישראלים לפלסטינים, באתר ynet, 29 בספטמבר 2002, "קריקטורות בקונפליקט", אוצר: מישל קישקה
  5. ^ חדיד רשי, מפגש תלמידים מליאו באק ומרמאללה באוסטריה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 3 ביוני 2009, בית הספר "בגין" באילת
  6. ^ תמר דרסלר, סופשבוע של שכול, הידברות ואופטימיות, באתר ynet, 26 באוגוסט 2007, אלי אשכנזי, ילדי משפחות שכולות בקייטנת דו קיום, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2007
  7. ^ ליאור ורוצלבסקי, משרד החינוך החליט: פורום המשפחות השכולות יורחק מבתיה"ס, באתר חדשות 13, 2 באוגוסט 2023
  8. ^   גילי כהן, למרות המחאה, טקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני מציין עשור, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
  9. ^   אור קשתי, בג"ץ חייב את ליברמן לאפשר לפלסטינים להשתתף בטקס יום הזיכרון, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
  10. ^   יותם ברגר, בג"ץ הורה לנתניהו לאפשר למאה פלסטינים להיכנס לטקס זיכרון משותף, באתר הארץ, 6 במאי 2019
  11. ^ SOLIDAR Silver Rose Awards - Winners 2000 – 2021, באתר Solidar
  12. ^ Common Ground Awards 2008, באתר Search for Common Ground
  13. ^ The Jerusalem Foundation Annual Report 2008/9, באתר הקרן לירושלים, עמוד 39
  14. ^ IIE Goldberg Prize Winners, באתר The Institute of International Education
  15. ^ The Gandhi Foundation International Peace Award 2010, באתר The Gandhi Foundation
  16. ^ The Gwangju Prize for Human Rights 2016
  17. ^ פעילויות הפורום זוכות להערכה רבה ולפרסים שונים, באתר "חוג ההורים - פורום המשפחות"
  18. ^ קולום מק'קאן, אפירוגון: רומן, הוצאת ספרי נובמבר, תרגום מאנגלית: חנה עמית־כוכבי
  19. ^ אמיר רותם, הרומן, שבמרכזו אבות שכולים, ישראלי ופלסטיני, ממחיש את כוחה של הספרות, הארץ, 13 בפברואר 2024 (חומת תשלום)
  20. ^ קלמן ליבסקינד, ‏טקס יום הזיכרון המשותף לישראלים ופלסטינים מבוסס על נרטיב של שקר, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2017
  21. ^ טל רפאל, “הקרבנות” הפלסטיניים של יום הזכרון האלטרנטיבי – מחבלים עם דם על הידיים, באתר מידה, ‏9/5/2017