פורטל:יונקים מימיים

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

יונקים מימיים היא קבוצה לא-טקסונומית הכוללת בתוכה את הלווייתנים והדולפינים, אריות הים, כלבי ים, התחשים, החיים בים וכן סוגי יונקים נוספים החיים במים מתוקים כמו לוטרות, בונים והיפופוטמים. בעלי החיים בקבוצה זו חיים רוב זמנם במים או משיגים את מזונם מתוכם. יונקי הים התפתחו מיונקים יבשתיים שבמשך הזמן התאימו את עצמם לים. תהליך דומה התרחש במים מתוקים אך יונקי הים הסתגלו יותר לחיים במים. היונקים המימיים מובדלים מכל היצורים שחיים במים בריאותיהם, הפועלות במקום זימים, פרווה באזורים שונים של הגוף ושכבת שומן המאפשרת להם לשמור על חום גופם. בנוסף הלווייתנים נולדים שלמים מולדות בעוד רוב יצורי המים נולדים מביצים, והיונקים המימיים, כמו כל היונקים היבשתיים, יונקים חלב מאימהותיהם בתחילת חייהם.
בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
לווייתנאיםלווייתן כחולראשתן גדול ראשבלנייםלוטרת היםדוב קוטבהיפופוטם
לווייתן אפור
לווייתן אפור

לווייתנאים הם סדרה של יונקים ימיים. במשך מיליוני שנים הסתגלו הלווייתנאים יותר מכל יונק אחר לחיים במים. הסדרה כוללת בסביבות 90 מינים המחולקים לשתי תת-סדרות: לווייתני מזיפות ולווייתני שיניים (ובהם גם דולפינים). במרבית המקרים לווייתני המזיפות גדולים באופן משמעותי מלווייתני השיניים, הקטנים והמהירים יותר, וכמה מלווייתני המזיפות הם מבעלי-החיים הגדולים ביותר בעולם. לווייתני השיניים מתאפיינים בשיניים חדות, והם ציידים מהירים שניזונים מדגים ומיצורים ימיים אחרים. לעומתם, לווייתני המזיפות הם חסרי שיניים ובמקום זאת יש להם מזיפות ארוכות דמויות מסננת, שבעזרתן הם מסננים פלנקטון מהמים. מאפייניהם של הלווייתנאים הביאו לכך שהם תפסו מקום מרכזי בתרבות האנושית במשך זמן רב. מקומם לא נפקד גם בציד האנושי, ולאור סכנות מודרניות חדשות הם נמצאים בלב מאבק שימור ייחודי.

דולפין לאיתור מוקשים
דולפין לאיתור מוקשים
במהלך ההיסטוריה נעזרו רבות בבעלי חיים למטרות צבאיות. בין היתר נעשה שימוש בסוסים, שהיו בשימוש חילות פרשים, ובפילי מלחמה. במלחמת העולם השנייה נעשו מספר ניסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות תקיפה ממש: בברית המועצות אומנו כלבים נגד טנקים - הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית ניסתה לייצר פצצות עטלף, הקימה את פרויקט יונה, אשר במסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו על ידי יונים, ואת תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני.

רוצים לדעת עוד? היכנסו לערך המלא!

לווייתן גדול סנפיר
לווייתן גדול סנפיר

לווייתנאים היא סדרה של יונקים ימיים במחלקת היונקים. הסדרה כוללת כ-90 מינים. בעלי החיים בסדרה זו ובסדרת התחשאים הם היונקים היחידים המסוגלים לחיות במים למשך כל ימי חייהם. כמו כל היונקים הימיים, ללווייתנאים אין זימים ולכן הם מעלים את ראשם לאוויר בשעת מחסור בחמצן. ללווייתנאים יש גם שכבת שומן על גופם שמחממת אותם בימים הקרים שבקטבים.

ישנם שני סוגים עיקריים של לווייתנאים: לווייתני מזיפות- לווייתנים חסרי שיניים הכוללים מעין מסננת הנקראת "מזיפה" שמפרידה בין המים ובין הפלאנקטון ולווייתני שיניים- לווייתנים בעלי שיניים המפרקים את מזונם בעזרת שיניהם.

הליווייתנאים הם בעל החיים הגדולים ביותר שחיים כיום על כדור הארץ; הלווייתן הכחול הוא המין הגדול ביותר של בעל חיים שחי אי פעם על כדור הארץ, אורכו יכול להגיע ל-30 מטרים, על לשונו יכולים לעמוד 50 בני אדם ופיל, ומשקלו יכול להגיע אף ל-177 טונות. לעומתו, בעל החיים הקטן ביותר בסדרת הלווייתנאים הוא דולפין פרנסיסקנה לה פלטה ואורכו מגיע רק ל-1.7- מטר.

בארץ ישראל נצפו עד כה כ-15 מיני לווייתנים ודולפינים כגון דולפינן, ראשתן גדול-ראש, זיפיוס חלול-חרטום, לווייתן מינקי ולווייתן מצוי.

חלק ממיני הלווייתנאים מבצעים נדידה תקופתית- בחורף הם מתרבים בקו המשווה ולאחר הרבייה נודדים עד הגעתם לקטבים שבהם יבלו בחודשי הקיץ והאביב. הם נודדים דווקא לקטבים בשל הריכוז העשיר של מזונם- הפלנקטון.

לערך המלא
תחש המשכן
תחש המשכן

רוצים לדעת עוד? היכנסו לערך המלא!

תחשאים היא סדרה של יונקים ימיים במחלקת היונקים. לכל בני סדרת התחשאים אין איברים המאפשרים עלייה על הקרקע, בדומה ללווייתנאים ובשונה מהטורפים הימיים וכלבי הים. בשונה מהלווייתנאים, החיים במים עמוקים, התחשאים מעדיפים לחיות במים מתוקים, בחלקם הרדוד. התחשאים ניזונים מצמחים הגדלים במים.

מדענים משערים שהתחשאים התפתחו מפרסתנים (גמלים, פילים וקרוביהם) לפני כ-50 מיליון שנים.

לערך המלא
פיל ים דרומי בחופי אנטארקטיקה
פיל ים דרומי בחופי אנטארקטיקה

רוצים לדעת עוד? היכנסו לערך המלא!

טורפים ימיים (שם מדעי:Pinnipedia), נקראים גם סנפירגליים, הם על-משפחה בסדרת הטורפים.

על-המשפחה התפתחה מהטורפים היבשתיים תוך כדי התאמת גופם לפעילות במים. גופם קיבל צורה הידרודינמית. רגליהם הפכו לדמויי סנפיר, צורתם שטוחה וקרום מחבר את אצבעותיהם. לשתי אצבעות ברגליהם האחוריות צורת זנב של דג והן משמשות ליעוד דומה, כלומר לשם התקדמות בתנועתם במים.

רובם נפוצים באזורים קרים וממוזגים. חלקם מתקיים גם במקומות חמים יותר ואפילו טרופיים. למרות שמם, חלקם מצוי גם בנהרות ואגמים של מים מתוקים. הם ניזונים מטרף חי שמקורו במים כמו דגים, סרטנים ודיונונים. הזכרים גדולים יותר מן הנקבות. גופם מכוסה שכבת שומן השומרת על חום גופם ועורם, המכוסה פרווה שמנונית, אטום כליל למים. את רוב זמנם הם מבלים בים, וליבשה מגיעים רק כדי לרבוץ על החוף לצורך מנוחה או השתזפות בשמש לשם חימום גופם, וכן למטרות רבייה, כמו הזדווגות והמלטת גורים. אם כי חלק מהמינים מרבים יותר לשהות על היבשה ולים הם נכנסים לצורך ציד בלבד. תנועתם ביבשה היא איטית למדי אך תנועתם במים קלילה ומהירה. הם גם מסוגלים לשהות זמן רב מתחת לפני המים. טורפיהם הטבעיים הם כרישים וליויתני שיניים, אך אויבם הגדול ביותר הוא האדם שצד אותם בהמוניהם לצורך מזון, ביגוד ושעשועים.


לערך המלא


רוצים לדעת עוד? היכנסו לערך המלא!

דולפיני נהרות, על-משפחה שאינה מונופילטית הכוללת ארבעה מיני דולפין שחיים בנהרות מים מתוקים ובשפכי נהרות. דולפיני הנהרות חיים באסיה ובדרום אמריקה. כדולפינים, כל הארבעה שייכים לתת-סדרת לווייתני השיניים. שלושה מתוך ארבעת המינים חיים בנהרות מים מתוקים, והרביעי - דולפין לה פלטה, חי בשפכי נהרות (מים מלוחים) ובסביבה ימית הקרובה לחוף.

צבעם של דולפיני הנהרות משתנה - יש ביניהם לבנים, ורודים, צהובים, חומים, אפורים ושחורים. הגדול שבהם עשוי להגיע לאורך של 2.4 מטרים, אף שרוב הפרטים קטנים יותר. החוטם שלהם ארוך יותר משל מקביליהם הימיים, עיניהם קטנות יותר, וראייתם טובה פחות. הסיבה העיקרית לכך היא שהם חיים במים עכורים, ולכן תפקיד הראייה בחייהם משני. תזונתם מתבססת על דגים, כיתר הדולפינים.


לערך המלא


Protocetus (למעלה) ופואיג'ילה (למטה).

מאחר שהקבוצות השונות של היונקים הימיים התפתחו מאבות קדמונים שונים מדובר באבולוציה מתכנסת. היונקים הימיים הם דוגמה לקבוצת בעלי חיים שביצעה מעבר קיצוני מסביבת חיים אחת לאחרת. מעבר קיצוני מסוג זה, המעבר מהיבשה לים הוא נדיר למדי במהלך האבולוציה. המעבר חזרה מהיבשה למים הוא יחסית נפוץ מבין המעברים הקיצוניים. מעבר זה בוצע מספר פעמים על ידי הזוחלים כמו צבים ותנינים ועל ידי העופות כמו אלבטרוסים ופינגווינים, והיונקים הימיים, בעיקר הלווייתנים והתחשאים שבשום שלב מחייהם אינם עולים ליבשה. זהו מעבר מעניין משום שהאבולוציה אינה הפיכה והיה עליהם למצוא פתרונות להתאים את עצמם מחדש לחיים בסביבה ימית. החזרה למים של היונק, שהוא קבוצה עילאית הכריחה אותו לעבור שינויים. הן שינויים במערכות הגוף והן שינויים התנהגותיים.

תנועת היונקים הימיים הינה תנועה אנכית הנובעת מעצם התפתחותם על היבשה. עמוד השדרה התפתח קודם כהתאמה לסביבה יבשתית כמו שאר היונקים ורק לאחר מכן חלה ההתפתחות לחיים בסביבה ימית. לכן צורת השחייה האופיינית היא בהזזת הגב מעלה ומטה בניגוד לדגים המניעים את זנבם לצדדים בתנועה של ימינה ושמאלה. מסיבה זו מבנה זנב הדגים הוא בעיקר אנכי בעוד שמבנה זנבם דמוי הסנפיר של היונקים הימיים הוא אופקי.

ההבדלים העיקריים בין היונקים הימיים לבעלי חיים ימיים אחרים:

  • היונקים הימיים נושמים אוויר באמצעות ריאות בעוד שבעלי חיים ימיים אחרים משיגים את החמצן לנשימה מהמים (כמו זימים למשל).
  • ליונקים ימיים שיער, ללווייתנים יש מעט מאוד שיער או שהם חסרי שיער אך בדרך כלל מספר זיפים מועט שנותר סביב הראש או הפה. לכל הטורפים מעטה פרווה או שיער, זהו שיער מאוד עבה החשוב לשמירת חום הגוף אצל הלוטרות ודובי הקוטב יותר מאשר בכלבי הים או אריות הים. שכבת שיער עבה הינה חיסרון ליונק ימי השוחה במים, היא גורמת להתנגדות בזמן השחייה ובכך מאטה את בע"ח בזמן השחייה.
  • ליונקים ימיים שכבת שומן עבה מבודדת ומונעת מהם לאבד חום. יוצאי דופן הם דובי הקוטב ולוטרת הים, שני אלה נעזרים בפרוותם העבה ובהתנהגות כדי להימנע מהיפותרמיה.
  • יונקים ימיים ממליטים ולדות חיים. רוב היונקים הימיים ממליטים ולד אחד בהמלטה ואינם מסוגלים להמליט תאומים או שגר הגדול מכך.
  • יונקים ימיים ניזונים בחלב בתחילת חייהם. טיפול האם חשוב ביותר לשרידותו של הצאצא הזקוק להתפתחותה של שכבת השומן המבודדת. החלב מקורו מבלוטות חלב ומכיל כ 40-50% שומן, שומן החיוני להתפתחותה של שכבת השומן בוולד.
  • בניגוד לבעלי חיים ימיים אחרים היונקים הימיים שומרים על טמפרטורת גוף גבוהה מסביבתם.

שכבת השומן העבה, הפרווה העבה, בועות אוויר בין העור למים, החלפת זרם נגדי והתנהגות כמו יציאה אל פני הים או אל היבשה הן התאמות חיוניות של היונקים הימיים על מנת לשמור על חום גופם.

לערך המלא

מינים רבים מהיונקים הימיים נמצאים בסכנת הכחדה, מינים אלה פגיעים מאוד משום שקצב הריבוי שלהם הוא איטי (ולד בודד, בגרות מינית מאוחרת והריון ארוך). פעילות האדם פגעה בגודל אוכלוסיית היונקים הימיים פגיעה אנושה.

פעילות האדם המאיימת על היונקים הימיים:

  • ציד לווייתנים - ציד לווייתנים מסחרי החל במאה ה-19 במהלכו ניצודו מיליוני לווייתנים ממינים שונים. הלווייתנים ניצודו בשל בשרם ובשל שומנם העבה. בשנת 1975 החל ארגון גרינפיס מאבק בציד הלווייתנים וכיום ישנו פיקוח על ציד זה אך עדיין ישנה אוזלת יד מצד ממשלות של מדינות שונות. ציד לווייתנים כיום עדיין מתקיים ביפן, גרינלנד האיים הקריביים ונורווגיה.
  • זיהום ברעלים - במחקרים שונים נמצאו ריכוזי מזהמים גבוהים בדולפינים ולווייתנים. חומרים אלו פוגעים בין היתר, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. המקור העיקרי לזיהום הים ברעלים אלו הוא הזרמת שפכים של התעשייה הכימית ושימוש בחומרי הדברה. מקור זיהום נוסף הוא ספינות הפולטות שמן ודלק הגורמים לזיהום בתרכובות אורגניות.
  • דיג טונה - אלפי דולפינים נהרגים בשנה במהלך ציד הטונה. דגי הטונה שוחים מתחת ללהקות דולפינים זוכים לשיירי מזון והגנה. הדייגים מאתרים את הדולפינים שעולים לפני המים לנשום, הם מקיפים אותם ברשתות גדולות ומעלים את דגי הטונה.הדולפינים שמסתבכים ברשת, נחנקים למוות.
  • פגיעה בלתי מכוונת - היונקים הימיים מסתבכים וטובעים ו/או נפצעים מסוגים שונים של ציודי דיג הכוללים רשתות דיג עומדות רשתות הקפה, רשתות "פנטום" נודדות שננטשו בים, רשתות מכמורתנים מלכודות לסרטנים למיניהם. כל אותם מתקני דיג הם תוצר אדם אשר לא יועדו ללכידות דולפינים ולווייתנים. אולם אבולוציונית הלווייתנאים עדיין לא התאימו עצמם להישרדות מול אותם ציודי דיג.
  • דיג יתר - דיג בכמויות העולות על תוצרי הרבייה של החי הימי ועל כן גורם לפגיעה בגודל האוכלוסיות. גורם להדלדלות בדגה המהווה את מזונם של היונקים הימיים ולפגיעה במארג המזון הימי.


לערך המלא

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: