שארל בואייה

שארל בואייה (בצרפתית: Charles Boyer; ‏28 באוגוסט 1899 – 26 באוגוסט 1978), היה שחקן קולנוע צרפתי, מועמד ל-4 פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעותיו בסרטים " כיבוש", "אלג'יריה", "אורות הגז" ו"פאני".

שארל בואייה
Charles Boyer

שארל בואייה
לידה	28 באוגוסט 1899 פֿיג'אק, לוט, צרפת
התאבד	26 באוגוסט 1978 (בגיל 78) פיניקס, אריזונה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הולי קרוס
מדינה	צרפת, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1920–1976 (כ־56 שנים)
מקום לימודים	סורבון
בן או בת זוג	Pat Paterson (14 בפברואר 1934–24 באוגוסט 1978)
פרסים והוקרה	פרס טוני מיוחד (1952) פרס אוסקר לשם כבוד (1942) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (8 בפברואר 1960) אביר בלגיון הכבוד פרס דונלדסון
פרופיל ב-IMDb

שארל בואייה לצדן של הדי לאמאר וסיגריד גיורי בסרט "אלג'יריה", 1938

ביוגרפיה

השנים הראשונות

שארל בואייה נולד בקומונה פיז'אק שבחבל מידי-פירנה, צרפת, כבנם של אוגוסטין לואיז דוראן ומוריס בואייה. בגיל אחד עשרה צפה בהצגת התיאטרון "שמשון" בה הופיע השחקן המפורסם לוסיאן גיטרי. הופעה זאת השפיע מאוד על החלטתו ללמוד משחק. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיעו לבתי החולים בעיר הולדתו חיילים פצועים רבים ובואייה הופיע בפניהם כדי לבדרם. לאחר קבלת תעודת הבגרות בשנת 1919 נסע לפריז ונרשם ללימודים בסורבון. הופעתו הראשונה על במת התיאטרון הייתה הצלחה בלתי צפויה שהפכה אותו לכוכב תיאטרון בין לילה. הוא התמקד בתיאטרון במשך מספר שנים, אך עם הופעת הסרט המדבר, החליט להקדיש את כל זמנו לקולנוע.

תחילת דרכו בקולנוע

המגע הראשון שלו עם הקולנוע היה בתקופת לימודיו, כאשר צפה בהכנת הסרט "עבודה" על פי הרומן האוטופי-חברתי של אמיל זולה. התחיל להופיע בסרטים אילמים כבר בשנת 1920 בתפקידי משנה שלא הסבו לו נחת. הצלחתו בתחום הקולנוע התחילה עם כניסת הסרט המדבר בזכות קולו העמוק והשפות הרבות שהיו שגורות בפיו: בנוסף לצרפתית ואנגלית דיבר גם ספרדית, איטלקית וגרמנית.

בואייה התגלה לראשונה בקומדיה "אישה אדומת שיער" לצידה של כוכבת הקולנוע ג'ין הארלו. ב-1934 זכה להכרת הקהל בצרפת לאחר שכיכב בתפקיד הראשי בסרטו של הבמאי האוסטרי המוערך פריץ לאנג "ליליום". בהמשך דרכו בשנות ה-30 זכה להופיע בסרטים לצד כוכבות קולנוע מובילות: עם מרלן דיטריך בדרמה "הגן של אלה" בתפקיד הכומר בוריס אנדרובסקי; עם קתרין הפבורן בדרמה "שבר הלבבות"; עם קלודט קולבר בסרטים "עולמות פרטיים" ו" טוברייך"; ועם דניאל דארייה בדרמה היסטורית בשם "מאיירלינג", בתור רודולף נסיך אוסטריה.

ההצלחה בהוליווד

ב-1938 בואייה היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו כנפוליאון בונפרטה בדרמה ההיסטורית "כיבוש", כשהוא מככב לצידה של כוכבת הקולנוע השוודית הנערצת באותן שנים - גרטה גרבו. בשנה שלאחר מכן היה מועמד לפרס פעם נוספת על הופעתו בדרמת הפשע הרומנטית "אלג'יריה" בה גילם את הגנב המפורסם פפה לה מוקו הבורח לצרפת לאחר שוד גדול שביצע באלג'יריה. ב-1939 הופיע לצידה של השחקנית המצליחה איירין דאן בדרמה הקומית הקלאסית של לאו מקארי "סיפור של אהבה" (בתפקיד הצייר הצרפתי מישל מרנט), וכן בדרמה "כשהמחר מגיע".

בתחילת שנות ה-40 הופיע בכמה סרטים דרמטיים: ב"עכבו בעד השחר" ("Hold Back the Dawn") שיחק את הג'יגולו יליד רומניה ג'ורג'ה איסקוֹבֶסקוּ (לצידה של כוכבת הקולנוע אוליביה דה הבילנד); בסרט "כל זה, וגם גן עדן" הופיע בתפקיד הדוקס הצרפתי שארל דה פרסלין; כמו כן שיחק גם בסרטים "פגישה לאהבה", "רחוב לאחור" ו"מעשיות מנהטן".

בטקס האוסקר של 1943 זכה בואייה בפרס הוקרה מיוחד על פועלו מהאקדמיה. באותה שנה הופיע גם בדרמה "הנימפה הקבועה" בתפקיד המלחין לואיס דוד, לצידה של השחקנית זוכת האוסקר ג'ואן פונטיין. ב-1944 היה מועמד בפעם השלישית בחייו ל"פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר" על הופעתו במותחן של ג'ורג' קיוקור: "אורות הגז". בסרט זה שיחק בתפקיד ג'ורג'י אנטון, לצידה של הכוכבת השוודית אינגריד ברגמן, איתה שיחק גם ארבע שנים לאחר מכן בסרט "שער הניצחון".

השנים המאוחרות

ב-1952 היה מועמד לראשונה בקריירה הארוכה שלו לפרס גלובוס הזהב על תפקידו בדרמה "הזמן המאושר" בתור ג'קו, אביו של הילד רוברו "ביבי" בונרד; בנוסף, הוא זכה באותה שנה גם בפרס טוני מיוחד על תפקידו במחזה "דון ז'ואן בגיהנום" מאת ג'ורג' ברנר שו . ב-1953 הופיע בדרמה הצרפתית של מקס אופולס "העגילים של מאדאם דה..." בתפקיד הגנרל אנדרה. ב-1956 היה מועמד לפרס אמי על הופעתו בסדרה הקומית המצליחה "Four Star Playhouse". באותה שנה שיחק גם בסרט המפורסם "מסביב לעולם בשמונים יום", על פי ספרו של ז'ול ורן. ב-1958 הופיע בסרט המלחמה התקופתי של אנתוני קווין "הפיראט".

ב-1961 היה מועמד בפעם הרביעית לפרס האוסקר על תפקידו בדרמה "פאני". ב-1962 שיחק בדרמת המלחמה של וינסנט מינלי "ארבעת פרשי האפוקליפסה". ב-1963 היה מועמד לפרס טוני על הופעתו במחזה הקומי "לורד פונגו". ב-1964 השתתף בשמונה פרקים של סדרת הפעולה המוערכת "הקשוחים". ב-1966 כיכב בדרמת המלחמה של רנה קלמנט ע"פ תסריטם של פרנסיס פורד קופולה וגור וידאל "האם פריז בוערת?" ובקומדיית הפשע של ויליאם ויילר "איך לגנוב מיליון".

ב-1967 שיחק בקומדיה "יחפים בפארק", לצידם של רוברט רדפורד וג'יין פונדה, ובסרט הלא רשמי מסדרת סרטי ג'יימס בונד "קאזינו רויאל". ב-1974 זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן על הופעתו בסרטו של אלן רנה "סטביסקי" בתפקיד הברון ראול, חברו האריסטוקרט של הפושע אלכסנדר סטביסקי (ז'אן-פול בלמונדו) . את הפרס חלק עם ג'ק ניקולסון שזכה בו על הופעתו בסרט "הפרט האחרון". ב-1976 הופיע בפעם האחרונה כשחקן בפנטזיה המוזיקלית של וינסנט מינלי - "עניין של זמן".

חייו האישיים

ב-1934 נישא לשחקנית האנגלייה פטרישיה פטרסון; הם היו נשואים במשך 44 שנה עד לפטירתה של פטרסון. ב-1942 קיבל אזרחות אמריקאית. בנו, מייקל צ'ארלס בואייה, התאבד בגיל 21 כאשר שיחק ב"רולטה רוסית", לאחר פרידה מחברתו. לבואייה שני כוכבים על שמו בשדרת הכוכבים של הוליווד.

התאבדות

ב-26 באוגוסט 1978, יומיים לאחר פטירת אשתו ממחלת הסרטן - ויומיים לפני יום הולדתו ה-79 - התאבד בואייה בבית חברו בעיר סקוטסדייל, אריזונה. הוא הובהל במצב קריטי לבית חולים בפיניקס שם נקבע מותו. בואייה נקבר בבית הקברות הקתולי "הולי קרוס" שבקלובר סיטי, קליפורניה, לצד אשתו ובנו.

פילמוגרפיה נבחרת

• איש הים (1920)
• האיש מאתמול (1932)
• ליליום (1934)
• עולמות פרטיים (1935)
• שבר הלבבות (1935)
• שנגחאי (1935)
• מאיירלינג (1936)
• הגן של אלה (1936)
• היסטוריה נעשית הלילה (1937)
• כיבוש (1937)
• טוברייך (1937)
• אורג' (1938)
• אלג'יריה (1938)
• רומן אהבה (1939)
• כשהמחר מגיע (1939)
• כל זה וגן העדן גם (1940)
• פגישה לאהבה (1941)
• רחוב לאחור (1941)
• עכבו בעד השחר (1941)
• מעשיות מנהטן (1942)
• לב האומה (1943)
• הנימפה הקבועה (1943)
• בשר ופנטזיה (1943)
• אורות הגז (1944)
• שוב ביחד (1944)
• סוכן חסוי (1945)
• קלוני בראון (1946)
• נקמתה של אישה (1948)
• שער הניצחון (1948)
• המכתב ה-13 (1951)
• הזמן המאושר (1952)
• רעם במזרח (1951)
• העגילים של מאדאם דה... (1953)
• קורי העכביש (1955)
• נאנא (1955)
• מזל להיות אישה (1956)
• מסביב לעולם בשמונים יום (1956)
• מקסים (1958)
• הפיראט (1958)
• פאני (1961)
• ג'וליה המקסימה (1962)
• האהבה היא קירחת (1963)
• טובה מיוחדת מאוד (1965)
• כיצד לגנוב מיליון (1966)
• האם פריז בוערת? (1966)
• קאזינו רויאל (1967)
• יחפים בפארק (1967)
• קו חם (1968)
• טיפשי אפריל (1969)
• האישה הכועסת משאיו (1969)
• אופק אבוד (1973)
• סטביסקי (1973)
• עניין של זמן (1976)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שארל בואייה בוויקישיתוף

• שארל בואייה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שארל בואייה, באתר AllMovie (באנגלית)
• שארל בואייה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• שארל בואייה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שארל בואייה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• שארל בואייה, באתר Songkick (באנגלית)
• ב. דוד, הכוכב האהוב עלי: שרל בואיה, דבר, 11 במרץ 1949
• שארל בואייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• שארל בואייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)