פיגוע מכונית התופת בעפולה

פיגוע טרור פלסטיני באמצעות מכונית תופת בערב יום השואה

פיגוע מכונית התופת בעפולה היה פיגוע התאבדות בישראל, שאירע ב-6 באפריל 1994 בתחנת אוטובוס בצמוד לאוטובוס של "אגד" ברחוב חטיבת 9, עפולה, הערכה הייתה שבוצע כנקמה על הטבח במערת המכפלה. בפיגוע נרצחו 8 בני אדם ונפצעו 54. בתגובה לפיגוע עצרו כוחות הביטחון הישראליים 383 פעילי חמאס ברחבי יהודה שומרון ועזה[1].

פיגוע מכונית התופת בעפולה
האנדרטה בגן הרכבת בעפולה לזכר קורבנות הטרור בעפולה
האנדרטה בגן הרכבת בעפולה לזכר קורבנות הטרור בעפולה
תאריך 6 באפריל 1994
מקום עפולה
קואורדינטות 32°36′43″N 35°17′17″E / 32.61205°N 35.28802222°E / 32.61205; 35.28802222
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 8
פצועים 55
מבצע חמאסחמאס חמאס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע

עריכה

בסביבות השעה 12:10 בצהריים, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע מחבל מתאבד בשם ראיד זכארנה, שהשתייך לחמאס, עם מכונית תופת לרחוב חטיבה תשע בעפולה, שהוא רחוב מרכזי בעיר ושימש אז כנתיב תחבורה בציר צפון-דרום, מכביש 65 לצפון הארץ (כיום משמש לכך כביש עוקף עפולה). המחבל נצמד עם מכוניתו לאוטובוס של "אגד" מספר 348 קו עפולה-מגדל העמק שאסף נוסעים במקום, בזמן שהתחנה הייתה עמוסה בנוסעים, פוצץ עצמו עם מכוניתו וגרם להרג ולפציעת הנוסעים.

בין הנוסעים שנרצחו היו נהג האוטובוס, תושבי עפולה ויישובים סמוכים, תלמידים שסיימו לימודיהם בשני בתי הספר התיכוניים שבקרבת מקום, או הגיעו לתחנה לאחר שנטלו חלק בטקס של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בהיכל התרבות העירוני הסמוך, ונוסעים אחרים. רוב הפצועים היו תלמידים. ראש הממשלה יצחק רבין ספד לנרצחים. הפיגוע גרם לזעזוע בשל מספר הקורבנות וזהותם (בחלקם ילדי בית ספר).

מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, סירב לגנות את הפיגוע, ועורר את כעסן של ממשלות ישראל וארצות הברית שדרשו ממנו לעשות כן[2].

הפיגוע היה חלק מסדרת פעולות אלימות של החמאס, שביקש לצמצם את פער האבדות בין ישראל והפלסטינים ולקרוא תיגר על הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית לבחור בדרך המשא ומתן עם ישראל[3].

הפיגוע חל ביום הארבעים לטבח מערת המכפלה, הוא סיום תקופת האבל על פי דת האסלאם, והחמאס הכריז כי הפיגוע, כמו גם סדרת הפיגועים שבאה לאחריו, בוצע כנקמה.[4] לטענת המזרחן מתי שטיינברג ניתן להצביע על הטבח בחברון כגורם ישיר למעבר החמאס למיקוד הפגיעה ביעדים אזרחיים בתוך הקו הירוק, החל מפיגוע זה[5], אולם ניסיונות לבצע פיגועי התאבדות בתוך הקו הירוק היו גם קודם[6].

אחד המחבלים שעסק בתכנון פיגוע זה, סעיד בדארנה,שהיה אחראי גם לפיגוע ההתאבדות שבוע לאחר מכן בתחנה המרכזית בחדרה בו נרצחו 5 בני אדם, נידון למוות בבית הדין הצבאי בבית אל. העונש בוטל לאחר שהוגש ערעור.[7] בדראנה נשפט לחמישה מאסרי עולם[8] על חלקו בשני הפיגועים. באוקטובר 2011, במסגרת ההסכם בין ישראל וחמאס לשחרור גלעד שליט, שוחרר בדארנה.[8]

הנצחת הקורבנות

עריכה

בסמוך למקום הפיגוע הוצבה יד זיכרון, המונה את שמות שבעת הנספים היהודים (נרצחת נוספת הייתה פאדיה שלבי, ערבית מוסלמית מאכסאל). קורבנות הפיגוע מונצחים בשש אנדרטאות שונות המוצבות במקומות שונים בעפולה, וכן בגן שעשועים המכונה "פארק החמישה" שנתרם על ידי הקהילה היהודית בקונטיקט לזכר חמשת תושבי עפולה שנהרגו בפיגוע.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יהודה שיף ודני דור "ישראל 50", הפרק "שנת 1994", בהוצאת מעריב
  2. ^ אפרים קארש, מלחמת אוסלו: אנטומיה של הונאה עצמית, מרכז בגין-סאדאת, בארכיון האינטרנט
  3. ^ יורם שוייצר, ‏צמיחתם ודעיכתם של פיגועי ההתאבדות, עדכן אסטרטגי, אוקטובר 2010, עמוד 34
  4. ^ Shaul Mishal, Avraham Sela, The Palestinian Hamas: vision, violence, and coexistence, 2006 ed, New York: Columbia University Press, 2006, עמ' 73, ISBN 978-0-231-14006-5
  5. ^ עקיבא אלדר, לפנות את הרובע היהודי בחברון, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2008
  6. ^ בספטמבר 1993 ניסה מחבל מהחמאס לבצע פיגוע התאבדות באוטובוס בקו 23 סמוך לשוק מחנה יהודה, ראו שאול שי, השהידים - האסלם ופיגועי התאבדות, הוצאת מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה, ינואר 2003, עמוד 81 וענת ברקו, בדרך לגן עדן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004, עמוד 65
  7. ^ יואב זיתון וטובה צימוקי, שופט צבאי: "עונש מוות למחבלים ירתיע"; בכיר משפטי: "שבויים שלנו יוצאו להורג", באתר ynet, 22 במאי 2016
  8. ^ 1 2 List: Palestinian prisoners, Al Jazeera (באנגלית)