פיודור בונדרצ'וק
פיודור סרגייביץ' בונדרצ'וק (ברוסית: Фёдор Сергеевич Бондарчук; נולד ב-9 במאי 1967) הוא תסריטאי, מפיק ובמאי רוסי. חתן פרס נשר הזהב ויושב ראש דירקטוריון אולפני לנפילם. בנו של סרגיי בונדרצ'וק.
בונדרצ'וק, 2024 | |
לידה |
9 במאי 1967 (בן 57) מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות |
---|---|
שם לידה | Фёдор Сергеевич Бондарчук |
סוגה מועדפת | מדע בדיוני, היסטוריה ודרמה |
מדינה | ברית המועצות, רוסיה |
תקופת הפעילות | מ-1986 |
עיסוק | תסריטאי, שחקן, מפיק ובמאי קולנוע |
מקום לימודים |
|
יצירות בולטות |
הפלוגה התשיעית האי המיושב סטלינגרד משיכה |
בן או בת זוג | |
פרסים והוקרה |
פרס TEFI (2003) פרס נשר הזהב (2011) |
http://www.art-pictures.ru/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביים את הסרט "הפלוגה התשיעית", שהיה שובר הקופות של שנת 2005 ברוסיה[1]. הסרט זכה בשבעה פרסי קולנוע שונים ושמונה מועמדויות, והיה מועמד מטעם רוסיה לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2006[2]. בנוסף ביים את הסרטים "האי המיושב" ו"הקרב על האי המיושב", שהיו הסרטים המכניסים ביותר לשנת 2009[3]. ביים גם את דרמת המלחמה "סטלינגרד", סרט שנשלח בשנת 2013 כמועמדה של רוסיה לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ואת שובר הקופות "משיכה".
בונדרצ'וק הוא חתן פרס TEFI 2003 בקטגוריית "מנחה תוכנית הבידור הטוב ביותר" על התוכנית "הכורסה" מערוץ CTC. בשנת 2011 זכה בפרס נשר הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בקולנוע", על תפקידו בסרט "יומיים"[4].
הוא יושב ראש דירקטוריון פסטיבל קינוטאבר, חבר אקדמיית ניקה למדעי הקולנוע, ומייסד תאגיד "גלאבקינו" ויוזם פרויקט עיר הסרטים במוסקבה. הוא מייסד חברת הקולנוע "Art Pictures Studio"[5] וחבר המועצה העליונה של מפלגת "רוסיה המאוחדת"[6].
נעוריו ותחילת דרכו
עריכהנולד במאי 1967 במשפחתם של השחקנית אירינה סקובצבה והבמאי סרגיי בונדרצ'וק והיה הילד השני במשפחה (אחותו הבכורה ילנה בונדרצ'וק היא שחקנית תיאטרון וקולנוע). את מרבית חינוכו קיבל מהסבתא יוליה ניקולאייבנה. סיים את בית הספר לאמנויות ואת בית הספר מספר 31 במוסקבה (גימנסיה מספר 1520 על שם קפצוב).
לאחר השלמת לימודיו התקבל ללימודים באוניברסיטה לקולנוע ע"ש סרגיי גרסימוב בפקולטה לבימוי. לאחר השלמת לימודיו התגייס לכוחות המזוינים של ברית המועצות. שירת בקרסנויארסק בחטיבת הרובאים הממונעת השנייה על שם טמאמן. בשנת 1987 חזר לאוניברסיטה לקולנוע ע"ש סרגיי גרסימוב והצטלם לסרט "סטלינגרד" שצילם מורו, הבמאי יורי אוזרוב. היה זה תפקידו השני בקולנוע אחרי שגילם בשנת 1987 את פיודור השני בסרט "בוריס גודונוב" בבימוי אביו סרגיי בונדרצ'וק[7].
בשנת 1991 השלים בהצלחה את לימודיו באוניברסיטה לקולנוע ע"ש סרגיי גרסימוב.
משפחתו
עריכה- אביו — סרגיי בונדרצ'וק (25.09.1920 — 20.10.1994), שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי, תסריטאי.
- אמו — אירינה סקובצבה (ילידת 22.08.1927 – 20.10.2020), שחקנית קולנוע ותיאטרון.
- אחותו — ילנה בונדרצ'וק (31.07.1962 — 7.11.2009), שחקנית קולנוע ותיאטרון.
- אחיינו — קונסטנטין קריוקוב (יליד 7.02.1985), מפיק ושחקן קולנוע, צורף.
- אחות למחצה (מצד האב) — נטליה בונדרצ'וק (ילידת 10.05.1950), תסריטאית, במאי ושחקנית. שיחקה בסרט "סולאריס" (1972).
- אחיין — איוואן בורליאייב (יליד 13.09.1976), מלחין.
- אחיינית — מריה בורליאייבה (ילידת 1987), שחקנית.
- רעייתו לשעבר — סבטלנה בונדרצ'וק (טרם נישואיה רודסקאיה; ילידת 17.12.1968)[8], דוגמנית ומנחת טלוויזיה, העורכת הראשית של מגזין "Hello!". הם נפגשו לראשונה בשנת 1986. במרץ 2016 החליטו להיפרד ולהתגרש[9][10][11],
- בנו — סרגיי בונדרצ'וק (יליד 1991), שחקן.
- גיסתו — טטיאנה בונדרצ'וק (טרם נישואיה, ממיאשווילי; ילידת 1989), בתו של הספורטאי מיכאיל ממיאשווילי.
- נכדתו — מרגריטה בונדרצ'וק (ילידת 6.12.2012)[12].
- נכדתו — ורה בונדרצ'וק (ילידת מאי 2014).
- בתו — ברברה בונדרצ'וק (ילידת 2001).
- אשתו — פאולינה אנדרייבה (ילידת 12.10.1988), שחקנית קולנוע ותיאטרון. הם החלו להתראות בסתיו 2015. במרץ 2016 פורסם שהיו מוכנים להינשא[13][14] ובספטמבר 2019 הם נישאו בפועל באחוזה יוקרתית.
קריירה
עריכהבונדרצ'וק הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "בוריס גודונוב" בבימויו של אביו סרגיי בונדרצ'וק ב-1986, אז גילם את דמותו של פיודור השני. שנה לאחר מכן, בעודו עדיין סטודנט במכון VGIK, השתתף בצילומי הסרט "סטלינגרד", בבימויו של יורי אוזרוב.
הוא השתתף בסרט הסטודנטים של ידידו טיגרן קאוסיאן "חוף השמש", וגילם חייל צעיר. לאחר מכן, בשנת 1992, הצטלם לסרטיו של איוואן אוחלוביסטין "השופט" ו"השדים".
הוא השתתף בקליפים מוזיקליים שונים ואף קיבל בשנת 1993 את פרס Ovation בתחום, שקיבל מאביו סרגיי[15]. באותה שנה השתתף בצילומי הסרט "מלאכי המוות", וניסה את מזלו בבימוי וביים את הסרט הקצר "אני אוהב" (Люблю).
לאחר מכן לקח הפסקה של 5 שנים עד שנת 1998, כשהשתתף בצילומי הסרט "משבר אמצע החיים" של גאריק סוקאצ'יוב. לאחר מכן הצטלם לסרטו של גריגורי קונסטנטינופולסקי "שמונה וחצי דולר" (8½ $), וגילם בסרט שני תפקידים. לאחר מכן השתתף בצילומי הסרט "ויטרינה".
בשנת 2001 הצטלם לסרט "דאון האוס" של רומן קצ'נוב, וגילם בו את הנסיך מישקין במה שנחשב לעיבוד הקולנועי לספר "אידיוט" מאת דוסטויבסקי. לאחר מכן הצטלם לסדרת הטלוויזיה "עבודה גברית" בבימויו של טיגראן קאוסיאן.
ב-2001 קיבל את פרס הכוכבים של גילדת שחקני הקולנוע של רוסיה על תפקידו בסרט "קולנוע אודות קולנוע" בבימויו של ולרי רובינצ'יק.
ב-2002 הפיק ושיחק בסרט "בתנועה" של פיליפ יאנקובסקי ובאותה שנה החל להנחות את תוכנית "הכורסה" בערוץ CTC וזכה בפרס TEFI בקטגוריית "מנחה תוכנית הבידור הטוב ביותר" לשנת 2003[16].
במקביל החל לעבוד על סרט הקולנוע הראשון שלו כבמאי — הסרט "הפלוגה התשיעית". בתחילה הסרט נועד להיות רימייק לסרט משנת 1959 "גורל האדם" שבוים על ידי אביו סרגיי. אירועי הסרט נועדו להתרחש תחילה במלחמות צ'צ'ניה. אך לבסוף הוחלט לספר על גיבוריה הנשכחים של מלחמת אפגניסטן. לדברי בונדרצ'וק, תסריט הסרט התבסס ברובו על אירועים אמיתיים[17]. יועץ צבאי לסרט היה שר ההגנה לשעבר פאבל גרצ'וב, שהשאיר את הערותיו על דפי התסריט וכתב: "זה יהיה הסרט הטוב ביותר אודות מלחמת אפגניסטן"[18]. צילומי הסרט התרחשו בחצי האי קרים ונמשכו 5 חודשים. הסרט הפך לשובר הקופות הרוסי של שנת 2005 ואף זכה ל-8 מועמדויות ו-7 פרסים בתחום הקולנוע, לרבות "סרט הביכורים הטוב ביותר בבימוי". "הפלוגה התשיעית" גרף 25 מיליון דולרים אל מול תקציב צנוע של 10 מיליון דולר בלבד.
בשנת 2005 אף הצטלם לכמה סרטים ביניהם "היועץ הממלכתי", "אמא אל תבכי 2", "ממאה שמונים ויותר" וסדרת הטלוויזיה "מותה של האימפריה".
בשנת 2006 יצא לאקרנים סרטו של רוואז גיגיניישווילי "חמסין", שהיה הסרט הראשון בהפקת Art Pictures Studio (חברת הפקות שהקים בונדרצ'וק עם המפיק דמיטרי רודובסקי). בונדרצ'וק הפיק וגילם תפקיד בסרט. הסרט הרוויח 16.5 מיליון דולרים[19].
באותה שנה, 2006, בונדרצ'וק הצליח לקבל את אישורו של בוריס סטרוגצקי לעבד לקולנוע את הספר "האי המיושב". תקציב הסרט נאמד ב-36.6 מיליון דולר והוא צולם במשך 222 יום. בשלבי ההפקה הוחלט לפצלו לשני חלקים: "האי המיושב" (שהופץ ב-18 בדצמבר 2008) ו"הקרב על האי המיושב" (2009) כשחברת Art Pictures Studio הפיקה והפיצה. בונדרצ'וק עצמו ביים, הפיק וגילם את אחד התפקידים הראשיים.
בשנת 2007 גילם תפקידים במספר סרטים, לרבות: "מלחציים", "השחקנית", "אני נשאר" ו"שבעה תאים". בשנים 2008–2009, במקביל להשלמת העבודה על "האי המיושב" הוא גילם תפקידים גם בסרטים "הסרט הטוב ביותר 2", ו"אדמירל". בשנת 2008 החל ליזום את פתיחת קומפלקס הקולנוע "גלאבקינו".
ב-2010 יצאו מספר סרטים בהן בונדרצ'וק גילם שלל תפקידים, לרבות: "פובוס. מועדון הפחד", סדרת הטלוויזיה "המרצה", "פירמידה", "אודות האהבה" ו"אוהב אותך, מוסקבה" (דרמה קומית רומנטית המורכבת מסרטים קצרים, הקשורים לנושא האהבה ומתרחשים ברובעי העיר מוסקבה).
ב-2011 יצא לאקרנים סרטהּ של אבדוטיה סמירנובה, "יומיים", שגילם בו את התפקיד הראשי וקיבל את פרס נשר הזהב בקטגוריית השחקן הטוב ביותר[20]. הוא גם גילם תפקידים בסרטים "חתונה להחלפה", ובסדרת הטלוויזיה "הגווארדיה הלבנה", העיבוד הטלוויזיוני לספר בעל אותו שם מאת מיכאיל בולגקוב.
ב-2012 יוצא לאקרנים הפרויקט הראשון מבית היוצר של "גלאבקינו" — הסרט "אוגוסט. השמיני" בהפקת בונדרצ'וק ומגולל עלילה דרמטית על רקע אירועי המלחמה בדרום אוסטיה. באותה שנה בונדרצ'וק גילם את אחד התפקידים הראשיים במותחן "המרגל" המהווה עיבוד קולנועי לספרו של בוריס אקונין, "רומן ריגול". באותה שנה ביים בונדרצ'וק את הסרט הקצר "אין מה למהר" שנוצר בשיתוף פעולה עם משטרת התנועה הרוסית[21]. באוקטובר 2012 יצא לאקרנים סרט נוסף בהפקת בונדרצ'וק "נטול נשמה" המבוסס על ספרו של סרגיי מינאייב "נטול נשמה. סיפורו של אדם אמיתי", שהפך לשובר הקופות הרוסי לשנת 2012[22]. באותה שנה השלים את צילומי הסרט "סטלינגרד" שהיה לסרט הרוסי הראשון שצולם ב-IMAX ויצא לאקרנים בשנת 2013[23][24].
בשנת 2013 בונדרצ'וק צילם בטורקיה את הסרט אנטליה-גראד (Анталияград) יחד עם טיל שווייגר על הרפתקאותיהם של תיירים רוסים וגרמנים בטורקיה[25]. בשנת 2015 הצטלם לסרט "רוח הרפאים" (Призрак) עם סמיון טרסקונוב וביצע את שיר הנושא "חיה את ההווה" (Живи настоящим).
בינואר 2017 יצא לאקרנים סרטו "משיכה", שהפך לשובר קופות היסטרי, לאחר שהרוויח למעלה ממיליארד רובל, לעומת תקציב הפקה של 380 מיליון רובל. בינואר 2020 יצא המשכו "פלישה", שהרוויח פחות ממנו אך עדיין הוכתר כהצלחה.
בדצמבר 2019 השלים צילומי סדרת טלוויזיה בשם "פסיכו" על פי תסריט שכתבה חברתו פאולינה אנדרייבה והוא עובד על הפקת סרט קולנוע עלילתי בשם "אדון הרוח" (Повелитель ветра) אודות ההרפתקן הרוסי פיודור קוניוחוב שקבע שיא במהירות טיסה מסביב לעולם בכדור פורח, כשהקיף את העולם ב-11 יום בשנת 2016. את הסרט יפיק בשיתוף פעולה עם Vodorod Film.
עסקי הקולנוע
עריכהArt Pictures
עריכה- ערך מורחב – Art Pictures Studio
לאחר השלמת לימודיו באוניברסיטה הרוסית לקולנוע על שם גרסימוב בשנת 1991, פיודור הקים יחד עם ידידיו את החברה הפרטית הראשונה להפקת וידאו קליפים Art Pictures Group, שבהקמתה נטלו חלק סטפן מיכאלקוב וסרגיי קוז'בניקוב. החברה יזמה גם תערוכות שונות והפקת פרסומות.
הסרטונים השונים שהפיקה החברה זכו להכרה רבה והחברה הפיקה פרסומות למותגים בינלאומיים כדוגמת Heinz, פיליפס, סוני, World Class, פפסי, MTV, Zikr, Colgate ולחברות מקומיות כמו עיתון הקומרסאנט, СладКо, חברת הנפט והגז של טיומן TNK-BP, רשת Евросеть ותחנות הרדיו Хит FM ו"107,4", מוסאנרגו וחברת התעופה ונקובו.
בשנת 2002 החברה החלה לעסוק בהפקת סרטי קולנוע וסרט הקולנוע הראשון בהפקתה היה "בתנועה" בבימויו של פיליפ יאנקובסקי, שהופק בשיתוף פעולה עם אולפני "Slovo" וחברת Non-stop Production (הסרט זכה בשבעה פרסים, לרבות פרס ניקה בקטגוריית תגלית השנה והיה מועמד לפרס נשר הזהב בקטגוריית העריכה הטובה ביותר ושלל סרטים נוספים).
בשנת 2006 בונדרצ'וק חבר למפיק דמיטרי רודובסקי וארגן את חברת Art Pictures Group ושינה שמה ל"Art Pictures Studio". האולפנים החלו בהפקת סרטים מוצלחים שהפכו לסרטי קאלט ושוברי קופות ברוסיה כדוגמת "חסמין", "האי המיושב", "הקרב על האי המיושב", "יומיים" והחלה לעסוק גם בהפקה והפצת סרטים.
בשנת 2009 בונדרצ'וק ורודובסקי הקימו את חברת Art Pictures Media (בקירילית: Арт Пикчерс Медиа) שעוסקת בשיווק סרטי הקולנוע של האולפנים לחנויות ולערוצי הטלוויזיה. החברה גם החלה בהפצת סרטים זרים ברוסיה כדוגמת "אבי ההמצאה" וסרטו של ונסן קאסל "The Monk". בשנת 2010 החברה הפיצה את המותחן הפסיכולוגי "פובוס. מועדון הפחד" שהיה לסרט הראשון שהופץ על ידי האולפנים באופן עצמאי והופץ ברוסיה, גרמניה, לטביה, ליטא ואסטוניה[26].
גלאבקינו
עריכהבשנת 2008 בונדרצ'וק שיתף פעולה עם קונסטנטין ארנסט ואיליה בצ'ורין כדי להקים את חברת הסרטים "גלאבקינו" (Главкино) על מנת להפיק סרטים בחשיבות לאומית, לקדם במאים צעירים ולסייע לצמיחת תעשיית הקולנוע ברוסיה. אולפני גלאבקינו ממוקמים בקומפלקס מבנים הנחשבים לאחד הגדולים מסוגם ברוסיה ובמזרח אירופה. שטח הקומפלקס מגיע ל-33 אלף מטרים רבועים, ושטחו של מתחם הצילומים מגיע ל-3,107 מטרים רבועים. האולפנים עוסקים בפוסט פרודקשן, הפצת תוכן קולנועי וטלוויזיוני[27].
בסתיו 2011 יזם בונדרצ'וק עם "גלאבקינו" והאקדמיה לקולנוע בניו יורק הקמת מלגה על שם אביו סרגיי בונדרצ'וק שמאפשרת לבמאים צעירים מרוסיה ללמוד להפיק יחד עם מומחים אמריקאים ורוסים[28].
רשמית, האולפנים נחנכו בשנת 2012.
מיזם עיר הסרטים
עריכהבשנת 2009 בונדרצ'וק החל לשתף פעולה עם אדוארד פיצ'וגין וסרגיי סליאנוב להקמת מיזם "עיר הסרטים" (КИНО СИТИ), הקמת מתחמי קולנוע בכל ערי הפדרציה הרוסית.
טלוויזיה
עריכהמספטמבר 2002 ועד אוגוסט 2004 בונדרצ'וק הנחה את משחק הטלוויזיה "הכורסה" של ערוץ СТС. בשנת 2003 הוענק לו פרס TEFI כמנחה תוכנית הבידור הטוב ביותר. במרץ 2004 היה לחבר האקדמיה הרוסית לטלוויזיה.
בשנת 2004 הנחה את הגרסה הרוסית לתוכנית הטופ מודל הבאה, שנקראה "את סופר מודל" (Ты — супермодель)[29].
משנת 2005 הנחה גם את התוכנית "קולנוע בפרוטרוט" (Кино в деталях)[30], בתוכניותיו התראיינו שחקנים ובמאים ובהם אוליבר סטון, דארן ארונופסקי, מייקל ביי, כריסטוף ואלץ, דניאל קרייג וטיל שווייגר.
בשנת 2013 נטל חלק בהפקות טלוויזיוניות שונות. בשנת 2019 החל לביים לראשונה סדרת טלוויזיה, הסדרה "פסיכו", שצילומיה הושלמו בתחילת ספטמבר 2020.
פילמוגרפיה
עריכהמשחק
עריכהשנה | סרט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
1986 | בוריס גודונוב | פיודור השני | |
1988 | חוף השמש | חייל | |
1989 | סטלינגרד | איוואן הצלף | |
1989 | חלום בבוקר שמשי | פיודור | |
1992 | בורר | רומה | |
1992 | שדים | פדקה | |
1993 | מלאכי מוות | איוואן | |
1994 | מלאכים יורים | איוואן | |
1997 | משבר גיל האמצע | ולאד | |
1998 | מרצפאל | איש מאפיה | |
1999 | שמונה וחצי דולרים | פיודור / סטפאן | |
2000 | ויטרינה | מנהל החנות | |
2000 | הנוסחה לאושר | ||
2001 | דואן האוס | הנסיך מישקין | |
2001 | עבודה לגברים | מאיור רברוב | סדרת טלוויזיה |
2002 | בתנועה | גאזיזוב | |
2002 | קולנוע אודות קולנוע | המפיק ניקולאי ז'ילצוב | |
2002 | עבודה לגברים 2 | מאיור רברוב | סדרת טלוויזיה |
2004 | שלך | השוטר ניקולאי | |
2004 | האומנת הנפלאה שלי | קמאו | סדרת טלוויזיה |
2005 | הפלוגה התשיעית | הקצין פוגרבניאק | |
2005 | ממאה שמונים ויותר | סביק גלקין | |
2005 | יועץ ממלכתי | פיוטר איוואנוביץ' בורצ'ינסקי | |
2005 | בית קיץ למכירה | ולדימיר | |
2005 | אמא, אל תבכי 2 | היועץ הפוליטי לובה | |
2005 | מותה של האימפריה | הגנרל דניקין | סדרת טלוויזיה |
2006 | תשעה חודשים | קוסטיה | סדרת טלוויזיה |
2006 | Три полуграции | סביאטוסלב איגורייביץ' קורבטוב | |
2006 | חברים על הכוונת | בוג (דיבב לרוסית את קולו של מרטין לורנס) | סרט אנימציה |
2006 | חמסין | עורך | |
2007 | 7 תאים | סוחר סמים | |
2007 | אני נשאר | מנצח על הנשמות באזור התרדמת | |
2007 | הקילומטר האפס | קמאו | |
2007 | השחקנית | במאי הסרט | |
2007 | מלחציים | סוחר הסמים איגור ורנר | |
2007 | 1814 | הרוזן טולסטוי | |
2008 | אדמירל | סרגיי בונדרצ'וק (פסבדו-קמאו) | |
2008 | האי המיושב | אומניק, התובע | |
2008 | Sunshine Barry & the Disco Worms | טוני דניס | סרט אנימציה |
2008 | חברים על הכוונת 2 | בוג (דיבב לרוסית את קולו של מרטין לורנס) | סרט אנימציה |
2009 | הסרט הטוב ביותר 2 | בתפקיד עצמו (קמאו) | |
2009 | הקרב על האי המיושב | אומניק, תובע המדינה | |
2010 | אוהב אותך, מוסקבה | מתאבד | |
2010 | סיפור של אהבה / Про любоff | ולדימיר ויקטורוביץ' | |
2011 | הפירמידה / ПираМММида | בליאבסקי | |
2011 | המרצה | ולדימיר | סדרת טלוויזיה |
2011 | חתונה בהחלפה | רוסלאן בוגוסלאבסקי, ידוען | |
2011 | יומיים | פיוטר דרוזדוב, סגן שר הכלכלה והפיתוח | |
2011 | עצלות | פטיה סליוטין | |
2011 | הגווארדיה הלבנה | שפוליאנסקי | מיני סדרת טלוויזיה |
2012 | המרגל | אלכסיי אוקטיאברסקי | |
2012 | שבעה ימי זעם / 7 dni hrichu | ||
2012 | שלושת הגיבורים. בחופים מרוחקים | קוליבאן (דיבוב) | סרט אנימציה |
2012 | אחרי בית הספר | הופעת קמע בתפקיד עצמו / ז'ניה פיטקין, נהגו של בונדרצ'וק | סדרת טלוויזיה |
2013 | קבוצת הנוער | אולג קאלינין | סדרת טלוויזיה |
2013 | Одноклассники.ru: НаCLICKай удачу | פיודור | |
2014 | מחולל הנסים | ויקטור סטאביצקי | |
2014 | גנה בטון | מנהל חברה | |
2014 | שי עם אופי | ניקולאי ז'לזנוב | |
2015 | רוח הרפאים | יורי גורדייב | |
2015 | נשמת המרגל | ||
2015 | אנטליה-גרד | ||
2015 | הלוחם | אנדריי רודין | |
2015 | סאבה. לב הלוחם | הצבוע של אלזה (דיבוב) | סרט אנימציה |
2015 | החוקר טיכונוב | קלים גורלו | |
2016 | רשקין | האוליגרך בלוקוצ'אנובי | |
2016 | סבא כפור: מלחמת המכשפים | סבא כפור | |
2017 | מוסקבה פינת הוליווד | בתפקיד עצמו | |
2017 | רדומים | איגנאטייב, סגן ראש ממשלת רוסיה | סדרת טלוויזיה |
2017 | שד המהפכה | אלכסנדר פרבוס | סדרת טלוויזיה |
2017 | עוד סיפור של אהבה | ולדימיר ויקטורוביץ' | |
2017 | #סלפי | ||
2018-2022 | שנת התרבות | ויקטור סיצ'ב | סדרת טלוויזיה |
2020 | ספוטניק | ||
2020 | ימים מקוללים | פאשה | |
2021 | בלט | ||
2021 | Empire V | ||
2022 | לב פרמה | הנסיך הגדול של מוסקבה | |
2025 | בוראטינו | קראבאס בראבאס | |
בפיתוח | אנה ק. | אלכסיי קארנין |
בימוי
עריכהשנה | סרט | הערות |
---|---|---|
2005 | הפלוגה התשיעית | |
2006 | הדון השקט | ערך את סדרת הטלוויזיה שאביו ביים |
2008 | האי המיושב | |
2009 | הקרב על האי המיושב | |
2012 | אין מה למהר | סרט קצר. ביים סצנה אחת |
2013 | סטלינגרד | |
2015 | ארבע עונות | |
2017 | משיכה | |
2020 | פלישה | |
2020 | פסיכו | סדרת טלוויזיה מבית More.tv |
הפקה
עריכהשנה | סרט | הערות |
---|---|---|
2002 | בתנועה | |
2003 | קרח חשוף | |
2005 | הפלוגה התשיעית | |
2006 | חמסין | |
2008 | האי המיושב | |
2009 | הקרב על האי המיושב | |
2010 | פובוס. מועדון הפחד | |
2011 | יומיים | |
2011 | הודעה לשנה החדשה | |
2012 | אוגוסט. השמיני | |
2012 | עבודת הכלב | |
2012 | נטול נשמה | |
2013 | אהבה ראשונה | סדרת טלוויזיה |
2013 | אחת, שתיים, אוהב אותך | |
2013 | נבחרת הנוער | סדרת טלוויזיה |
2013 | לשרוד אחרי | |
2013 | לברוח, להתעדכן, להתאהב | |
2013 | כן וכן | |
2013 | הלילית הלבנה | |
2013 | יבגני אונגין | |
2014 | המחשב | |
2015 | הגדוד | |
2015 | נטול נשמה 2 | |
2015 | סאבה. לב הלוחם | סרט אנימציה |
2015 | אתחתן מיד | |
2015 | מיליונים ברשת | |
2015 | ברמן | |
2015 | הלוחם | |
2015 | קור נצחי | |
2015 | ארבע עונות | |
2016 | בני משפחה חפוזים | |
2016 | לא מענייני | |
2016 | רק לא הם | |
2016 | הילד הטוב | |
2016 | מלכת העלה | |
2016 | אהבה מוגבלת | |
2016 | הפרה לוחמנית | |
2016 | רדומים | סדרת טלוויזיה |
2017 | משיכה | |
2018 | על הקרח | |
2021 | שעה לזריחה | |
2021 | דרום רוסי | |
2021 | בונדרצ'וק: Battle | סרט תיעודי על אביו סרגיי בונדרצ'וק |
דעות פוליטיות
עריכהבונדרצ'וק תומך בדמיטרי מדבדב ובולדימיר פוטין[31], ובמרץ 2014 אף חתם על מכתב תמיכה בפעילות השלטונות בנושא סיפוח חצי האי קרים.
נמנה עם 103 אישי ציבור ברוסיה שתמכו במעצרן של בנות להקת Pussy Riot[32][33].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פיודור בונדרצ'וק
- פיודור בונדרצ'וק, ברשת החברתית פייסבוק
- פיודור בונדרצ'וק, ברשת החברתית אינסטגרם
- פיודור בונדרצ'וק, ברשת החברתית VK
- פיודור בונדרצ'וק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פיודור בונדרצ'וק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פיודור בונדרצ'וק, באתר AllMovie (באנגלית)
- פיודור בונדרצ'וק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- פיודור בונדרצ'וק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- פיודור בונדרצ'וק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- הערוץ הרשמי ביוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ Кинопрокат. Итоги 2005 года
- ^ «Оскар-2007: „9 рота“ выходит в свободное плавание» (Российская газета, 27.09.2006)
- ^ [1]
- ^ Лауреаты премии «Золотой орёл» — 2011
- ^ [2] האתר הרשמי של Art Pictures Studio
- ^ Бюро Высшего совета Партии, Единая Россия
- ^ Бондарчук Фёдор — Биография — Актеры советского и российского кино
- ^ Светлана Бондарчук. Биография. // kino-teatr.ru
- ^ Супруги Бондарчуки: развод, раздел, аплодисменты!
- ^ Развод и раздел имущества: Федор Бондарчук скрывает капитал от экс-жены?, Cosmopolitan
- ^ Фёдор и Светлана Бондарчук разводятся: официальное заявление. "Hello!" (Russia) // ru.hellomagazine.com (19.03.2016)
- ^ Александр Нечаев. Фёдор Бондарчук стал дедушкой. Газета "Комсомольская правда" // kp.ru (7.12.2012)
- ^ Фёдор Бондарчук готовится к свадьбе с Паулиной Андреевой. — Роман знаменитого режиссёра с актрисой длится более полугода, 30.03.2016 // 7days.ru
- ^ Мария Ремизова. Фёдор Бондарчук впервые вышел в свет с невестой. — Вместе с Паулиной Андреевой режиссёр и актёр появился на красной дорожке «Кинотавра». kp.ru (13.06.2016)
- ^ Бондарчук Фёдор — Биография — Актеры советского и российского кино
- ^ Победители конкурса «ТЭФИ-2003»
- ^ «9 рота» Фёдора Бондарчука («Российская газета» — Неделя № 3887)
- ^ «Бондарчук застраховад свой новый фильм», gazeta.ru
- ^ Прокино.ru
- ^ Бондарчук получил «Золотого орла» за фильм «Два дня»
- ^ Официальный сайт ГИБДД МВД России: Сегодня в кинотеатре «Октябрь» состоялась премьера киноальманаха «Некуда спешить»
- ^ Кинопрокат России: итоги 2012 года, kinobusiness.com
- ^ Закончились съёмки «Сталинграда»
- ^ «Сталинградом» Бондарчука занимаются стереографы «Хоббита»
- ^ Федор Бондарчук и Тиль Швайгер сыграют друзей-туристов — Известия
- ^ История компании «Арт Пикчерс»
- ^ № 14 (825) / Искусство и культура / Кино / Главком «Главкино»
- ^ אתר המלגה
- ^ Смотрим телевизор. Какое послание пыталось донести телевидение до зрителя в дни майских праздников?, Радио Свобода, 2004-05-20
- ^ Янковский и Бондарчук друг другу нравятся, Комсомольская правда, 2005-08-29
- ^ ЦИК опубликовал полный список доверенных лиц Путина. «Комсомольская правда», 7.02.2012.
- ^ Хаматова, Миронов, Бондарчук поддержали Pussy Riot
- ^ Творческая элита России вступилась за Pussy Riot