פורטל:יונקים

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

סמליל פורטל:יונקים (למה?)

מחלקת היונקים, היא מחלקה במערכת המיתרניים, המונה כ-5,400 מינים של בעלי חיים. המאפיין המובהק ביותר של היונקים הוא קיומן של בלוטות חלב, שבאמצעותן מזינה האם את צאצאיה. מחלקת היונקים היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. היא כוללת בעלי חיים ממשקל של 2 גרם עד משקל של 180 טון, מטילי ביצים או יולדים וולדות חיים, אשר מאכלסים את מרבית האזורים הגאוגרפים ובתי-הגידול. יש ביניהם שוכני-יבשה ההולכים על ארבע רגליים או על שתיים, שוכני-ים מובהקים, בעלי חיים מעופפים, מטפסים על עצים ושוכני מחילות תת-קרקעיות. האדם משתייך אף הוא למחלקת היונקים. עורם של מרבית היונקים מכוסה לפחות חלקית בשיער, והם מווסתים את טמפרטורת הגוף שלהם באמצעות תהליכי חילוף חומרים הפולטים חום. מוח היונקים גדול יחסית לגופם, והם מצטיינים באינטליגנציה גבוהה יחסית ובדאגה לצאצאיהם.


על אף המגוון העצום של היונקים השונים, יש לכולם תכונות אנטומיות ופיזיולוגיות משותפות וייחודיות, אשר מבדילות אותם מכל שאר מחלקות המיתרניים. כבר במאה ה-18 סיווג אותם קרולוס לינאוס, חוקר הטבע הראשון שפיתח את השיטה הטקסונומית המודרנית, למחלקה אחת, והעניק להם את שמם המדעי Mammalia, הגזור מן המילה הלטינית mamma (עטין). במאה ה-19 הוברר כי יש למיין את היונקים לשלוש קבוצות בסיסיות (תת-מחלקות) על פי שיטת הרבייה שלהם:

טוען את הלשוניות...
ברווזן

היונקים מן הקבוצה העתיקה ביותר; הם מטילים ביצים שבתוכן ניזונים העוברים מן החלמון, בדומה לעוברי הזוחלים, העופות ושאר המיתרניים, אך לאחר בקיעתם הם ניזונים מחלב אמם בדומה ליונקים אחרים. בתת-מחלקה זאת היו קיימים בעבר מספר סדרות, אך כיום נותרה בה סדרה יחידה: יונקי הביב. בניגוד ליונקי שליה, לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי פתח ביב, המשמש אותם לצורכי הפרשות השתן והצואה ולרבייה. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת רחם ובמקום תהליך ההיריון, היא מטילה ביצה אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מחלב המופרש מבלוטות הפזורות על העור.

לערך המלא
וולאבי

קבוצה מפותחת יותר, בה העוברים מתפתחים לתקופת הריון קצרה ברחם האם, כשהם ניזונים משק החלמון בדומה לעוברים בביצים; ייחודם של יונקי הכיס בהריונן הקצר של הנקבות, אשר ולדותיהן נולדים זעירים ולא-מפותחים, וזוחלים מיד עם לידתם לכיס - שהוא קפל עור המחובר לעצמות הכיס שמתחת לבטן האם. שם הם ממשיכים להתפתח במשך כמה חודשים עד להשלמת התפתחותם. בכיס מצויות פטמות חלב, שמהן ניתז חלב לפיותיהם של הוולדות הלא-מפותחים בפעולת התכווצות של שריר שמסביב הבלוטות. בגיל מאוחר יותר, לאחר צאתם מהכיס, הצעירים יכולים לינוק מהפטמות בכוחות עצמם.

לערך המלא
זאב

הקבוצה המפותחת ביותר, שבה העובר מתפתח במשך תקופת הריון ארוכה יותר ברחם האם, וסופג ממנה מזון וחמצן דרך שליה העשירה בכלי דם. ולדות יונקי השלייה נולדים מפותחים יותר מאלו של יונקי הכיס, ולאחר לידתם הם יונקים מן האם בדומה לוולדות שאר היונקים. יונקי השליה כוללים את מרבית מיני היונקים המוכרים בימינו.

לערך המלא
1
100%
#DAA520
#DAA520

למרות חלוקה בסיסית זו שררו במשך השנים מחלוקות בנוגע לסדר התפצלותן של שלוש הקבוצות זו מזו, וכן בנוגע למיונם של יונקים מאובנים, שבהם איברי הרבייה לא השתמרו. מסיבה זו היו נהוגות מספר שיטות מיון מתחרות של היונקים. בשנים האחרונות יושבו המחלוקות לפחות לגבי סדר החלוקה: היונקים מטילי הביצים התפצלו ראשונים, ומן השאר התפצלו יונקי הכיס ויונקי השליה.


שונר איברי

שוּנָּר איבֶּרי הוא מין טורף בגודל בינוני, החבר בסוג שונר שבמשפחת החתוליים. בעבר אכלס את כל חצי האי האיברי, אך כתוצאה מפגיעות מעשי ידי אדם הפך לאחד ממיני הטורפים הנדירים ביותר בעולם, ומכונה "מין החתול הנדיר בעולם". נכון לשנת 2013 נספרו 309 פרטים חיים בלבד בטבע, המפוזרים בארבעה שטחים – כולם באנדלוסיה שבדרום חצי האי. מספר זה נמוך כל כך (במיוחד לאור העובדה שבתחילת המאה ה-20 חיו כ-100,000 פרטים ברחבי חצי האי), עד שניתן למצוא ממנו יותר פוחלצים ושטיחים עשויי פרווה מאשר פרטים של המין. קרוב ל-100 מיליון אירו הושקעו בשימורו, ואם ייכחד יהיה המין הראשון שנכחד ממשפחת החתוליים מאז היכחדותו של הטיגריס השנחרבי לפני כעשרת אלפים שנה. בפני המין עומדים איומים שונים: שינוי סביבתי, מחסור בטרף, ציד ומוות ממלכודות, תאונות דרכים ומגוון גנטי מצומצם. על אלו מנסים להתגבר ארגוני שימור רבים, אשר נחלו הצלחה בהתחשב בכך שהצליחו לשלש את מספר הפרטים מאז 2002.

הוא ניחן במאפייני השונר, כולל רגליים אחוריות ארוכות המותאמות לקפיצה, ופרווה בגווני צהוב, כתום וחום. הוא פעיל בעיקר בשעות החושך, אם כי שעות פעילותו מותאמות בדרך כלל לאלו של הארנבונים. הוא דומה בגודלו לשונר הקנדי ולשונר המצוי, אך קטן מאחיו הצפוני. הזכר גדול מהנקבה, ובעל ציצות אוזניים ארוכות יותר. לא הרבה ידוע על תוחלת חייו של המין, אולם פרט אחד תוארך לגיל של 14 שנים. הוא ניזון בעיקר מהארנבון המצוי, המהווה כ-80 אחוז ומעלה מתפריטו. הוא טורף גם בעלי חיים אחרים, כמו פרסתנים צעירים ועופות מים, ואף ניזון מהחומר הצמחי שנמצא בקיבת טרפו. ההזדווגות מתרחשת בין ינואר לפברואר, וההיריון נמשך בין 63 ל-73 ימים, כשבסיומו נולדים בין אחד לארבעה צאצאים בין מרץ לאפריל. הגורים נולדים במקום מסתור, יוצאים ממנו בגיל שבועיים עד ארבעה שבועות, ונגמלים לחלוטין מחלב אמם בגיל שמונה חודשים.



Stenella longirostris Lanai Hawaii.jpg

דולפין פראי, החי בבית גידולו הטבעי, ישן כשלכל היותר מחצית ממוחו במצב שינה, מידת עירות המאפשרת לו לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. נהרן האינדוס, יונק ממשפחת הדולפיניים אשר חי בנהר האינדוס השוצף, חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להימנע מפציעות, ובעקבות כך ישן גם במחזורים קצרים מאוד, הנמשכים בין 4 ל-60 שניות. לעומת זאת, דולפינים אשר גדלו בשבי, ישנים שינה מלאה - בשתי עיניים עצומות, וללא כל תגובה רצונית לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב, המופעל אוטומטית עם השקיעה במים, מציף אותם מעלה ומותיר את חור הנשימה שלהם חשוף לאוויר.



דמויי-קוסקוסאיפולהבטונגבטונג זנב-מברשתדאון הסנאידאון מנוצה-זנבדאון ענקדינגיסווולבי ארנבי אדמוניוולבי זנב-מסמר מרוסןוולבי טמרוולבי סבך מערביוולבי סלע זנב-מברשתוולבי סלע פרוסרפיניטנקילמונג'וןנברלקפדמלון טסמניפוסום הסלעפוסום זנב-קשקשפוסום זנב-טבעת מערביפוסום זנב-מברשת נחושתיפוסום למוריפוסום מנוצה-זנבפוסום ננסיקוסקוס דובי טלאודקוסקוס נמרי מצויקנגורו אילני בנטקנגורו אילני גודפלוקנגורו אילני עטוי-זהבקנגורו חולדתי אדמוניקנגורו חולדתי מדבריבנדיקוט זהובבנדיקוט חום דרומיבנדיקוט חוטמניבנדיקוט מדברי


Article MediumPurple.svg
בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
אוקאפיאנטילופה הודיתבילבי ענקבלנייםדוב קוטבהאדם הניאנדרטליהומו היידלברגנסיסהיפופוטםהיפופוטם ננסיזאב הרעמהזאב טסמנייגוארכבש הביתלוויתנאיםלווייתן כחוללוטרת היםניסויים בלשניים בקופי אדםנמר השלגפודו דרומיקודו גמלוניקטלןקרנף ג'אווהקרנף סומטרהראשתן גדול ראששונר איברישימפנזה מצוישירת הלווייתן
אוקאפי

האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לנוס בכל פעם שהוא חש בסכנה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי.

האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה.

טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה".



Kaguaani 02.jpg
גלשן מלאי על עץ. הגלשן המלאי והגלשן הפיליפיני הם המינים היחידים בסדרת הגלשנאים, שמיניה יכולים לדאות מעץ לעץ בעזרת קרומי עור גדולים. הגלשן מכונה "למור מעופף" אף שלמעשה הוא אינו מין של למור, וגם אינו יכול לעוף - הוא פשוט דואה מעץ לעץ וכך משיג את מזונו ונמלט מפני טורפים. הוא שוכן עצים, פעיל בלילה וניזון מחלקי צמחים רכים כגון עלים צעירים, נבטים, פירות ופרחים. אחרי תקופת היריון של 60 יום, צאצא יחיד נתלה על הבטן של אמו בעזרת קרום עור גדול שגדל עליה.


לביאה מהלכת עם גוריה בסוואנה בפארק הלאומי סרנגטי שבטנזניה. הלביאות הן האחראיות העיקריות לציד והשגת מזון. הטרף העיקרי שלהם כולל מיני פרסתנים גדולים כמו הזברה והגנו, אך גם בעלי חיים קטנים יותר כגון צבאים איילים, אנטילופות, בבונים, תנים ועופות מים.


מאובן של אינוסטרנקיווה - דוגמה לזוחל סינאפסידי.

ראשיתם של היונקים בזוחלים סינאפסידיים מסוף עידן הפלאוזואיקון, בתור הקרבון ובתור הפרם. המונח סינאפסידיים מתייחס למספרם ולמיקומם של פתחים בגולגולת מאחורי ארובת העין המאפשרים את הגדלת שרירי הלעיסה; גולגולות סינאפסידיות הן בעלות פתח צדע יחיד מכל צד, בניגוד לגולגולות דיאפסידיות שהן בעלות שני פתחי צדע מכל צד. התצורה הדיאפסידית מאפיינת את מרבית הזוחלים ששרדו כיום וכן את העופות, ולעומתה, התצורה הסינאפסידית אפיינה את כל הזוחלים הנכחדים בשושלת המובילה ליונקים, וכיום שרדה ביונקים בלבד. שתי קבוצות נפוצות מאוד של זוחלים סינאפסידים בתור הפרם היו הפליקוזאורים והתראפסידים.

בסוף תקופת הפרם התרחשה הכחדת פרם-טריאסהכחדה המונית מן הקשות שתועדו ברשומות המאובנים: כ-70% מכלל מיני החולייתנים היבשתיים נכחדו. הכחדה זו סיימה את עידן השליטה הסינאפסידית ופתחה את תור השגשוג של הזוחלים הדיאפסידים, כמו הארכוזאורים וצאצאיהם הדינוזאורים, אשר ככל הנראה היו מותאמים טוב יותר לאקלים החם והיבש שאפיין את מרבית עידן המזוזואיקון. עם זאת זוחלים סינאפסידים שונים שרדו גם בעידן המזוזאיקון, ומהם התפתחו בסופו של דבר היונקים. קבוצה גדולה של זוחלים תראפסידים בתור הטריאס, התור הראשון של המזוזואיקון, היו הצינודונטים (Epicynodontia). הקבוצה הוגדרה לראשונה על ידי הפלאונטולוג המפורסם מן המאה ה-19 ריצ'רד אוון ופירושו המילולי של השם הוא שיני כלב, המעיד על התצורה היונקית של שיניהם. הקבוצה כוללת מינים רבים מכל היבשות, הקדומים שבהם כבר בסוף הפלאוזואיקון לפני ההכחדה הגדולה. הגדולים שבהם הגיעו לגודל של דוב. הענף המתקדם ביותר שלהם נקרא הצינודונטים האמיתיים (Eucynodontia) וממנו השתלשלו ככל הנראה היונקים.

תור היורה באמצע המזוזואיקון כבר עשיר למדי במאובנים של זוחלים דמויי יונקים, עד כי הפלאונטולוגים חלוקים לעיתים קרובות בשאלה אילו מן המינים כבר זכאים להיות מסווגים כיונקים ואילו עדיין כזוחלים. רבים מהם מפגינים תכונות שלד האופייניות ליונקים כמו קופסת מוח מוגדלת, חיך משני, הצטמצמות חלק מן העצמות בלסת התחתונה, התמחויות של השיניים ופולי עורף זוגיים. כמו כן, נראה שלפחות בחלק מן המינים בתור היורה כבר התקיימו תכונות אופייניות ליונקים כמו מערכת ההנקה, שיער ומנגנוני שמירה וייצור חום גוף.

ממותה - דוגמה ליונק מפותח וגדול במיוחד

ביורה ובקרטיקון שגשגו הדינוזאורים וקבוצות אחרות של זוחלי ענק דיאפסידיים, והיונקים הקדומים היו יצורים קטנים שחיו בצילם. מקובל לחשוב שהם היו נדירים יחסית, דמו בגודלם ובצורתם הכללית לחדפים מודרניים ואכלסו גומחות אקולוגיות דומות - ניצול ההומיאותרמיות וכסות הפרווה שלהם לפעילות לילית, ותזונה מחרקים ומשדידת ביצי דינוזאורים. ואולם הצטברות ממצאי מאובנים מן השנים האחרונות מראה שהמגוון של יונקי היורה והקרטיקון היה גדול בהרבה ממה שחשבו קודם לכן, והם אכלסו גומחות אקולוגיות רבות ושונות.

בעידן השלישון, החלו היונקים לשגשג ולתפוס גומחות שבעבר מילאו הדינוזאורים וזוחלי הענק שנכחדו בסוף הקרטיקון. הם החלו להתפתח למגוון צורות שונות וגדלים שונים, כולל טורפים, עטלפים, פרסתניים, יונקים ימיים ועוד. חלק מהיונקים התפתחו ליצורים גדולים במיוחד, כגון הממותות והפרצרתריום שהיה יונק היבשה הגדול ביותר שחי אי-פעם. כיום יונק היבשה הגדול ביותר הוא הפיל האפריקני. היונק הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא הלווייתן הכחול הענק, המשתייך לקבוצת היונקים המימיים.


קיימים כיום: יונקי הביבאופוסומיםאופוסומיים חדפייםקנגוראיםמוניטאיםחפרפרות כיסבנדיקוטאיםטורפי כיספילוסאיםארמדילאיםחדפי פילטנרקאיםשנבובאיםשפנאיםבעלי חדקתחשאיםמכרסמיםארנבאיםחדפי עציםגלשנאיםפרימטיםאוכלי חרקיםעטלפיםטורפיםפנגולינאיםמפריטי פרסהמכפילי פרסהלווייתנאים
נכחדו: דסמוסטילייםאמבריתופודייםקונדילרסיםמזוניכידיםדינוצרטיםקראודונטיםליטופטרנהנוטונגולאטוייםאסטרפותריםפירותראיםקסנונולטייםאאוטריקונודונטיםכימולסטייםספרסודונטה


לווייתן גדול-סנפיר

יונקים מימיים היא קבוצה לא-טקסונומית הכוללת בתוכה את הלווייתנים והדולפינים, אריות ים, כלבי ים, התחשאים, החיים בים וכן סוגי יונקים נוספים החיים במים מתוקים כמו לוטרות, בונים והיפופוטמים. בעלי החיים בקבוצה זו חיים רוב זמנם במים או משיגים את מזונם מתוכם. יונקי הים התפתחו מיונקים יבשתיים שבמשך הזמן התאימו את עצמם לים. תהליך דומה התרחש במים מתוקים אף על פי שיונקי הים הרבה יותר הסתגלו לחיים במים. היונקים המימיים מובדלים מכל היצורים שחיים במים בריאותיהם, הפועלות במקום זימים, פרווה באזורים שונים של הגוף ושכבת שומן המאפשרת להם לשמור על חום גופם. בנוסף הלווייתנים נולדים שלמים מולדות בעוד רוב יצורי המים נולדים מביצים, והיונקים המימיים, כמו כל היונקים היבשתיים, יונקים חלב מאימהותיהם בתחילת חייהם.



Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא יונקים שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום היונקים (ראו במסגרת "ערכים מבוקשים). ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".